פורמולה 1 עונת 1986
פעולות נוספות
| אלן פרוסט, הזוכה באליפות בפעם השנייה ברציפות | |
| אלן פרוסט, הזוכה באליפות בפעם השנייה ברציפות | |
| סוג תחרות | מרוץ מכוניות |
|---|---|
| תאריך התחלה | 23 במרץ 1986 |
| תאריך סיום | 26 באוקטובר 1986 |
| מספר עונה | 37 |
| מספר מרוצים בעונה | 16 |
| זוכה באליפות הנהגים | אלן פרוסט |
| נקודות הנהג הזוכה | 74 (72) |
| זוכה באליפות היצרנים | ויליאמס |
| נקודות היצרן הזוכה | 141 |
במסגרת פורמולה 1 של שנת 1986 נערכו 16 מרוצים. באליפות העולם זכה הצרפתי אלן פרוסט ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת מקלארן-טאג.
התחרות בעונה זו הייתה צמודה כאשר בתחילת המרוץ האחרון התחרו שלושה (נייג'ל מנסל, נלסון פיקה ואלן פרוסט) על אליפות העולם. מנסל זינק מהמקום הראשון למרוץ, אך נעקף מיד בהתחלה על ידי שלושה נהגים, ביניהם חברו לקבוצה ויריבו לאליפות - פיקה. פיקה היה המוביל במרוץ בשלב זה ולכן המוביל לאליפות העולם. קקה רוזברג עקף את פיקה אך פרש בגלל תקר, כך פיקה חזר להוביל במרוץ ומנסל במקום השני. הקפה אחת לאחר מכן, התפוצץ צמיג של מנסל והוא פרש. אז פיקה הוביל, אך התבקש על ידי קבוצתו להיכנס לביקורת ב'פיט' כדי לבדוק אם היו נזקים במכונית. פיקה חזר למרוץ בפיגור של 15 שניות יחסית לפרוסט, כאשר נותרו כ-19 הקפות לסיום המרוץ. פיקה צימצם את הפער אך פרוסט ניצח במרוץ בהפרש של 4.2 שניות וזכה באליפות העולם.
מרוצי עונת 1986 עריכה
דירוג נהגים סופי עריכה
| מיקום | נהג | קבוצה | נקודות |
|---|---|---|---|
| 1 | צרפת אלן פרוסט | בריטניה מקלארן - טאג | 74 (72) |
| 2 | בריטניה נייג'ל מנסל | בריטניה ויליאמס-הונדה | 72 (70) |
| 3 | ברזיל נלסון פיקה | בריטניה ויליאמס-הונדה | 69 |
| 4 | ברזיל איירטון סנה | בריטניה לוטוס-רנו | 55 |
| 5 | שוודיה סטפן יוהנסון | איטליה פרארי | 23 |
| 6 | פינלנד קקה רוזברג | בריטניה מקלארן - טאג | 22 |
| 7 | אוסטריה גרהרד ברגר | איטליה בנטון--ב.מ.וו | 17 |
| 8 | צרפת ז'אק לאפיט | צרפת ליג'יה-רנו | 14 |
| 9 | איטליה מישל אלבורטו | איטליה פרארי | 14 |
| 10 | צרפת רנה ארנו | צרפת ליג'יה - רנו | 14 |
| 11 | בריטניה מרטין ברנדל | בריטניה טירל - רנו | 8 |
| 12 | אוסטרליה אלן ג'ונס | בריטניה לולה-פורד | 4 |
| 13 | צרפת פיליפ סטראיף | בריטניה טירל-רנו | 3 |
| 14 | ארצות הברית ג'וני דאמפריס | בריטניה לוטוס-רנו | 3 |
| 15 | איטליה טאו פאבי | איטליה בנטון-ב.מ.וו | 2 |
| 16 | צרפת פאטריק טאמבה | בריטניה לולה-פורד | 2 |
| 17 | איטליה ריקארדו פטרזה | בריטניה ברבהאם-ב.מ.וו | 2 |
| 18 | גרמניה כריסטיאן דאנר | בריטניה ארוז-ב.מ.וו | '1 |
| 19 | צרפת פיליפ אליו | צרפת ליג'יה - רנו | 1 |
עוד 12 נהגים התחרו לאורך העונה אך סיימו ללא נקודות אליפות ועוד נהג אחד השתתף במוקדמות אחד המרוצים אך לא הצליח להתברג לדירוג.
הערה: התוצאה בסוגריים מציינת את סך הנקודות שצבר הנהג. התוצאה בלא סוגריים מציינת את הנקודות שנלקחו בחשבון עבור האליפות בהתאם לתקנון.
דירוג קבוצות סופי עריכה
| מיקום | קבוצה | נקודות |
|---|---|---|
| 1 | בריטניה ויליאמס-הונדה | 141 |
| 2 | בריטניה מקלארן - טאג | 96 |
| 3 | בריטניה לוטוס - רנו | 58 |
| 4 | איטליה פרארי | 37 |
| 5 | צרפת ליג'יה - רנו | 29 |
| 6 | איטליה בנטון-ב.מ.וו | 19 |
| 7 | בריטניה טירל-רנו | 11 |
| 8 | בריטניה האאס - לולה - קוסוורת' | 6 |
| 9 | בריטניה ברבהאם - ב.מ.וו | 2 |
| 10 | בריטניה ארוז - ב.מ.וו | 1 |
חמש קבוצות נוספות השתתפו באליפות אך לא זכו באף נקודת אליפות.
| 1985 | 1986 | 1987 |
| אלן פרוסט | אלוף העולם-אלן פרוסט | נלסון פיקה |
| מקלארן-טאג | אליפות היצרנים-ויליאמס-הונדה | ויליאמס-הונדה |
קישורים חיצוניים עריכה
- תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
- סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.
| עונות פורמולה 1 | |
|---|---|
|