פורמולה 1 עונת 1993

פורמולה 1 עונת 1993
1993 Formula One season

אלן פרוסט זכה בתואר האליפות בפעם הרביעית
אלן פרוסט זכה בתואר האליפות בפעם הרביעית
סוג תחרות	מרוץ מכוניות
תאריך התחלה	14 במרץ 1993
תאריך סיום	7 בנובמבר 1993
מספר עונה	44
מספר מרוצים בעונה	16
זוכה באליפות הנהגים	אלן פרוסט
נקודות הנהג הזוכה	99
זוכה באליפות היצרנים	ויליאמס
נקודות היצרן הזוכה	168
→ פורמולה 1 עונת 1992 פורמולה 1 עונת 1994 ←

במסגרת פורמולה 1 של שנת 1993 התקיימו 16 מרוצים. באליפות העולם זכה אלן פרוסט. קבוצת ויליאמס-רנו זכתה באליפות העולם ליצרנים. אלן פרוסט חזר לאחר עונה אחת בה לא השתתף כלל במרוצי פורמולה 1 ואילו איירטון סנה נותר ללא קבוצה והועסק ברגע האחרון על ידי קבוצת מקלארן על בסיס מרוצים פרטניים. סנה סיים בסופו של דבר במקום השני בדירוג האליפות, אם כי פרוסט ניצח בהפרש גדול. ריקארדו פטרזה, הנהג בעל הכי הרבה מרוצים בפורמולה 1 (עד לעונה זו) פרש בסוף העונה. היות שנייג'ל מנסל שהיה אלוף העונה הקודמת פרש, הרי שלא הייתה אף מכונית עם המספר "1" שכן מספר זה שמור לאלוף העולם. קבוצת ויליאמס השתמשה במספרים "0" ו-"2". מקרה זה קרה גם בעונה לאחר מכן, בעקבות פרישתו של פרוסט. ניצחונו של איירטון סנה בגרנד פרי האוסטרלי היה לאחרון בקריירה שלו.

כבכל עונה, חלו מספר שינויים בתקנון. העיקריים שבהם היו:

• שינוי מקצי הדירוג: שני מקצי דירוג, אחד ביום ששי ואחד ביום שבת, באורך שלושת רבעי השעה כל אחד. 30 רכבים יכולים להשתתף במקצי הדירוג. 26 המדורגים הראשונים ישתתפו במרוץ.
• הרוחב מקסימלי של הרכב הוגבל ל-200 מילימטר במקום 215 קודם לכן.
• הקטנת קוטר הצמיגים. קוטר הצמיגים האחוריים המקסימלי הוגבל ל-381 מ"מ במקום 457 קודם לכן.
• גובה מינימלי לכנפון הקדמי: 40 סנטימטר מעל רצפת הרכב במקום 25 קודם לכן.

מרוצי עונת 1993

מספר המרוץ	מקום המסלול	תאריך המרוץ	נהג מנצח	קבוצה מנצחת
1	קיאלאמי, דרום אפריקה	14 במרץ	אלן פרוסט	ויליאמס-רנו
2	אינטרלאגוס, ברזיל	28 במרץ	איירטון סנה	מקלארן-פורד
3	דונינגטון, בריטניה (גרנד פרי אירופה)	11 באפריל	איירטון סנה	מקלארן-פורד
4	אימולה, סן מרינו	25 באפריל	אלן פרוסט	ויליאמס-רנו
5	ברצלונה, ספרד	9 במאי	אלן פרוסט	ויליאמס-רנו
6	מונטה קרלו, מונקו	23 במאי	איירטון סנה	מקלארן-פורד
7	מונטריאול, קנדה	13 ביוני	אלן פרוסט	ויליאמס-רנו
8	מני-קור, צרפת	4 ביולי	אלן פרוסט	ויליאמס-רנו
9	סילברסטון, בריטניה	11 ביולי	אלן פרוסט	ויליאמס-רנו
10	הוקנהיים, גרמניה	25 ביולי	אלן פרוסט	ויליאמס-רנו
11	בודפשט, הונגריה	15 באוגוסט	דיימון היל	ויליאמס-רנו
12	ספא-פרנקורשם, בלגיה	29 באוגוסט	דיימון היל	ויליאמס-רנו
13	מונזה, איטליה	12 בספטמבר	דיימון היל	ויליאמס-רנו
14	אשטוריל, פורטוגל	26 בספטמבר	מיכאל שומאכר	בנטון-פורד
15	סוזוקה, יפן	24 באוקטובר	איירטון סנה	מקלארן-פורד
16	אדלייד, אוסטרליה	7 בנובמבר	איירטון סנה	מקלארן-פורד

דירוג נהגים סופי

מיקום	נהג	קבוצה	נקודות
1	אלן פרוסט	ויליאמס-רנו	99
2	איירטון סנה	מקלארן-פורד	73
3	דיימון היל	ויליאמס-רנו	69
4	מיכאל שומאכר	בנטון-פורד	52
5	ריקארדו פטרזה	בנטון-פורד	20
6	ג'אן אלזי	פרארי	16
7	מרטין בראנדל	ליג'יה-רנו	16
8	גרהרד ברגר	פרארי	12
9	ג'וני הרברט	לוטוס-פורד	11
10	מארק בלאנדל	ליג'יה-רנו	10
11	מייקל אנדרטי	מקלארן-פורד	7
12	קארל ונדלינגר	סאובר	7
13	כריסטיאן פיטיפאלדי	מינרדי-פורד	5
14	ג'י ג'י להטו	סאובר	5
15	מיקה הקינן	מקלארן-פורד	4
16	דרק וורוויק	הונדה	4
17	פיליפ אליו	לארוס-למבורגיני	2
18	רובנס באריקלו	ג'ורדן	2
19	פבריזיו ברבזה	מינרדי-פורד	2
20	אלסנדרו זנארדי	לוטוס-פורד	1
21	אריק קומאס	לארוס-למבורגיני	1
22	אדי אירויין	ג'ורדן	1

דירוג קבוצות סופי

מיקום	קבוצה	נקודות
1	ויליאמס-רנו	168
2	מקלארן-פורד	84
3	בנטון-פורד	72
4	פרארי	28
5	ליג'יה-רנו	23
6	לוטוס-פורד	12
7	סאובר	12
8	מינרדי-פורד	7
9	הונדה	4
10	לארוס-למבורגיני	3
11	ג'ורדן	3

1992	1993	1994
נייג'ל מנסל	אלוף העולם-אלן פרוסט	מיכאל שומאכר
ויליאמס	אליפות היצרנים-ויליאמס	ויליאמס

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|פורמולה 1 עונת 1993]] בוויקישיתוף

• תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
• סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.