פורמולה 1 עונת 1989
פעולות נוספות
| אלן פרוסט, הזוכה באליפות | |
| אלן פרוסט, הזוכה באליפות | |
| סוג תחרות | מרוץ מכוניות |
|---|---|
| תאריך התחלה | 25 במרץ 1989 |
| תאריך סיום | 5 בנובמבר 1989 |
| מספר עונה | 39 |
| מספר מרוצים בעונה | 16 |
| זוכה באליפות הנהגים | אלן פרוסט |
| נקודות הנהג הזוכה | 76 (81) |
| זוכה באליפות היצרנים | מקלארן |
| נקודות היצרן הזוכה | 141 |
במסגרת פורמולה 1 של שנת 1989 נערכו 16 מרוצים. באליפות העולם זכה הצרפתי אלן פרוסט ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת מקלארן-הונדה.
בעונה זו, היו פרוסט ואיירטון סנה חברים לקבוצת מקלארן, אולם יריבים מרים האחד לשני. באמצע העונה, הוביל פרוסט בכעשרים נקודות על סנה, אך משלב זה, סנה החל לצמצם את הפער. כשלושה מרוצים לסיום, היה סנה זקוק לניצחונות בשלושת המרוצים כדי לשמור על סיכוייו. הוא ניצח בראשון מהשלושה, אך המרוץ הלפני אחרון נחקק בזכרונם של אוהדי פורמולה 1 רבים: סנה ופרוסט זינקו מהשורה הראשונה כשסנה היה בראש. פרוסט עקף אותו מיד עם הזינוק ופתח פער קטן. לאחר כשלושים הקפות, הוביל פרוסט בכחמש שניות על סנה. אולם תוך מספר הקפות נוסף, צימצם סנה את הפער ונצמד לפרוסט. בהקפה ה-47, ניסה סנה לעקוף את פרוסט. פרוסט "סגר" את כיוון העקיפה, המכוניות נתקלו זו בזו והחליקו קדימה לכיוון חוץ למסלול (בפניית "שיקיין"). מנועי המכוניות נכבו ופרוסט יצא מהרכב. אולם סנה חיכה לנציגי המרוץ, אלה דחפו אותו, הוא חזר למסלול ובתצוגת נהיגה מרשימה, הצליח סנה לעקוף את אלה שהיו שוב לפניו ולסיים את המרוץ במקום הראשון. אלא שבסיום המרוץ, החליט נשיא ה-הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA) (האגודה האחראית בין השאר על מרוצי פורמולה 1) לפסול את סנה כיוון שלא השלים את פניית ה"שיקיין" בזמן ההתנגשות. נהגים רבים טענו לאחר מכן שנסיעה לכיוון הפניה כדי להשלים אותה הייתה מחייבת את סנה לנסיעה נגד כיוון התנועה דבר שהיה מסכן מאוד את כל הנהגים. המרוץ האחרון היה גשום ביותר ופרוסט פרש לאחר הקפה אחת מסיבות בטיחותיות. סנה הוביל במהלך רוב המרוץ, אך התנגש ב'סמן אחורי' (מכוניות המפגרות ביותר מהקפה שלמה) ונאלץ לנטוש. הוא קיווה לזכות במרוץ ושערעור הקבוצה על פסילתו במרוץ הקודם יתקבל. בכך איבד למעשה סנה כל סיכוי לאליפות ופרוסט הוכתר לאלוף.
בעונה זו, בוצעו מספר שינויים תקנוניים לצורך שיפור הבטיחות וכן נאסר על שימוש במנועים בעלי מגדש טורבו.
בעונה זו נלקחו בחשבון רק 11 התוצאות הטובות ביותר של כל נהג.
מרוצי עונת 1989 עריכה
.svg){kind=link}
.svg){kind=link}
דירוג נהגים סופי עריכה
עוד 18 נהגים סיימו ללא נקודות אליפות.
הערה: התוצאה בסוגריים מציינת את סך הנקודות שצבר הנהג. התוצאה בלא סוגריים מציינת את הנקודות שנלקחו בחשבון עבור האליפות בהתאם לתקנון.
דירוג קבוצות סופי עריכה
| מיקום | קבוצה | נקודות |
|---|---|---|
| 1 | בריטניה מקלארן-הונדה | 141 |
| 2 | בריטניה ויליאמס-רנו | 77 |
| 3 | איטליה פרארי | 59 |
| 4 | איטליה בנטון-פורד | 39 |
| 5 | בריטניה טירל-פורד | 16 |
| 6 | בריטניה לוטוס - ג'וד | 15 |
| 7 | בריטניה ארוז-פורד | 13 |
| 8 | איטליה דלארה-פורד | 8 |
| 9 | בריטניה ברהבם - ג'וד | 8 |
| 10 | איטליה מינרדי - פורד | 6 |
| 11 | בריטניה אוניקס-פורד | 6 |
| 12 | בריטניה מארץ' - ג'וד | 4 |
| 13 | צרפת ליז'יה-פורד | 3 |
| 14 | גרמניה ריאל-פורד | 3 |
| 15 | צרפת א.ג'.אס.-פורד | 3 |
| 16 | איטליה לולה - להמבורגיני | 1 |
4 קבוצות נוספות השתתפו באליפות אך לא זכו באף נקודת אליפות.
| 1988 | 1989 | 1990 |
| איירטון סנה | אלוף העולם-אלן פרוסט | איירטון סנה |
| מקלארן-הונדה | אליפות היצרנים-מקלארן-הונדה | מקלארן-הונדה |
קישורים חיצוניים עריכה
- תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
- סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.
| עונות פורמולה 1 | |
|---|---|
|