Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יוסף יצחק שניאורסון (אוורוטש)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף יצחק שניאורסון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה ה'תקפ"ב
פטירה 4 בדצמבר 1876 (בגיל 54 בערך)
י"ח בכסלו ה'תרל"ז
מקום פעילות אוורוטש
מקום מגורים ליובאוויטש, טשערקאס, אוורוטש
בת זוג חנה
אם חיה מושקא (אנ')
ילדים ועוד
אדמו"ר חסידות אוורוטש (ענף של צ'רנוביל) ה־1
תרי"טי"ח בכסלו תרל"ז

רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש (תקפ"ב, 1822י"ח בכסלו תרל"ז, 4 בדצמבר 1876) היה אדמו"ר לחסידי צ'רנוביל בעיר אוברוץ' (אוורוטש) שבצפון אוקראינה, בנו של ה"צמח צדק" מלובביץ' וחתנו של רבי יעקב ישראל מצ'רקס.

ביוגרפיה עריכה

אמו חיה מושקא (אנ'). נשא את חנה בתו של רבי יעקב ישראל מצ'רקס שהיה אדמו"ר לחסידי צ'רנוביל. רבי יעקב ישראל היה בנו של רבי מרדכי, המגיד מצ'רנוביל, וחתנו של רבי דובער שניאורי.

בשנת ה'תרי"ט (1859), עוד בחיי אביו, קיבל בלחץ חמיו את האדמו"רות לבית צ'רנוביל בעיר אוברוץ' שבאוקראינה למרות התנגדות נחרצת מצד אח חמיו רבי אהרן טברסקי מצ'רנוביל, ומצד הצמח צדק אביו של רבי יוסף יצחק[1]. בהנהגתו הלך בעקבות חמיו רבי יעקב ישראל מצ'רקס וניהל חצר בסגנון חסידויות צ'רנוביל-פולין, ולא בסגנון אביו הצמח צדק כדרכה של חסידות חב"ד[2]. בכך היה חריג בין אחיו שהיו אדמו"רי חב"ד. עם זאת היו לו מאפיינים חב"דיים מסוימים ובפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד[3].

רבי יוסף יצחק נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר "בית רבי": "ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעיתים לליובאוויטש לשתות מבאר מים חיים, והיה דולה ומשקה לאנ"ש הקשורים והעטופים אליו".

לאחר פטירתו המשיך ומילא בנו רבי נחום דובער שניאורסון את מקומו[4].

נכדו רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר השישי מחב"ד-ליובאוויטש נקרא על שמו.

קברו עריכה

רבי יוסף יצחק נקבר בבית הקברות באוברוץ'. המצבות בבית הקברות נהרסו, המקום הוזנח ואף נבנה בנין בתוך שטח בית הקברות. בשנת ה'תשע"ב הודיע ישראל מאיר גבאי, יושב ראש אגודת אהלי צדיקים כי איתר את מקום קבורתו של רבי יוסף יצחק והקים מחדש מצבה לזכרו[5].

משפחתו עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • עמרם בלוי, בן פורת: אדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסאהן אדמו"ר מאוורוטש לחסידי טשערקאס, בתוך: היכל הבעש"ט גיליון כ (שנה ה גיליון ד, תשסח) עמודים קלח-קסח.
תקופת חייו של הרב יוסף יצחק שניאורסון על ציר הזמן

שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת.

  • יצחק אלפסי, בספרו החסידות, ומשם ל-'המאירים לארץ' עמודים 283–284, 305.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ראו אגרות קודש הצמח צדק (קה"ת, שלום דובער לוין, הוצאת תשע"ג) אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.
  2. ^ בית רבי חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': ”אחר כך ביקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין” ובאותו דף: ”הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין”. הקריאה והקדושה, כסלו תש"ה: ”כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל” ובהערה שם: ”א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..”.
  3. ^ ראה למשל: בית רבי, עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד". וכן בלקוטי שיחות חלק ב', עמוד 477, ובהערה 52
  4. ^ בית רבי, חלק ג' דף ט"ו, עמוד ב': ”שמילא מקומו אחריו” (אחרי אביו בהנהגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנבויל ולא בדרך חב"ד). ובהקריאה והקדושה טבת תש"ב: ”בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר” ובהערה: ”א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"ץ”
  5. ^ אודות בית הקברות באוברוץ' באתר אגודת אהלי צדיקים.
  6. ^ אף כי הוא עצמו לא היה אדמו"ר חבד"י, מובא כאן משפחתו מכיוון שהוא משפחה של אדמורי חבד מכל הצדדים