Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

דובער שניאורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף האדמו"ר האמצעי)
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
רבי דובער שניאורי
לידה 24 בנובמבר 1773
ט' בכסלו ה'תקל"ד
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית ליוזנה
פטירה 28 בנובמבר 1827 (בגיל 54)
ט' בכסלו ה'תקפ"ח
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית ניז'ין
מקום קבורה אוקראינהאוקראינה ניז'ין
מקום מגורים העיירה לובביץ' ברוסיה
השתייכות חסידות חב"ד
בת זוג הרבנית שיינא
ילדים חיה מושקא - אשת הצמח צדק
דבורה לאה - אשת הרב יעקב ישראל טברסקי
מנוחה רחל - אם היישוב היהודי בחברון
האדמו"ר מחב"ד ה־2
27 בדצמבר 181228 בנובמבר 1827
(14 שנים)

רבי דובער[1] שניאורי, המכונה "אדמו"ר האמצעי"יידיש: דער מיטֶעלֶער רבי; ט' בכסלו ה'תקל"ד, 24 בנובמבר 1773 – ט' בכסלו ה'תקפ"ח, 28 בנובמבר 1827), היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, שעמד בראשה משנת ה'תקע"ג (1812) ועד לפטירתו בשנת ה'תקפ"ח (1827).

קורות חייו עריכה

נולד ביום ט' בכסלו תקל"ד (1773) לרבי שניאור זלמן מלאדי (בעל התניא) וסטֶערנא. בשנת ה'תקמ"ח נשא את שיינא[2].

עוד בחיי אביו, בשנים ה'תק"ן-ה'תקנ"א, שימש דובער כמדריך רוחני לצעירי החסידים בכיתות הלימוד ('החדרים') שייסד אביו. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תקע"ג מונה לממלא מקומו בראש חסידות חב"ד, ובאותה שנה קבע דירתו בעיירה לובביץ' שברוסיה.

על שיטתו בהבנת דברי אביו ב"ספר התניא" חלק חברו (והחברותא שלו) רבי אהרון מסטרשלה, שבעקבות כך פרש והקים חצר משלו.

בשנת תקע"ד הקים ועד מיוחד לבניין ערי ישראל ברוסיה הלבנה אשר נהרסו בעת מלחמת נפוליון. שנה לאחר מכן השתדל ופעל להפריש חלקי אדמה בפלך חרסון וייסד שם מושבות יהודים (ראו יהדות פלך חרסון).

בשנת תקע"ה ייסד יישוב חסידי חב"ד בחברון ורכש בעיר מבנה, המשמש היום בית כנסת הקרוי על שם בתו מנוחה רחל סלונים, אשר הגיעה לחברון ונחשבת לאם היישוב החב"די בחברון.

בשנה זו (תקע"ה), מוצאים אנו לראשונה מכתב שבו חותם את שם משפחתו: "שניאוריו"[3]. חמש שנים לאחר מכן, בשנת תק"פ, חתם את שם משפחתו: "שניער" (בעברית: שְׁנֵיאֶר)[4]. רבי יוסף יצחק שניאורסון כתב באגרת, כי בשנת תקע"ג בחר את שם המשפחה: "שניאורי"[5].

ב-1815 ייסד 39 מושבות חקלאיות יהודיות בקרקעות שהעמידו לרשותו שלטונות רוסיה, יישובים אלו היו קיימים כ-120 שנים והושמדו על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה[6].

בכ"ב בתשרי ה'תקפ"ז (5 באוקטובר 1826) נאסר ונחקר בעקבות הלשנה שטפלו עליו מתנגדי החסידות, ובי' בכסלו של אותה שנה שוחרר לביתו. יום זה נחשב אחד מחגי הגאולה של חסידות חב"ד.

נפטר ביום הולדתו ה-54 (ט' בכסלו ה'תקפ"ח) לאחר מחלה קשה, בהיותו בעיר ניז'ין שבאוקראינה. על קברו הוקם אוהל כשלידו קבור נכדו האדמו"ר רבי ישראל נח שניאורסון.

משנתו עריכה

רבי דובער המשיך וביסס את תורת חסידות חב"ד אותה יסד אביו. ייחודו היה בהרחבתה והעמקתה, תוך התבססות על מאמרי החסידות של אביו. וכך, מאמרים משל אביו בני עמודים בודדים, התבארו על ידו על פני עשרות ולעיתים אף מאות עמודים.

במאמרים ובספרים שהוציא ביסס למעשה את עבודת ההתבוננות כעבודה המרכזית של חסידי ליובאוויטש. מחסידיו דרש לעסוק בעיון השכלי וברכוז מעמיק על מנת לתפוס ולהפנים את תורת האלוקות המתוארת בכתביו; כפי שהוא כותב על עצמו בתחילת אחד מספריו (קונטרס ההתפעלות):

”וזהו כל מגמתי מנעוריי לכל אהוביי ומבקשי דברי אלקים חיים באמת, שיוקבע בנפשם אור חיי עולם לתכלית המכוון שהוא עניין גילוי אלקות בנפשם.”

במאמריו יישם הלכה למעשה את שיטת ה'עבודה', כאשר הוא מבאר מושגים בתורת החסידות מזוויות שונות ומוסיף משלים רבים לשם הבנתו. לעיתים הוא יורד ומבחין בהיבטים דקים ומופשטים של המושג, באופן המקשה על הבנת הלומד אשר אינו מעורה בתהליך ההתבוננות.

בשונה מאדמו"רי חב"ד האחרים, שמרבית ספריהם התבססו על מאמרי חסידות שנאמרו בעל-פה, רבי דובער כתב ספרי חסידות סדורים שעוסקים בנושאים מוגדרים; . במסורת החב"דית נמסר שכל אחד מהספרים הללו נכתבו לסוג מסוים של חסידים, מלבד שני ספרים ("שערי אורה" ו"שער היחוד") אשר נועדו לכלל החסידים לשם לימוד והכרת עיקרי תורת החסידות: שער היחוד הוא 'המפתח דתורת החסידות' (המפתח של תורת החסידות), ושערי אורה - 'אלף-בית דתורת החסידות' (הא"ב של תורת החסידות)[7].

קובץ:Torath2.jpg
תורת חיים על התורה, חלק שני, מהדורה ראשונה (ורשה, 1866)

חיבוריו עריכה

ככלל, ספריו של רבי דובער הם ביאורים לדרושי אביו, אדמו"ר הזקן. אלא שדרושי אדמו"ר הזקן מחולקים ל"מאמרים" שדרש ברבים ו"מאמרים" שדרש לפני יחידי סגולה, ואילו רבי דובער הטמיע ב"מאמרים" שאמר ברבים מהיסודות והביאורים שאביו אמר לפני יחידי סגולה.[דרוש מקור]

כך מובא על ידי בנו רבי מנחם נחום בהקדמה לתורת חיים: ”. . .כשאר הואיל לבאר התורה שניתנה לנו . . מאת כ"ק אאזמו"ר ז"ל . . הכי קרא שמו שני־אור, ותורת אמת הייתה בפיו בשני פנים, הא׳ אשר דרש ברבים כאשר הוכיח במישור לענוי ארץ. שמה לא רבים יחכמו להבין עסקי פליאות חכמה לדעת בדברים העומדים ברומו ש"ע אשר הי׳ רצוף בתוך דבריו הקדושים. והוסיף ידו שנית לפני יח"ס מבנ"ע והמה מועטים לבאר דבריו יסודתם בהררי קודש בנוים ומיוסדים על אדני פז חכמת האמת. ואאמו"ר ז"ל לקח את עצי החיים והיו לאחדים בידו".

אמנם, בדומה לאביו, שמר רבי דובער על שתי החטיבות הנ"ל כאשר הוא מיעד את ספרי השערים שלו לבאר את הסידור שנוסד ברובו על המאמרים שנאמרו לייחודי סגולה, ואילו את התורת חיים ייעד כדי לבאר את מאמרי העבודה.[דרוש מקור]

רבי דובער אף חילק את עבודת הוצאת הספרים של אביו לשניים, כאשר את המאמרים שנאמרו ליחידי סגולה הוא ערך והוציא בעצמו בספרים סידור עם דא"ח וביאורי הזוהר, ואילו את עבודת סידור והדפסת המאמרים שנדרשו ברבים הטיל על חתנו, רבי מנחם מנדל, אותם הדפיס בספרים תורה אור ולקוטי תורה.

גם המאמרים ליחדי סגולה חולקו לשתי חטיבות מאמרים – על סדר התפילה ומאמרים על הזוהר.

מאמרי הזוהר נדפסו על סדר פרשיות התורה, כמעט כלשונם, כפי שנשמעו מאביו, בתוספת מעט ביאור.

לעומת זאת, את הסידור עם דא"ח ערך מלכתחילה לפי שערים: שער התפילה, שער הציצית, שער התפילין, שער קריאת שמע, שער ברכת המזון, שער המילה, שער המועדים, שער הר"ח, שער השבת, שער החנוכה, שער הפורים, שער חג המצות, שער ל"ג בעומר, שער חג השבועות, שער האלול, שער ראש השנה, שער יוה"כ ושער הסוכות (דרושי חתונה, כוונת המקווה).

כפי הנראה ערך את הסידור בשערים אלו כאשר הוא מתעתד לבארם בהרחבה יותר בספריו שלו.

כך אנו מוצאים שרבים מספרי השערים של רבינו הם אותם המאמרים עצמם שבסידור רק שנתבארו בהרחבה לפי דרכו או מאמריו הוא - המבארים ביתר ביאור את אותם עניינים שנתבארו בקצרה במאמרי אביו.

יוצאים מן הכלל הם ספרו שער היחוד וכן קונטרס ההתפעלות המהווים חטיבה נפרדת של ביאור סדר ההשתלשלות ואופן ההתפעלות.

רשימת הספרים עריכה

  • פסקי דינים - ביאורים לשולחן ערוך יורה דעה ואבן העזר.
  • אמרי בינה - ביאור על מצוות קריאת שמע ותפילין. נחשב במסורת החסידית כאחד הספרים המופשטים והקשים להבנה.
  • שער היחוד - ביאור על סדר השתלשלות האור האלקי.
  • שער האמונה - ביאור על מצוות האמונה ומצוות חג הפסח.
  • תורת חיים - מאמרי חסידות על ספר בראשית ושמות, חלקם מבוססים על מאמרי אביו.
  • עטרת ראש - דרשות לימים נוראים.
  • עיון תפילה - על התפילה.
  • שערי אורה - דרושים לחנוכה ופורים.
  • שערי תשובה - על התשובה.
  • דרך חיים - המשך לספרו שערי תשובה.
  • פוקח עורים - בענייני תשובה[8].
  • קונטרס ההתפעלות - פרטי אופני ההתפעלות במוח ולב ומחשבה.
  • פרוש המלות - מהדורא בתרא לשער התפילה שבסדור.
  • ביאורי-הזהר - ביאורים על חלקים מהזהר על פי חסידות ששמע מאביו אדמו"ר הזקן.
  • מלכא משיחא אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא - ביאור על תהליכי התיקון והתשובה בעת הגאולה ותחיית המתים.
  • מאמרי אדמו"ר האמצעי - על התורה ומועדים ועוד - כ-20 כרכים.
  • סידור עם דא"ח - ביאורי חסידות לסידור הרב.
  • אגרות קודש אדמו"ר האמצעי, בהוצאת קה"ת, ברוקלין תשע"ב.

משפחתו עריכה

אילן שושלת אדמו"רי חב"ד עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

ביבליוגרפיה
  • הרב אלכסנדר זיסל פיקרסקי, מפתח ספרי מאמרי ודרושי כ"ק אדמו"ר האמצעי ודפוסיהם, ברוקלין, נ.י.: קה"ת, תשפ"ב (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ נהגה: דֹב בֶּער (הרב יוסף שמחה גינזבורג, "'שלום דובער' או 'שלום דוב בער'?, התקשרות 723).
  2. ^ בתו של רבי יעקב - מלמד עני מהעיירה ינאוויטש, הקרובה לליוזנא
  3. ^ צילום מחתימתו, אגרות קודש אדמו"ר האמצעי, ניו יורק: קה"ת, 2012, עמ' 15
  4. ^ צילום מחתימתו, אגרות קודש אדמו"ר האמצעי, ניו יורק: קה"ת, 2012, עמ' 16
  5. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, ניו יורק: קה"ת, 1983, עמ' תקד
  6. ^ קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד, 2004, עמודים 84–86, יוסף יצחק קמינצקי
  7. ^ היום יום ט"ו אדר-שני
  8. ^ הקונטרס פוקח עורים בהיברו בוקס
  9. ^ ראה אודותיו; מבית הגנזים, שד"ב לוין, תש"ע, הוצאת קה"ת, מסת"ב 978-0-8266-0657-0 עמוד שכד
  10. ^ 1 2 3 4 5 שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמודים כ"ג-כ"ה; תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י. 2010 ISBN 9780826653277
  11. ^ ראו צילום מצבת בנם 145 שנים אחרי: נתגלתה מצבת נינת האדמו"ר האמצעי
  12. ^ שלשלת היחס מורחב, PDF קישור, עמוד כ"א ובהערה 111 מציין לספר המאמרים קונטרסים של אדמו"ר האמצעי קישור
  13. ^ השם שרה נקראה על שם אחותה שנפטרה צעירה


תקופת חייו של הרב דובער שניאורי על ציר הזמן

שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת.