Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

שמואל שניאורסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי שמואל שניאורסון מלובביץ'
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1834
ב' באייר ה'תקצ"ד
פטירה 1882 (בגיל 48 בערך)
י"ג בתשרי ה'תרמ"ג
השתייכות חב"ד ליובאוויטש
בת זוג שטערנא (בת חיים שנ"ז שניאורסון)
רבקה (נכדת דובער שניאורי)
אם חיה מושקא שניאורסון (אנ')
ילדים שניאור זלמן אהרן שניאורסון, שלום דובער שניאורסון
חתימה קובץ:Stamp of Rabbi Shmuel Schneerson.jpg
האדמו"ר מחב"ד-ליובאוויטש ה־4
29 במרץ 186626 בספטמבר 1882
(16 שנים)

רבי שמואל שניאורסון (מכונה "אדמו"ר המהר"ש"; ב' באייר ה'תקצ"די"ג בתשרי ה'תרמ"ג; 11 במאי 183426 בספטמבר 1882) היה האדמו"ר הרביעי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד ליובאוויטש. אחר פטירת אביו רבי מנחם מנדל שניאורסון התפצלה חסידות חב"ד, והוא מילא את מקום אביו באדמו"רות חב"ד בעיירה לובביץ'. בראש החסידות בלובביץ' עמד משנת ה'תרכ"ו (1866) עד פטירתו.

ביוגרפיה עריכה

נולד בעיירה לובביץ' שברוסיה, לרבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), האדמו"ר השלישי של חב"ד, ולאמו חיה מושקא (אנ'), בתו של אדמו"ר האמצעי, רבי דובער שניאורי, האדמו"ר השני של חב"ד. בצעירותו למד מפי אביו.

בחודש סיון שנת ה'תר"ז (1847) התחתן עם אחייניתו סטערנא[1] - בת אחיו רבי חיים שניאור זלמן. כעבור שלושה חודשים נתאלמן. לאחר זמן התחתן עם בת דודתו רבקה[2], נכדת האדמו"ר האמצעי.

מצעירותו הייתה בריאותו רופפת, ולשם חיזוקה עסק, על פי המלצות רופאים, בעבודות פיזיות, בעיקר בנגרות ובכתיבת סת"ם[3].

קרוב לפטירתו של אביו הורה לו האב לקבל חסידים ולחזור לפניהם מאמרי חסידות. אביו נפטר בי"ג בניסן ה'תרכ"ו (1866), והוא התמנה לאדמו"ר במקומו[4], למרות היותו צעיר הבנים. כמה מאחיו עברו למקומות אחרים, והקימו חצרות משלהם שהיו ענפים נוספים של החסידות, כגון חסידות קאפוסט.

היה בעל תואר "אזרח נכבד לדורותיו"[5] של האמפרייה הרוסית[6].

בשנת ה'תרל"א (1871) נשאל על ידי רבנים שונים לגבי כשרותם של תרנגולי ההודו. רבי שמואל פסק להתיר את התרנגולים, העיד כי בעיירה לובביץ' הם נאכלים "בלי שום פקפוק" וחיווה דעתו כי בין אלו שהובילו את המגמה להחמיר, היו בעלי זכויות החכירה של השחיטה שהרוויחו פחות משחיטת תרנגולי הודו[7].

רבי שמואל פעל רבות בתקופתו להקמת יישובים יהודיים ברחבי רוסיה, ונסע לשם כך לעיר הבירה סנקט פטרבורג, להשתדל בעניין אצל השלטונות. כאשר הממשלה לא הטיבה עם חיי היהודים, התבטא שרוצה לנסוע לארץ ישראל ולקחת איתו "מאה אלף יהודים" (למרות עמדתו השלילית לגבי העלייה). לבסוף הוא נמנע מכך בעקבות עליית קבוצת ביל"ו, שנחשבו בעיניו כאנשים חופשים ולא דתיים, ולא רצה לתת להם תוקף. ידועה אמרתו: "אם היה אצל אנשי ביל"ו [תוספת המילים] באור ה' – "לכו ונלכה באור ה'", הייתי נוסע אתם"[8].

כמו כן נסע רבות ברחבי אירופה לעסקנות ציבורית רבה. פעל רבות לסיכול פוגרומי הסופות בנגב, שהתרחשו ברוסיה בשנת תרמ"א (1881).

רבי שמואל היה חולה בסרטן. הוא נפטר בגיל 48, בי"ג תשרי ה'תרמ"ג (1882), לאחר שבועות ארוכים של מחלה סופנית. הובא למנוחות בבית העלמין של לובביץ' סמוך לאביו הצמח צדק. את הנהגת התנועה קיבל בנו רבי שלום דובער שניאורסון, שייסד את ישיבת תומכי תמימים בלובביץ'.

חיבוריו עריכה

  • לקוטי תורה – תורת שמואל – סדרה בת כעשרים וחמשה כרכים, של 'מאמרי חסידות' שאמר במשך שנות נשיאותו, מסודרים על פי סדר השנים, נדפסו בשנת תשע"א-תשע"ג בהוצאה חדשה בהוצאת קה"ת. כרך נוסף, בשם "דרושי חתונה", מכיל מאמרים מאדמו"ר המהר"ש מזמנים שונים בקשר לחתונות בני משפחה, חלקם נכתבו על ידו, וחלקם נכתבו על ידי חסידים.
  • אגרות קודש – כרך אחד של מכתביו.
  • תורת שמואל – דברי תורה וסיפורים שסופרו בשם המהר"ש, מלוקטים מכתבי נכדו רבי יוסף יצחק שניאורסון.

צאצאיו עריכה

אילן שושלת אדמו"רי חב"ד עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • קובץ ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש, בעריכת הרב מנחם מנדל שניאורסון, הוצאת קה"ת, תש"ו, ברוקלין נ.י[9].
  • ספר התולדות, כרך עשירי רבי שמואל אדמו"ר מהר"ש, (מתוך דבריהם וכתביהם של אדמו"רי חב"ד מליובאוויטש), חנוך גליצנשטיין, כפר חב"ד, הוצאת קה"ת.
  • פרק שישי של תולדות רבותינו נשיאינו לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד (קיצור וליקוט מתוך ספר התולדות).
  • יוסף יצחק קמינצקי, רבותינו נשיאינו - חלק ד', כ"ק אדמו"ר המהר"ש, כפר חב"ד
  • שלשלת היחס (בהוצאת קה"ת, כפר חב"ד, תשע"א - עם השלמות ציונים והערות - עמוד ל"א).
  • הרב אברהם שמואל בוקיעט, לכתחילה אריבער - משיחותיו ואגרותיו של הרבי מליובאוויטש על פתגמו של אדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש "לכתחילה אריבער", תש"ס.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ פריט Q90920401 בוויקינתונים
  2. ^ פריט Q87158243 בוויקינתונים
  3. ^ אברהם חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות - אדמו"ר מוהר"ש, ניו יורק, תשמ"ו, עמ' 44
  4. ^ היה הממשיך הרשמי של החסידות, וזאת על פי צוואת האב. פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה; חסידות חב"ד באימפריה הרוסית; תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו. ISBN 9654932636
  5. ^ פריט Q1982897 בוויקינתונים
  6. ^ צבי הר שפר, העבר, חוברת ב', עמוד 92, שבט תשי"ד, תל אביב (נמצא באוצר החכמה, קישור ישיר לעמוד 92) | שנים ראשונות, 2021, עמוד 567–666, ISBN 978-1-932349-08-5
  7. ^ רבי שמואל שניאורסון, אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש, קה"ת, עמ' ח
  8. ^ החסידות ושיבת ציון, יצחק אלפסי, עמ' 22.
  9. ^ רבי מנחם מנדל שניאורסון, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש, נדפס בשנת תש"ז ולאחר מכן בשנת תשנ"ז, באתר אוצר החכמה


תקופת חייו של הרב שמואל שניאורסון על ציר הזמן

שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת.