Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף צמח צדק)
רבי מנחם מנדל שניאורסון
הציור (ככל הנראה) הקדום ביותר של ה'צמח צדק', כנראה סביב שנת 1871[דרוש מקור]
הציור (ככל הנראה) הקדום ביותר של ה'צמח צדק', כנראה סביב שנת 1871[דרוש מקור]
לידה 1789
כ"ט באלול ה'תקמ"ט או חשוון ה'תק"ן[1]
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית ליוזנה
פטירה י"ג בניסן ה'תרכ"ו (בגיל 77 בערך)
האימפריה הרוסית (1858–1883)האימפריה הרוסית (1858–1883) לובביץ'
מקום קבורה רוסיהרוסיה לובביץ'
מקום מגורים העיירה לובביץ'
חיבוריו ראו בהמשך
השתייכות חסידות חב"ד
רבותיו אביו רבי שלום שכנא אלטשולר
סבו רבי שניאור זלמן מלאדי
בת זוג חיה מושקא שניאורסון (אנ')
פרסים והוקרה תואר 'אזרח נכבד לדורותיו' של האימפריה הרוסית
האדמו"ר מחב"ד ה־3
28 בנובמבר 182729 במרץ 1866
(38 שנים)

רבי מנחם מנדל שניאורסון (בכתיב מסורתי: מנחם מענדל שניאורסאהן. מכונה ה"צמח צדק" על שם ספרו; (כ"ט באלול ה'תקמ"ט או חשוון ה'תק"ן, 1789[2]י"ג בניסן ה'תרכ"ו, 29 במרץ 1866) היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד. עמד בראשה משנת ה'תקפ"ח (1827) ועד לפטירתו בשנת ה'תרכ"ו (1866).

קורות חייו עריכה

נולד בעיירה ליוזנה בתחום המושב של האימפריה הרוסית (מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 במחוז ויטבסק בבלארוס) לדבורה לאה, בתו של רבי שניאור זלמן מלאדי, ולרבי שלום שכנא אלטשולר[3]. נקרא על שם רבי מנחם מנדל מוויטבסק. ישנן שתי גרסאות לגבי תאריך הולדתו. הביוגרף חיים מאיר היילמן כתב שנולד 18 חודשים לאחר פטירת רבי מנחם מנדל מוויטבסק שנפטר בראש חודש אייר ה'תקמ"ח, דהיינו שנולד בחודש חשון ה'תק"ן (אוקטובר-נובמבר 1789)[4]. רבי יוסף יצחק שניאורסון כתב שהחסידים הסתפקו באיזו שנה נולד. על פי דברי סבתו ואביו (שהזכירו בדבריהם שאינם יודעים את שנת הולדתו המדויקת), הסיק שהצמח צדק נולד בערב ראש השנה של שנת ה'תקמ"ט[5]. בגיל שלוש התייתם מאמו, ועל פי צוואתה גדל בבית סבו, רבי שניאור זלמן מלאדי שלימדו תורה. בה' בכסלו תקס"ג (1803) בגיל 14 נישא לבת דודו, חיה מושקא (אנ') בת רבי דובער שניאורי, בנו של רבי שניאור זלמן ויורשו כאדמו"ר מחב"ד.

לאחר פטירת חותנו סירב להתמנות במקומו כאדמו"ר. בסיוון תקפ"ט[6], ניאות להפצרת החסידים לנהוג כאדמו"ר. גם האדמו"ר רבי אהרן מסטרשלה אשר היה חלוק על האדמו"ר האמצעי, תמך במינויו של רבי מנחם מנדל לאדמו"ר מחב"ד. חצי שנה לאחר המינוי, בשמחת תורה תקפ"ט נפטר האדמו"ר מסטרשלה ורבים מחסידיו קיבלו עליהם את רבי מנחם מנדל לרבי[7].

עם מינויו החל לפעול להצלת צעירים יהודים מגיוס לצבא הרוסי (מוכר כ- "גזרת הקנטוניסטים"), הקים ועד שתדלנים להפחתת מכסות הגיוס והרחבת האפשרות להמיר את הגיוס בתשלום כספי. במקביל עודד את אנשיו לפעול לשם כך גם בדרכים בלתי חוקיות כמו שחרור הילדים המגויסים באמצעות מתן שוחד לשומרים ורישום הילדים כמתים. לשם פעילות זו הוקם ארגון בשם "חברה תחיית המתים". במקביל שלח את נאמניו למקומות כינוס המגויסים כדי לעודדם להישאר נאמנים ליהדות, ובעצמו השתדל לקרב חיילים אלו. נשתמר מאמר חסידי שאמר ביידיש בעת מפגש עם קבוצת חיילים כזו.

ב-1839 עודד את חסידיו לעסוק בחקלאות והביא להתיישבות שישים משפחות יהודיות בכפר שצ'דרין שליד הומל לשם כך (1844). בעקבות זאת הוענק לו תואר "אזרח נכבד" של האימפריה הרוסית[8], וב-1851 העניק לו ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה מעמד של "אזרח נכבד לדורותיו"[9]. תואר זה היה בתוקף אף לצאצאיו ברוסיה עד קריסת האימפריה הרוסית במהפכת פברואר[10].

לדברי האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, בשנת 1841 (תר"א) ייסד ישיבה בליובאוויטש על מנת למנוע מרוח ההשכלה לסחוף אליה את הצעירים. הישיבה התקיימה 26 שנים[11].

ניהל מאבקים נחושים נגד יוזמות של המשכילים, ששכנעו את השלטון הרוסי להתערב באורחות חיי היהודים ובמערכות החינוך שלהם. באספת הרבנים בשנת תר"ג (1843) בנוגע להצעה לכפות על היהודים לימודי חול, הזהירו אותו השלטונות כי מאבקיו נתפסים בעיניהם כהתנגדות לשלטון. צאצאו הרב יוסף יצחק שניאורסון מספר שלמרות זאת הוא המשיך ובעקבות זאת נעצר במהלך האספה עשרים ושתיים פעמים[12]. נקט בגישה מקלה בתגובה לגזירת הלבוש בשנת 1844 (תר"ד)[13].

נודע בגדלותו בתורה בנגלה ובנסתר. גם גדולי תורה שהשתייכו לקהילת המתנגדים העריצוהו מאוד. רבי דוד טביל ממינסק פונה[14] אל הצמח צדק בזה הלשון:

" שלום וכל טוב סלה לכבוד הרב המאור הגדול, הגאון המפורסם, עין העדה, רבא דעמא, מדברנא דאומתיה, קדוש יאמר לו, מורנו הרב רבי מנחם מענדל נרו יאיר ולכל הנלוים אליו בצילו צל החכמה והיראה".

שאלות הלכתיות נשלחו אליו מאזורים שונים באימפריה הרוסית. נודע גם בשל ספרייתו הגדולה[דרוש מקור]. רשם את דרושי החסידות העמוקים של סבו האדמו"ר הזקן והיה דן עמו בענייני הלכה[15]. חלק מכתביו יצאו לאור, והם עוסקים בשו"ת הלכתי, קבלה וחסידות. כתבי ידו התחלקו בין בניו האדמו"רים מלובביץ, מנייז'ין, מקופוסט ומלאדי. היה ידוע גם כצדיק פועל ישועות. אלפים נהרו לחצרו ובימיו הגיעה חסידות חב"ד לשיא פריחתה[דרוש מקור]. בין מבקריו ומעריציו היו חסידים ומתנגדים ואפילו גויים[16].

רבנים ואדמו"רים בני דורו הכירו במעלתו. רבי חיים מצאנז כינה אותו "חכם הרזים"[17] והחידושי הרי"ם מגור רצה לנסוע אליו כחסיד[18].

תשובותיו לשאלות שהופנו אליו וחידושיו, נדפסו לאחר פטירתו בסדרת הספרים "צמח צדק". יצאו לאור גם כתבים שלו בקבלה ובחסידות. חלק מכתביו אבד. נודע גם בשל ספרייתו הגדולה.

נפטר בי"ג בניסן תרכ"ו (29 במרץ 1866) ונקבר בבית העלמין בלובביץ'. ממלא מקומו בליובאוויטש היה בנו הצעיר, רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש).

משפחתו עריכה

לרבי מנחם מנדל היו שבעה בנים, ושתי בנות:

בניו

בנותיו

  • ראדע פריידא, נישאה לבן דודה שניאור שניאורסון
  • דבורה לאה, נישאה לבן דודה לוי יצחק זלמנסון

אילן שושלת אדמו"רי חב"ד עריכה


תקופת חייו של הרב מנחם מנדל שניאורסון על ציר הזמן

שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת.

קובץ:Zzedek2.jpg
שו"ת צמח צדק, מהדורה ראשונה, וילנא, ה'תרל"ב

מתלמידיו עריכה

ניגוניו עריכה

רבי מנחם מנדל הלחין כמה ניגונים. חלק מהם התפרסמו במשך השנים גם מחוץ לחסידות חב"ד

חיבוריו עריכה

  • צמח צדקשאלות ותשובות הלכתיות, פסקי דינים, וחידושים על הש"ס. שם הספר בא לרמז על שם המחבר (בכתיב המקובל בשפת היידיש) "מנחם מענדל", בגימטריה "צמח צדק".
  • דרך מצותיך – טעמי המצוות על-פי תורת החסידות.
  • ביאורי הזוהר – ביאור מאמרים מספר הזוהר, שלושה כרכים, תשכ"ח-תשפ"ב.
  • ספר החקירה - דרך אמונה – ספר פילוסופי-מחקרי בסגנון "מורה הנבוכים" של ה"רמב"ם", ספר העיקרים, ועוד (הספר נכתב לערך בשנת תר"ג, שנה שבה הרבה הצמח צדק להתווכח עם אלה שניסו לשנות חוקים ברוסיה בנוגע לדת ישראל).
  • אור התורה – ארבעים ושניים כרכים של ביאורי חסידות על התורה, מועדים ונ"ך (נביאים וכתובים).
  • ספר הליקוטים – סדרה בת כמה עשרות כרכים, שבה לוקטו דברי תורתו לפי ערכים בסדר הא"ב.
  • אגרות קודש – תשעים מאגרותיו, מהדורה מבוארת עם מבוא, בעריכת הרב שלום בער לוין והרב יהושע מונדשיין, הוצאה חדשה, קה"ת ברוקלין ה'תשע"ג.
  • יהל אור – על תהילים.
  • מאמרי אדמו"ר ה"צמח צדק" – הנחות, כרך א' בראשית, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ז

לקריאה נוספת עריכה

  • חיים מאיר הילמן, בית רבי, באתר היברובוקס, ברדיצ'ב, תרס"ב-1902 (חלק שלישי של הספר; מתוך 3). הוצאה חדשה, מהדיר: לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, תורת חב"ד לבני הישיבות, ירושלים
  • הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות כרך תשיעי, רבי מנחם מענדל אדמו"ר הצמח צדק, (מתוך דבריהם וכתביהם של אדמו"רי חב"ד מליובאוויטש), קה"ת, כפר חב"ד
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א, בני ברק, תשמ"ו, עמ' עא-צה
  • הרב עמרם בלוי, בני הצמח צדק - תולדות בני ונכדי אדמו"ר הצמח צדק מליובאוויטש, תשפ"א, בהוצאת מעיינותיך

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ קיימות 2 דעות. על פי הביוגרף הרב היילמן, נולד בחודש חשון תק"ן. על פי הריי"צ, נולד בערב ראש השנה, בשנת תקמ"ט. ראו הרחבה בפסקת "קורות חייו"
  2. ^ ראו פירוט ומקורות של שתי גרסאות שנות הולדתו בפסקה הבאה
  3. ^ על משפחתו מצד אביו ראו: עמרם בלוי, תולדות משפחת אביו של אדמו"ר הצמח צדק, רבי שלום שכנא (אלטשולר), חתן כ"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, קובץ היכל הבעש"ט, חלק כ"ז, עמודים ק"מ-קנ"א
  4. ^ חיים מאיר היילמן, בית רבי (אידיש), ניו יורק: קה"ת, 1952, עמ' 163
  5. ^ רשימת דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן (יוסף יצחק שניאורסון, קה"ת, (2011) עמ' מט בהערה 211. בהתאם, נכתב גם ב-"שלשלת היחס" בספר "היום יום".
  6. ^ לפי גרסאות אחרות; תקפ"ח, תק"צ, תקצ"א
  7. ^ חיים מאיר היילמן, בית רבי, ברדיטשוב, תרס"ב, עמ' 222
  8. ^ אגרות קודש הצמח צדק, עמודים 12–15 - במבוא, ובהפניות שם לרחבי הספר מסת"ב 978-0-8266-5532-5
  9. ^ פריט Q1982897 בוויקינתונים | מעמד "אזרח נכבד" התיר ליהודים מסחר בערים הגדולות, פטור מגיוס והטבות נוספות. התואר "אזרח נכבד לדורותיו", העניק הטבות דומות גם לצאצאיו, והוא הוענק לו בשל פעילותו בשצ'דרין.
  10. ^ צילום התעודה, ומסמכים הקשורים לבקשה, באתר COL. | שלום בער לוין, מבוא לאגרות קודש הצמח צדק, תשע"ג 2013, ניו יורק, עמודים 12–15 (קישור לטקסט באינטרנט)
  11. ^ אגרות קודש הריי"צ חלק ב' עמ' קז.
  12. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה
  13. ^ צמח צדק יורה דעה סימן צ'.
  14. ^ שו"ת נחלת דוד סימן ל"א.
  15. ^ שלום דובער לוין, אגרות קודש הצמח צדק (עמ' 8)
  16. ^ סטנסילב אוקרייץ, הצדיק מליובאוויטש (עמ' 80-87), באתר היברו-בוקס, גיליון "כרם חב"ד, ‏1992
  17. ^ ספר עמודי ארזים לרב ישעיה אשר זליג מרגליות דף ס"ב עמוד א'.
  18. ^ מספר מאיר עיני הגולה (שהוא הספר הראשון והעיקרי של תולדות חייו של הרי"מ מגור הנ"ל והודפס בהסכמת ה"אמרי אמת" מגור נינו של הרי"מ) אות תע"ג.
  19. ^ ספק אם היה בכור. ראו: שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, פרק פ"ה, עמ' קס"ה.
  20. ^ פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה : חסידות חב"ד באימפריה הרוסית : תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו. ISBN 9654932636‏.
  21. ^ ולכן נקרא רבי שמואל שניאורסון הצעיר בבנים