Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ישראל נח שניאורסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדמו"ר מחב"ד ניעזין
ישראל נח שניאורסון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1816
סביבות[1] תקע"ו
לובביץ'
פטירה 1883 (בגיל 67 בערך)
י"ז בניסן תרמ"ג
מקום קבורה ניעז'ין
מקום פעילות ניעז'ין
מקום מגורים לובביץ', נעזין
השתייכות חב"ד-ניעז'ין
בת זוג פריידא. חיה חישא. נחמה דינה. זלטא
אם חיה מושקא (אנ')
ילדים הרב אברהם (חותן אדמו"ר הריי"צ).
האדמו"ר מחב"ד-ניעז'ין ה־רביעי בחב"ד, ה־יחיד בניזעין
הצמח צדק, רבי מנחם מנדל שניאורסון
קובץ:74-104-0094. Синагога Шнеєрсона (1 из 1).jpg
בית הכנסת שניאורסון (Синагога Шнеєрсона) בניז'ין, שכנראה שימש את רבי ישראל נח

הרב ישראל נח שניאורסון (מכונה: מוהרי"נ מניעז'ין; ה'תקע"ו, 1816 (בערך[1]) - י"ז בניסן ה'תרמ"ג, 1883) היה אדמו"ר לחסידי חב"ד - ניעז'ין.

תולדות חייו עריכה

נולד בעיירה לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק ושל חיה מושקא (אנ'). נישא בנישואים ראשונים לפריידא[2], בת דודתו ביילא ובעלה דודו רבי יקותיאל זלמן ולס (חתנו של האדמו"ר האמצעי), שנפטרה לאחר כמה שנים, היה להם שני ילדים. והיה נשוי בנישואים שניים לנחמה דינה[3]. ובנישואים שלישיים לזלטא. ובנישואים רביעיים לחנה חיקע[4] בת דודו רבי מנחם נחום שניאורסון מניעז'ין (בנו של אדמו"ר האמצעי).

עם פטירת אביו נשאר הרי"ן כשנתיים בליובאוויטש, ולבסוף נתמנה כרב בעיר ניעז'ין, מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי.

ביחד עם גיסו עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי רוסיה, כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב. שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה. עבודת השם שלו הייתה באופן של מרירות, היה ידוע כבעל בכי והיה בוכה מתחילת התפילה ועד סופה.

כחמש עשרה שנה ישב בניעזין, עד יום פטירתו בי"ז בניסן, ה'תרמ"ג. הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים, אחיו המהר"ש נפטר חצי שנה לפניו. נקבר באהל סבו האדמו"ר האמצעי, בעיר ניעזין. לאחר פטירתו, חסידיו הפכו לחסידים של אחיינו שלום דובער שניאורסון (מרציצה) מקאפוסט. ענף חצר ניעזין פעל למעשה במשך כחמש עשרה שנים.

תשובות, מכתבים ומאמרי אביו עריכה

באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר בנגלה, והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהן. תשובות שנכתבו על ידיו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידיו, בעיקר בשנות אביו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה 26 שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות (דא"ח – בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

בחיי אביו הצמח צדק הוא היה מה"מניחים" (כותבי מאמרי החסידות של האדמו"ר) של מאמרי החסידות שאמר אביו. ישנה העתקה מ"הנחה" שלו משנת ה'תר"ד (1844), וכן מהשנים ה'תרי"חה'תרכ"א[5]. בנוסף, קיים כתב יד שלו הכולל "הנחות" ממאמרי אביו החל משנת ה'תרכ"ב לערך[6], הנמצא בספריית אגודת חסידי חב"ד בברוקלין. כתב היד היה בבעלות ר' אברהם שניאורסון, בנו של ר' ישראל נח וחותנו של ר' יוסף יצחק שניאורסון מלובביץ'[7]. מאמרים מכתב יד זה הודפסו על ידי הוצאת ספרים קה"ת[8].

צאצאיו עריכה

  • בנו רבי אברהם (י"א סיון תר"כ, 1860 - ב' חשון תרצ"ח, 1937).
  • שניאור דובער.
  • רבי משה.
  • רבי יעקב.
  • רבי נחום (ה' שבט תרמ"ג. 1883 - כ"ג ניסן תרצ"ח, 1938), רבה האחרון של ניז'ין, נאסר בעלילת השתייכות לארגון ציוני אנטי-קומוניסטי והוצא להורג.
  • בתו שטערנא אשת רבי שניאור זלמן אהרון (הרז"א), בן אדמו"ר המהר"ש.
  • בתו אסתר ליבא אשת רבי שמריה נח מבאברויסק. (חתנו זה התבקש על ידי חסידי חותנו למלא מקום חותנו בניעזין, אך לפי המסופר "לא אסתייעא מילתא" כלומר: לא הסתייע הדבר. ובהמשך השנים בפועל היה אדמו"ר לחסידי קאפוסט).
  • בתו שיינא שיינברג.
  • בתו פרלה דבורה (זלמנסון).
חלק מעץ משפחתו


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שניאור
זלמן מלאדי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דבורה לאה
אלטשולר[א]
 
רבי דובער שניאורי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הצמח צדק, רבי
מ"מ שניאורסון
 
חיה מושקא
שניאורסון
(אנ')
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זלטא
שניאורסון[ב]
 
רבי ישראל
נח שניאורסון
 
שרה
שניאורסון[ג]
 
(1) רבי יהודה
לייב שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
בתו של שלמה פריידעס[ד]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום שניאורסון[ה]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אסתר ליבא
שניאורסון
 
רבי שמריה
נח שניאורסון
 
 
 
רחל מוניסזון[ו]
 
רבי שלמה זלמן שניאורסון
 
 
 
 
רבקה[ז]
 
 
 
 
 
רבי שלום דובער
שניאורסון (רצ'יצ'ה)
 
 
 
 
 
 
 
מרדכי שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מנדל[ח]
שניאורסון (בברויסק)
 
מוסיא (אשת
דוד ברבש)[ח]
 
גב' גינזבורג[ח]
 
גב' הנלין[ח]
 
(2) יהודה לייב
שניאורסון[ח]
 
גב' וישלצקי[ח]
 
הרב שניאור[ט][ח] זלמן שניאורסון
 
רחל מגזניק[ח]
 
 
משה
שניאורסון[ח]
 
(3) יהודה לייב
שניאורסון[ח]
 
ביילא
שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שניאורסון[י]
 
ישראל משה ברבש[י"א]
 
שיינה רבקה[י"ב]
 
שמואל בזפלוב[י"ג]
 
 
 
דבורה לאה שניאורסון[י"ד]
 
יצחק שניאורסון (אנ') [ט"ו]
 
פישל
שניאורסון
 
חיים ישעיה שניאורסון[ט"ז][ח]
 
אשתו
 
פנחס
שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רחל שניאורסון
 
שניאור זלמן ברבש[י"ז]
 
 
 
מנחם ברבש
 
שטרה דובקין[י"ח]
 
אליהו דובקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חנה בזפלוב[י"ט]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גבי ברבש
 
אורי ברבש[כ]
 
בני ברבש[כ"א]
 
נחמה דקל
 
יהודה דקל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבישי דקל

- עץ זה הוא חלק ממשפחת שניאורסון ענף מהרי"ל מקאפוסט, והוא מרכז את צאצאיה המפורסמים של משפחת אדמור"י חסידות קאפוסט, חוליה המקשרת בין דורות, סבי המשפחה, ילדי מהרי"ל מקאפוסט וילדיהם של שאר אדמו"רי קאפוסט
- להרחבה על שושלת האדמור"ים ראו בעץ שושלת חב"ד, להרחבה על סבי המשפחה וחלקים אחרים של המשפחה ראו בעץ המרכזי של משפחת שניאורסון[כ"ב]
- אדמור"י בית קאפוסט סומנו בצבע כזה | קישור לענף אחר במשפחת שניאורסון סומן בבצבע תכלת | מספור בצבע אדום כגון זה: (2) - כדי להבדיל בין שלושת ה"יהודה לייב" השונים

הערות:

  1. ^ ‏‏ (Q29348543)
  2. ^ ‏‏ (Q91481822).
  3. ^ מסמכי אזרח נכבד לדורותיו, אגרות קודש הצמח צדק, עמוד קכ"ב, מספר 2 בשורת הנשים
  4. ^ ספר הצאצאים עמוד 135
  5. ^ לענף שלו ראו כאן
  6. ^ ספר הצאצאים עמוד 172
  7. ^ מסמכי אזרח נכבד לדורותיו, אגרות קודש הצמח צדק, עמוד קכ"ב, מספר 3 בשורת הנשים
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 ספר הצאצאים, עמוד 214
  9. ^ ‏‏ (Q90392481)
  10. ^ מספר 591 בספר הצאצאים, עמוד 292
  11. ^ מספר 593 בספר הצאצאים, עמוד 293
  12. ^ מספר 597 בספר הצאצאים, עמוד 293 | כרטיס ביד ושם
  13. ^ שימש כרב העיר בברויסק, במקום הסבא שמריה נח שניאורסון עד להירצחו בשואה | אביו הוא יעקב מרדכי בזפלוב - ‏‏ (Q117074631)
  14. ^ ספר הצאצאים עמוד 294, קטע מספר 623, ועמוד 386 קטע מספר (623) 578
  15. ^ ספר הצאצאים עמוד 291, קטע מספר 578
  16. ^ ‏‏ (Q93565199) | התחתן עם בת המשפחה, הנדל - בתו של הרה"ק רבי מרדכי דב מהורנסייפול. הוא ואשתו מופיעים גם בעץ משפחת טברסקי
  17. ^ מספר 1186 בספר הצאצאים, עמוד 387
  18. ^ או: שטערנא | מספר 599 בספר הצאצאים, עמוד 293
  19. ^ בעלה שניאור זלמן בזפלוב בן יעקב מרדכי בזפלוב - ‏‏ (Q117074631)
  20. ^ מספר 2169 בספר הצאצאים
  21. ^ מספר 2170 בספר הצאצאים
  22. ^ מקורות העץ כאן הם מספר הצאצאים אלא אם כן נכתב אחרת

אילן שושלת אדמו"רי חב"ד עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • עמרם בלוי, תולדות ימי חייו של הגה"ק רבי ישראל נח שניאורסהן אדמו"ר מניעזין זי"ע, היכל הבעש"ט כרך י"ט, תמוז תשס"ז, עמ' קכח-קנב.
    • יוסף יצחק קמינצקי, היכל הבעש"ט, על תולדות אדמו"ר מהרי"נ מניעזין, תגובות, גיליון כ', עמודים קצח-קצט, תשרי ה'תשס"ח
    • מיכאל רון, היכל הבעש"ט, גיליון כ"ד, עמודים קפ-קפ, זוטות - נספח לתולדות אדמו"ר רבי ישראל נח שניאורסון מניעזין
    • יוסף יצחק קמינצקי, היכל הבעש"ט, גיליון כ"ה, עמודים קצא-קצב, בני אדמו"ר מהרי"נ מניעזין
    • יהושע מונדשיין היכל הבעשט, גיליון כה, עמוד קצב, בעניין הנ"ל
  • נחלת צבי, חלק י', מכתב קודש מרבי ישראל נח, עמודים קנ"ב-קנ"ג
  • אנציקלופדיה לחסידות בהוצאת מוסד הרב קוק, בערכו
  • אור ישראל, תשס"ח - נדפס מכתב שלו מדברי אביו מתוך ארכיון ספריית חב"ד[9].
  • באגרות קודש הצמח צדק, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ג, עמודים קצ"ז-ר"ד ובעמוד רל"א, נדפס כמה מכתבים שלו.

קישורים חיצוניים עריכה


תקופת חייו של הרב ישראל נח שניאורסון על ציר הזמן

שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אודות שנת לידתו מקורות סותרים. - ראה "דברי ימי החוזרים", קה"ת תשס"ו, עמוד טז הערה 66, אך לפי התאריך שמופיע על מאמר שאמר אביו ביום הברית שלו כתוב שברית שלו הייתה ביום ג' פרשת עקב תקע"ז ("מאמרי אדמו"ר האמצעי-הנחות").
  2. ^ "ספר הצאצאים" עמוד 134 ועמוד 136 נכתב שמה: פריידא.
  3. ^ כך מופיע שמה בהקדשה לזיכרון בנה רבי אברהם, בתחילת "המשך מצה זו" הוצאת תש"ה. צילום מהקדשה זו בספר המאמרים תורת שמואל תר"ם חלק א, הוצאת תשס"ד, עמוד X. ראה דיון לגבי שמות נשיו וכמה נשים היו לו בגיליונות היכל הבעש"ט המצטיינים ב'לקריאה נוספת' שבערך זה
  4. ^ לקוטי דבורים חלק א דף טו עמוד ב ובמהדורה המתורגמת ללה"ק: עמוד 24.
  5. ^ מאמרי אדמו"ר ה"צמח צדק" – הנחות: תרי"ד–תרט"ו, ברוקלין: קה"ת, תשנ"ז, עמ' ש"ד, באתר היברובוקס
  6. ^ מאמר הנה פרשת פרה קורין קודם חג הפסח, ניו יורק: קה"ת, תשפ"ג, עמ' ה', הע' 1
  7. ^ כרטיס כתב היד (כולל סריקה), בקטלוג הספרייה
  8. ^ למשל בסדרת הספרים "מאמרי אדמו"ר הצמח צדק הנחות": מאמר "ראה ריח בני" משנת תרכ"ג, מאמרי אדמו"ר ה"צמח צדק" – הנחות ב, ברוקלין: קה"ת, תש"פ (ISBN 9780826662705), עמ' ס"ז–ס"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום))
  9. ^ עמודים ו'-ז', השוחט בעיר שיש בה שו"ב שנתמנה מהקהל. שם מצוין גם למקומות נוספים בהם נדפסו ממנו