חסידות חלם
פעולות נוספות
תולדות החסידות עריכה
רבי יוסף קעזיס, בן רבי מרדכי היה תלמידו של החוזה מלובלין. קעזיס היה נצר, בן אחר בן, של ב"ח וכן היה נצר של "פנים מאירות". שימש כרב בלברטוב, יאנוב ובחלם. חתנו היה רבי חיים דב מיאנובה.
הדור השני עריכה
רבי אריה לייב מטומשוב (הראשון), בנו של רבי יוסף, מילא את מקום אביו, נולד בשנת תקס"ה, היה חתנו של מאיר הלוי מאפטא בעל ה'אור לשמים'. בשנת תרי"א עבר מחלם לטומשוב לובלסקי שם שימש גם כרב. נסע לישראל פרידמן ולשלום רוקח מחסידות בעלזא אף אחרי ששימש כאדמו"ר. נפטר בשנת תר"כ.
בניו היו: רבי יוסף; ממלא מקומו רבי ישראל שמואל; רבי פנחס. חתנו היה אחיינו רבי יעקב יוסף רובין מחסידות גלגוב.
הדור השלישי עריכה
רבי ישראל שמואל נייהוז, מילא את מקום אביו ברבנות ואדמו"רות טומשוב. דברי תורתו נדפסו בקונטרס 'בנין מנחם'. נפטר בצעירותו בי"ג באב תרכ"ט. בניו היו: ממלא מקומו רבי מאיר יחיאל; רבי נחמן. חתנו רבי יהושע השיל מבאלחוב.
נכד נוסף, רבי יהודה זונדל, בנו של רבי פנחס, שימש כאדמו"ר בלבוב. אמו התחתנה בשנית עם רבי אורי מחסידות סאמבור שחינכו ומינהו לאדמו"ר, נרצח בשואה בלבוב.
הדור הרביעי עריכה
רבי מאיר יחיאל נולד לרבי ישראל שמואל בשנת תרי"א. בשנת תר"ל התמנה כאב"ד בסעלישץ. אחר פטירת אביו כיהן כאדמו"ר ורב בטומשוב אך לאחר תקופה קצרה עזב והחל לכהן ברבנות ואדמו"רות בחלם. בנו רבי ישראל שמואל מילא את מקומו. היה חתנו של רבי מרדכי טברסקי מלויאב. לפני מינויו לרב נספה בשואה.
רבי נחמן, היה רב בגרושקוב ולאחר מכן כיהן כמו"צ בטומשוב שם פתח בית מדרש עצמאי. נפטר בי"ב באלול תרפ"ח. בנו רבי אריה לייבוש מטומשוב (השני) מילא את מקומו בטומשוב. עם הכנסם של הנאצים לפולין נמלט לרוסיה שם נפטר.
לקריאה נוספת עריכה
- יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 144