Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ישראל משה רוזנפלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חסידות דאראג)
הרב ישראל משה רוזנפלד מדאראג
קובץ:האדמו"ר מדאראג שליט"א.jpg
לידה 29 בדצמבר 1952 (גיל: 73)
י"א בטבת תשי"ג
ישראל
מקום פעילות בני ברק
מקום מגורים בני ברק
תחומי עיסוק משגיח
אב שמואל רוזנפלד
אדמו"ר דאראג ה־1
?–מכהן

הרב ישראל משה רוזנפלד (נולד בי"א בטבת תשי"ג, 29 בדצמבר 1952) הוא האדמו"ר מדאראג (קרי: דוֹרוֹג).

תולדותיו עריכה

נולד בישראל לשמואל וחנה לאה רוזנפלד, ילידי הונגריה שעלו לישראל ב-1949. אביו היה חסיד בעלזא, ובעל משרד להנהלת חשבונות. אמו היא צאצאית של הרב שמואל פרנקל האדמו"ר מדאראג, מחבר הספר "אמרי שפר".

לאחר נישואיו שימש ראש חבורה בישיבת טשיבין ואחר כך משגיח בישיבת מחנה אברהם-חוג חת"ם סופר בבני ברק, בראשות הרב יצחק שלמה אונגר. בשנות ה-90 פרש מהישיבה.

חסידות דאראג עריכה

כשלוש שנים לאחר שפרש מתפקידו בישיבת מחנה אברהם, הקים בשנת 1995 חצר חסידית על שם הרב שמואל פרנקל, שכאמור הוא מצאצאיו, והוכתר על ידי דודו הרב משה ובר לאדמו"ר מדאראג.

הקמת החצר, לוותה בביקורת מצד העולם החסידי מכמה סיבות עיקריות: האחת בעולם החסידי מקובל כי חסידות עוברת בירושה מאדמו"ר לבנו או במקרים מיוחדים לחתנו או לנכדו, נדיר שאדם פותח חסידות יש מאין. הסיבה השנייה והבולטת יותר היא כי רוב החסידים שהצטרפו אליה, היו חסידים צעירים שמשפחתם השתייכה לחסידות אחרת ובחסידויות המקוריות ובמשפחות הושמעה ביקורת רבה על נטישת החסידות וההצטרפות לחסידות חדשה. סיבה נוספת הייתה עקב העובדה שחסידיו הצעירים כולם, היו תלמידיו לשעבר מישיבת מחנה אברהם שבה כאמור היה משגיח ולא ראש הישיבה ומעריציו היו חלק נכבד מהתלמידים. תקופה קצרה אחרי שהם עזבו את הישיבה נאלץ הרב יצחק שלמה אונגר שהיה מהרבנים המוערכים לסגור את הישיבה בשברון לב. עם השנים שככה הביקורת.[1]

מוסדות החסידות עריכה

מרכז החסידות והישיבה ממוקמים ברחוב רבי יצחק נפחא בבני ברק. מוסדות החסידות כוללים תלמוד תורה, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, כוללים ומפעלי צדקה וחסד.

לקהילה אין מוסדות בערים נוספות בארץ.

"המכון להוצאת ספרים דאראג" מוציא לאור חוברות עם דברי התורה של האדמו"ר, המקובצות לשני ספרים מדי שנה. בנוסף מוציא המכון עלון שבועי בשם "ישקו העדרים" וכן חוברת ללימוד יומי של הלכות שמירת הלשון היוצאת מדי חודש. המכון הוציא לאור ספר בשם "רבינו הקדוש מדאראג" על האדמו"ר רבי שמואל פרנקל וכן הדפיס את ספרו "אמרי שפר" בשני כרכים.

חסידות דאראג בעבר עריכה

רבי שמואל פרנקל (ה' בניסן תקע"ה - ט"ו בחשוון תרמ"ב), תלמידו של רבי חיים מצאנז, כיהן כרב ואדמו"ר בקאמאד (הונגרית: Komádi) ובדאראג שבהונגריה. חיבר את הספר "אמרי שפר" על התורה[2].

חתנו, רבי זאב ציטרון (תרי"ז - ט"ז בניסן תרפ"ז) מילא את מקומו ברבנות, ומשנת תרמ"ד שימש כרב וראש ישיבה בדאראג. חיבר את הספר אגדות מהרז"צ.

משפחתו עריכה

לאדמו"ר שבעה ילדים.

  • בנו, הרב צבי אשר, משפיע בחצר, חתן רבי שמואל צבי אלימלך רוזנפלד האדמו"ר מקרלין לעלוב[3].
  • בנו, הרב אפרים פישל, חתן רבי אביגדור יוסף מאיר פולק האדמו"ר מבערגסאז בית שמש.
  • בנו, הרב מרדכי אברהם, חתן הרב אהרן לייב מלוביצקי.
  • בנו, הרב יהושע אהרן, חתן הרב עמרם גשטטנר גאב"ד אגודת ישראל, בן רבי נתן גשטטנר.

לקריאה נוספת עריכה

  • מאיר הלחמי, תולדות החסידות בארץ ישראל, כרך 2, הוצאת ספריית בית אל[דרושה הבהרה]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה