חסידות מאקאווא היא חצר חסידית, שמרכזה בקריית אתא ושורשיה בעיר מאקו (Makó) שבהונגריה. בראשה עומד הרב שמעון למברגר, ובניגוד לחסידויות האחרות, הוא אינו מכונה אדמו״ר אלא גאב"ד מאקאווא.
לאחר המלחמה חזרו מקצת הניצולים למאקו. הרב משה-נתן-נטע למברגר, שהיה נשוי לנכדתו של רבי משה, הנהיג את הקהילה. עוד בימי סבו שימש דיין בקהילה משנת תרצ"ו, ולאחר השואה שיקם מחדש את הקהילה והישיבה.
חידושי תורתו ותשובותיו ההלכתיות יצאו לאור בספרים "עטרת משה" ו"כלי גולה". את החידושים החל לכתוב כשהיה במחנה טרזיינשטט ועבד שם במאפיית לחם. על התלושים שמסרו לו עובדי המחנה, כדי לקבל את פרוסות הלחם שהוקצבו להם, היה רושם את חידושיו, והם היו הבסיס לספריו.
עם נפילת חומות הגוש המזרחי הקימו חסידי מאקאווא ועד עולמי כדי לשקם את בית הכנסת הגדול של הקהילה במאקו ואת שלושת בתי-הקברות היהודיים בעיר. בראש הוועד עומד הרב דוד מרגלי מבני-ברק. בשנת תשמ"ח נפתח בית-המדרש מחדש. המקום מושך מבקרים וכמעט בכל שבת מתקיימות בו תפילות. האדמו"ר מבקר בו כמה פעמים בשנה, במיוחד ביום ההילולא של בעל 'אהל משה'.[1]
אחיו של רבי שמעון שימשו כרבנים של קהילות החסידות:
הרב אפרים היה רב קהילת מאקאווא בבורו פארק. עד לפטירתו בתשנ"ז
הרב מאיר יחזקאל, ירש את מקום אביו.
הרב אברהם יחיאל היה רב הקהילה בבני ברק. לאחר שנפטר בתשנ"ה ירש את מקומו בנו.
הרב ישראל חיים, ממשיכו של אביו.
הרב מנחם מנדל היה רב הקהילה בירושלים. נפטר בתשע"א.
הרב ישראל אהרן, ממשיך דרכו.
הרב אשר אנשיל היה רב הקהילה בנתניה ובאלעד. עד לפטרתו בתש"פ. בניו:
הרב אברהם מתתיהו, ירש את מקומו של אביו
הרב שלמה, אב"ד מאקווא נתניה ור"מ בישיבת צאנז.
הרב אפרים, אב"ד מאקאווא מאנסי.
הרב יעקב מאיר, אב"ד מאקאווא לאנדאן ומראשי ישיבת סקווירא בלונדון.
הרב מאיר שלמה הוא רב הקהילה באשדוד. חתנו של הרב יוסף חיים שיינפלד, רבה של קריית הרצוג.
