ישעיה שטיינר
פעולות נוספות
| קובץ:Steiner, R' Yeshaya.jpg | |||||
| לידה |
1852 ה'תרי"ב האימפריה האוסטרית זאבריו (אנ'), האימפריה האוסטרית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
27 באפריל 1925 (בגיל 73 בערך) ג' באייר ה'תרפ"ה הונגריה (1920–1945) בודרוגקרסטור, ממלכת הונגריה | ||||
| כינוי | רב ישעיה'לה קערעסטירער | ||||
| השתייכות | תנועת החסידות | ||||
| רבותיו |
רבי צבי הירש מליסקא רבי חיים הלברשטאם רבי מרדכי מנדבורנה | ||||
| תלמידיו | בנו רבי אברהם וחתן בנו רבי מאיר יוסף רובין. | ||||
| |||||
.svg){kind=link}
רבי ישעיה שטיינר (מכונה ר' ישעיה'לה מקרסטיר (קערעסטירער)) (ה'תרי"ב, 1852 – ג' באייר ה'תרפ"ה, 27 באפריל 1925) היה רב ואדמו"ר בעיירה קֶרֶסטוּר על יד מישקולץ שבהונגריה, מייסדה של חסידות קרסטיר.
ביוגרפיה עריכה
נולד ב-1852 לרב משה והענטשא מרים שטיינר בכפר זָאבֱריו (Zborov) שליד ברדיוב (כיום בסלובקיה). התייתם מאביו כאשר היה בן שלוש. בגיל שתים עשרה אמו שלחה אותו לבית האדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן מליסקא, אשר שלחו ללמוד בסמיהאלי. לאחר חצי שנה חזר לליסקא ולמד שם כמה שנים, בהמשך אף מינה אותו הרבי מליסקא למשמשו. בד' בניסן ה'תרל"ה נשא לאישה את שרה, בת הרב יצחק יונה וויינשטוק. כל ימיו הקפיד לחתום כמשמשו של הרבי מליסקא[1]. כמו כן היה מתלמידי רבי חיים מצאנז, רבי מרדכי מנדבורנא, רבי שמואל פרנקל מדאראג ועוד. לאחר שנפטר רבו הוכתר על ידי רבו רבי מרדכי מנדבורנא כאדמו"ר מליסקא לצד רבי חיים פרידלנדר חתנו של רבי צבי הירש מליסקא שאף הוא הוכתר כאדמו"ר מליסקא, אך עקב מתיחות ורדיפות מצד חסידיו עבר מליסקא בהוראת רבו רבי מרדכי מנדבורנא לקרסטיר[2] שם החל להתפרסם בגלל מופתיו ונפלאותיו והמוני חסידים באו לחצרו.
נודע בעיקר כמכניס אורחים ובכך שהיה נותן צדקה לנזקקים. כותבי תולדותיו כותבים שגם כשלא נותרה פרוטה בכיסו לווה כדי להמשיך לחלק[3].
בזיווג שני היה נשוי למרת שרה בת רבי משה שמעון ראטה אבד"ק דיורע בן רבי יואל צבי ראטה אבד"ק חוסט. בעל שו"ת "בית היוצר".
שבעה מתוך שנים עשר ילדיו נפטרו בחייו[4]. הילדים שנותרו לו היו: רבי אברהם; קריינטשע אשת רבי שמואל גרוס רבה של קרולי; רבקה פייגא אשת הרב ראובן חיים קליין רבה של סונינה (אנ'); רחל אשת רבי ישראל אברהם אלתר לנדא[5] רבה של עדלין ומחבר הספר "בית ישראל".
שושלת קרעסטיר עריכה
- בנו רבי אברהם מילא את מקומו כאדמו"ר. נולד בשנת תרמ"ג בערך. כיהן פחות משנתיים עד פטירתו בי"ח באדר א' תרפ"ז (1927). אחד מחתניו היה רבי מנחם מנדל כהנא, אדמו"ר מהומנא.
- את מקומו של רבי אברהם מילא חתנו, רבי מאיר יוסף רובין (בן רבי ברוך מבריזדוביץ). נספה ב-1944 (ט"ו בסיוון תש"ד) במחנה הריכוז אושוויץ.
- את מקומו של רבי מאיר יוסף מילא בנו הבכור אחר השואה, רבי מנחם מענדל רובין לזמן קצר. לאחר השואה חיתן את אחיו הצעיר, רבי בעריש עם בת הרב חיים מייזליש אב"ד סרוואש. כחלק מתנאי השידוך, מסר את הרבנות לאחיו הצעיר והיגר לארצות הברית שם כיהן כאדמו"ר מקרעסטיר. נפטר באלול תשס"א.
- את מקומו של רבי ישכר דב ממלא חתנו, רבי יצחק חיים זלטנרייך, אב"ד טשאקאווא בוויליאמסבורג, בורו פארק.
- בנו של רבי מנחם מענדיל רובין, רבי ישעיה רובין הקים בית המדרש בויליאמסבורג בשם קערעסטיר
- את מקומו של רבי מאיר יוסף מילא בנו הבכור אחר השואה, רבי מנחם מענדל רובין לזמן קצר. לאחר השואה חיתן את אחיו הצעיר, רבי בעריש עם בת הרב חיים מייזליש אב"ד סרוואש. כחלק מתנאי השידוך, מסר את הרבנות לאחיו הצעיר והיגר לארצות הברית שם כיהן כאדמו"ר מקרעסטיר. נפטר באלול תשס"א.
- את מקומו של רבי אברהם מילא חתנו, רבי מאיר יוסף רובין (בן רבי ברוך מבריזדוביץ). נספה ב-1944 (ט"ו בסיוון תש"ד) במחנה הריכוז אושוויץ.
- חתנו של רבי אברהם מקרעסטיר, רבי נפתלי גרוס (בן רבי רפאל מברבשט) כיהן כאדמו"ר בדברצין[6]. ניצל מהשואה ואחרי ייסורים הגיע לארצות הברית והקים מקוה טהרה (בו נהג לטבול הרבי מליובאוויטש), ובית כנסת בקראון הייטס, וכיהן בשם קרעסטיר-ברבשט. התגורר תקופה בישראל ובסוף ימיו במיאמי. נפטר בשנת תשמ"ח (1988). נכדם הוא אושי גרוס.
- בנו, רבי ישעיה מילא את מקומו בוויליאמסבורג בשם קערסטיר-בערבשט והקים את בית מדרש "בני נפתלי ישעי" ע"ש אביו ר' נפתלי וזקינו ר' ישעיהל'ה . נפטר בב' אדר א' תשע"ו, ומקום מנוחתו בבית החיים דקרית יואל מונרו צמוד לאהל אדמו"רי סאטמר. לאחר פטירתו ללא ילדים, אין מי שימלא את מקומו.
- בן נוסף, רבי יוקל[6], פתח בית כנסת במונסי ובמיאמי בשם קרסטיר-ברבשט.
- בן שלישי, רבי רפאל (1928–2007), כיהן במיאמי וכיום מכהן בנו רבי חנניה יום טוב ליפא.
- הרב שלום קרויז, מחבר ספרי שו"ת דברי שלום, חתנו של הרב ישראל אברהם אלטר לנדא אב״ד עדעלין חתנו של רבי ישעיה, הוא האדמו"ר מאודווארי-קערעסטיר בוויליאמסבורג. בנו הרב שמואל דוד מילא מקומו. בנו הרב אלטר קרויז הוא האדמו"ר קערעסטיר מאנסי.
הנצחתו עריכה
בקרעסטיר עריכה
בסביבות שנת 2010 נסלל ושוקם השביל המוביל אל ציונו, בשנת 2012–2013 שופץ והורחב האוהל שעל קברו על ידי צאצאיו בני ר מנחם מנדל. שטח הבניין הסמוך ששימש בזמנים עברו לצורכי החברא קדישא הוסב לחדר עבור הכהנים. ובמקביל נבנה אגף עבור עזרת נשים.[7]
החל מאמצע העשור השני של המאה ה־21 הפך קברו לאתר עלייה לרגל[8][9] והמונים החלו לעלות לקברו, בפרט ביום השנה לפטירתו. בנוסף רשת הכוללים 'תורת חסד' פתחו כולל מיוחד לע"נ בנוסף, פתחו נכדיו משפחת רובין בתי הַכְנָסַת אורחים לאלפי יהודים המגיעים לפקוד את המקום מדי שנה ומספקים אוכל ושתייה לציבור 24 שעות ביממה במשך כל ימות השנה. במקום אף קיימים בתי מדרש לתורה ולתפילה, ומקוואות טהרה. גם הבית שבו התגורר ברחוב קושוט 67 משמש כבית הַכְנָסַת אורחים על ידי נכדיו משפחת רובין[7].
בישראל עריכה
"ישיבת ישועת מרדכי" שבנחליאל קרויה גם על שמו[10].
במקביל, התפתח מנהג חלוקת מזון לעילוי נשמתו ביום פטירתו בסמוך לקברו ובריכוזים חסידיים,ומשנת ה'תשפ"ג התפשטו מוקדי החלוקה והוקמו מהם גם בכניסה לירושלים בסביבות גשר המיתרים.
מספר ארגוני חסד הוקמו לזכרו.
בתרבות ובפולקלור עריכה
יש המשתמשים בתמונתו כסגולה לשמירה מפני עכברים[11], אך לסגולה זו אין כל מקור ואדרבה הוא התנגד נחרצות לעשיית תמונות מדמותו[12].
בשנת תשע"ט הוציא המלחין שמשון ניימן שיר על ר' ישעיה שהפך ללהיט. בשנת 2019 הוציאה להקת זושא שיר עליו שנקרא "ר' שעילה"[13].
לקריאה נוספת עריכה
- יוסף מרדכי גינצלער, מי באר ישעיהו, טארנא סלאוואקיי תרפ"ח
- משה יוסף פרידלנדר ז״ל, בתי אבות, ירושלים תשכ״ד, סיפורי שלושת אדמו״רי קרעסטיר לפני השואה ממקור ראשון
- ישראל יעקב וידובסקי, תולדות הצדיק ר' ישעיה'לע מקערעסטיר, ירושלים: מכון אבן ישראל, תשנ"ו
- שלום אליעזר ליכטענשטיין, מנחם מענדל רובין (עורכים), מופת הדור: תולדות חייו והליכות דרכו ... של ... רבי ישעיה שטיינער, הנקרא בפי כל רבי ישעי'לע קערעסטירער, ברוקלין תשע"א 2010
קישורים חיצוניים עריכה
- אודות ר' ישעיה שטיינר – באתר אהלי צדיקים
- תמונות ממצבתו ועוד – באתר קברי צדיקים
- מוטי מרינגר, האדמו"ר רבי ישעיה שטיינר קערסטירער זצ"ל באתר TOG
- תולדותיו בבלוג "תולדות".
- לדמותו הפלאית של רבי ישעיה מקרעסטיר – באתר JDN
- קובץ:National Library IL logo.svg ישעיה בן משה שטיינר (1851-1925), דף שער בספרייה הלאומית
- מרדכי וינשטוק ואורי בלוי, רבי ישעיה ב"ר משה - הרבי של כולם - בפודקאסט 'דורות'
- ההיסטוריה היהודית של קרעסטיר באתר קרעסטירער היים
- קבוויטל חינם
הערות שוליים עריכה
- ^ נהג לחתום: הק' ישעי' בן מו"ה משה ז"ל שהי' משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע. צילום חתימתו נמצא בספרו של הרב וידובסקי המצוין לעיל, עמ' 13.
- ^ מופת הדור עמוד עז
- ^ מי באר ישעיהו, עמ' לח
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ ראו עליו כאן.
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 ההיסטוריה היהודית של קרעסטיר, באתר קרעסטירער היים
- ^ אלפים על ציונו באתר JDN
- ^ מערכת המחדש, אלפים פקדו את ציון ר' ישעיה'לע זיע"א בקרעסטיר • צפו | המחדש, באתר המחדש, ז' אייר תשפ"ב
- ^ ישועת מרדכי - ר ישעיה'לה מקערעסטיער (קערעסטירער) - הרב ישעיה שטיינר, באתר sites.google.com
- ^ ר' ישעיה'לה מקרסטיר והסגולה המפורסמת נגד עכברים: 7 עובדות, באתר www.hidabroot.org, 2023-06-27
- ^ ראה באריכות בספר מופת הדור עמוד תצ.
- ^ קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg Zusha Reb Shayaleh || זושא ר׳ שעי׳לה, סרטון בערוץ "Zusha Music", באתר יוטיוב (אורך: 03:49)
.svg){kind=link}