וולה סויינקה
פעולות נוספות
אקינוונדה אולווולה "וולה" סויינקה (באנגלית: Akinwande Oluwole "Wole" Soyinka, ביורובה: Akinwándé Oluwo̩lé Babátúndé S̩óyinká, ונהגה שויינקה; נולד ב-13 ביולי 1934) הוא מחזאי, סופר, משורר, פרופסור לספרות ניגרי; זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1986.[1]
ביוגרפיה וקריירה אקדמית עריכה
וולה סויינקה נולד באבאוקוטה, ליד העיר איבדן שבמערב ניגריה, במוצאו האתני הוא שייך לשבט יורובה. לאחר שסיים את לימודיו במכללה הלאומית של איבדן, הוא עבר לאנגליה והחל ללמוד באוניברסיטת לידס ספרות השוואתית ב-1960. הוא קיבל את מענק רוקפלר והוא חזר אל ניגריה והחל ללמוד דרמה אפריקאית. יחד עם הלימוד של הדרמה האפריקאית החל הסופר ללמד דרמה וספרות באוניברסיטאות שונות בניגריה, בערים איבדן ולגוס. בשנת 1973 השלים סויינקה את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת לידס.
החל משנת 1975 הוא פרופסור לספרות. בנוסף הוא היה לעיתים גם פרופסור אורח באוניברסיטאות קיימברידג', שפילד, וייל שם העניק הרצאות על ספרות השוואתית ודרמה אפריקאית.
פעילותו הפוליטית והאמנותית עריכה
במהלך מלחמת האזרחים בניגריה כתב הסופר מאמר בו הציע הפסקת אש עם המורדים מביאפרה ובעקבות כך הוא נעצר ב-1967 על ידי השלטונות הניגרים והואשם בשיתוף פעולה עם האויב. סויינקה היה לאסיר פוליטי והיה אסור בכלא הניגרי במשך שנתיים. ב-1969 הוא שוחרר מהכלא.
סויינקה כותב את שיריו, מחזותיו והרומנים שלו באנגלית. סויינקה פרסם כ-20 יצירות ועבודות בתחום הדרמה (מחזות ומאמרים), שירה ורומנים. כמחזאי הושפע סויינקה ממחזאים מערביים ובמיוחד מהמחזאי האירי ג. מ. סיינג' (JM Synge), אך מאידך הוא ידע לשלב את הידע שרכש מתרבות המערב עם התיאטרון האפריקני המסורתי ומחזותיו מכילים לרוב פולקלור אפריקאי (הכולל מוזיקה וריקודים אפריקאים עממים), ובכתיבתו הוא משלב לעיתים את המיתולוגיה של שבטו יורובה אודות אוגון אל הברזל והמלחמה העומד במרכז הקיום (למשל, במחזהו ריקוד היערות, שנכתב לקראת קבלת העצמאות של ניגריה). את מחזותיו הראשונים כתב סויינקה בהיותו סטודנט בלונדון, ב-1958 כתב את המחזה שוכני הביצה וב-1959 את המחזה האריה ואבן החן. לאחר שחזר אל ניגריה ב-1960 הוא ייסד את קבוצת התיאטרון מסכות 1960. ב-1964 ייסד סויינקה תיאטרון בו הוא הפיק מחזות פרי עטו ואף השתתף בחלקם כשחקן. מחזותיו של סויינקה מגוונים, הם נעים בין קומדיות קלילות וסטיריות כמו המשפט של האח ג'רו (הועלה לפני קהל בין השנים 1960 ל-1963) מטורפים ומומחים (הועלה לפני קהל בין השנים 1970 - 1971), מחזות המערבים טרגדיה וקומדיה כמו הדרך (1965), ומחזות בעלי גוון רציני ופילוסופי כמו ריקוד היערות, או מוות ופרשו של המלך (הועלה לפני קהל בין השנים 1976–1977). בין מחזותיו הרבים של סויינקה ניתן לציין את המחזה הקלאסי של אוריפידס "הבאקכות", אותו עיבד והתאים למציאות הניגרית ואף עיבד את המחזה לאופרה (בין השנים 1977- 1981 האופרה הוצגה לפני קהל).
סויינקה פרסם שני רומנים: The Interpreters ב-1965. זוהי יצירה מורכבת אודות שישה אינטלקטואלים ניגרים, יצירה זו הושוותה ליצירות של ג'יימס ג'ויס וויליאם פוקנר ב-1973 פרסם הסופר את הרומן Season of Anomy והוא מבוסס על הרהוריו של הסופר בתקופת מאסרו, ברומן זה מעמת הסופר את המיתוס אורפאוס עם המיתוס של אוגון אל הברזל והמלחמה האפריקאי. בנוסף כתב סויינקה שתי יצירות תיעודיות אוטוביוגרפיות, ב-1972 את איש מת, רשימות מהכלא, ויצירה תיעודית נוספת בשנת 1982 בשם Aké המתעדת את ילדותו של סויינקה; על יצירה זו זכה בפרס אניספילד-וולף בשנת 1983. סויינקה גם פרסם חמישה ספרי שירה ובשיריו יש סוג של התכתבות עם מחזותיו מבחינת הנושאים והסגנון בהם הם כתובים.
בשנת 2009 יצא לאור הסרט הדוקומנטרי "Wole Soyinka: Child of the Forest", בבימויו של אקין אומוטוסו, העוסק בדמותו של וולה סויינקה.
תרגומים לעברית עריכה
- האריה ואבן החן (קטע) בתרגום אברהם עוז, עיתון 77, גל' 82–83 (כסלו-טבת תשמ"ז, נובמבר-דצמבר 1986). ב-2007 העלה תיאטרון נטלה את המחזה, בבימויה של יפה שוסטר, עיצוב תפאורה ותלבושות של טל יצחקי, מוזיקה של ארקדי דוכין ועיצוב תאורה של ג'ודי קופפרמן, הפקה שהועלתה לאחר מכן גם על בימת הפרינג' של פסטיבל אדינבורו.
ב-16 באוקטובר 2011 הועלו בעברית קטעים מ"האריה ואבן החן" וכן מ"ריקוד היערות" (גם בתרגומו של אברהם עוז) על ידי הבמה לתיאטרון אפריקאי-ישראלי במסגרת ערב הצדעה לתרבות אפריקה בתל אביב.
ב-4 בספטמבר 2021 הועלתה בעברית גרסה למחזהו "הדרך" בתרגומם של ליהיא ברזל-מלמד ודורון תבורי על ידי הבמה לתיאטרון אפריקאי-ישראלי בבימויה של יפה שוסטר בתיאטרון הבית ביפו. ההצגה התארחה מאוחר יותר בתיאטרון אלפא לאמנויות המופע בתל אביב.
קישורים חיצוניים עריכה
- וולה סויינקה, באתר פרס נובל (באנגלית)
- על יצירתו וחייו
- מאמר אודות הסופר מ-2004
- ציטוטים של הסופר
- ג'ודית אגוסטי (סופרת "אסושיאייטד פרס" באביג'אן, חוף השנהב), העבר כתרופה לנגעי ההווה: ווֹלה סוֹיינקה, האפריקני הראשון שקיבל פרס נובל לספרות, מעריב, 24 באוקטובר 1986
- וולה סויינקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קובץ:2021 Facebook icon.svg וולה סויינקה, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg וולה סויינקה, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg וולה סויינקה, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg וולה סויינקה, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png וולה סויינקה, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg וולה סויינקה, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg וולה סויינקה, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg וולה סויינקה, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg וולה סויינקה, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg וולה סויינקה, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg וולה סויינקה, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D וולה סויינקה], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg וולה סויינקה, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg וולה סויינקה, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg וולה סויינקה, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png וולה סויינקה, באתר פינטרסט
- וולה סויינקה, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg וולה סויינקה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- וולה סויינקה, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- וולה סויינקה, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קובץ:Logo AllMovie.svg וולה סויינקה, באתר AllMovie (באנגלית)
- קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg וולה סויינקה, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- וולה סויינקה, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- וולה סויינקה, באתר Metacritic (באנגלית)
- וולה סויינקה, באתר ארכיון להקת בת שבע
- וולה סויינקה, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg וולה סויינקה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- וולה סויינקה, באתר זמרשת
- וולה סויינקה, באתר שירונט
- קובץ:Apple logo black.svg וולה סויינקה, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- קובץ:Spotify logo without text.svg וולה סויינקה, באתר ספוטיפיי
- קובץ:Antu soundcloud.svg וולה סויינקה, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- קובץ:Last.fm icon.png וולה סויינקה, באתר Last.fm (באנגלית)
- וולה סויינקה, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- קובץ:Allmusic Favicon.png וולה סויינקה, באתר AllMusic (באנגלית)
- קובץ:MusicBrainz Logo (2016).svg וולה סויינקה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png וולה סויינקה, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png וולה סויינקה, להקה באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- וולה סויינקה, באתר SIGIC
- וולה סויינקה, באתר Jamendo
- קובץ:Deezer.svg וולה סויינקה, באתר דיזר
- קובץ:Yandex logo ru.svg וולה סויינקה, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- וולה סויינקה, באתר פרויקט מוטופיה
- קובץ:Discogs record icon.svg וולה סויינקה, באתר Discogs (באנגלית)
- קובץ:Songkick logotype.svg וולה סויינקה, באתר Songkick (באנגלית)
- וולה סויינקה, באתר Tab4u
- וולה סויינקה, באתר Genius
- וולה סויינקה, באתר סטריאו ומונו
- וולה סויינקה, באתר SecondHandSongs
- וולה סויינקה, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
- וולה סויינקה, באתר "שירת נשים"
- קובץ:Bandcamp-button-bc-circle-green.svg וולה סויינקה, באתר בנדקמפ
- וולה סויינקה, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- קובץ:BillboardLogo2013.svg וולה סויינקה, באתר בילבורד (באנגלית)
- קובץ:Antonio Jackson Tidal Logo.png וולה סויינקה, באתר טיידל (באנגלית)
- וולה סויינקה, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- וולה סויינקה, בארכיון הבימה
- וולה סויינקה, בארכיון תיאטרון גשר
- וולה סויינקה, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- קובץ:Amazon Music logo.svg וולה סויינקה, באתר אמזון מיוזיק
- וולה סויינקה, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- קובץ:MuseScore web.svg וולה סויינקה, באתר MuseScore
- וולה סויינקה, באתר מכון למוסיקה ישראלית
הערות שוליים עריכה
| זוכי פרס נובל לספרות | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גראי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925) | קובץ:Nobel Prize.png |
| 1926–1950 | דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950) | |
| 1951–1975 | לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגוויי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יונסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975) | |
| 1976–2000 | בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000) | |
| 2001 ואילך | נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) • האן (2024) • קרסנהורקאי (2025) | |