ניגריה
פעולות נוספות
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לאגוס, העיר הגדולה ביותר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לאגוס, העיר הגדולה ביותר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לחצו כדי להקטין חזרה שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת. | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מוטו לאומי | Unity and Faith, Peace and Progress — אחדות ואמונה, שלום וקדמה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנון לאומי | Nigeria, We Hail Thee | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ממשל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משטר | רפובליקה פדרלית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| {{#property:P1313}} | בולה טינובו (אנ') | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שפה רשמית |
אנגלית שפות לאומיות: האוסה, איגבו, יורובה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עיר בירה |
אבוג'ה 9°10′N 7°10′E / 9.167°N 7.167°E{{#coordinates:9|10|N|7|10|E|type:city|| | |name= }} | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גאוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יבשת | אפריקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| העיר הגדולה ביותר | לאגוס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שטח יבשתי[3] | 923,768 קמ"ר (33 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אחוז שטח המים | 1.4% | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC +1 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הקמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עצמאות מהממלכה המאוחדת | 1 באוקטובר 1960 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דמוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[4] (הערכה 1 באפריל 2026) | 241,233,600 נפש (6 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צפיפות | 261.14 נפש לקמ"ר (56 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דת |
אסלאם (53.5%)[1][2] נצרות (45.9%) אחרים (0.6%) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כלכלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג[6] (2024) | 187.76 מיליארד דולר (58 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג לנפש | 778 דולר (202 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מדד הפיתוח האנושי[7] (2023) | 0.560 (164 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטבע | נאירה (NGN) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | ng | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 234 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
(למפת ניגריה רגילה) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הרפובליקה הפדרלית של ניגריה (באנגלית: Federal Republic of Nigeria, בהאוסה: Jamhuriyar Tarayyar Najeriya, ביורובה: Orílẹ̀-èdè Olómìniira Àpapọ̀ Nàìjíríà, באיגבו: Ọ̀hàńjíkọ̀ Ọ̀hànézè Naìjíríyà) ובקיצור ניגריה (בפידג'ין ניגרי: Naijá, באנגלית: Nigeria, בפולה: Naajeeriya, ביורובה: Nàìjíríà, באיגבו: Naìjíríyà, בטיאפ: Naijeriya) היא מדינה במערב אפריקה הגובלת בבנין במערב, בצ'אד ובקמרון במזרח ובניז'ר בצפון. אבוג'ה היא עיר בירתה של ניגריה ולאגוס היא העיר הגדולה ביותר ועיר בירתה לשעבר.
ניגריה היא המדינה הגדולה ביותר באוכלוסייתה באפריקה. אוכלוסייתה מונה מעל 240 מיליון בני אדם - כ-20% מאוכלוסייתה של אפריקה. כ-53.5% מאוכלוסיית ניגריה הם מוסלמים[1][2] וניגריה חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי. בניגריה מדוברות מעל ל-525 שפות שונות. השפה הרשמית היא אנגלית והשפות הלאומיות הן האוסה, איגבו ויורובה. ניגריה חברה בחבר הלאומים הבריטי.
היסטוריה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – היסטוריה של ניגריה
חפירות ארכאולוגיות מגלות שניגריה הייתה מיושבת בחלקה לפני יותר מ-9,000 שנה. באותה תקופה שלט בניגריה שבט האוסה. [דרוש מקור: דרוש מקור לפחות לקיומו של שבט האוסה באותה תקופה.] בין השנים 500 לפנה"ס ל-200 התקיימה בניגריה תרבות הנוק.
משנת 700 עד למחצית הראשונה של המאה ה-15, האזור שמכונה היום ניגריה היה תחת שליטת ערי המדינה של שבטי היורובה איפה ואויו אימפריית קנאם בורנו ממלכת בנין ממלכת נארי וערי המדינה של שבטי האוסה קנו וקאטסינה.
במאה ה-15 הופיעו בניגריה האירופים הראשונים, מגלי ארצות וסוחרים פורטוגזים שהחלו את סחר העבדים בניגריה. במאות ה-17 וה-18 הגיעו לאזור ניגריה גם האנגלים. בשנת 1807, ביטלה בריטניה את סחר העבדים בניגריה. [8][9]
בשנת 1866 השתייכה ניגריה למושבת החסות הבריטית סיירה לאון. בשנת 1874, עברה לשליטתה של מושבת החסות הבריטית גאנה. בשנת 1886 הייתה ניגריה למושבת חסות בריטית נפרדת.
בזמן מלחמת העולם הראשונה ובזמן מלחמת העולם השנייה לא הייתה התעוררות פוליטית משמעותית בניגריה. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה החלה דרישה בקרב תושבי ניגריה לעצמאות. בשנת 1957 העניקו הבריטים אוטונומיה למזרח ולמערב ניגריה וכראש ממשלה נבחר אבובכר טפאווה בלווה, וזמן קצר לאחר מכן הוענקה אוטונומיה גם לצפון ניגריה. ב-7 באוקטובר 1960 קיבלה ניגריה עצמאות והצטרפה לאו"ם כחברה ה-99, ב-1966 נרצח ראש הממשלה בלווה בהפיכה צבאית.
.jpg){kind=link}
ב-1967 הכריז המחוז המזרחי במדינה על פרישתו, ועל הקמת מדינה חדשה בשם ביאפרה. מלחמת ביאפרה, שפרצה מיד בין השלטון המרכזי והמדינה הבדלנית, נמשכה כשנתיים וחצי, וחוללה אסון הומניטרי כבד – כמיליון מתים לפי הערכות שונות. בינואר 1970 נכנעו בני ביאפרה, ושטחיה שולבו מחדש בפדרציה הניגרית.
עד 1991 הייתה לאגוס עיר הבירה של ניגריה. ב-12 בדצמבר 1991 הוכרזה אבוג'ה כעיר הבירה.
ב-2009 פתח ארגון הטרור האסלאמי בוקו חראם במרד מזוין נגד השלטון. משמעות שמו של הארגון היא "חינוך מערבי הוא אסור". הטרוריסטים חברי הארגון תקפו את כוחות הביטחון ופגעו במוסדות ממשלתיים. בעבר הצהירו ראשי הארגון כי הם שואפים להפוך את חוקי השריעה לחוק המדינה. בדצמבר 2011 נהרגו כ-70 בני אדם במדינת יובה שמהווה את מוקד הקרבות שנערכים בין כוחות הביטחון לבין הטרוריסטים. הארגון תכנן וביצע גם את ההתקפה על מטה האומות המאוחדות באוגוסט באבוג'ה שבמהלכה נהרגו 24 בני אדם.[10] ב-3 במרץ 2013, רצחו טרוריסטים מארגון "בוקו חראם" יותר מ-30 בני אדם שנסעו לחתונה בצפון מזרח ניגריה.
בשנת 2012 התרחשה התפוצצות מכלית הדלק באוקובי בה נהרגו מעל ל-120 אזרחים ורבים נפצעו.
בניגריה מתקיים סכסוך מתמשך בין האוכלוסייה הנוצרית לבין האוכלוסייה המוסלמית. בשנים 2022 ו-2023 התרחשה סדרה של מעשי טבח באזור פלטו.
פוליטיקה עריכה
ניגריה היא רפובליקה פדרלית המעוצבת על פי דגם ארצות הברית, עם 36 מדינות ובירת אבוג'ה כמחוז עצמאי פדרלי. הסמכות המבצעת מופעלת על ידי הנשיא. הנשיא הוא גם ראש המדינה וגם ראש הממשלה הפדרלית; הנשיא נבחר בהצבעה עממית לכל היותר של שתי קדנציות של ארבע שנים. מושלי המדינה, כמו הנשיא, נבחרים לארבע שנים ויכולים לכהן לכל היותר שתי קדנציות. כוחו של הנשיא נבדק על ידי סנאט ובית הנבחרים, המשולבים בגוף דו-קומתי הנקרא האספה הלאומית. הסנאט הוא גוף בן 109 מושבים עם שלושה חברים מכל מדינה ואחד מאזור הבירה אבוג'ה; החברים נבחרים בהצבעה עממית לכהונה של ארבע שנים. הבית מכיל 360 מושבים, כאשר מספר המושבים לכל מדינה נקבע לפי אוכלוסייה.
נשיא ניגריה נבחר בשיטת שני סיבובים שונה. כדי להיבחר בסיבוב הראשון, על מועמד לקבל רוב יחסי של הקולות ויותר מ-25% מהקולות בלפחות 24 מתוך 36 המדינות. אם אף מועמד אינו מצליח להשיג יעד זה, מתקיים סבב הצבעה שני בין המועמד המוביל למועמד הבא שקיבל את רוב הקולות במספר המדינות הגבוה ביותר.
כל מועמד לנשיאות בוחר מועמד לסגן הנשיא, והם מתמודדים בבחירות יחדיו. מקובל שהסגן יהיה ממוצא אתני שונה משל הנשיא המיועד ומדת שונה: מועמד נוצרי מהדרום יבחר סגן מוסלמי מהצפון – ולהפך. אין חוק שקובע זאת, ובכל זאת כל המועמדים לנשיאות מאז קיומה של הרפובליקה הרביעית דבקו בכלל זה.
מערכת המשפט עריכה
החוקה של ניגריה היא החוק העליון של המדינה. קיימות ארבע מערכות משפטיות מובחנות בניגריה, הכוללות את החוק האנגלי המשפט המקובל, המשפט המנהגי ודיני השריעה:
- החוק האנגלי בניגריה מורכב מאוסף חוקים בריטיים מהתקופה הקולוניאלית.
- המשפט המקובל הוא אוסף החלטות שיפוטיות מוסמכות בתחום המשפט האזרחי (תקדימים) שניתנו במדינה הנוגעת בדבר – במקרה זה ניגריה. (שיטה זו מצויה בעיקר במדינות אנגלו-סכסיות; לעומת זאת ביבשת אירופה שולט המשפט האזרחי המקודם ובמידת האפשר המופשט, כמו בקוד נפוליאון בצרפת).
- המשפט המקובל נגזר מנורמות ומפרקטיקות מסורתיות של הילידים, לרבות ישיבות ליישוב סכסוכים של אגודות סודיות של אדמות יורובה הקדם-קולוניאליות.
- חוק השריעה (הידוע גם כחוק האסלאמי) שימש בעבר רק בצפון ניגריה, שבה האסלאם היא הדת השלטת. הוא נמצא בשימוש גם במדינת לאגוס, מדינת אויו, מדינת קווארה, מדינת אוגון ומדינת אוסון על ידי מוסלמים. חוקי העונשין המוסלמיים אינם זהים בכל מדינה והם מבדילים בענישה ובעבירות לפי השתייכות דתית (למשל, צריכת אלכוהול והפצתו).
בית המשפט העליון בו הוא בית המשפט העליון של ניגריה.
יחסי חוץ עריכה
עם קבלת העצמאות ב-1960, ניגריה הפכה את האחדות האפריקאית למרכז מדיניות החוץ שלה. חריג אחד מהמוקד האפריקאי היה מערכת היחסים הקרובה של ניגריה שהתפתחה עם ישראל לאורך שנות ה-60. ישראל נתנה חסות ופיקחה על בניית בנייני הפרלמנט של ניגריה.
מדיניות החוץ של ניגריה הועמדה למבחן בשנות ה-70 לאחר שהמדינה יצאה מאוחדת ממלחמת האזרחים שלה. היא תמכה בתנועות נגד ממשלות מיעוטים לבנים בדרום אפריקה. ניגריה תמכה בקונגרס הלאומי האפריקאי על ידי נקיטת קו נוקשה כלפי ממשלת דרום אפריקה. ניגריה הייתה חברה מייסדת של הארגון לאחדות אפריקאית (כיום האיחוד האפריקאי) ויש לה השפעה עצומה במערב אפריקה ובאפריקה בכללותה. ניגריה ייסדה מאמצי שיתוף פעולה אזוריים במערב אפריקה, ותפקדה כנושאת הדגל של הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (ECOWAS) ו-ECOMOG (במיוחד במהלך מלחמות האזרחים בליבריה וסיירה לאון) – שהם ארגונים כלכליים וצבאיים, בהתאמה.
ניגריה שלחה חיילים לקונגו בהוראת האו"ם זמן קצר לאחר העצמאות (והיא שמרה על חברות מאז אותה תקופה). ניגריה גם תמכה במספר גורמים פאן-אפריקאים וממשל פרו-עצמי בשנות ה-70, כולל גיוס תמיכה ב-MPLA של אנגולה, SWAPO בנמיביה, וסיוע להתנגדות לממשלות המיעוט של מוזמביק פורטוגזית ורודזיה. ניגריה שומרת על החברות בתנועה הלא-מזדהה. בסוף נובמבר 2006, היא ארגנה ועידת אפריקה-דרום אמריקה באבוג'ה כדי לקדם את מה שכמה מהמשתתפים כינו קשרים "דרום-דרום" במגוון חזיתות. ניגריה היא גם חברה בבית הדין הפלילי הבינלאומי ובחבר העמים.
ניגריה נותרה שחקנית מפתח בתעשיית הנפט הבינלאומית מאז שנות ה-70, והיא שומרת על חברות ב-OPEC, אליה הצטרפה ביולי 1971. מעמדה כיצרנית נפט מרכזית מהווה גורם בולט ביחסים הבינלאומיים ההפכפכים לעיתים עם מדינות מפותחות, בעיקר ארצות הברית, ועם מדינות מתפתחות.
מאז שנת 2000, יחסי הסחר בין סין לניגריה עלו באופן אקספוננציאלי. חלה עלייה בסחר הכולל של למעלה מ-10,384 מיליון דולר בין שתי המדינות משנת 2000 עד 2016.עם זאת, מבנה יחסי הסחר בין סין לניגריה הפך לנושא פוליטי מרכזי עבור המדינה הניגרית. הדבר מומחש על ידי העובדה שהיצוא הסיני מהווה כ-80% מסך נפחי הסחר הדו-צדדיים. זה הביא לחוסר איזון סחר רציני, כאשר ניגריה מייבאת פי עשרה יותר ממה שהיא מייצאת לסין. לאחר מכן, כלכלת ניגריה הופכת להסתמך יתר על המידה על יבוא זול כדי לקיים את עצמה, וכתוצאה מכך לירידה ברורה בתעשייה הניגרית במסגרת הסדרים כאלה.
בהמשך למדיניות החוץ הממוקדת באפריקה, ניגריה הציגה את הרעיון של מטבע אחד למערב אפריקה המכונה "אקו" בהנחה שהוא יונהג על ידי הנאירה. אבל ב-21 בדצמבר 2019, נשיא חוף השנהב, אלסאן אואטרה, עמנואל מקרון ומדינות רבות אחרות של UEMOA הודיעו כי ישנו את שמו של פרנק ה-CFA במקום להחליף את המטבע כפי שהתכוון במקור. החל משנת 2020, המטבע האקו נדחה ל-2025.
יחסי ישראל–ניגריה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יחסי ישראל–ניגריה
בין מדינת ישראל וניגריה קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים נכון לפברואר 2025, וכן שיתוף פעולה בנושאים שונים. לישראל יש שגרירות רשמית בעיר הבירה הניגרית אבוג'ה, בעוד שלניגריה יש שגרירות רשמית בעיר תל אביב.
כוחות מזוינים עריכה
הכוחות המזוינים של ניגריה הם הכוחות הצבאיים המשולבים של הרפובליקה הפדרלית של ניגריה. הם מורכבים מצבא ניגריה, הצי הניגרי וחיל האוויר הניגרי. נשיא ניגריה מתפקד כמפקד העליון של הכוחות המזוינים, מפעיל את סמכותו החוקתית באמצעות משרד ההגנה, האחראי על ניהול הצבא ואנשיו. הראש המבצעי של הכוחות המזוינים הוא ראש מטה ההגנה, הכפוף לשר ההגנה הניגרי. עם כוח של יותר מ-223,000 חיילים פעילים, הצבא הניגרי הוא אחד משירותי הלחימה במדים הגדולים באפריקה. לפי "Global Firepower", הכוחות המזוינים של ניגריה הם כוח הצבא הרביעי בעוצמתו באפריקה, ומדורגים במקום ה-35 בדירוג הבינלאומי.
מדינות הפדרציה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מדינות ניגריה
ניגריה מורכבת מ-36 מדינות ומטריטוריה פדרלית אחת: אבוג'ה (הטריטוריה הפדרלית של הבירה), אבוני, אביה, אדו, אדמווה, אוגון, אויו, אונדו, אוסון, אימו, אנמברה, אנוגו, אקווה איבום, אקיטי, באוצ'י, בורנו, באיילסה, בנו, גומבה, ג'יגווה, דלתה, זמפרה, טרבה, יובה (אנ'), לאגוס, ניג'ר, נסרווה, סוקוטו, פלטו, קבי, קגן, קדונה, קוארה, קוגי, קנו, קצינה, קרוס ריוור, ריוורס.
כלכלה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – כלכלת ניגריה
ניגריה היא מדינה ענייה ביותר בגלל שחיתות שלטונית וניהול לקוי מאוד של כלכלת המדינה, כולל ניצול הנפט של המדינה.
ניגריה חברה באופ"ק, ארגון המדינות המפיקות נפט. עתודות הנפט, ברובן בחבל ביאפרה, אינן מנוצלות בצורה יעילה על מנת להעלות את רמת החיים ולתרום לצמיחה כלכלית, ומיעוט קטן בלבד באוכלוסייה נהנה מהרווחים. למרות הניהול הלקוי 95% מההכנסות במטבע חוץ ו-20% מהתוצר הלאומי הגולמי מקורם בנפט.
בניגריה נחצבות כמויות גדולות של המחצב קולומביט, ממנו מפיקים את היסוד ניאוביום המשמש למניעת קורוזיה. ניגריה אחראית ל-90% מהתפוקה העולמית של המחצב קולומביט.
כ-60% מתושבי ניגריה עוסקים בגידול בקר וצאן ובחקלאות. בגלל צפיפות האוכלוסין בניגריה, הקרקע מועטה ומתחלקת לחלקות הולכות וקטנות. עיבוד הקרקע נעשה באמצעים פרימיטיביים, כך שתוצרי החקלאות מועטים ומשמשים לצריכה מיידית.
בריאות ותברואה עריכה
ההשקעה הממשלתית בבריאות, כולל רפואה מונעת, הסברה ותברואה אינה עולה על 0.5% מתקציב המדינה.
רמת התברואה בניגריה ירודה. פחות משישים אחוזים מאוכלוסיית ניגריה מקבלים שירותי תברואה מינימליים ומחוברים לתשתיות מים.
אזור הדלתא של נהר הניז'ר מאוכלס בצפיפות, והסביבה בו תורמת להתפשטותן של מחלות שונות.
כתוצאה מההשקעה הנמוכה בבריאות ובתברואה, נפוצות בקרב האוכלוסייה מגפות שונות, בהן מלריה, שחפת, אבולה ואיידס המפילות חללים באוכלוסייה, בעיקר באוכלוסייה המתגוררת באזור הצפוף.
למעלה ממיליון מתושבי ניגריה הם עיוורים, ועוד שלושה מיליון סובלים מבעיות ראייה קשות בשל מגפות כמו גרענת ועיוורון הנהרות.
בשנת 2022 דווח כי במדינה יש ארבעה רופאים לכל 10,000 תושבים[11].
גאוגרפיה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – גאוגרפיה של ניגריה
)_(17917072176).jpg){kind=link}
ניגריה שוכנת במפרץ גינאה. שכנותיה הן בנין, ניז'ר, צ'אד וקמרון. אזור נהר הניז'ר עשיר מאוד בנפט וגם מתאים לחקלאות.
אקלים עריכה
האקלים בצפון המדינה חם ויבש, וביתר המדינה חם ולח במרבית השנה. בצפון המדינה משתרע חלק מהסאהל ומשתרעת סוואנה באקלים חם ויבש. ביתר המדינה משתרעת סוואנה באקלים חם ולח.
פני השטח עריכה
לרוחב חופי הדלתה יש רצועת חוף עם ביצות גדולות המתאימות לדיג. מן הביצות אל פנים הארץ משתרע מישור המכוסה כולו דקלים, המשמשים מרכיב חשוב בתפוקה החקלאית.
דמוגרפיה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – דמוגרפיה של ניגריה
ניגריה היא המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה ואוכלוסייתה מהווה כחמישית מאוכלוסיית אפריקה. על פי נתוני הבנק העולמי, נכון לסוף 2024 אוכלוסיית ניגריה נאמדת ביותר מ-232 מיליון נפש[12] והיא שביעית בעולם בגודל האוכלוסייה. שיעור הילודה במדינה גבוה ועומד על כ-40.4 לידות ל-1,000 בני אדם. על פי הערכות האו"ם אוכלוסייתה של ניגריה צפויה לגדול עד ליותר מ-700 מיליון בשנת 2100.[13] תוחלת החיים הממוצעת היא 62.6 שנים.
האוכלוסייה של ניגריה הטרוגנית מאוד ומונה למעלה מ-250 קבוצות שונות מתרבויות שונות המאמינות בדתות שונות ודוברות שפות שונות.
חלוקה אתנית עריכה
בשנים 1884–1885 מדינות אירופה התוועדו בוועידת ברלין והוחלט למסור את שטחה של ניגריה לשליטת בריטניה, תוך צירוף אזורים שונים ללא קשר עבר ביניהן.
הגבולות בין חבלי הצפון, המזרח והמערב, כפי שנקבעו ב-1939 בידי הבריטים ניסו לקחת בחשבון את החלוקה האתנית של האוכלוסייה, אך לא תמיד חפפו במדויק את החלוקה האתנית. לדוגמה: בצפון ניגריה היו עד 1967 מאות אלפי יורובה בשטחים שהיו חלק מהאימפריה הפולאנית.
בסוף שנות החמישים של המאה העשרים קיבלה ניגריה עצמאות מבריטניה ונשארה עם אוכלוסייה הטרוגנית.
דתות עריכה
נכון לסקר אוכלוסין מ-2018, כ-53.5% מאוכלוסיית ניגריה הם מוסלמים,[1][2] בעוד שכ-45.9% הם נוצרים.[1][2] היתר מהווים כ-0.6% של בני אמונות שבטיות שונות ואחרות.[1][2]
תושבי צפון ניגריה הם ברובם מוסלמים, בעוד תושבי הדרום ברובם נוצרים. בתוך הצפון יש להבחין בין הצפון ה"אמיתי" שהוא מוסלמי, ובין הרצועה התיכונה, אשר חלק ניכר מתושביה אינם מוסלמים. בדרום יש להבחין בין המזרח הנוצרי ברובו המוחלט, לבין המערב שבו יש אחוז מוסלמים גבוה (כ-40 אחוז), בנוסף לרוב הנוצרי.
שלוש הקבוצות הגדולות ביותר בניגריה המהוות יחד כ-60% מהאוכלוסייה הן:
עיור עריכה
דרום ניגריה במיוחד מאופיין במספר רב של ערים ובצפיפות אוכלוסין גבוהה. לפי הערכה משנת 2015, יש בניגריה 20 ערים עם יותר מ-500,000 תושבים, כולל עשר ערים עם אוכלוסייה של למעלה ממיליון תושבים.
| דירוג | שם | מדינה | אוכלוסייה | דירוג | שם | מדינה | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| לאגוס לאגוס קנו (עיר) קנו | |||||||||
| 1 | לאגוס | לאגוס | 15,070,000 | 11 | אילורין | קוארה | 1,080,000 | איבדאן איבדאן אבוג'ה אבוג'ה | |
| 2 | קנו | קנו | 4,910,000 | 12 | ג'וס | פלטו | 1,040,000 | ||
| 3 | איבדאן | אויו | 3,190,000 | 13 | סוקוטו | סוקוטו | 1,040,000 | ||
| 4 | אבוג'ה | ה הפדרלי של ניגריה | 2,690,000 | 14 | זריה | קדונה | 980,000 | ||
| 5 | פורט הרקורט | ריברס | 2,120,000 | 15 | אנוגו | אנוגו | 950,000 | ||
| 6 | קדונה | קדונה | 1,850,000 | 16 | וארי | דלתה | 910,000 | ||
| 7 | בנין סיטי | אדו | 1,680,000 | 17 | אבאוקוטה | אוגון | 735,000 | ||
| 8 | אבה | אביה | 1,160,000 | 18 | אקורה | אונדו | 730,000 | ||
| 9 | אוניטשה | אנמברה | 1,150,000 | 19 | קאצינה | קאצינה | 670,000 | ||
| 10 | מיידוגורי | בורנו | 1,110,000 | 20 | אושוגבו | אוסון | 645,000 | ||
תרבות עריכה
אמנות עריכה
קולנוע עריכה
על פי דו"ח של אונסק"ו משנת 2009, תעשיית הקולנוע בניגריה, המכונה "נוליווד", עקפה בכמות את הוליווד האמריקאית והגיעה למקום השני בעולם (אחרי בוליווד מהודו) מבחינת מספר הסרטים המופקים מדי שנה. בניגריה בתי קולנוע ספורים בלבד, וכל 872 הסרטים שהופקו במדינה בשנת 2006, נעשו בפורמט וידאו.[14][15]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של ניגריה
- ניגריה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
- ענבל עומר, איזו כלכלה תעקוף את ארה"ב בשנת 2050?, באתר ynet, 21 באוגוסט 2015
- אתר למנויים בלבד מירב ארלוזורוב, הישראלים שרוצים לעשות עסקים במקום הקשה בעולם - האם הם ישרדו?, באתר TheMarker, 9 בנובמבר 2018
- סרטונים ניגריה זוכה לעצמאות, 1960, ארכיון הסרטונים של AP
- מדינת היהודים 2, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 בנובמבר 2018 – פרק על ההיסטוריה של ניגריה ומאבק הביאפרה בפודקאסט "מינהר הזמן"
- ניגריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אתר למנויים בלבד ניו יורק טיימס, ניגריה סובלת מחום ולחות. הוספת מזגנים רק תחריף את המשבר, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2024
- [16]
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 4 5 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-6 בספטמבר 2025
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2023 בדו"ח שפורסם ב-2025 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ {{{מחבר}}}, Slave Trade Act 1807, Wikipedia, 2026-01-03
- ^ Great Britain, Statutes at Large ...: (29 v. in 32) Statutes or the United Kingdom, 1801-1806; [1807-1832, 1807. (בEnglish)
- ^ חג מולד בניגריה: טבח בכנסייה, באתר ישראל היום, 12 בינואר 2012
- ^ Chukwuma Muanya, ‘Only four doctors available to every 10,000 Nigerians’, The Guardian, 16 במרץ 2022
- ^ Population, total - Nigeria, World Bank Open Data
- ^ אקונומיסט, מתי תעבור אוכלוסיית ניגריה את אוכלוסיית ארה"ב?, באתר TheMarker, 8 במאי 2011
- ^ ידיעה באתר האו"ם, 5.5.2009
- ^ הת'ר מרדוק, הוליווד, בוליווד, מאחוריכם: הכירו את נוליווד, באתר ynet, 4 באפריל 2014
- ^ Why are medical professionals leaving Nigeria? – DW – 08/19/2023
| מדינות אפריקה | ||
|---|---|---|
| מדינות | אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בורונדי • בורקינה פאסו • בוטסואנה • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • מצרים • מרוקו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניז'ר • ניגריה • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיישל • סיירה לאון • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה • תוניסיה | אפריקה |
| חבלי ארץ "לא מוכרים" |
סומלילנד • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית | |
| שטחים תלויים | הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • האיים הקנריים • סאוטה • מלייה • מדיירה • מיוט • ראוניון • סוקוטרה | |
| הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי | ||
|---|---|---|
| חברות | אפגניסטן • אלג'יריה • צ'אד • מצרים • גינאה • אינדונזיה • איראן • ירדן • כווית • לבנון • לוב • מלזיה • מאלי • מאוריטניה • מרוקו • ניז'ר • פקיסטן • תימן • ערב הסעודית • סנגל • פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) • סודאן • סומליה • תוניסיה • טורקיה • בחריין • עומאן • קטר • איחוד האמירויות הערביות • סיירה לאון • בנגלדש • גבון • גמביה • גינאה ביסאו • אוגנדה • בורקינה פאסו • קמרון • קומורו • עיראק • המלדיביים • ג'יבוטי • בנין • ברוניי • ניגריה • אזרבייג'ן • אלבניה • קירגיזסטן • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • מוזמביק • קזחסטן • אוזבקיסטן • סורינאם • טוגו • גיאנה • חוף השנהב • סוריה | קובץ:OrganizationOfIslamicCooperation.png |
| מדינות משקיפות | בוסניה והרצגובינה • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • צפון קפריסין • תאילנד • רוסיה | |
| ארגונים משקיפים | הליגה הערבית • האו"ם • המדינות הבלתי-מזדהות • האיחוד האפריקאי • הארגון לשיתוף פעולה כלכלי | |
| קובץ:Flag of OPEC.svg ארגון המדינות המייצאות נפט | ||
|---|---|---|
| חברות אופ"ק כיום | איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • אנגולה • גבון • גינאה המשוונית • הרפובליקה של קונגו • ונצואלה • כווית • לוב • ניגריה • עיראק • ערב הסעודית | |
| חברות אופ"ק לשעבר | אינדונזיה • אקוודור • קטר | |
| מדינות האיחוד האפריקאי | ||
|---|---|---|
|
