אוקטביו פס

אוקטביו פס (בספרדית: Octavio Paz)‏ (31 במרץ 1914 – 19 באפריל 1998) היה משורר, מסאי ודיפלומט מקסיקני וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1990. פס היה חבר בקולגיום הלאומי של מקסיקו.

ביוגרפיה עריכה

פס נולד במקסיקו סיטי בתקופה שבה התחוללה מהפכה בארצו. הוא גדל בכפר מיקסקואק (Mixcoac, כיום חלק ממקסיקו סיטי), עם אמו, חוספינה לוסאנו, אישה אדוקה בדתה. יחד עמם התגוררו גם דודתו וסבו מצד אביו. הסב, חייל לשעבר, נעשה לאוהד של פורפיריו דיאס, והיה אינטלקטואל ליברלי וסופר. אביו, שגם הוא נקרא אוקטביו פס, עבד כעיתונאי ועורך דין של אמיליאנו ספאטה והיה מעורב ברפורמה האגררית שלאחר המהפכה המקסיקנית, פעילות שגרמה לו להיעדר מן הבית תכופות.

פס נחשף לספרות בשלב מוקדם בחייו, הודות להשפעת סבו ולספרייה גדושה ביצירות קלאסיות ובספרות מקסיקנית מודרנית. פס גילה את המשוררים האירופאים חרארדו דייגו, חואן רמון חימנס ואנטוניו מצ'אדו בשנות ה-20, והשפעתם ניכרת בכתביו המוקדמים. את שירו הראשון פרסם כנער בשנת 1931. הוא קרא לשיר Caballera והצמיד לו ציטטה מן המשורר הצרפתי סן-ז'אן פרס. כעבור שנתיים, בגיל 19, פרסם פס את "ירח כפרי", קובץ שירים. הוא ראה עצמו, לפני ומעל לכל, כמשורר.

בשנת 1937 סיים פס את לימודיו באוניברסיטה ויצא ליוקטן. בתקופת שהותו שם החל לעבוד על הפואמה "בין אבן לפרח" (1941, עובדה בשנת 1976), שתיארה את מצבו ואת גורלו של בן הכפר המקסיקני בהשפעת החברה הקפיטליסטית.

פס ביקר בספרד בתקופת מלחמת האזרחים, להביע את הזדהותו עם הרפובליקאים. בשובו למקסיקו, בשנת 1938, היה שותף לייסוד כתב עת ספרותי בשם "סדנה" ופרסם בו את כתביו עד 1941. בשנת 1943 קיבל מלגת גוגנהיים ויצא ללמוד בארצות הברית, באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. כעבור שנתיים התקבל לשירות הדיפלומטי של מקסיקו ושירת בצרפת עד 1962. בתקופת שהותו שם, בשנת 1950, כתב ופרסם את "מבוך הבדידות" מחקר פורץ דרך בנושא הזהות והמחשבה המקסיקנית.

המשך חייו עריכה

בשנת 1962 התמנה פס לשגריר מקסיקו בהודו ובתקופת עבודתו שם השלים מספר יצירות, ביניהן The Monkey Grammarian ו- East Slope . ימיו בשירות הממשלה באו אל קצם, ובשנת 1968, פס התפטר במחאה על פעולת הממשלה המקסיקנית, שהרגה מאות סטודנטים בטבח טלאטלולקו. הוא חזר למקסיקו בשנת 1969 ועבד כפרופסור אורח לספרות ספרדית אמריקאית בכמה אוניברסיטאות בארצות הברית. משנת 1971 עד 1976 ערך והוציא לאור את "פלוראל", כתב עת מייסודו, מוקדש לאמנויות ולפוליטיקה. בשנת 1976 ייסד את "ואלטה" כתב עת שהתמקד בנושאים דומים לאלה של "פלוראל", ואת המגזין הזה המשיך להוציא עד מותו. הוא זכה בפרס ירושלים לספרות לשנת 1977 בנושא החירות האישית. בשנת 1980 הוכתר בתואר דוקטור כבוד של אוניברסיטת הרווארד, ובשנת 1982 קיבל את פרס נוישטאדט. קובץ משיריו (שנכתבו בין 1957 ל-1987) שיצא לאור בשנת 1988. בשנת 1990 זכה בפרס נובל לספרות על "כתיבה נלהבת, רחבת אופקים, שמאפייניה הם אינטליגנציה חושנית ויושרה הומניסטית". הוא מת בשנת 1998.

פס היה משורר וסופר פורה, שכתב ופרסם עשרות יצירות במהלך חייו. כמסאי, כתב על נושאים כמו הפוליטיקה והכלכלה של מקסיקו, אמנות אצטקית, אנתרופולוגיה ומיניות. המסה הארוכה שלו, "מבוך הבדידות", מעמיקה לחקור בתודעת בני עמו ומתארת אותם כנחבאים מאחורי מסיכות של בדידות. מחמת ההיסטוריה שלהם, הם מתביישים במוצאם, אינם יודעים מי הם ונוהגים "כאנשים עוטי מסווה, המפחדים מעין זר, משום שמבטה עלול לערטל אותם ולהניחם עירום ועריה." יצירת מפתח זו להבנת התרבות המקסיקנית השפיעה רבות על כותבים אחרים בני מקסיקו, כמו קרלוס פואנטס.

בין יצירותיו קובצי השירה La estación violenta, (1956), Piedra de sol (1957), Alternating Current Configurations, שירים מוקדמים: 1935 - 1956 ואוסף שירים 1957 - 1987. כרך המסות "מבוך הבדידות", "מקסיקו האחרת" ו"הקשת והנבל", 1973); ביקורת; ומחקרים ביצירות קלוד לוי-שטראוס ומרסל דושאן.

ספרי שיריו בעברית עריכה

מסיכות מקסיקניות , מבחר יצירות, בתרגום אסתר סולאי-לוי ודוד הרדן, הוצאת כתר, 1977 .
אש היומיום , מבחר שירים, מספרדית: טל ניצן-קרן, קשב לשירה, 1998.
שר על גדות הנייר, מספרדית: טל ניצן, קשב לשירה, 2014.

יצירתו עריכה

שירה עריכה

No pasaran (1937);
Libertad bajo palabra (1949);
Aguila o sol? Piedra de sol (1957);
Blanco (1967);
Ladera este (1971);
Hijos del aire (1981).

פרוזה עריכה

El labirinto de la soledad (1950);
El arco y la lira (1956);
Las peras del olno (1957);
Conjunciones y disyunciones (1970);
El mono gramatico (1974);
One Earth, Four or Five Worlds (1985).

פרסים עריכה

1977 פרס ירושלים לספרות.
1980 תואר דוקטור כבוד של אוניברסיטת הרווארד.
1981 פרס סרבנטס.
1982 פרס נוישטדט.
1984 פרס השלום של התאחדות הספרים הגרמנית.
1990 פרס נובל לספרות.

קישורים חיצוניים עריכה

קובץ:2021 Facebook icon.svg אוקטביו פס, ברשת החברתית פייסבוק
קובץ:X logo 2023.svg אוקטביו פס, ברשת החברתית X (טוויטר)
קובץ:Telegram logo.svg אוקטביו פס, ביישום טלגרם
קובץ:Instagram logo 2016.svg אוקטביו פס, ברשת החברתית אינסטגרם
קובץ:טיקטוק.png אוקטביו פס, ברשת החברתית טיקטוק
קובץ:VK.com-logo.svg אוקטביו פס, ברשת החברתית VK
קובץ:Linkedin.svg אוקטביו פס, ברשת החברתית LinkedIn
קובץ:Linkedin.svg אוקטביו פס, ברשת החברתית LinkedIn
קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg אוקטביו פס, סרטונים בערוץ היוטיוב
קובץ:Twitch logo 2019.svg אוקטביו פס, ערוץ באתר Twitch.tv
קובץ:Vimeo Logo.svg אוקטביו פס, סרטונים באתר Vimeo
קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D אוקטביו פס], הבלוג הרשמי
קובץ:Goodreads logo 2025.svg אוקטביו פס, ברשת החברתית Goodreads
קובץ:Flickr wordmark.svg אוקטביו פס, באתר פליקר
קובץ:Reddit logo 2023.svg אוקטביו פס, באתר רדיט
קובץ:Pinterest-logo.png אוקטביו פס, באתר פינטרסט
אוקטביו פס, באתר פרס נובל (באנגלית)
קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg הארץ, אוקטביו פאס, מגע, שיר, תרגם מספרדית ערן צלגוב. 8 באוקטובר 2010, סרטון באתר יוטיוב
רשימת תרגומים לשירים של אוקטביו פס באינדקס "פואטרנס" לתרגומי שירה
אוקטביו פס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אוקטביו פס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
קובץ:National Library IL logo.svg אוקטביו פאס (1914-1998), דף שער בספרייה הלאומית

זוכי פרס נובל לספרות
1901–1925	פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גראי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925)	קובץ:Nobel Prize.png
1926–1950	דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950)
1951–1975	לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגוויי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יונסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975)
1976–2000	בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000)
2001 ואילך	נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) • האן (2024) • קרסנהורקאי (2025)