צ'סלב מילוש
פעולות נוספות
צ'סלב מילוש (בפולנית: Czesław Miłosz, <phonos ipa="" lang="he" text="" wikibase="no entity" file="Pl-Czesław_Miłosz.ogg">האזנה</phonos>Ⓘ, 30 ביוני 1911 – 14 באוגוסט 2004) היה משורר, מסאי ומתרגם פולני; חתן פרס נובל לספרות לשנת 1980 וחסיד אומות העולם מטעם יד ושם כמו אחיו אנדרז'יי מילוש.
ביוגרפיה עריכה
מילוש נולד בכפר Šeteniai (אנ') שבליטא (הוא נהג להדגיש את הקשר שלו לדוכסות הגדולה של ליטא). למד משפטים באוניברסיטת וילנה. חלק מילדותו הוא בילה ברוסיה, בערך בתקופת המהפכה. בשנת 1944 סירב להצטרף למרד ורשה.
הוא שירת כדיפלומט ברפובליקה העממית של פולין (שמה של פולין בזמן השלטון הקומוניסטי) אך ערק בשנת 1951 וביקש מקלט מדיני בצרפת. בשנת 1953 זכה ב-Prix Littéraire Européen – פרס אירופי לספרות.
בשנת 1961 התמנה לפרופסור לשפות סלביות ולספרות באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. בשנת 1970 קיבל אזרחות אמריקאית. הוא פרש בשנת 1978, אך המשיך ללמד. עם נפילת "מסך הברזל" זכה לשוב ולבקר בפולין.
נוסף על שירתו, ספרו "The Captive Mind" נחשב לאחד המחקרים המרשימים על מצבו של האינטלקטואל תחת משטר דיכוי. הוא כותב כי האינטלקטואלים שהפכו למתנגדי משטר לא היו בהכרח אלו בעלי המוחות הטובים ביותר, אלא דווקא בעלי הקיבה החלשה, שכן המוח יכול לעשות רציונליזציה של כל דבר, בעוד יש גבול למה שהקיבה יכולה לספוג. הוא גם אמר שכמשורר הוא נמנע מלעסוק בפצעים של אומתו, מתוך חשש להפוך אותם לפרות קדושות.
מילוש ידוע גם בתרגומיו לאנגלית משירי זביגנייב הרברט ואנה סווירצ'ינסקה. שיריו מופיעים על האנדרטאות לזכר עובדי המספנות בגדנסק. רבים מספריו ושיריו תורגמו לאנגלית על ידי חברו ועמיתו רוברט האס.
במהלך חייו ביקר מילוש בישראל מספר פעמים, בין היתר בשנת 1980, בכנס משוררים גולים בירושלים בשנת 1985,[1] וכן בפסטיבל המשוררים בירושלים בשנת 1990.[2]
צ'סלב ואחיו אנדז'יי הוכרו כחסידי אומות העולם מטעם יד ושם בשנת 1989, לאחר שסייעו למספר יהודים למצוא מקלט בוורשה ואף תמכו בהם כלכלית בזמן הכיבוש הגרמני בעיר.[3]
מילוש נפטר ב-2004 בביתו בקרקוב, בגיל 93. אשתו הראשונה, ינינה, נפטרה בשנת 1986. אשתו השנייה, קרול, היסטוריונית אמריקאית, נפטרה בשנת 2002.
כתביו עריכה
קובצי שירה עריכה
- 1936: Trzy zimy (Three Winters); Warsaw: Władysława Mortkowicz (שלושה חורפים)
- 1945: Ocalenie (Rescue); Warsaw: Spółdzielnia Wydawnicza Czytelnik
- 1954: Światło dzienne (The Light of Day); Paris: Instytut Literacki (אור יום)
- 1957: Traktat poetycki (A Poetical Treatise); Paris: Instytut Literacki
- 1962: Król Popiel i inne wiersze (King Popiel and Other Poems); Paris: Instytut Literacki (מלך פופייל ושירים אחרים)
- 1965: Gucio zaczarowany (Gucio Enchanted); Paris: Instytut Literacki
- 1969: Miasto bez imienia (City Without a Name); Paris: Instytut Literacki (עיר בלי שם)
- 1974: Gdzie słońce wschodzi i kedy zapada (Where the Sun Rises and Where it Sets); Paris: Instytut Literacki (וזרח השמש ובא השמש)
- 1982: Hymn o Perle (The Poem of the Pearl); Paris: Instytut Literacki (המנון של הפנינה)
- 1984: Nieobjęta ziemia (The Unencompassed Earth); Paris: Instytut Literacki
- 1989: Kroniki (Chronicles); Paris: Instytut Literacki (כרוניקות)
- 1991: Dalsze okolice (Farther Surroundings); Kraków: Społeczny Instytut Wydawniczy Znak
- 1994: Na brzegu rzeki (Facing the River); Kraków: Społeczny Instytut Wydawniczy Znak (על גדת הנהר)
- 2000: To (It), Kraków: Społeczny Instytut Wydawniczy Znak (זה)
- 2002: Druga przestrzen (The Second Space); Kraków: Społeczny Instytut Wydawniczy Znak (המרחב השני)
- 2003: Orfeusz i Eurydyka (Orpheus and Eurydice); Kraków: Wydawnictwo Literackie (אורפאוס ואורידיקה)
- 2006: Wiersze ostatnie (Last Poems) Kraków: Społeczny Instytut Wydawniczy Znak (שירים אחרונים)
ספרי סיפורת ועיון עריכה
- 1953: Zniewolony umysł (The Captive Mind: Rodzinna Europa (Native Realm); Paris: Instytut Literacki (הרוח השבויה)
- 1969: The History of Polish Literature; London-New York: MacMillan (היסטוריה של הספרות הפולנית)
- 1969: Widzenia nad Zatoką San Francisco (A View of San Francisco Bay); Paris: Instytut Literacki (מראה אל מפרץ סן פרנסיסקו)
- 1974: Prywatne obowiązki (Private Obligations); Paris: Instytut Literacki (התחייבויות פרטיות)
- 1976: Emperor of the Earth; Berkeley: University of California Press (הקיסר של כדור הארץ)
- 1977: Ziemia Ulro (The Land of Ulro); Paris: Instytut Literacki (הארץ של אולרו)
- 1979: Ogród Nauk (The Garden of Science); Paris: Instytut Literacki (גן המדע)
- 1981: Nobel Lecture; New York: Farrar, Straus, Giroux (הרצאה לרגל קבלת פרס נובל)
- 1983: The Witness of Poetry; Cambridge, Massachusetts: Harvard University Press (עדות השירה)
- 1985: Zaczynając od moich ulic (Starting from My Streets); Paris: Instytut Literacki
- 1986: Rodzinna Europa (About our Europe); New York: Hill and Wang (אודות אירופה שלנו)
- 1989: Rok myśliwego (A year of the hunter); Paris: Instytut Literacki (שנת הצייד)
- 1992: Szukanie ojczyzny (In Search of a Homeland); Kraków: Społeczny Instytut Wydawniczy Znak (בחיפוש אחרי מולדת)
- 1995: Metafizyczna pauza (The Metaphysical Pause); Kraków: Społeczny Instytut Wydawniczy Znak (הפסקה מטפיזית)
- 1996: Legendy nowoczesności (Modern Legends, War Essays); Kraków: Wydawnictwo Literackie (אגדות מודרניות)
- 1997: Zycie na wyspach (Life on Islands); Kraków: Społeczny Instytut Wydawniczy Znak (חיים על איים)
- 1997: Piesek przydrożny (Roadside Dog); Kraków: Społeczny Instytut Wydawniczy Znak (כלב רחוב)
- 1997: Abecadło Milosza (Milosz's Alphabet); Kraków: Wydawnictwo Literackie (האלפבית של מילוש)
- 1988: Inne Abecadło (A Further Alphabet); Kraków: Wydawnictwo Literackie
- 1999: Wyprawa w dwudziestolecie (An Excursion through the Twenties and Thirties); Kraków: Wydawnictwo Literackie (מסע לשנות העשרים והשלושים)
- 2001: To Begin Where I Am: Selected Essays; New York: Farrar, Straus and Giroux
- 2004: Spiżarnia literacka (A Literary Larder); Kraków: Wydawnictwo Literackie
- 2004: Przygody młodego umysłu; Kraków: Społeczny Instytut Wydawniczy Znak
- 2004: O podróżach w czasie; (On time travel) Kraków: Społeczny Instytut Wydawniczy Znak
תרגומים לאנגלית עריכה
תרגומים משירי אנה שווירשצ'ינסקה יחד עם לאונרד נתן:
- 1996: Talking to My Body by Anna Świrszczyńska- Anna Swir translated by Czesław Miłosz and Leonard Nathan, Copper Canyon Press
ספריו בעברית עריכה
- וזרח השמש ובא השמש , ושירים אחרים, מפולנית - דוד וינפלד, תל אביב, 1981.
- כוכב הלענה , תרגם מפולנית והוסיף אחרית-דבר דוד וינפלד, עם עובד, תל אביב, 1989.
- על גדת הנהר, תרגם מפולנית דוד וינפלד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999.
- זה, תרגם מפולנית דוד וינפלד, עם רישומים מאת רפי לביא, הוצאת אבן חושן, 2008.
- הרוח השבויה, תרגמה מירי פז, הוצאת קשב לשירה, 2011.
- אור יום, תרגם מפולנית והוסיף הערות ואחרית-דבר: דוד וינפלד, הוצאת אבן חושן, 2014.[4]
- עיר בלי שם, תרגם מפולנית : דוד וינפלד, הוצאת כרמל, 2023[5]
צ'סלב מילוש והמוזיקה עריכה
עם המלחינים שיצרו יצירות מוזיקליות לפי שיריו נמנים:
- פטריס ואסקס – Three Poems by Czesław Miłosz שלוש פואמות מאת צ'סלב מילוש – 1995
קישורים חיצוניים עריכה
- צ'סלב מילוש, באתר פרס נובל (באנגלית)
- כתבי צ'סלב מילוש בפרויקט בן-יהודה
- קטע קול ערן סבאג, "חיים של אחרים" על צ'סלב מילוש, 18 בדצמבר 2011
- מידע על צ'סלב מילוש בקטלוג הספרייה הלאומית
- חיפוש צ'סלב מילוש בעיתונות יהודית היסטורית
כתבות:
- אורי הולנדר, אחדים מאתנו יזכו במתת חסד חרף כוח המשיכה, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2008
- מרדכי גלדמן, "זה", צ'סלב מילוש, גאולה משער המוות, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2008
- ארז שוייצר, "זה", צ'סלב מילוש, מלנכוליה רבת חסד, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2008
- שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., הפדיקור של עוגמות הנפש, באתר ynet, 9 ביולי 2009
- יוסף עוזר, צ'סלב מילוש ואני, מגזין ארץ אחרת
- אלחנן ניר, אבקש את חדר המלך, מקור ראשון, מוסף "שבת", 7 ביולי 2011, גיליון 726
- איתי אלעד, שאני אחרוז? מאה שנה להולדתו של צ'סלב מילוש, באתר nrg, 26 בדצמבר 2011
- אמנון לורד, גלולה לעיצוב השקפת עולם - על 'הרוח השבויה', מקור ראשון, מוסף "שבת", 23 באפריל 2012
- "שני משוררים וחומה מפרידה": המשוררים ולדיסלב שלנגל וצ'סלב מילוש על יהודי גטו ורשה. מאמר באתר יד ושם
- רתם פרגר-וגנר, ללכוד איזה שבריר אמת, באתר "ארץ אחרת", 1 בינואר 2015
- צ'סלב מילוש, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- צ'סלב מילוש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קובץ:National Library IL logo.svg צ'סלב מילוש (1911-2004), דף שער בספרייה הלאומית
- קובץ:2021 Facebook icon.svg צ'סלב מילוש, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg צ'סלב מילוש, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg צ'סלב מילוש, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg צ'סלב מילוש, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png צ'סלב מילוש, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg צ'סלב מילוש, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg צ'סלב מילוש, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg צ'סלב מילוש, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg צ'סלב מילוש, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg צ'סלב מילוש, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg צ'סלב מילוש, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D צ'סלב מילוש], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg צ'סלב מילוש, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg צ'סלב מילוש, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg צ'סלב מילוש, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png צ'סלב מילוש, באתר פינטרסט
משיריו:
- לינאוס, שיר; תירגם מפולנית דוד וינפלד, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2009
- צ'סלב מילוש, נוכחות, באתר הארץ, 8 בפברואר 2009
- אתר למנויים בלבד מֵּהַתְחָלוֹת כֹּה נְמוּכוֹת נוֹלֶדֶת תִּפְאֶרֶת הַמִּלָּה;תירגם מפולנית דוד וינפלד, באתר הארץ, 19 במאי 2017
- עופרה עופר אורן, סיפורו של השיר "קמפו די פיורי", בבלוג "סופרת ספרים", 5 במרץ 2018
- אתר למנויים בלבד שיר: 'טוב'; תירגם מפולנית דוד וינפלד, באתר הארץ, 9 ביוני 2020
- אתר למנויים בלבד שירים: זה שהתעורר; אי הסתגלות, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2020
- אתר למנויים בלבד פואמה: מחוזות רחוקים יותר. תרגם מפולנית דוד וינפלד, באתר הארץ, 1 ביוני 2021
- אתר למנויים בלבד שירים: מרים המגדלית ואני; גלו הבנה, באתר הארץ, 5 בבפטמבר 2021
- צ'סלב מילוש, מפולנית: דוד וינפלד, המוסך, שני שירים: Vipera Berus, אבוי, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 04.11.2021
- אתר למנויים בלבד שירים: הן לפמיניסטיות; מציצן; רדת מדרגה, תירגם מפולנית דוד וינפלד, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2021
- אתר למנויים בלבד שיר: נימוקים גבוהים של תמיכה במשמעת שנגזרו מהנאום במועצת המדינה האוניברסלית בשנת 2068, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2021
- אתר למנויים בלבד לִנְסִיךְ הָעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ אֶמְצָעִים מִשֶּׁלּוֹ, תירגם מפולנית דוד וינפלד, באתר הארץ, 3 במאי 2022
הערות שוליים עריכה
- ^ "כנס של סופרים גולים נפתח בירושלים", כותרת ראשית, 27 במרץ 1985
מנקודת מבטו של קיפוד, הארץ, 22 במרץ 1985 - ^ ירושלים: משוררים באים, מעריב, 16 בפברואר 1990
- ^ מתוך רשימת חסידי אומות העולם באתר יד ושם; על פועלו של מילוש להצלת יהודים, במאגר חסידי אומות העולם, באתר יד ושם
- ^ על ספרו זה, ראו: בכל סרלואי, העט כמצפן, מקור ראשון, מוסף "שבת", 28 במרץ 2014, 28 במרץ 2014
- ^ אתר למנויים בלבד דורון קורן, בשיריו המאוחרים מפליא מילוש להתבונן בסגולותיה של הזקנה וגם בכוחה של האמונה באלוהים, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2023
| זוכי פרס נובל לספרות | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גראי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925) | קובץ:Nobel Prize.png |
| 1926–1950 | דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950) | |
| 1951–1975 | לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגוויי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יונסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975) | |
| 1976–2000 | בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000) | |
| 2001 ואילך | נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) • האן (2024) • קרסנהורקאי (2025) | |