לואיז גליק

הַמַּטָּלָה
	הַעֲלָטָה מִתְפַּזֶּרֶת, דַּמֵּה בְּנַפְשְׁךָ, בְּעוֹדְךָ בַּחַיִּים.; הִנֵּה אַתָּה שָׁם – מְמֻסְגָּר בִּקְלִפָּה נְקִיָּה אַתָּה צָף; מִבַּעַד לִקְנֵי סוּף מִשְׂתָּרְגִים, שָׂדוֹת מוּצָפִים בְּכוּתְנָה.; אַתָּה חָפְשִׁי. הַנָּהָר מְכֻסֶּה דּוֹק שֶׁל חֲבַצָּלוֹת,; צְמָחִים מוֹפִיעִים, חֳטָרִים מִתְעַבִּים לִתְמָרִים. וְעַכְשָׁו; כָּל הַפַּחַד כֻּלּוֹ מְפַנֶּה מָקוֹם: הָאוֹר; מַשְׁגִּיחַ עֲלֶיךָ, אַתָּה חָשׁ בִּרְצוֹנָם הַטּוֹב שֶׁל הַגַּלִּים; בְּעוֹד זְרוֹעוֹת מִתְרַחֲבוֹת עַל פְּנֵי הַמַּיִם; אָהוּב,; ; הַמַּפְתֵּחַ סוֹבֵב, הִתְמַשֵּׁךְ –; זֶהוּ הַנִּילוּס, הַשֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת,; בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה מֵאִיר לְךָ מַזָּל.
	לואיז גליק, תרגם מאנגלית משה דור

לואיז אליזבת גליק (באנגלית: Louise Elisabeth Glück;‏ 22 באפריל 1943 – 13 באוקטובר 2023) הייתה משוררת יהודייה-אמריקאית זוכת פרס פוליצר לשירה (1993), פרס הספר הלאומי ופרס נובל לספרות לשנת 2020.^[1]

ביוגרפיה עריכה

גליק נולדה בעיר ניו יורק וגדלה בלונג איילנד. אביה נולד בארצות הברית להורים שהיגרו מהונגריה, ואימה הייתה ממוצא יהודי רוסי.

למדה בבית הספר התיכון ג'ורג' וו היולט, שם סיימה את לימודיה בשנת 1961. לאחר מכן למדה בשרה לורנס קולג' ומאוחר יותר באוניברסיטת קולומביה. גליק התגוררה בקיימברידג' שבמסצ'וסטס, ולימדה באוניברסיטת ייל ובאוניברסיטת בוסטון.

בספרה הראשון, "בכורה", המבטא עוצמה יוצאת דופן של זעם ואכזבה, ניכרות השפעות של משוררות וידוייות קודמות, ובייחוד של המשוררת סילביה פלאת. לואיז גליק הרבתה לטפל בכתיבתה בנושאי האובדן, הבידוד והדחייה. היא כתבה בשפה פשוטה, ישירה, אפילו בוטה לעיתים, ודייקנית מאוד. עם השנים השתחררה מהקדרות המאפיינת את רוב שיריה.

גליק פרסמה 11 ספרי שירה, בהם: "בכורה" (1968), שזכה בפרס אקדמיית המשוררים האמריקנים; "הגן" (1976); "ניצחון אכילס" (1985), שזכה בפרס הלאומי של חוג מבקרי הספרים; "אררט" (1990); "איריס הבר" (1992), שזכה בפרס פוליצר לשירה; "ויטה נובה" (1999); "שבעת העידנים" (2001); היא פרסמה גם ספר מסות חשוב, "הוכחות ותאוריות – מסות על שירה" (1994). בשנים 2003–2004 שימשה כמשוררת הקונגרס של ספריית הקונגרס, תואר הידוע גם כ"משוררת החצר האמריקאית".

נפטרה בביתה בקיימברידג' שבמסצ'וסטס ב-13 באוקטובר 2023.^[2]

נישאה פעמיים ונולד לה בן.

ספריה שתורגמו לעברית עריכה

איריס הבר, תרגמו מכבית מלכין ויואב ורדי, שירים, כרמל 2012. ספר דו לשוני שניתן לקרוא בו גם את המקור.

בגב הספר נדפס: "כל שיר בספר עומד בפני עצמו, וכל השירים קשורים ביניהם. בנוסף לפניותיה לאלהים בשירים הנקראים שחרית או ערבית, היא משוחחת עם הפרחים, העצים והעשבים".

שירים בודדים שלה תורגמו בידי ערן צלגוב, עודד פלד, משה דור, גיורא לשם ואחרים, ונדפסו בכתבי-עת ספרותיים.
שירה "אושר" (התפרסם לראשונה במגזין מרפסת), בתרגום רעות בן-יעקב.
ויטה נובה, תרגמו מאנגלית: מכבית מלכין ויואב ורדי, הוצאת כרמל, 2022^[3]
מתכוני חורף משל הכלל, תרגמו מאנגלית: מכבית מלכין ויואב ורדי, הוצאת כרמל, 2024^[4]

קישורים חיצוניים עריכה

רשימת תרגומים לשירים של לואיז גליק באינדקס "פואטרנס" לתרגומי שירה
יובל פלוטקין, הזוכה בפרס נובל לספרות: המשוררת האמריקאית-יהודיה לואיז גליק, באתר ynet, 8 באוקטובר 2020
אתר למנויים בלבד אלכסנדרה אלטר, לואיז גליק: "נדהמתי לחלוטין מכך שהם בחרו משוררת אמריקאית לבנה", באתר הארץ, 11 באוקטובר 2020
אתר למנויים בלבד ניו יורק טיימס, לואיז גליק, משוררת זוכת פרס נובל לספרות, מתה בגיל 80, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2023
לואיז גליק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

משיריה בתרגום לעברית:

מאנגלית: נבה קרסניקר, ‏רק צורות עקומות יהיו, הו! 14, חורף 2016־2017, טבת תשע"ז, עמ' 166–168
מאנגלית: שמעון זנדבנק, ‏המכתבים, מטעם 14, עמ' 82–82
אתר למנויים בלבד מאנגלית: רות אלמוג, שירים מתוך "אוורנו", באתר הארץ, 21 ביוני 2013
אתר למנויים בלבד לואיז גליק, שירים | אֲנִי כּוֹתֶבֶת עֲלֵיכֶם כֹּל הַזְּמַן, אָמַרְתִּי בְּקוֹל, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2020
לואיז גליק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לואיז גליק, באתר פרס נובל (באנגלית)
קובץ:National Library IL logo.svg לואיז גליק (1943-), דף שער בספרייה הלאומית

קובץ:2021 Facebook icon.svg לואיז גליק, ברשת החברתית פייסבוק
קובץ:X logo 2023.svg לואיז גליק, ברשת החברתית X (טוויטר)
קובץ:Telegram logo.svg לואיז גליק, ביישום טלגרם
קובץ:Instagram logo 2016.svg לואיז גליק, ברשת החברתית אינסטגרם
קובץ:טיקטוק.png לואיז גליק, ברשת החברתית טיקטוק
קובץ:VK.com-logo.svg לואיז גליק, ברשת החברתית VK
קובץ:Linkedin.svg לואיז גליק, ברשת החברתית LinkedIn
קובץ:Linkedin.svg לואיז גליק, ברשת החברתית LinkedIn
קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg לואיז גליק, סרטונים בערוץ היוטיוב
קובץ:Twitch logo 2019.svg לואיז גליק, ערוץ באתר Twitch.tv
קובץ:Vimeo Logo.svg לואיז גליק, סרטונים באתר Vimeo
קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D לואיז גליק], הבלוג הרשמי
קובץ:Goodreads logo 2025.svg לואיז גליק, ברשת החברתית Goodreads
קובץ:Flickr wordmark.svg לואיז גליק, באתר פליקר
קובץ:Reddit logo 2023.svg לואיז גליק, באתר רדיט
קובץ:Pinterest-logo.png לואיז גליק, באתר פינטרסט
זיוה שמיר, תרגומי לואיז גליק לעברית, באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית

הערות שוליים עריכה

^ יובל פלוטקין, הזוכה בפרס נובל לספרות: המשוררת האמריקנית לואיז גליק, באתר ynet, 8 באוקטובר 2020
^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ אתר למנויים בלבד שני פוקר, "ויטה נובה": המעבר לעברית משבש את שיריה של לואיז גליק, באתר הארץ, 30 ביוני 2022
^ אתר למנויים בלבד יובל אונגר, בספר האחרון של לואיז גליק חסרה העוצמה שהפכה אותה למשוררת גדולה, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2024

[1] יובל פלוטקין, הזוכה בפרס נובל לספרות: המשוררת האמריקנית לואיז גליק, באתר ynet, 8 באוקטובר 2020

[2] שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[3] אתר למנויים בלבד שני פוקר, "ויטה נובה": המעבר לעברית משבש את שיריה של לואיז גליק, באתר הארץ, 30 ביוני 2022

[4] אתר למנויים בלבד יובל אונגר, בספר האחרון של לואיז גליק חסרה העוצמה שהפכה אותה למשוררת גדולה, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2024

[1]

[2]

[3]

[4]

זוכי פרס נובל לספרות
1901–1925	פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גראי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925)	קובץ:Nobel Prize.png
1926–1950	דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950)
1951–1975	לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגוויי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יונסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975)
1976–2000	בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000)
2001 ואילך	נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) • האן (2024) • קרסנהורקאי (2025)