מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל
פעולות נוספות
המידע הכוזב במלחמת חרבות ברזל הוא נרחב וכולל הפצה של דיסאינפורמציה, פייק ניוז ושימוש בשיטות של הונאה ותעמולה כדי להשפיע על דעת הקהל ומקבלי החלטות. חלק מהמידע המוטעה היה חלק מהונאה מודיעינית שהוכנה על ידי חמאס כדי להטעות את ארגוני המודיעין בישראל ומדינות מערביות נוספות, בהקשרים של כוונות ויכולות של חמאס. חלק נוסף הוא תוכן שקרי ויראלי שגרם להפצת מיליוני פוסטים במדיה החברתית. חלק מהמידע המוטעה זכה להדהוד גם בידי תקשורת המיינסטרים וראשי מדינות.
ההפצה מתקיימת במספר צורות. הראשונה היא דרך מקורות רשמיים, ערוצי מידע של חמאס או ארגונים אחרים, שנעזרים בדוברים רשמיים ועיתונאים. השנייה היא מעין "אבולוציה" של ידיעות כוזבות. מהצד הישראלי, מידע כוזב פורסם גם עלי ידי חשבון הטוויטר הרשמי של מדינת ישראל.[1][2][3][4]
ראשית המידע הכוזב מופץ על ידי מקורות אנונימיים ברשתות כמו ווטסאפ וטלגרם שבהן לא ברור מקור הידיעה. חלק מהדיווחים הופכים להיות ויראליים ומגיעים לעשרות אלפי אנשים. חלק מהידיעות האלה מופצות בהמשך על ידי חשבונות אנונימיים ברשתות וחלקם על ידי משפיעני רשת עם עוקבים רבים. דרך שלישית מגיע בצורה מרומזת או מפורשת לכלי תקשורת מוסדיים כמו רשתות טלוויזיה ועיתונאים.[5] למשל, ארגונים כמו שב"כ ואחרים, חשפו בשנים האחרונות מקרים רבים של הקמת רשתות של איראן ברשתות חברתיות כמו ווטסאפ ופייסבוק שנועדו להפיץ מידע מוטעה, במטרה לגרום לפגיעה במורל ולחזק קיטוב פוליטי בישראל.[6][7][8]
סקרים מצאו שכ-30% מהישראלים מאמינים בתאוריית הקונספירציה לפיה הייתה מעורבות של גורמים ישראלים, שידעו מראש או אפשרו את מתקפת חמאס.[9][10]
הטעיה של החמאס לקראת המתקפה על ישראל עריכה
חמאס השתמש בשיטות של הסתרה והטעיה כדי "להרדים" את גופי המודיעין של ישראל ושל מדינות נוספות, וכן מקבלי החלטות בדרג הצבאי והמדיני וחוקרים. לפי ד"ר אפרים כהנא, הונאה זו דומה במספר היבטים להונאה שנקטו המצרים לפני מלחמת יום כיפור.[11]
חמאס תכנן את מתקפת הפתע מזה מספר חודשים. ההערכות נעות בין שנה לשנתיים.[12] במשך תקופה זו חמאס הצליח להתל בגופי מודיעין מערביים, במיוחד במודיעין הישראלי ובמודיעין האמריקאי. יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקאי, מייקל מקאול אמר שלא ברור כיצד ה-CIA וישראל פספסו את המתקפה, וכי זו תוכננה אולי במשך שנה לפחות.[13][14]
בשנים שקדמו למתקפה התפשטה תפיסה, בקרב אנשי צבא, מדינאים ומומחים, החל בראשי ממשלת ישראל ושרי הביטחון, לפיה חמאס הפך לפרגמטי יותר, ו"תואם רשות פלסטינית".[15] על פי ד"ר ארנון דגני, היסטוריון ועמית במרכז מולד, זו הייתה קונספציה רווחת בקרב חוקרים, שגם הוא אחז בה עד למתקפת הפתע.[16]
חמאס היה מודע לתפיסה זו וקידם דיסאינפורמציה ברבדים שונים במטרה לחזק אותה. לפי אוסמה חמדאן, נציג חמאס בלבנון, המתקפה הוכיחה שלפלסטינים יש את הנחישות להשיג את מטרותיהם, "חרף העוצמה והיכולות הצבאיות של ישראל".[12] חמאס פעל לשכנע את ישראל שעיקר דאגתו היא לשמור על הסיוע הכלכלי שקיבל ממדינות כמו קטר, ולרווחתם של הפועלים בעזה המבקשים לעבוד בישראל וכי דבר זה מרתיע אותו מיציאה למלחמה.[17][12] גורמים רבים בישראל, כולל בצבא ובדרג המדיני, האמינו כי יציבות כלכלית בעזה על ידי מתן רישיונות עבודה והעברת כסף לחמאס תרסן את הארגון.[12][11] חמאס חיזק רושם זה גם בכך שנמנע מהצטרפות לירי הטילים מצד הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני – הן במבצע חגורה שחורה (נובמבר 2019), הסלמת פברואר 2020, מבצע עלות השחר (אוגוסט 2022) והן במבצע מגן וחץ (מאי 2023).[11] ההונאה הזאת נפלה על אוזניים כרויות של ממשלת ישראל, שהדבר איפשר לה לדלל את כוחות צה"ל מול עזה ולתגבר כוחות באיו"ש.
כתוצאה מההונאה וההסתרה הצליח חמאס להפתיע לגמרי את ארגוני המודיעין של ישראל ושל מדינות אחרות בכמה היבטים. בהיבט אחד פורשו לא נכון הכוונות של חמאס. חמאס פרסם סרטונים רבים המראים את ההכנות למלחמה אבל אלו פורשו כ"לוחמה פסיכולוגית" שנועדה להאדיר את החמאס בעיני תומכיו ולא כהכנות רציניות.[12] נטען גם כי הערכת המודיעין התעלמה מהתעצמות של חמאס בציוד ואמל"ח איכותי שהועברו בכמויות גדולות לעזה, וכי נקודת עיוורון נוספת הייתה איסוף מידע מודיעיני על ישראל על ידי פועלים מעזה.[11]
מידע כוזב על יחסי ישראל–עזה עריכה
העיתון הגרמני בילד ריכז מספר טענות דיסאינפורמציה נפוצות שנשמעות בהקשר של היחסים בין ישראל לעזה ומולן תיאור מדויק יותר של המצב. העיתון טוען כי לאחר המתקפה על ישראל, תומכי חמאס משתמשים בשקרים בניסיון להפוך את העבריין לקורבן.[18][19] לדוגמה:
- הטענה כי עזה מצויה תחת כיבוש ישראלי – בעוד ישראל נסוגה מעזה בשנת 2005.
- הטענה כי ישראל מטילה מצור מוחלט על עזה – העיתון מזכיר כי ישראל אינה מסוגלת להטיל מצור מוחלט כיוון שלרצועת עזה יש גם גבול עם מצרים. להערכת העיתון המצרים חוששים מכניסת פלסטינים עקב חשש מפני טרוריסטים ואסלאמיסטים רדיקלים.
- הטענה כי תושבי עזה מתים מצמא משום שישראל סגרה את אספקת המים. רק כ-5%–10% מאספקת המים ברצועה מקורה בישראל. היתר מקורם בבארות מקומיות וכן ממתקן התפלה. אם כי פעילות מתקן ההתפלה תלויה בחשמל שישראל ניתקה.[20] בנוסף מציין העיתון סרטון של חמאס שבו הארגון מתעד כיצד הוא חופר החוצה צינורות מים מהאדמה כדי לייצר מהם רקטות.
- הטענה כי הטלת מצור על עזה היא פשע – העיתון מציין כי ישראל המשיכה להזרים מזון לעזה ולהעסיק פועלים מעזה גם לאחר שנים של ירי רקטות עליה. וכי גם לאחר הטלת המצור הנוכחי מצרים יכולה להזרים מזון לרצועה.
- הטענה כי לישראלים יש מקלטים אבל לתושבי עזה אין. העיתון מזכיר כי להנהגת חמאס יש בונקרים עמוקים, חלקם תחת בתי חולים ובתי ספר, וכי חמאס לא בונה מקלטים לאזרחים ומעדיף להשתמש בתושבי עזה כמגן אנושי כדי להרתיע את ישראל מהתקפות.
- הטענה כי "עזה חיה בעוני מחפיר בגלל ישראל". לטענת העיתון כ-691 מיליון יורו זורמים לשטחי הרשות הפלסטינית מדי שנה, אבל רוב הכסף לא מגיע לתושבים אלא לגורמים מושחתים בממשל ובארגונים בין-לאומיים. רוב המשאבים תחת הנהגת חמאס זרמו לתשתיות טרור ותקיפה של ישראל.
- הטענה כי "שום כסף של האיחוד האירופי לא זורם לחמאס". העיתון טוען כי טענה זו לא נכונה שכן אנשי חמאס עובדים בתפקידים בכירים בסוכנות הפליטים הפלסטינית אונר"א, שמקבלת כסף בין היתר מכספי האיחוד האירופי. וכי מתקני אונר"א (לדוגמה בתי ספר) משמשים לעיתים קרובות כמקומות מסתור עבור רקטות המשוגרות לעבר ישראל. בנוסף, לפי העיתון כספים של האיחוד האירופי זורמים לחמאס באמצעות ארגוני "פרונט" המתחזים לארגונים למטרות הומניטריות.
הכחשה, הקטנה והצדקה של תקיפת אזרחים על ידי חמאס עריכה
זמן קצר לאחר המתקפה החל חמאס להכחיש כי כוחותיו תקפו באכזריות אזרחים, כולל מעשי טבח, התעללות ואונס. חמאס פעל להסיר סרטונים המתעדים מעשי זוועה של אנשיו,[דרוש מקור] ובמקביל החלו טענות מצד דוברים של חמאס המנסות להכחיש, להקטין או להצדיק את פעולותיו. תומכי תאוריות קונספרציה טענו כי מדובר בתעמולה ישראלית. חלק מהתמונות והסרטונים שהופצו על המתקפה כללו תמונות ממשחקי וידאו, מסכסוכים אחרים בעולם או שנוצרו על ידי טכנולוגיות AI.
דוברים של חמאס הכחישו כי פעלו נגד אזרחים. בתחילה טענו כי מדובר ב"מתנחלים".[21] בהמשך טענו כי ישראל היא זו שירתה על אזרחיה שלה. נרטיב זה חוזק על ידי תגובות בעולם הערבי, ארגונים פרו-פלסטיניים במערב ותומכי קונספירציות מערביים, שתארו את פעולות חמאס בצורה כללית כ"התנגדות" והשמיטו כל התייחסות לפגיעה באזרחים. לדוגמה ארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין הוציא הודעת תמיכה בחמאס, השמיט כל התייחסות לפגיעה באזרחים ותיאר המתקפה כ"ניצחון היסטורי לתנועת ההתנגדות".[22] היבט זה הוחרף על ידי סרוב של רשתות מרכזיות רבות, כאשר הבולטת בהם היא BBC, לכנות את פעילי חמאס "טרוריסטים", והתייחסות אליהם כאל "חמושים" במקום.
בראיון ל-CNN אחרי טבח שבעה באוקטובר טענה ראניה, מלכת ירדן כי אין הוכחה לדברי ג'ו ביידן, נשיא ארצות הברית, על כך שערפו ראשי ילדים ישראלים, וטענה גם כי הבעיה לא החלה ב-7 באוקטובר.[23]
סקר Harvard CAPS/Harris שנערך בארצות הברית זמן קצר לאחר המתקפה, ב-19 באוקטובר 2023 מצא כי 26% מהנשאלים חשבו כי חמאס התמקד בתקיפת צה"ל ולא בירי חסר הבחנה על אזרחים. בקרב בני ה-65 ומעלה רק 9% האמינו בכך בעוד ש-46% אחוזים מבין הצעירים מתחת לגיל 34 האמינו בכך. 17% מהמשיבים השיבו כי הטענה שחמאס הרג מעל 1,200 אזרחים ישראלים היא "סיפור שקרי". בקרב צעירים בגילאים 18–24 האמינו בכך 32%. רוב של 76% מהמשיבים חשבו כי הרג של 1,200 אזרחים ישראלים על ידי חמאס הוא מעשה שלא ניתן להצדיקו, אך בקרב המשיבים בגילאים 18–24 רק 51% חשבו כך. על פי הסקר מספר רב של שאלות העלו כי הנטייה להאשים את ישראל, ולהקטין את האחריות של חמאס או של איראן חזקה יותר בקרב צעירים.[24]
בינואר 2024 דיווח הוושינגטון פוסט כי הכחשת הטבח של חמאס מאפיינת קבוצה קטנה במדינות מערביות אבל היא במגמת התפשטות. הדבר כולל תאוריות קונספירציה של מבצע דגל כוזב. לדוגמה טענה כי צה"ל ביצע את הטבח כדי להצדיק פלישה לעזה, טענה שחלק מהחטופים נחטפו על ידי ישראל או כי ארצות הברית היא זו שעומדת מאחורי המתקפה. להכחשת הטבח שותפים קיצוניים מימין ומשמאל וכן מכחישי שואה. המידע מופץ ברשתות כמו טיקטוק ו־רדיט. התופעה מדאיגה מנהיגים וחוקרים יהודים, שטוענים שיש קשר בינה לבין הכחשת השואה. הם גם רואים קווי דמיון בין הכחשת הטבח לתיאוריות קונספירציה עם יסודות אנטישמיים, כולל תאוריות כמו QAnon.[25]
הסבר אפשרי לכך שצעירים רבים יותר בעולם המערבי מאמינים לתעמולת חמאס ולתאוריות קונספירציה היא הסתמכות גוברת של צעירים על רשתות חברתיות ובמיוחד רשת טיקטוק כמקור מרכזי למידע וחדשות.[26] הסבר כזה מתאים למחקרים שמצאו שצעירים נוטים יותר להאמין לתאוריות קונספירציה בעקבות חשיפה גדולה יותר לרשתות חברתיות.[27]
הרשות הפלסטינית הוציאה מסמך רשמי שמכחיש שחמאס ביצע את הטבח במסיבת הטבע ליד רעים וטען שההרוגים שם הם תוצאה של "הפצצה אווירית" על ידי מסוק משטרה.[28] הן ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו והן יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד גינו בחריפות את הצהרת הרש"פ השקרית ואת מחמוד עבאס.[29]
אנשים רבים בעולם הערבי מאמינים לתעמולה זו. סקר שבוצע בסעודיה מצא כי 95% מהנסקרים לא באמת מאמינים כי חמאס הרג אזרחים בטבח שבעה באוקטובר.[30] סקר מקיף מ-13 בדצמבר בקרב פלסטינים הראה תמיכה בחמאס ובמתקפה. 82% מתושבי הגדה ו-57% מתושבי הרצועה חשבו שהחלטת חמאס לתקוף את ישראל הייתה נכונה. 85% טענו שלא ראו סרטוני וידאי שהראו תקיפות של חמאס על אזרחים ישראלים. בעוד ש-78% מהפלסטינים בסקר טענו שהתקפה והרג של ילדים ונשים בביתם היא פשע מלחמה, ו-52% השיבו שלקיחת אזרחים כשבויים היא פשע מלחמה, רק 10% מהפלסטינים חושבים שחמאס ביצע פשעי מלחמה.[31]
מידע כוזב על חטיפות חיילים עריכה
חמאס פרסם תצלום שבו איש הדומה כביכול לאלוף נמרוד אלוני, מפקד מפקדת העומק של צה"ל, מוחזק בידי פלסטינים במהלך טבח שבעה באוקטובר, וטען כי חטף אותו.[32] פוסט של צה"ל בפרסית ציטט פוסט של סוכנות הידיעות תסנים על לכידתו וכתב, "תסנים: מפיצי פייק ניוז של משמרות המהפכה".[33][34] ב-8 באוקטובר פורסמה תמונה של אלוני כשהוא משתתף בפגישה של בכירי הצבא הישראלי.[35]
רשות השידור האיראנית פרסמה תמונות של לכידת מפקדי נגורנו קרבאך על ידי צבא אזרבייג'ן במהלך כיבוש נגורנו קרבאך כאילו הן מציגות את לכידתם של מפקדים ישראלים על ידי חמאס.[36][37][38]
ב-25 במאי פרסם דובר הזרוע הצבאית בחמאס אבו עוביידה נאום ובו סיפר על פעולת חטיפה של חיילים ישראלים שביצעו פעילי הארגון במהלך לחימה תת-קרקעית. דובר צה"ל הכחיש את הפרסום.[39] חמאס פרסם תמונות של ציוד החייל שנחטף לדבריו, אולם הנשק שמופיע בתמונה כלל איננו נשק צה"לי.[40]
מידע כוזב אודות חטופים בידי חמאס עריכה
ב-9 בנובמבר פרסם הג'יהאד האסלאמי סרטון שבו נראית חנה קציר בת ה-77.[41] כעבור שבועיים טען הג'יהאד כי קציר "מתה מסיבוכים רפואיים", אך ב-24 בנובמבר היא שוחררה בחיים.[42]
במהלך העסקה לשחרור חטופים בנובמבר 2023 החטופה רעיה רותם נשארה ארבעה ימים אחרי בתה הילה בשבי חמאס, למרות התחייבות לעשות מאמץ שלא לפרק משפחות. בחמאס טענו כי הם אינם מוצאים את רעיה, אך כי הילה סיפרה כי הייתה יחד עם אמא בשבי עד ליומיים שקדמו לשחרורה, ואז הופרדו.[43]
בנובמבר 2024 הפיץ חמאס סרטון ובו רמז שהחטופה דניאלה גלבוע נהרגה, אך היא שוחררה במהלך העסקה לשחרור חטופים בינואר 2025.[44] לאחר שחרורה של גלבוע, סיפרה אמה כי מחבלי חמאס ביימו את הסרטון וכי דרשו מדניאלה להעמיד פני מתה.[45]
בפברואר 2025, במסגרת ההסכם לשחרור חטופים, לאחר שהוחזרו גופותיהם של החטופים אריאל בן הארבע וכפיר בן התשעה חודשים, נקבע במכון לרפואה משפטית כי הם נרצחו בידי מחבלים בנובמבר 2023. זאת בניגוד לטענת חמאס כי הם "נהרגו כתוצאה מהפצצה ישראלית".[46] יחד איתם הייתה אמורה לשוב גם אמם שירי, אך בתהליך הזיהוי נמצא כי הגופה שנמסרה אינה שלה, ולא נמצאה התאמה לאף חטוף או חטופה אחרים.[47] יממה לאחר מכן, ב-22 בפברואר נמסרה לישראל גופתה של שירי ביבס.[48]
סרטוני כזב שקושרו למלחמה כללו סרטון של ילדים בכלובים שפורסם ב-9 באוקטובר ונטען שמדובר בבני ערובה ישראלים,[49][50]
מידע כוזב על המתקפה בתוך ישראל עריכה
עדויות כזב הנוגעות לאירועי 7 באוקטובר עריכה
מייד לאחר המתקפה התפרסמו בישראל פרטי מידע כוזב או פייק ניוז רבים. הטבח גרר הפצת עדויות שגויות וסיפורי זוועות שלא כולם קרו במציאות.[51] בעיתון "הארץ" נטען כי מתנדבי זק"א הפיצו דיווחים על זוועות שמעולם לא התרחשו במתקפת חמאס, כחלק מהמאמץ להשיג חשיפה תקשורתית.[52]
כמה חיילים העידו כי ראו גופות של תינוקות שראשיהם נערפו, כחלק מהטבח בכפר עזה.[53][54] לעומת זאת, לפי המוסד לביטוח לאומי, מבין כל הנרצחים בטבח בכפר עזה, הצעיר ביותר היה בן 14.[55][56] פורסם גם פייק ניוז בנוגע ל"40 תינוקות" שנרצחו ונמצאו ערופי ראש בכפר עזה.[56]
אלי ביר, נשיא איחוד הצלה, סיפר בכנס תורמים בארצות הברית על תינוק שהוכנס לתנור אפייה ונשרף למוות.[51] מקרה זה לא התרחש במציאות.[57] מילה כהן, עומר סימן טוב, והתינוקת שמתה אחרי שנורתה בבטנה של אימה הם התינוקות היחידים (עד גיל 3) שנרצחו בטבח 7 באוקטובר, ולמשטרה אין עדות לגופה שעונה על סימנים אלו. גורם באיחוד הצלה אמר כי מקור הטעות הוא במתנדב שחשב שראה מקרה שכזה בבסיס שורה וסיפר על כך לביר.[51]
איש זק"א, יוסי לנדאו, העיד שראה בבית מספר 426 בקיבוץ בארי גופת אישה בהיריון שביטנה שוספה, כשהעובר עוד מחובר לחבל הטבור, כחלק מהטבח בבארי.[51] לעומת זאת, הדיירים בבית זה לא סיפרו על אישה בהיריון שהתארחה בביתם.[51] גם בקיבוץ התנערו מהתיאור, ומסרו כי "סיפור האישה בהיריון שדווח על ידי זק"א לא רלוונטי לבארי".[51] גם במשטרה המקרה אינו מוכר, וגם מקור הבקיא בבדיקת הגופות בבסיס שורה אמר כי המקרה אינו מוכר לו.[51] התפרסם סרטון שנטען שצולם ב-7 באוקטובר, ובו נטען כי מחבלי החמאס תקפו אישה בהיריון בביתה, שיספו את ביטנה, רצחו אותה ואת העובר. הסרטון המטעה פורסם במקור באתר מקסיקני בשנת 2018, ומוצג בו רצח בעינויים כחלק מסכסוך בין קבוצות פשע מאורגן.[58][59]
פורסמו דיווחים לפיהם שמונה תינוקות נרצחו בקיבוץ בארי, אך הקיבוץ עצמו הכחיש זאת. לפי אתר נפגעי פעולות האיבה, בקיבוץ בארי נרצחה תינוקת אחת, מילה כהן בת 10 חודשים, ביחד עם אביה אוהד.[60]
עדות של פרמדיק מיחידה מיוחדת בצה"ל, שטען שנתקל בבית בבארי בגופות של שתי נערות שנאנסו, התבררה ככל הנראה כשגויה או שהאירוע התרחש בזירה אחרת (אף על פי שרק בבית אחד בבארי נרצחו שתי נערות, וגופותיהן היו בלבוש מלא וללא סימנים ניכרים של אלימות מינית). נילי בר-סיני, חברת קבוצה מבארי שבדקה את הטענות על התקיפה המינית, טענה כי "הסיפור הזה שקרי".[61][62] בצה"ל אמרו כי הפרמדיק עמד על כך שעדותו נכונה, אם כי ייתכן שטעה בזיהוי הקיבוץ. "הלוחם השתתף בלחימה פעילה במספר מוקדים בקיבוצים וביישובים אחרים במשך 25 שעות ברציפות, ובמקרה הנדון העיד על ניסיונו האישי בהגיעו לזירת הטבח תוך שחזור אירועים מורכבים אליהם הוא היה עד בשטח", נמסר מיחידת דובר צה"ל.[63] סוכנות הידיעות AP דיווחה על מקרה נוסף שבו טענות לפגיעה מינית הופצו בעקבות טעות בזיהוי של מתנדב זק"א. זק"א והמתנדב הכירו בטעות, אך זאת לאחר שהעדות המוטעה זכתה לפרסום רב. באותו תחקיר דווח על שימוש בדיווחים שהתבררו כמוטעים, על ידי פעילים ברשתות חברתיות, על מנת לעורר ספק בדיווחים על זוועות שכן התרחשו.[64]
בנובמבר 2023 כתבה שרה נתניהו מכתב לג'יל ביידן בו קראה לה לפעול לשחרור החטופים. במכתב ציינה שאישה בהיריון נחטפה לרצועה וילדה תינוק בשבי חמאס,[65] אך לצבא לא היה מידע על אישה בהיריון חטופה בעת כתיבת המכתב. הידיעה הוגדרה כ"פייק ניוז" או שמועה לא-מבוססת.[66][51]
שמועת הכזב על "בגידה מבפנים" עריכה
בישראל הופצו מספר תאוריות קשר לפיה טבח שבעה באוקטובר נתמך על ידי בגידה מבפנים. תאוריית קונספירציה זו מדגימה את הזליגה של שמועות וואטסאפ (ללא מקור ברור) לטוויטר (עם מקורות ברורים) ומשם לערוצי חדשות.[5]
על פי אחת הקונספירציות, חיל האוויר לא מנע את מתקפת הפתע באופן מכוון. נטען אף שארגון הטרור חמאס קיבל סיוע מתוך צה"ל.[67] אחת השמועות שהיו בווטסאפ, טענה כי נעצר קצין מודיעין בכיר ש"מכר אותנו".[5] כנרת בראשי אירחה בטוויטר פאנל שבו אחת המשתמשות הזכירה אנשים אחרים, שטענו כי המתקפה הייתה חייבת סיוע מבפנים. ציוצים רבים דומים הופצו על ידי פעילי ליכוד ברשת טוויטר.[5] פעיל רשת שהתארח באולפן ערוץ 14 טען כי שר הביטחון, יואב גלנט, ביצע "שואה" באמצעות "יחידות שבהן הוא שולט".[5] ידיעות אלה הודהדו על ידי ידוענים, עיתונאים ומשפיעני רשת כמו מגישת החדשות ברדיו גלי ישראל, יעל צין,[5][68] פרשן הספורט מאור בוזגלו, המוזיקאי מתי כספי, הבדרנים גיא הוכמן ולינור סביניק[69] ואחרים.[5] על פי אחת מתאוריות הקשר, "תאוריית החולצות התכולות" - גורמים מתוך כוחות הביטחון של ישראל, סייעו למתקפת החמאס על פי סיכום מראש בין בכירים ישראלים לבכירים בחמאס. בסרטונים שהופצו ברשתות חברתיות בימים שלאחר 7 באוקטובר, סומנו אנשים שלבשו חולצות בצבע טורקיז, כאשר על פי תאוריית הקונספירציה תפקידם היה לסייע לחמאס ולוודא שהארגון עומד בסיכום שנקבע עימו בטרם המתקפה. במסגרת זו נטען כי אחד הבוגדים היה השוטר אלון ברד, שנכח במסיבת הטבע סמוך לרעים במסגרת תפקידו. תאוריית קשר זו, שהתפשטה במהירות ברחבי הרשתות החברתיות, הוכרזה מאוחר יותר על ידי משטרת ישראל כשקרית (פרסום כזב). התיאוריה הופצה ברשת X על ידי פרופיל בשם 'אמת' (emetpub@) מאחוריו עמד ישראלי בשם אריה חלאטניק.[69][70]
על רקע השמועות, החלו עיתונאים, פוליטיקאים ומשפיעי רשת, להזהיר את עוקביהם ברשתות החברתיות מפני הפצת פייק ניוז ומפני קיטוב חברתי שהוא גורם. ביניהם חברי הכנסת אלמוג כהן ושמחה רוטמן, והעיתונאים אראל סג"ל, אריאל שנבל, עקיבא נוביק ואטילה שומפלבי.
חלק מתאוריות הקשר הללו הופצו על ידי סוכנים זרים איראנים המפיצים תעמולה בקבוצות וואטסאפ ישראליות. כלל הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים משמשות כר פורה לקיטוב ולהסתה, שאפיינו את השיח בישראל עוד בשנה שקדמה למלחמה. עם זאת, מומחים שונים מזהים כי בשבועות שלאחר פרוץ המלחמה מתנהל קמפיין הסתה ודיסאינפורמציה נוסף, שמאחוריו עומדים גורמים עוינים זרים, ומטרתו להעמיק את הקיטוב ולפגוע בחברה הישראלית מבפנים, תוך ניצול המצב הרגיש.[71] לטענת חוקרים שעוסקים בניטור תכנים ברשת, מדובר בקמפיין איראני, הממוקד בהסתה נגד גורמים כמו אחים לנשק, ראשי המחאה נגד הרפורמה המשפטית, ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, החברה הערבית בישראל ואלוף (מיל') יאיר גולן. מטרתו, ככל הנראה, היא להבעיר את השטח באמצעות זריעת כאוס, הפצת שקרים והסתה כלפי ערבים, העמקת הפילוג בין מחנות פוליטיים וערעור היציבות השלטונית בישראל. מגמות כאלה עלולות ליצור מצב – כמו בעת מבצע שומר חומות – שבו אלימות פנים-ישראלית השתוללה ברחובות. אחד מהערוצים, שנפתח על ידי גורמים איראניים במטרה לזרוע מידע כוזב בישראל, נקרא "מבזקי אריה יהודה". לצד ערוץ טלגרם, הוקמו גם קבוצות וואטסאפ ופייסבוק בשם דומה, והסוכנים האיראנים מפיצים בהן הסתה נגד כוחות הביטחון ערביי ישראל ותוכן שמזוהה עם מפלגת עוצמה יהודית ופעיליה. הערוץ הזה הוא אחד מתוך כמה שאושרו על ידי השב"כ והמשטרה כאיראניים.[72]
במהלך החודשים שלאחר המלחמה, ערכו החוקרים נמרוד ניר, אסא שפירא ונמרוד זלדין סקרים על תפיסות הציבור בישראל. הם מצאו שכ-30% מאמינים במידה רבה בתאוריית הקונספירציה שהייתה מעורבות של גורמים ישראלים שידעו מראש או אפשרו את מתקפת חמאס. 20% נוספים מאמינים בתאוריית קונספירציה זו במידה בינונית.[10]
תאוריית קונספירציה זו התבססה על התהייה "איך יכול להיות שהחמאס ידע כל כך הרבה." בדיעבד נמצא שחמאס אסף במשך זמן ממושך מידע רב דרך רשתות חברתיות של חיילים.[73][74] הדבר אומת גם על ידי המשטרה.[75] הכתב הצבאי דורון קדוש דיווח כי חמאס עקב אחרי קרוב ל-100,000 חיילי צה"ל, ומיליוני פוסטים, ברשתות החברתיות במשך שנים. מהתמונות והסרטונים הרבים למד במדויק על המבנה הפיזי של מוצבים, מיקומי ש"ג אחורי, מצלמות אבטחה, כיתות כוננות ונשקיות ובנה מודלים מדויקים של מוצבים בעוטף עזה ושל טנקים, הן באמצעות הדמיות תלת-ממדיות והן באמצעות בנייה פיזית שלהם. בתחילת שנת 2024, במהלך פעילות כוחות צה"ל, התגלו מסמכים וממצאים שהסבירו כיצד הצליח החמאס להשיג ידע מפורט על מערכות הטנק. חמאס אף יצר חשבונות "אווטאר" באמצעות הנדסה חברתית מתוחכמת, ודרכם חדר לחשבונות פרטיים ואף לקבוצות וואטסאפ סגורות בהן קבוצות של מתגייסים ליחידות קרביות, אחריהם עקב במשך שנים עד שהגיעו להיות קצינים ומפקדים.[76][77]
שקמה ברסלר הגישה תביעת דיבה נגד אישה שטענה שהיא "ידעה ובישלה הכל" וכביכול שיתפה פעולה עם חמאס.[78]
במקרה אחר, בתוכנית "עובדה" הוצגו פרסומים לפיהם איש משטרת ישראל אלון ברד, שנהרג במהלך הטבח בפסטיבל נובה, שיתף פעולה כביכול עם חמאס. מפיץ הפרסומים נתבע על ידי אלמנת השוטר, והשניים הגיעו להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט.[79]
ב-24 בינואר 2024 הפיצה חברת הכנסת טלי גוטליב תאוריית קונספירציה[80] לפיה בעלה של שקמה ברסלר שוחח עם יחיא סנוואר כמה ימים לפני טבח שבעה באוקטובר, ושראש "המוסד", דוד ברנע, קיבל התרעה על כך מה-CIA. ברנע אמר בתגובה שגוטליב מפיצה שקרים ואליו הצטרפה גם תגובה רשמית ממשרד ראש הממשלה.[81] ראש השב"כ רונן בר טען שדבריה של גוטליב הם פגיעה בביטחון המדינה באמצעות חשיפת פרטים חסויים על אנשי השב"כ,[82] עבירה שדינה שלוש שנות מאסר לפי חוק שירות הביטחון הכללי. בעקבות זאת, ב-1 בפברואר 2024 תבעה שקמה ברסלר את חברת הכנסת טלי גוטליב ופעילים אחרים (ביניהם מני אסייג וסמדר הילה שמואלי) בסך 2.6 מיליון ש"ח בגין לשון הרע.[83]
במרץ 2025 פרסם ארגון פייק ריפורטר ניתוח של התהליך באמצעותו נורמלה קונספירציית "הבגידה מבפנים". לפי ניתוח זה התהליך החל כבר בצהרי ה-7 באוקטובר באמצעות חשבונות המוכרים ברשת כמפיצי קונספירציות, המשיך בציוץ של ראש הממשלה בו תקף את ראש אמ"ן וראש השב"כ (ציוץ שנמחק בהמשך) והדהוד המסר על ידי חברי כנסת ושרים מהקואליציה. עם פרסום החקירה נגד דוברו של נתניהו אלי פלדשטיין התרחשה עלייה חריגה בהפצת הקונספירציות שכוונו נגד ראש השב"כ רונן בר והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה ובהמשך פורסמו סרטונים של נתניהו הכוללים האשמות כלפי מערכת הביטחון בהסתרת מידע ממנו.[84]
יאיר נתניהו, בנו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו הוא אחד המפיצים המרכזיים של התיאוריה הזו[85]. נתניהו האב אמר בתוכנית הפטריוטים כי הוא אינו קונה את תאורית הבגידה[86]. בפברואר 2026 הכחיש ראש השב"כ, דוד זיני, את התיאוריה בפומבי.[87]
מידע כוזב על חטופים ומשפחותיהם עריכה
במאי 2025 הופצה ברשתות חברתיות ובערוצי וואטסאפ וטלגרם ישראליים הודעה המיוחסת לחמאס, בה מאיים הארגון להוציא להורג את החטוף מתן צנגאוקר אם ישראל לא תחזור לשאת ולתת על שחרור החטופים. אולם תחקיר חדשות 12 וארגון פייק ריפורטר חשף כי ההודעה לא הגיעה מחמאס וכי מקורה בחשבונות רשת ישראליים. עוד חשף התחקיר שהפצת ידיעת הכזב גררה גל של תגובות מסיתות והאשמות נגד עינב צנגאוקר, אימו של החטוף, בטענה כי פעולות המחאה שלה נגד מדיניות הממשלה "מעלות את המחיר" של מתן ומסכנות את חייו.[88][89] באוקטובר 2025, עם שחרורו של מתן צנגאוקר במסגרת הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס, הופצה תאוריית קונספירציה הטוענת כי צנגאוקר כלל לא הוחזק בשבי החמאס, וכי עינב צנגאוקר קיבלה תשלומים מהחמאס בתמורה לפעילותה במחאה להשבת החטופים ונגד מדיניות הממשלה. על פי דוח של ארגון פייק ריפורטר ו-ynet התעצם השיח נגד מתן ועינב צנגאוקר ברשת החברתית X ב-456% במהלך השבוע שלאחר שחררו מהשבי. על פי הדיווח הופצה תאוריית הקונספירציה כחלק מקמפיין מאורגן ברשתות החברתיות במטרה להכפיש את משפחת צנגאוקר ואת כלל המחאה להשבת החטופים.[90][91]
ב-27 באוגוסט 2024 שוחרר החטוף פרחאן אל-קאדי מהשבי. בימים שלאחר חזרתו פורסמו ידיעות כזב ותיאוריות קונספירציה על טבע שחרורו. למחרת שובו פורסם בערוץ 14[92] ובאתר סרוגים תרגום מסולף של אל-קאדי, שהצהיר כביכול כי הוא מזדהה כפלסטיני ולא כישראלי. בפועל התרגום המדויק לדבריו הוא "לא משנה אם מדובר בפלסטיני או ישראלי, רוצה שכל הפלסטינים וכל היהודים יחזרו הביתה".[93][94] בערוץ 14 וברדיו גלי ישראל הופצה טענה כוזבת על ידי בכיר לשעבר באמ"ן כי אל-קאדי משקר באומרו שלא שהה יחד עם ששת החטופים שנרצחו ברפיח, וברשתות החברתיות הופצה תאוריית קונספירציה הטוענת כי אל-קאדי לא נרצח כיוון שהוא ריגל עבור חמאס.[95] כתבה מזויפת מאתר ynet כביכול שהופצה ברשת טענה כי אל-קאדי הרג בעצמו את ששת החטופים.[96]
שמועת כזב על הנכד של אסתר חיות עריכה
העיתונאית דנה ורון התארחה בערוץ 14 ב-6 בנובמבר 2023, ודיווחה: "קראתי עכשיו שאסתר חיות הצילה את הנכד שלה מהתופת באמצעות אחד מגורמי הצבא שהיא מכירה, ושלחה אותו לחו"ל". לאסתר חיות אין נכד, וכפי הנראה, שמועת הכזב נרקחה בעקבות שיחה של אסתר חיות עם העיתונאי ניר גונטז', שבה היא התעניינה בשלומו של בנו שניצל מהמסיבה ברעים על ידי יאיר גולן.[97]
סיפורי ניסים עריכה
ברשתות החברתיות ובחלק מכלי התקשורת, בהם ערוץ 14, ערוץ 2000 וביטאון חסידות ברסלב, הופצו סיפורי ניסים הקשורים למתקפת הפתע. ד"ר דודו רוטמן, מרצה בחוג לספרות עברית והתוכנית לחקר הפולקלור באוניברסיטה העברית בירושלים, אסף מאות גרסאות של סיפורי ניסים, התגלויות והצלות שמיימיות שנפוצו מאז שבעה באוקטובר.[98] בין הסיפורים, לדוגמה, סיפור בו נטען כי מחבלים חמושים הגיעו לעיר נתיבות, נכנסו אליה אבל יצאו לאחר זמן בלי לעשות כלום, בגלל שאחד או יותר מהצדיקים הקבורים בעיר הופיעו בפניהם והבריחו אותם. אך בפועל המחבלים נבלמו על ידי כוחות המשטרה בכניסה לעיר ולא נכנסו לתוכה.[98][99] סיפור נוסף מתאר התגלות של רחל אמנו בפסטיבל נובה בשעות שלפני תחילת הטבח שם. אך למעשה מדובר באישה חיה ומוכרת שנוהגת להגיע למסיבות כאלו דרך קבע.[98][100][101] סיפור אחר מספר על תושב הקיבוץ בארי שנענה לבקשה להתארח אצל משפחה חרדית בבני ברק בשמחת תורה וכך ניצל מהטבח, אך למעשה לא היה כל תושב כזה.[98][102]
פרופ' יורם בילו מהאוניברסיטה העברית התייחס לסיפורים אלה: "במצב של מצוקה גדולה וחוסר ביטחון אישי כל אחד מחפש עזרה, בכל מקום אפשרי. [...] הסיפורים האלה עוזרים להתמודד עם חרדה גדולה של איום קיומי".[98]
מידע כוזב הקשור לבג"צ עריכה
מידע כוזב על פיו בג"ץ שינה את הוראות הפתיחה באש עריכה
מתחילת מלחמת חרבות ברזל הופץ פייק ניוז על פיו בג"ץ שינה את הוראות הפתיחה באש ופסק כי אי־אפשר לירות במי שמתקרב לגדר בגבול רצועת עזה וכי והדבר מצר את צעדי החיילים. פייק ניוז זה נרמז על ידי יריב לוין בנובמבר 2023[103], והופץ על ידי יאיר נתניהו בנובמבר 2023[104] וגלית דיסטל בינואר 2025.[105]בפועל הוגשה בשנת 2018 עתירה לבג"ץ בנוגע להוראות הפתיחה באש בגבול רצועת עזה בה טענו העותרים שהירי בלתי חוקי, אך שלושת שופטי בג"ץ דחו פה אחד את העתירה בטענה שהירי נועד להגן על חיילי ישראל ועל אזרחי ישראל.[106][107][108][109]
מידע כוזב על פיו בג"ץ הכריח את הדרג המדיני לספק סיוע הומניטרי לעזה עריכה
על פי תחקיר בתוכנית התחקירים זמן אמת, במהלך המלחמה הופץ מידע כוזב על פיו בג"ץ כבל את ידי המדינה והוא זה שהכריח את ישראל לספק לרצועת עזה חשמל, דלק וסיוע הומניטרי. נטען כי בעתירה משנת 2007 שהוגשה על ידי ארגוני זכויות אדם נגד החלטת הקבינט לצמצם העברת סחורות ודלקים לעזה, נקבע בפסק הדין כי על המדינה להמשיך להזרים דלק וחשמל.[110] בפועל בג"ץ דחה את העתירה וקיבל במלואה את המדיניות שצה"ל והמדינה הציגו בפניו. בית המשפט קבע כי לאחר ההתנתקות לא מוטלת על מדינת ישראל חובה כללית לדאוג לרווחת תושבי הרצועה. וכי ישראל מקיימת את חובותיה על פי הדין ההומניטארי.[111] על פי התחקיר, ההחלטה לספק חשמל, דלק ומים לעזה הייתה החלטה של הדרג המדיני ושל מערכת הביטחון, ולא נכפתה על ידי בג"ץ.[110]
מידע כוזב על פיו בג"ץ מנע ביצוע סיכולים ממוקדים עריכה
על פי תחקיר בתוכנית התחקירים זמן אמת, במהלך המלחמה הופץ מידע כוזב על פיו בג"ץ מנע מצה"ל חיסולים ממווקדים.[110] בפועל בפסק דין משנת 2006 בית המשפט בג"ץ דחה עתירה נגד מדיניות החיסולים. הוא קבע כי יש לבחון כל סיכול לגופו, לבחון חלופת מעצר לפני החיסול ולקיים בדיקה רטרואקטיבית של הפעולה, וכי בתנאים אלה מותר משפטית לבצע סיכולים ממוקדים, והעניק לצה"ל אור ירוק לפעול.[112][113]
מידע כוזב על הלחימה ברצועת עזה עריכה
טענות ברשת כי צה"ל הרס את כנסיית פורפיריוס הקדוש בעזה הופרכו על ידי הכנסייה.[114] בהמשך, ב-20 באוקטובר, פגעה תקיפה אווירית ישראלית במתחם הכנסייה, ו-18 בני אדם נהרגו.
צילומים ממשחק הווידאו Arma 3 (אנ') הוצגו כצילומי מלחמה ישראליים.[115][116]
מומחי דיסאינפורמציה חשפו חשבון ב-X שפרסם פייק ניוז ולפיו קטר מאיימת לנתק את ייצוא הגז שלה אם ישראל תמשיך לתקוף ברצועת עזה.[117]
ב-14 באוקטובר, ישראל טענה באופן שקרי שחמאס פרסם סרטון של בובה, בהתייחסות לסרטון של ילד בן 4 שנהרג בהתקפה ישראלית. ייתכן שהראשון שהפיץ את הטענה כי מדובר בבובה היה יוסף חדאד, פעיל הסברה ערבי-ישראלי. הילד שנראה בסרטון הוא עומר בילאל אל-בנא בן ה-4 שנהרג בשכונת אל-זייתון, מזרחית לעיר עזה, ב-12 באוקטובר.[2][1][118]
בנובמבר, צה"ל פרסם סרטון בו נטען כי הוא מצא נשק וטכנולוגיה של חמאס, כמו גם "לוח שומרים" המכיל "שמות מחבלים" בערבית, המראה את זמן המשמרת של המחבלים בפיקוח על בני ערובה שנחטפו מישראל, מתחת לבית החולים א-רנתיסי בעזה.[119] עם זאת, תרגום מערבית הראה כי הלוח לא הכיל "שמות מחבלים", אלא לוח שנה המציג את ימות השבוע.[119]
ב-15 בנובמבר, דיווחה רשת BBC שצה"ל תקף צוותים רפואיים ודוברי ערבית במהלך כניסתם לבית החולים שיפא. אך לאחר מכן שידרה התנצלות וחידדה: צה"ל נכנס לשטח בית החולים עם צוותים רפואיים ודוברי ערבית – ולא תקף אותם כפי שנאמר.[120]
ב-29 בינואר התרחשה הריגתה של הינד רג'אב, ילדה פלסטינית בת 6, שנהרגה על ידי כוחות צה"ל; יחד עם בני משפחתה ויחד עם שני הפרמדיקים שנקראו להציל אותה. לפי הסהר האדום הפלסטיני, כוחות ישראליים תקפו בכוונה את האמבולנס שנשלח לחלץ את רג'אב בת ה-6, והרגו את שני הפרמדיקים שבו, יוסף זיינו ואחמד אל-מדהון, למרות העובדה שישראל קיבלה הודעה על שליחתו.[121] לפי גרסת צה"ל, לא היו חיילים באזור שבו נהרגה הילדה.[122] אל-ג'זירה ערערה על הטענה, ודיווחה שהיו שלושה טנקים ישראלים באזור באותה עת;[123] עובדה שאושרה על ידי חקירה מאוחרת יותר של הוושינגטון פוסט המבוססת על תמונות לוויין.[124]
סרטון פייק ניוז של רשת CNN המראה מתקפה ישראלית ששודר סמוך לגבול ישראל–עזה[125] הפך לוויראלי ברשתות החברתיות.[126][127]
הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי עריכה
ב-17 באוקטובר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, התרחש הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי. מיד לאחר האירוע, נטען על-ידי משרד הבריאות הפלסטיני כי הפיצוץ נגרם כתוצאה מתקיפה אווירית ישראלית,[128][129] אולם בהמשך דובר צה"ל הכחיש את הטענה והודיע כי הפיצוץ נגרם כתוצאה משיגור כושל של רקטה מרצועת עזה לעבר חיפה על-ידי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.[130] צה"ל הצביע על כך שהודעת חמאס יצאה זמן קצר מאוד לאחר הפיצוץ, כך שלא היה זמן לברר מי אחראי לו וטען כי דבר זה היה צריך להיות דגל אדום עבור רשתות השידור. דובר צה"ל הציג ראיות לכך שאין מכתש פגיעה ולא נגרם נזק למבנים סמוכים למגרש החניה בו התרחש הפיצוץ. סרטון של רשת אל-ג'זירה הציג את התפרקות רקטה שנורתה מעזה ואת נפילתה סמוך לבית החולים דבר שמתאים לנתוני מכ"ם של צה"ל. מומחים מערביים בלתי תלויים וכן המודיעין של ארצות הברית צידדו בעמדת צה"ל, וחלק מכלי התקשורת שינו את הנוסח המקורי של הודעתם.
דובר הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הכחיש את טענת דובר צה"ל.[131]
גורמים רבים, כולל חברות חדשות ואף גורמים מדיניים הדהדו את עמדת חמאס ומיהרו להאשים את צה"ל בתקיפה. מצרים אמרה כי היא מגנה "את התקיפה הישראלית על בית החולים בעזה". ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו אמר כי הפיצוץ הוא "נורא ובלתי מקובל לחלוטין".[132] בעקבות מידע שפרסמו ישראל וארצות הברית שהצביע כי הפיצוץ נגרם עקב רקטה של הג'יהאד האיסלמי אמר טרודו כי הם בוחנים את המידע אך סירב לפטור את ישראל מאשמה.[133] כמו כן כלי תקשורת מערביים הציגו את טיעוני צה"ל והמודיעין האמריקאי ונמנעו מהאשמת ישראל באופן ברור. מאוחר יותר הודיעו בנפרד שירות המודיעין הצרפתי, הבריטי, והקנדי כי חקירות שביצעו באופן עצמאי העידו כי על פי חקירות עצמאיות שביצעו המקור הסביר לפיצוץ היה רקטה שנורתה מתוך עזה. להערכה זו הצטרף בהמשך גם ארגון זכויות האדם Human Rights Watch.
עלילת אונס הנשים הפלסטיניות בבית החולים שיפא עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מבצע ניתוח מקומי
ב-18 במרץ 2024 פתח צה"ל במבצע ניתוח מקומי בבית החולים שיפא נגד מחבלי חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שהשתלטו על בית החולים והקימו בו מפקדת טרור. במבצע נהרגו למעלה מ-170 מחבלים ונעצרו מאות, בהם בכירים בארגוני הטרור. מספר ימים לאחר פתיחת המבצע, העיתונאית ג'מילה אלהסי טענה כי חיילי צה"ל אונסים נשים פלסטיניות בשטח בית החולים. ערוץ אל-ג'זירה הפיץ את טענותיה של אלהסי.[134] דובר צה"ל בערבית, אביחי אדרעי, הכחיש את הדברים ואמר כי זהו "שקר ללא כל ביסוס", וטען כי זה ניסיון של חמאס להסיט את דעת הקהל מכישלונה הצבאי במערכה.[135] בהמשך גם המנהל לשעבר של ערוץ אל-ג'זירה, יאסר אבו הילאלה, הבהיר כי סיפור אונס שיוחס לחיילי צה"ל בבית החולים שיפא – בדוי, וכי "האישה שסיפרה את הסיפור השקרי, עשתה זאת על מנת 'לעורר להט'".[136]
ציר פילדלפי עריכה
במסיבת עיתונאים שערך בספטמבר 2024 אמר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ששליטת צה"ל בציר פילדלפי נחוצה כדי למנוע הברחת חטופים לסיני ומשם לאיראן או לתימן. כעבור ימים מעטים פרסם העיתון "ג'ואיש כרוניקל" כתבה מאת אילון פרי, המתארת תוכנית סודית של יחיא סינוואר להבריח את עצמו ואת החטופים דרך ציר פילדלפי לסיני ומשם לאיראן או לתימן. הכתבה צוטטה באמצעי תקשורת רבים בישראל. בדיקה של "חדשות 12" העלתה שזו ידיעת כזב, ובהמשך לכך נחשף שקורות החיים של אילון פרי מפוברקות לחלוטין. בעקבות זאת הודיע "ג'ואיש כרוניקל" על הפסקת העסקתו של פרי ומחיקת כתבותיו.[137]
רעב בעזה עריכה
ביולי 2025 פרסם עיתון איטלקי תמונה של ילד פלסטיני עם מראה כחוש ביותר בשער העיתון, בטענה שהוא סובל מתת תזונה, כחלק מההאשמות שישראל מרעיבה את העזתים. עם זאת, כפי שהתגלה לאחר מכן מטעם מפלגת השלטון באיטליה עצמה, אותו ילד, אוסאמה א-רקאב שמו, הוא ילד החולה בסיסטיק פיברוזיס, וזאת הסיבה למראהו הכחוש ולא תת-תזונה, ולמעשה אותו ילד קיבל אישור מישראל לצאת מעזה לאיטליה שם הוא מקבל טיפול למחלתו.[138]
מידע כוזב אחר עריכה
סרטוני כזב שקושרו למלחמה כללו קטעים משנת 2020 של מחוקקים איראנים קוראים "מוות לאמריקה",[139][140] ובמצרים, תמונות בהם נראה כי מגדל קהיר מואר עם דגל פלסטין, מה שהתברר כתמונה מ-2010.[141]
- סיוע של 8 מיליארד דולר לישראל
תזכיר מזויף שהתיימר להראות כי ביידן מאשר סיוע של 8 מיליארד דולר לישראל הופץ ברשתות החברתיות[142] וצוטט במאמרים של ערוצי החדשות ההודיים.[143]
- שחקן שוכב בדם מזויף
משתמשי מדיה חברתית משני צדי המלחמה שיתפו מאחורי הקלעים צילומים של שחקן שוכב בדם מזויף מסרט קצר פלסטיני משנת 2022, בטענה שמדובר בהוכחה לכך שהצד השני יוצר תעמולה מזויפת.
- צנחנים מצריים
סרטון של צנחנים מצריים טסים מעל האקדמיה הצבאית המצרית, הפך לוויראלי ב־X באינדונזיה לאחר שנטען כי הוא מראה את מחבלי חמאס חודרים למסיבת הטבע ברעים.[144]
- קרן אור שמיירטת רקטה מעזה
ב-15 באוקטובר 2023, הופץ ברשתות חברתיות סרטון שבו נראית כביכול קרן אור שגורמת לפיצוץ רקטה ששוגרה מעזה. גולשים רבים טענו שמדובר ביירוט באמצעות לייזר באמצעות מערכת מגן אור. אך במשרד הביטחון מסרו שהמערכת לא מבצעית, קרן הלייזר בלתי נראית במצלמה רגילה והיירוט הוא לא מיידי.[145] הועלתה השערה שמדובר ביירוט רגיל של מערכת כיפת ברזל שצולם עם עדשת מצלמה מלוכלכת.[146]
- חיסול חוליית מחבלים
ב-5 בנובמבר 2023, דווח ב"מעריב אונליין" על "סיכול ממוקד מהאוויר", בו "כוחות צה"ל חיסלו חוליית מחבלים ברכב בדרום לבנון" ו"חוסלו שלושה מחבלים ששהו ברכב".[147] במציאות, במכונית הייתה משפחה, ובתקיפה נהרגו שלוש ילדות – רימאס בת 14, טאלין בת 12, וליאן בת 10 – וסבתן, סמירה איוב. אמן של הילדות, הודא חיג'אזי שור, שנהגה ברכב, נפצעה.[148][149] "מעריב אונליין" חזרו על המידע הכוזב ב-7 בנובמבר, ודיווחו פעם נוספת כי "בתקיפה חוסלו שלושה מחבלים ששהו ברכב".[150]
בפלטפורמות המדיה החברתית עריכה
ב-9 באוקטובר, X הודיעה שהיו יותר מ-50 מיליון פוסטים בפלטפורמה על המלחמה.[151] דיסאינפורמציה על המלחמה התפשטה בפלטפורמות המדיה החברתית.[152] ב-10 באוקטובר, חוקרים גילו רשת של 67 חשבונות X שמפרסמים פייק ניוז אודות המלחמה.[153]
האיחוד האירופי הזהיר את אילון מאסק ומארק צוקרברג כי ב-X ומטא מפורסמת דיסאינפורמציה ותוכן לא חוקי על המלחמה, ואיים בקנסות פוטנציאליים של עד 6% מההכנסות העולמיות של החברות.[154][155] מאסק המליץ לקבל עדכונים על המלחמה בשני חשבונות שקידמו בעבר טענה שקרית על פיצוץ ליד הפנטגון.[156] בתגובה לדיווחים, מנכ"לית X, לינדה יאקרינו (אנ'), אמרה כי היא "נקטה פעולה להסרה או תיוג של עשרות אלפי פוסטים" והסירה מאות חשבונות הקשורים לחמאס.[157] ב-13 באוקטובר, האיחוד האירופי פתח בחקירה על התפשטות דיסאינפורמציה ותכני טרור הקשורים למלחמה ב-X.[158][159]
Wired פרסם תקרית שבה סרטון של חמאס יורה לעבר ישראלים שהועלה על ידי דונלד טראמפ ג'וניור תויג בצורה לא נכונה ב-X כסרטון שקרי מלפני מספר שנים. אנליסטים עצמאיים של מודיעין ממקורות גלויים אישרו את האותנטיות של הסרטון. חשבונות מזויפים שהתחזו לעיתונאי BBC והג'רוזלם פוסט קידמו מידע כוזב על המלחמה ו-X השעתה אותם.[160]
ב-13 באוקטובר, בתוכנית הרדיו The World (אנ'), רבקה רוסמן דיווחה שדיסאינפורמציה ב-X הופנתה למונטיזציה על ידי משתמשים מאומתים בתשלום עם העדפת המלצה של "תוכן חדש", שהביאה למיליוני צפיות.[161]
ב-14 באוקטובר, אמר מנכ"ל המרכז למלחמה בשנאה דיגיטלית, עמרן אחמד, כי קבוצתו הבחינה בזינוק במאמצים להפיץ מידע כוזב על המלחמה, והוסיף כי יריבי ארצות הברית, קיצוניים וטרולי אינטרנט מנצלים את המלחמה. גרהם ברוקי, מנהל בכיר של מעבדת המחקר הדיגיטלי לזיהוי פלילי של המועצה האטלנטית (אנ'), אמר כי הייתה עלייה בתעמולת טרור, טענות שקריות או מטעות והסתה, כאשר חלק ניכר מהתוכן הופץ בטלגרם.[162]
מעורבות מדינות במלחמות המידע בעד חמאס עריכה
לפי תחקירים של גופי מודיעין ומחקר, ולפי הערכות של פקידי ממשל ומומחים עצמאיים, שופרסמו על ידי הניו יורק טיימס, רוסיה, איראן, ובמידה מסוימת גם סין ומדינות נוספות מעורבות ב"מלחמות מידע" לטובת חמאס. מומחים מעריכים כי מדובר בקמפיין התעמולה הגדול ביותר שהתקיים עד כה (נכון לשנת 2023). לפי התחקירים המדינות השתמשו בכלי תקשורת הממלכתיים וברשתות החברתיות הגדולות כדי לתמוך בחמאס, להשמיץ את ישראל, וכן להציג באור שלילי גם את ארצות הברית, בעלת בריתה העיקרית של ישראל.[163] הנושא העלה על סדר היום את תפקידה של רשת טיקטוק שנמצאת בשליטה סינית בקידום תעמולה אנטי-מערבית ושאלת המגבלות עליה ועל רשתות חברתיות בכלל,[164][165]
גופים נוספים שהשתתפו במסע התעמולה לטובת חמאס כללו מדינות המושפעות מאיראן כמו סוריה, לבנון ועיראק, וכן ארגוני טרור כמו אל-קאעדה והמדינה האסלאמית. לפי חברת המודיעין הטכנולוגי Cyabra במאמץ התעמולה ברשתות החברתיות השתתפו מעל 40,000 בוטים והתכנים שלהם הגיעו למאות מיליוני אנשים ברחבי העולם.[163]
לדוגמה רשת הטלוויזיה הרוסית העולמית, Russia Today שידרה בספרדית הצהרה של נשיא איראן לפיו הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי בעזה, היא פשע מלחמה ישראלי למרות הערכות מודיעין סותרות לכך. רשת החדשות הרוסית, "ספוטניק הודו", ציטטה "מומחה צבאי" שאמר, ללא ראיות, כי ארצות הברית סיפקה את הפצצה שהרסה את בית החולים.[163]
מוסטפא איאד, ממכון המחקר העצמאי מלונדון Institute for Strategic Dialogue,[דרושה הבהרה] העריך כי גופים רבים מעורבים בקמפיין נגד ישראל.[163] לפי תחקיר של המכון:[166]
- חשבונות המזוהים עם ממשלת איראן האדירו את התקפת חמאס ב-7 באוקטובר כמכה אסטרטגית נגד ישראל והאשימו את ארצות הברית באחריות לסבל הפלסטיני. איראן הוצגה כמובילות "התנגדות פאן-אסלאמית" נגד מעצמות מערביות "נאו-קולוניאליות" וישראל.
- דיווחים איראניים האדירו ותירצו פשעי מלחמה נגד אזרחים ישראלים והשתמשו בשפה דה-הומנית המתארת את "האויב" כרע באופן מיוחד.
- חשבונות המזוהים עם ממשלת רוסיה הפיצו מסרים על המלחמה כדי לאשש את מערך הנרטיבים האנטי-מערביים והאנטי-אוקראיניים הרגילים שלהם. המסרים האשימו את המערב ב"סטנדרטים כפולים" וכי מדינות המערב אשמות בהסלמה.
- כלי תקשורת ממלכתיים ברוסיה הפיצו מידע כוזב ולא מאומת, כולל טענות כי אוקראינה סיפקה נשק לחמאס.
- התגובה למלחמה מצד רשתות המזוהות עם המפלגה הקומוניסטית הסינית משתנה במידה ניכרת בין חשבונות ופלטפורמות. פוסטים בפייסבוק ניסו להישאר נייטרליים, והתעקשו לגנות את כל המעשים הפוגעים באזרחים, התגובות ב-X היו מקוטבות בצורה ניכרת, עם התקפות חריפות נגד דמויות פוליטיות מערביות וכלי תקשורת מערביים.
- ב-X, חשבונות תקשורת ממלכתיים סיניים גינו את ארצות הברית על כך שהיא מרוויחה כביכול יתרון כלכלי מההסלמה. אותם דיווחים טענו כי לפוליטיקאים מערביים ולתקשורת המיינסטרים מעלימות מהקורבנות בעזה.
נשיא מיקרוסופט בראד סמית' אמר כי רוסיה מפיצה קמפיין של דיס-אינפורמציה ברשת בנוגע למלחמה ברצועת עזה.[167]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- אליזבת' דוואוסקין, מבול של מידע מוטעה מעצב את השקפותיו על הסכסוך בין ישראל לעזה, באתר הוושינגטון פוסט, 14 באוקטובר 2023
- גיא רולניק, דו"ח רולניק - פרק 2 - אלגוריתם הכאוס, כאן 11, יוטיוב, 24.01.2024
- אלעד שמחיוף, ב-BBC מתקפלים: חמאס "הוכרז בידי ממשלת בריטניה כארגון טרור", באתר מאקו, 21 באוקטובר 2023
- אטילה שומפלבי, The world is watching: How the global press covered the Gaza hospital blast, באתר ynet, 18 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- After Hospital Blast, Headlines Shift With Changing Claims ניו יורק טיימס, Oct. 18, 2023
- אביגדור גל, שלושה פתרונות לפייק ניוז, באתר ynet, 23 באוקטובר 2023
- איתמר ב"ז, רק שואלים שאלות: כמה ממפיצי הדיסאינפורמציה הסכימו לשוחח עם "העין השביעית" ולהסביר למה התכוונו. אגב כך העניקו הצצה להיגיון הפנימי שלהם, באתר העין השביעית, 24 באוקטובר 2023
- יובל מן, הבינה המלאכותית מזייפת את המלחמה, באתר ynet, 9 בנובמבר 2023
- רפאל קאהאן, מכונת הרעל האנטי-ישראלית נמצאת בשיאה - ואין מי שיעצור אותה, באתר ynet, 16 בנובמבר 2023
- טל שחף, זינוק בשימוש ב-AI בקמפיינים שמסיתים נגד ישראל ועסקים שתומכים בה, באתר ynet, 28 במרץ 2024
- אתר למנויים בלבד עומר בן יעקב, גורמי ביון מוטרדים: מגפת הפייק ניוז בעניין ישראל ועזה מאיימת על המערב, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2024
- אתר למנויים בלבד שירין פלאח סעב, ישראלים נטבחו ונחטפו? לא בתקשורת בעולם הערבי, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2023
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg Exposed: How BBC platformed Hamas and pushed anti-Israel bias, סרטון בערוץ "The Telegraph", באתר יוטיוב (אורך: 05:12)
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 Shinjinee Majumder, Mohammed Zubair, 4-yr-old killed in Gaza: Israel govt falsely claims video shows a doll, not a child, Alt News, 2023-10-16 (ב־English)
- ^ Oishani Bhattacharya, Mohammed Zubair, False claim by Israel: Patient in viral video is not an 'actor', but a survivor of West Bank refugee camp raid in July, Alt News, 2023-10-26 (ב־English)
- ^ Shinjinee Majumder, Mohammed Zubair, No, the shrouded corpse is not 'moving its head' in the viral video; yet another false claim by Israel's official X handle, Alt News, 2023-11-06 (ב־English)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 איתמר ב"ז, מכונת הרעל: כך התגלגלה "שמועה" על בגידה מבפנים מהרשתות לאולפנים, באתר "שקוף", 10 באוקטובר 2023
- ^ אתר למנויים בלבד רפאלה גויכמן, "הפתרון הוא לברוח לחו"ל": החשבונות המזויפים שרוצים לזרוע בהלה בישראל, באתר TheMarker, 18 במאי 2021
- ^ דפנה ליאל, תחקיר: כך רשת אירנית מפיצה תכנים בישראל - במטרה ללבות את הוויכוח הפוליטי, באתר מאקו, 29 בדצמבר 2021
- ^ דיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט בנושא "תופעת הפייק ניוז והפגיעה בזכויות אדם: אתגרים ודרכי התמודדות", באתר הכנסת, 3 בינואר 2022
- ^ אורן פרסיקו, מחקר: "תקשורת לא ממוסדת, בפרט ווטסאפ וטלגרם, מגבירה את האמונה בקונספירציה", באתר העין השביעית, 17 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 נמרוד ניר, אסא שפירא ונמרוד זלדין, עמדות ותחושות הציבור הישראלי על רקע מלחמת עזה: מדגם מייצג של החברה הישראלית, באתר העין השביעית, 10 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 3 4 ד"ר אפרים כהנא, הפתעת אוקטובר השנייה, באתר jokopost.com, 13 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 3 4 5 גיא אלסטר, התרגילים ו"ההתמקדות" בכלכלה: כך הרדים חמאס את ישראל לקראת מתקפת הפתע, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2023
- ^ סמדר פרי, ליאור בן ארי, בכיר בבית הנבחרים האמריקני: "מצרים הזהירה את ישראל 3 ימים לפני המלחמה", באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ קובץ:X logo 2023.svg ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית X (טוויטר), 11 באוקטובר 2023
- ^ קסניה סבטלובה, אדוני הסטטוס קוו: האבולוציה של חמאס, באתר זמן ישראל, 17 באוגוסט 2022
- ^ קובץ:X logo 2023.svg ציוץ של ארנון דגני ברשת החברתית X (טוויטר), 12 באוקטובר 2023
- ^ דורון פסקין, מתקפת הפתע מעזה: חמאס שדרג היכולות שלו במשך שנתיים וחצי, באתר כלכליסט, 7 באוקטובר 2023
- ^ BILD entlarvt die schlimmsten Gaza-Lügen, באתר בילד, 14 באוקטובר 2023
- ^ ציקי ברנדוין, עזה מתייבשת בגלל ישראל? העיתון הגרמני פירק את שקרי תומכי חמאס, ערוץ 7, 16 באוקטובר 2023
- ^ שני אשכנזי, ישראל חידשה את אספקת המים לדרום הרצועה, באתר כלכליסט, 15 באוקטובר 2023
- ^ Basem Naim Hamas official: 'We have not killed any civilians', סקיי ניוז,9 באוקטובר 2023
- ^ Day of Resistance Toolkit, סטודנטים למען צדק בפלסטין
- ^ מלכת ירדן: נשיא ארה"ב אמר שראה שערפו ראשי ילדים, אין הוכחה לכך, באתר ynet, 25 באוקטובר 2023;
חדשות 2, מלכת ירדן נגד ישראל: "ביידן אמר שערפו ראשי ילדים – אין אישוש לכך", באתר מאקו, 25 באוקטובר 2023 - ^ a Harvard CAPS/Harris poll, 19 באוקטובר 2023
- ^ "מתקפה מבוימת של ישראל": הכחשת טבח 7 באוקטובר מתפשטת בארה"ב, באתר ynet, 22 בינואר 2024
- ^ Mike Gallagher, Why Do Young,Americans Support Hamas? Look at TikTok., באתר The Free Press, 7 בנובמבר 2023
- ^ Teens much more likely to believe online conspiracy claims than adults – US study, באתר הגרדיאן, 17 באוגוסט 2023
- ^ עינב חלבי, לירן לוי, הרשות הפלסטינית הכחישה שחמאס ביצע את הטבח במסיבת הטבע - וטענה: "הפצצה ישראלית", באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
- ^ לילך שובל, שירית אביטן כהן, נתניהו נגד אבו מאזן: "מכחיש השואה, מכחיש את הטבח, לא נאפשר לו לשלוט בעזה", באתר ישראל היום, 19 בנובמבר 2023
- ^ קובץ:X logo 2023.svg ציוץ של סעודיה בעברית | السعودية بالعبرية ברשת החברתית X (טוויטר), 22 בדצמבר 2023
- ^ Public Opinion Poll No (90), Palestinian Center for POLICY and SURVEY RESEARCH, 13.12.2023
- ^ אתר למנויים בלבד Tony Diver, Hamas claims to have captured senior Israeli officers as at least 50 civilians taken hostage, The Telegraph, 7 October 2023
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Hamas claims to have captured Israeli commander, thejc.com
- ^ Misinformation about the Israel-Hamas war is flooding social media. Here are the facts, AP News, 10 באוקטובר 2023 (ב־English)
- ^ فیلم خنده دار سوتی شبکه خبر صدا و سیما: پخش تصاویر دستگیری فرماندهان جدائی طلبان قره باغ آذربایجان به جای ژنرال های اسرائیلی | پایگاه خبری تحلیلی انصاف نیوز, انصاف نیوز, 11 באוקטובר 2023 (ב־فارسی)
- ^ فیلم خنده دار سوتی شبکه خبر صدا و سیما: پخش تصاویر دستگیری فرماندهان جدائی طلبان قره باغ آذربایجان به جای ژنرال های اسرائیلی, saednews.com, 10 באוקטובר 2023 (ב־فارسی)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ עינב חלבי, יואב זיתון, חמאס טען: חטפנו חיילים בג'באליה. דובר צה"ל בהודעה חריגה: לא היה אירוע כזה, באתר ynet, 25 במאי 2024
- ^ אבי אשכנזי, דובר חמאס טען: חטפנו חיילים בג׳בליה; בצה"ל הכחישו: ״אין אירוע", באתר מעריב אונליין, 26 במאי 2024
- ^ עינב חלבי, הטרור הפסיכולוגי של הג'יהאד: אות חיים משני חטופים נוספים, באתר ynet, 9 בנובמבר 2023
- ^ יניר ינגה, הטרור הפסיכולוגי של הג'יהאד האיסלמי: חנה חזרה לישראל, אחרי "שהלכה לעולמה בשבי", באתר וואלה, 24 בנובמבר 2023
- ^ מתן צורי, סיון חילאי, 4 ימים אחרהן: רעיה רותם מתאחדת עם הבת הילה, איתי רגב יפגוש את אחותו מיה, באתר ynet, 29 בנובמבר 2023
- ^ ליאור אוחנה, אחותה של דניאלה גלבוע: "השמועות שהיא מתה פירקו אותי. עכשיו החששות נעלמו", באתר ynet, 25 בינואר 2025
- ^ דני קושמרו, "המחבל אמר לה שיצלמו אותה מתה": אימהות התצפיתניות על העדויות מהשבי, באתר מאקו, 12 בפברואר 2025;
סרטון המוות המבוים של דניאלה, והזום על הקעקוע: "המחבל בא עם מצלמה, היא בכתה והתחננה", באתר ynet, 13 בפברואר 2025 - ^ אבי אשכנזי, פרטים חדשים על רצח משפחת ביבס - זאת היחידה המיוחדת שהוקמה לסגור חשבון, באתר מעריב אונליין, 22 בפברואר 2025;
רועי רובינשטיין, דובר צה"ל: "אריאל וכפיר נרצחו בידיים, וביצעו בהם מעשים נוראיים כדי לטשטש זאת", באתר ynet, 21 בפברואר 2025 - ^ לי עייש, אריאל וכפיר ביבס זוהו - אך הגופה השלישית אינה של שירי: "נרצחו בשבי בנובמבר 2023", באתר i24NEWS, 21 בפברואר 2025
- ^ אילנה קוריאל, איתמר אייכנר, בר זגה, זוהתה גופתה של שירי ביבס, שנרצחה בשבי: "הבשורה ממנה חששנו, אם מופלאה", באתר ynet, 22 בפברואר 2025
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 אתר למנויים בלבד ניר חסון, ליזה רוזובסקי ויהושע בריינר, טבח חמאס גרר הפצת סיפורי זוועות שלא כולם קרו במציאות. האמת קשה מספיק, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2023
- ^ אתר למנויים בלבד אהרן רבינוביץ, צה"ל הטיל על זק"א לפנות גופות מהעוטף, במקום על חייליו – והיה לזה מחיר, באתר הארץ, 29 בינואר 2024
- ^ Nicole Zedeck, 'It smells of death here': Surveying the atrocities committed by Hamas in Kfar Aza, i24news, 10 באוקטובר 2023
- ^ Holly Williams, Erin Lyall, Israel kibbutz the scene of a Hamas "massacre," first responders say: "The depravity of it is haunting", CBS News, 11 באוקטובר 2023
- ^ Israel social security data reveals true picture of Oct 7 deaths, France 24, 15 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 Assma Maad, William Audureau, Samuel Forey, '40 beheaded babies': Deconstructing the rumor at the heart of the information battle between Israel and Hamas, Le Monde, 3 באפריל 2024
- ^ אתר למנויים בלבד שגיא כהן, הכחשת טבח 7 באוקטובר צוברת תאוצה ברשתות החברתיות - ומחלחלת גם לישראל, באתר TheMarker, 6 בנובמבר 2023
- ^ 2018 Mexico video falsely viral as Hamas killing pregnant woman, unborn child, Alt News, 21 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Israeli Accounts Share Deceptive Video, Accusing Hamas of Killing a Pregnant Woman, Misbar, 25 באוקטובר 2023
- ^ אתר למנויים בלבד ליזה רוזובסקי ויהושע בריינר, סא"ל סיפר לערוץ 14 על רצח תינוקות וניצולת שואה בבארי – שמעולם לא קרו, באתר הארץ, 21 בינואר 2024
- ^ אתר למנויים בלבד Ido David Cohen, The New York Times Investigated Hamas' Sexual Assault on October 7. Then the Trouble Started, Haaretz , March 29, 2024
- ^ ציפי שמילוביץ, "ניו יורק טיימס" מטיל ספק בעדות פרמדיק על אונס נערות ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 25 במרץ 2024
- ^ אתר למנויים בלבד Liza Rozovsky, 15 Witnesses, Three Confessions, a Pattern of Naked Dead Bodies. All the Evidence of Hamas Rape on October 7, Haaretz , April 18, 2024
- ^ Tia Goldenberg, Julia Frankel, How 2 debunked accounts of sexual violence on Oct. 7 fueled a global dispute over Israel-Hamas war, AP News, 22 במאי 2024
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., שרה נתניהו מאשרת, במכתב לרעייתו של ביידן: "אחת החטופות ילדה תינוק בשבי חמאס", באתר ynet, 15 בנובמבר 2023
- ^ רויטל חובל, האם באמת אישה ילדה בשבי? בצה"ל ובמערכת הביטחון לא מגיבים, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 20 בנובמבר 2023
- ^ אתר למנויים בלבד רפאלה גויכמן, "בגידה מבפנים": פעילי ימין וגופים איראנים מפיצים תיאוריות קונספירציה, באתר TheMarker, 8 באוקטובר 2023
- ^ תמונות מסך עם הקשר מלא של הציוצים של צין בנושא
- ^ 1 2 דסק קשת 12, "לא מגיע לו לתת את החיים שלו - ושבסוף יקראו לו בוגד", באתר מאקו, 7 בדצמבר 2023
- ^ איתמר ב"ז, "עוד במהלך השבעה התחלתי לקבל טלפונים. למחרת זה עבר לפייסבוק. המון אנשים שיתפו את זה", באתר העין השביעית, 2 בנובמבר 2023
- ^ אתר למנויים בלבד עומר בן יעקב, נרחב, מתוחכם, משנה צורה: מבצע השפעה זר משסה וזורע כאוס בישראל כבר שנתיים ללא מפריע, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2023
- ^ אתר למנויים בלבד רפאלה גויכמן, איראן כבר כאן: סוכנים זרים מפיצים תעמולה בקבוצות וואטסאפ ישראליות, באתר TheMarker, 6 בנובמבר 2023
- ^ אתר למנויים בלבד ליאור קודנר, "זה לא רק חיילים צעירים, זה גם קצינים בכירים. וכל המידע עובר לחמאס", באתר הארץ, 9 ביולי 2024
- ^ רויטל חובל, מודיעין גלוי מדי: כך חמאס ידע איפה לתקוף ב-7 באוקטובר, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 11 בינואר 2024
- ^ רויטל חובל, המשטרה מאשרת: "חמאס מיפה את העוטף באמצעות פרופילים של חיילים", באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 20 במרץ 2024
- ^ חשיפה: חמאס עקב אחרי כ-100,000 חיילים ברשתות החברתיות
- ^ חרדים 10, תעד, פענח ותרגל: כך הורכב הפאזל המודיעיני המדויק של חמאס שהדהים את צה"ל, באתר חרדים10, 2025-11-23
- ^ אורן פרסיקו, תביעה נוספת נגד מפיצי קונספירציות, באתר העין השביעית, 8 בנובמבר 2023
- ^ הפייק ניוז סביב אלון ברד ז"ל הסתיים בהסכם פשרה, באתר מאקו, 7 במרץ 2024
- ^ טלי גוטליב, ציוץ של טלי גוטליב מפיצה תאוריות קונספירציה, באתר X
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., המוסד תוקף את ח"כ גוטליב, ששוב הפיצה קונספירציות כוזבות על 7.10 | השקרים והתגובה, באתר ynet, 24 בינואר 2024
- ^ איתמר אייכנר, טובה צימוקי, מורן אזולאי, סיון חילאי, ראש השב"כ נגד גוטליב: "פגעה בביטחון המדינה במכוון". הערכה: לא תיפתח חקירה פלילית, באתר ynet, 24 בינואר 2024
- ^ אנה ברסקי, לאחר שהטיחה בה האשמות: שקמה ברסלר סוגרת חשבון עם ח"כ גוטליב, באתר מעריב אונליין, 1 בפברואר 2024
- ^ https://x.com/FakeReporter/status/1905518040231313749
- ^ רועי ינובסקי, כך הפך יאיר נתניהו לאחד המפיצים המרכזיים של תיאוריית "הבגידה מבפנים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 בפברואר 2025
- ^ הפטריוטים עם איתמר פליישמן | 26.2.2026 | התוכנית המלאה [דקה 27:50], באתר יוטיוב, 26 בפברואר 2026
- ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, ראש שב"כ: ברור וידוע שלא הייתה בגידה מצד אנשי מערכת הביטחון ב־7.10, באתר הארץ, 26 בפברואר 2026
- ^ גלגולו של פייק על מתן צנגאוקר, באתר פייק ריפורטר, 26 במאי 2025
- ^ איתמר מינמר, כתבת חדשות 12, באתר הרשת החברתית X, 22 במאי 2025
- ^ דיווח חדשות 13, באתר הרשת החברתית X, 7 בנובמבר 2025
- ^ ליהיא גורדון, שקרים, השמצות ושיתופים לעשרות אלפי אנשים: המתקפה הנרחבת נגד עינב צנגאוקר, באתר ynet, 31 באוקטובר 2025
- ^ כתבת ערוץ 14, באתר הרשת החברתית X, 28 באוגוסט 2024
- ^ תחקיר פייק ריפורטר, באתר הרשת החברתית X, 29 באוגוסט 2024
- ^ דיווח "בודקים", באתר הרשת החברתית X, 29 באוגוסט 2024
- ^ תחקיר פייק ריפורטר, באתר הרשת החברתית X, 2 בספטמבר 2024
- ^ תחקיר פייק ריפורטר, באתר הרשת החברתית X, 3 בספטמבר 2024
- ^ אתר למנויים בלבד ניר גונטז', את ישבת באולפן ושיקרת. שיקרת בטלוויזיה. "נכון! זה ברור!", באתר הארץ, 7 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 3 4 5 אתר למנויים בלבד אור קשתי, הייתם מאמינים שנתיבות ניצלה מהטבח בזכות צדיקים שהתגלו בפני המחבלים?, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2024
- ^ ישראל שפירא, שלושת השייח'ים שנצפו בשמי נתיבות והבריחו את המחבלים, באתר כיכר השבת, 23 בנובמבר 2023
- ^ תחיה ברק, "הזקנה עם המקל" שחילקה פתקים במסיבה: "לא יודעת למה כתבתי הפעם את המסר הזה", באתר ynet, 22 באוקטובר 2023
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ ירון משה תנעמי, לוין: "צריך שינוי גישה במערכת המשפט, בין היתר בקשר לצה"ל", באתר עכשיו 14, 9 בנובמבר 2023
- ^ ביני אשכנזי, הרשות השופטת מגיבה ליאיר נתניהו: טענות מופרכות, פרסומים שגויים ומטעים, באתר וואלה, 19 בנובמבר 2023
- ^ נאום של גלית דיסטל בטוויטר
- ^ פסק-דין בתיק בג"ץ 3003/18, באתר supremedecisions.court.gov.il
- ^ מתן גוטמן, ידיים קשורות? בג"ץ שומר על חיילי צה"ל, באתר ynet, 4 בספטמבר 2021
- ^ צוות המשרוקית של גלובס, בגלל מערכת המשפט אי־אפשר היה לירות במי שהתקרב לגדר בעזה?, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2023
- ^ איתי מק, ראיית הזהב של מכונת הרעל היא עוד הוכחה לחיוניות של ועדת חקירה, באתר העין השביעית, 24 בפברואר 2025
- ^ 1 2 3 זמן אמת עונה 10 | פרק 2 - פרשת שופטים, באתר www.kan.org.il
- ^ HaMoked, המוקד להגנת הפרט - בג"ץ 9132/07 - אלבסיוני ואח' נ' ראש הממשלה ואח' פסק דין, באתר hamoked.org.il (ב־English)
- ^ HaMoked, המוקד להגנת הפרט - בג"ץ דחה העתירה נגד מדיניות החיסולים: בפסק דין תקדימי קובעים השופטים, כי כלליו ועקרונותיו של המשפט הבינלאומי ההומניטארי מתירים בתנאים מסוימים "פגיעה מונעת" בפעילי "ארגוני טרור" הלוקחים חלק ישיר בפעולות האיבה. עם זאת, הוסיפו השופטים, יש לבחון חוקיותה של כל פעולת חיסול לגופה, ואין לקבוע מראש ובאופן גורף כי פעולות החיסולים הישראליות חוקיות או בלתי חוקיות, באתר hamoked.org.il (ב־English)
- ^ "חיינו טובים יותר בזכות הסיכולים הממוקדים", באתר וואלה, 14 בדצמבר 2006
- ^ Gaza church debunks fake claim that it was destroyed, NBC News, 10 באוקטובר 2023 (ב־English)
- ^ Kyle Orland, Users mistake video game clips for real Israeli war footage on social media, Ars Technica, 11 באוקטובר 2023 (ב־English)
- ^ Samuel Rucker, The hoaxes and misinformation about Israel and Gaza, debunked, inews.co.uk, 9 באוקטובר 2023 (ב־English)
- ^ Asmahan Qarjouli, Gaza: Experts debunk fake news on Qatar gas supply threats, Doha News | Qatar, 12 באוקטובר 2023 (ב־English)
- ^ Here is the real story of 4-year-old Omar, whose death was ‘doll’-ed up amid Israel-Hamas war, India Today, 2023-10-17 (ב־English)
- ^ 1 2 Truth or Fake - IDF found a calendar in Arabic, not a Hamas ‘names list’ at hospital, France 24, 2023-11-16 (ב־English)
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., צפו: ה-BBC עיוות הודעת צה"ל, דיווח פייק ניוז - והתנצל, באתר ynet, 15 בנובמבר 2023
- ^ 12 ימים אחרי שהתחננה לעזרה: נמצאה גופתה של הינד בת ה-6 בעזה, באתר וואלה, 10 בפברואר 2024
- ^ IDF says probe indicates no troops were in area where 6-year-old Gazan girl was killed | The Times of Israel, The Times of Israel, 25 בפברואר 2024
- ^ Hind Rajab: Were Israeli troops around where the six-year-old was killed?, Al Jazeera (ב־English)
- ^ Palestinian paramedics said Israel gave them safe passage to save a 6-year-old girl in Gaza. They were all killed., Washington Post (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ District of Columbia 1800 I. Street NW Washington, Dc 20006, PolitiFact - No, CNN didn’t stage an attack near the Israel-Gaza border, @politifact (ב־English)
- ^ Fabricated audio added to CNN report on Israel-Hamas war, logicallyfacts.com (ב־English)
- ^ Hundreds of casualties as Israel hits Gaza hospital sheltering thousands באתר אל-ג'זירה, 17 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Gaza Health Ministry says death toll in Gaza City hospital blast rises to at least 500 באתר Associated Press, 17 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ עינב חלבי, יואב זיתון, חמאס: 500 הרוגים בהפצצת בית חולים בעזה. צה"ל: שיגור כושל של הג'יהאד האיסלאמי, באתר ynet, 18 באוקטובר 2023
- ^ Hundreds killed in Gaza hospital blast, West Bank protests flare באתר רויטרס, 17 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Trudeau not ready to accept U.S. finding that Palestinian militants' rocket was behind Gaza hospital blast
- ^ עלילות דם חדשות: צה"ל אונס נשים בשיפא; ישראל אחראית לפיגוע ברוסיה | צפו, באתר מעריב אונליין, 24 במרץ 2024
- ^ אונס נשים בשיפא? דובר צה"ל בערבית: "שקר ללא שום ביסוס" | צפו, באתר מעריב אונליין, 24 במרץ 2024
- ^ העלילה השקרית נגד צה"ל: "המציאה אונס כדי לעורר להט", באתר ערוץ 7, 25 במרץ 2024,
בכיר אל-ג'זירה לשעבר מודה: זה השקר שהרשת הפיצה נגד ישראל, באתר מעריב אונליין, 25 במרץ 2024 - ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., כך נולד, הופרך וקרס הפייק על ציר פילדלפי, באתר ynet, 15 בספטמבר 2024;
חן אגרי, הפייק נולד, הפייק מת, הפייק ניצח, באתר העין השביעית, 16 בספטמבר 2024 - ^ צבא וביטחון, תמונת הילד מעזה שגרמה לסערה - והאמת מאחוריה, באתר מאקו, 27 ביולי 2025
- ^ Video of Iran parliamentarians saying 'Death to America' is not related to Israel-Hamas war, logicallyfacts.com (ב־English)
- ^ District of Columbia 1800 I. Street NW Washington, Dc 20006, PolitiFact - Video shows Iranian lawmakers chanting ‘death to America’ in 2020, not 2023, @politifact (ב־English)
- ^ برج القاهرة وعلم فلسطين.. حقائق لا تعرفها, العين الإخبارية, 9 באוקטובר 2023 (ב־العربية)
- ^ Biden hasn’t signed a recent order sending $8B in aid to Israel. A 'memo' circulating online was altered, AP News, 9 באוקטובר 2023 (ב־English)
- ^ Verified accounts spread fake news release about a Biden $8 billion aid package to Israel, NBC News, 8 באוקטובר 2023 (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שי לוי, האמת על סרטון "יירוט הלייזר" שהופץ ברשת, באתר מאקו, 15 באוקטובר 2023
- ^ זה לא ניסוי של מערכת "מגן אור", אבל זה גם לא בדיוק "פייק", בעמוד הפייסבוק של איך זה שכוכב, 16 באוקטובר 2023
- ^ סוכנויות הידיעות, סיכול ממוקד מהאוויר: רכב של מחבלים בדרום לבנון הותקף | דיווח, באתר מעריב אונליין, 5 בנובמבר 2023
- ^ לבנון: תקיפת ישראל ככל הנראה היא פשע מלחמה | Human Rights Watch, 2023-11-14
- ^ A woman and 3 children are killed by an Israeli airstrike in south Lebanon, local officials say, AP News, 2023-11-05 (ב־English)
- ^ מעלים הילוך: תקיפה מאסיבית של מטרות חיזבאללה בלבנון | צפו בתיעוד, באתר מעריב אונליין, 7 בנובמבר 2023
- ^ Pranav Dixit, Social media platforms swamped with fake news on the Israel-Hamas war, aljazeera (ב־English)
- ^ Rohan Goswami, X, formerly Twitter, amplifies disinformation amid the Israel-Hamas conflict, CNBC, 9 באוקטובר 2023 (ב־English)
- ^ 67 X accounts spread coordinated disinformation about Israel-Hamas war, says research group, NBC News, 10 באוקטובר 2023 (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Brian Fung,Donie O'Sullivan, EU warns Elon Musk of 'penalties' for disinformation circulating on X amid Israel-Hamas war, CNN, 10 באוקטובר 2023 (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Musk's X rebuffs EU on disinfo alarm over Hamas-Israel conflict, France 24, 12 באוקטובר 2023 (ב־English)
- ^ Umar Shakir, EU is formally investigating X over content about the Israel-Hamas war, The Verge, 13 באוקטובר 2023 (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 4 Steven Lee Myers, Sheera Frenkel In a Worldwide War of Words, Russia, China and Iran Back Hamas, ניו יורק טיימס, 3/11/2023, ארכוב
- ^ אתר למנויים בלבד גיא רולניק, כמו אילון מאסק, גם נתניהו לא יפעל להפסיק את מכונת הרעל, באתר TheMarker, 1 בדצמבר 2023
- ^ נבו טרבלסי, "שטיפת מוח לצעירים": כך עובד האלגוריתם של ההסתה נגד ישראל, באתר גלובס, 14 בנובמבר 2023
- ^ Capitalising on crisis: Russia, China and Iran use X to exploit Israel-Hamas information chaos, ISD (ב־English)
- ^ נשיא מיקרוסופט: "רוסיה מפיצה ברשת קמפיין של שקרים על המלחמה בעזה", באתר וואלה, 11 בנובמבר 2023
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זירת עזה | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749) • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • מבצע מרכבות גדעון ב' • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) • הקו הצהוב • המשבר ההומניטרי (הרעב ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • הסיוע ההומניטרי | ||||||||
| זירת לבנון | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 • זירת לבנון במבצע שאגת הארי | ||||||||
| זירת סוריה | התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט) | ||||||||
| זירת איראן | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • מבצע שאגת הארי • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||||
| זירת תימן | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל | ||||||||
| זירת יהודה ושומרון | מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל | ||||||||
| פיגועים |
| ||||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||||
| זירות נוספות | זירת עיראק • מבצע פסגת האש • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||||
| מיסאינפורמציה | ||
|---|---|---|
| מושגי יסוד | מיסאינפורמציה • דיסאינפורמציה • פוסט-אמת • פסאודו-מדע • אנטי-מדע • תאוריית קשר • שכתוב ההיסטוריה • אמיתנות (אנ') • תעמולה • שמועה • שקר | |
| תקשורת | פייק ניוז • מפלגתנות (אנ') • חדשות סאטיריות (אנ') • עיתונות צהובה • שערורייה עיתונאית • שופר • תקשורת מגויסת • מסגור • הטיות פוליטיות בתקשורת • ספירלת השתיקה • תיבת תהודה • בועת הפילטר • מידע כוזב על מגפת הקורונה • מערך התעמולה של חמאס | |
| מכחישנות | הכחשת המציאות • הכחשת שינוי האקלים • התנגדות לחיסונים • הכחשת איידס • הכחשת השואה • הכחשת רצח העם הארמני | |
| בישראל | תאוריות הקשר על רצח יצחק רבין • תאוריות קשר הקשורות לחיות בישראל • מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל • הכחשת טבח שבעה באוקטובר | |
| שיווק | תוכן שיווקי • קליקבייט • פרסום סמוי | |
| אוריינות מידע | אוריינות מידע (אנ') • אוריינות מדיה • אוריינות דיגיטלית • הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני ספריות ומוסדות • הערכת מקורות • בדיקת CRAAP • מכון דוידסון לחינוך מדעי | |
| בדיקת עובדות | רשת בדיקת העובדות הבין-לאומית • מהצד השני עם גיא זהר • לא רלוונטי • המשרוקית • פייק ריפורטר • סנופס • מכסחי המיתוסים | |