מבצע ראשית האור
פעולות נוספות
| החיילת אורי מגידיש עם משפחתה לאחר שהוחזרה | ||||||||||||||||||
| החיילת אורי מגידיש עם משפחתה לאחר שהוחזרה | ||||||||||||||||||
| מערכה: קרב עזה, זירת רצועת עזה במלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||
| סוג העימות | מבצע צבאי | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריכים | 30 באוקטובר 2023 | |||||||||||||||||
| מקום | חמאס שאטי, עזה, רצועת עזה | |||||||||||||||||
| תוצאה | שחרור החיילת אורי מגידיש | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
מבצע ראשית האור היה מבצע של שירות הביטחון הכללי בשילוב צה"ל והימ"מ במהלך הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל להחזרתה של התצפיתנית טוראית אורי מגידיש משבי חמאס ברצועת עזה לישראל.
החטיפה עריכה
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור הפלסטינים "חמאס" ו"הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני" בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים, ליער בארי ולמתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, מהאוויר ומהים, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,173[1] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[3] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[4] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329[5] חיילים, 58[6] שוטרים ו-10[7] אנשי שירות הביטחון הכללי.
אורי מגידיש, בת 18 מקריית גת, שירתה כתצפיתנית במוצב נחל עוז על גבול רצועת עזה. היא נחטפה לעזה במהלך קרב מוצב נחל עוז בטבח שבעה באוקטובר יחד עם תצפיתניות אחרות שהופרדו ממנה והיא הוחזקה בנפרד על ידי אנשי חמאס מכוח הנוח'בה.[8]
תקופת השבי עריכה
במהלך שהותה בשבי, תיארה מגידיש חשש מפגיעה כתוצאה מתקיפות של חיל האוויר. לדבריה, בשבוע השלישי לשהותה קרס גג המבנה בו הוחזקה כתוצאה מהפצצה והבית עלה באש. באירוע זה נהרג אחד משומריה והיא עצמה נפצעה בראשה וסבלה משבר בגולגולת. מגידיש תיארה כי חשה סחרחורת וחוסר שיווי משקל ופונתה לבית חולים סמוך, שם נתפרו פצעיה ללא אלחוש, בעוד אנשי הצוות הרפואי הורו לה לשמור על שקט בזמן שהיא תיארה זאת כ"כאב בלתי יתואר". לאחר לילה אחד בבית החולים, היא הועברה על ידי חמושים לדירת מסתור אחרת.
מגידיש העידה כי "המפקד" במקום שהותה ביצע בה מעשים מיניים, שכללו מגע גופני ועיסוק בחזה שלה. לדבריה, בנסיבות שבהן הוחזקה לא הייתה לה יכולת להתנגד למעשיו. היא ציינה כי לאחר זמן מה עיבדה את האירועים והכירה בהם כהטרדה מינית, תוך שהיא מדגישה כי אינה חשה אשמה על כך, כי לא יכלה למנוע את המעשים.
ב-30 באוקטובר לפנות בוקר, בעת שישנה, החל מבצע החילוץ. מגידיש תיארה כי שמעה יריות והסתתרה מאחורי מקרר תוך שהיא קוראת בעברית. לוחם שהגיע לדירה הוציא אותה אל רכב שהמתין בחוץ. בתוך הרכב פנו אליה הלוחמים בעברית ובדקו את מצבה הרפואי. מגידיש ציינה כי חשה בהתרגשותם של המחלצים, וכי רק בדיעבד הבינה את משמעות האירוע עבורם בתקופה זו.
אז עמד לפניה אדם שנראה בדיוק כמו מקומי. "זה היה יכול להיות מישהו שבא לחטוף אותי, אבל הלכתי איתו. הוא לקח אותי ורצנו," סיפרה. הם הגיעו לרכב ונסעו משם. בתוך הרכב, האנשים דיברו אליה בעברית, והחייל שהביא אותה לרכב החל לבדוק אם היא פצועה. "אני זוכרת שהחלפתי איתו מבט, וראיתי כמה הוא נרגש. רק אחרי שחזרתי והתרגלתי לדברים קצת, הבנתי שעבור האנשים שחילצו אותי, זה היה, סוף סוף, רגע לנשום אחרי התקופה הקשה הזו".
החילוץ עריכה
ב-28 באוקטובר 2023, הצליחו אנשי היחידה המבצעית של השב״כ בשיתוף אמ"ן לאתר את המבנה שבו מוחזקת אורי והניעו מבצע לחילוצה. הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר הסכימו ש"נדלק חלון הזדמנויות יקר" לחילוצה, ובאישור בנימין נתניהו ראש הממשלה[8] נשלחה היחידה המבצעית של השב"כ לחלצה.
בזמן החילוץ, הצליחו הלוחמים הישראלים להרוג או לפצוע את שומריה מכוח הנוח'בה מבלי שמגידיש ולוחמי השב"כ נפגעו. במהלך המבצע נותק הקשר לכמה דקות בין החיילים לחפ"ק ניהול המבצע.[9]
ההיערכות עריכה
כוחות החילוץ המתינו בנקודות הכינוס לאישור הסופי ליציאה למבצע. דקות ספורות לפני מועד היציאה המתוכנן, התקבל במוקד המבצעים של שב"כ מידע מודיעיני חדש. בעקבות המידע, שנתפס כבעל השלכות על בטיחות הכוח והצלחת המשימה, הורו הרמטכ"ל וראש השב"כ על השהיית המבצע. לאחר הערכת מצב מהירה שבחנה את המידע החדש, בוצעו התאמות בתוכנית המבצעית, ככל הנראה בנתיבי ההגעה או בטקטיקת הפריצה, ועם סיום העדכונים, ניתן האישור המחודש והכוחות יצאו לדרך.
החדירה והפריצה עריכה
בחסות החשיכה ורעשי המלחמה של התמרון הקרקעי, שהחל יום קודם, כוח השב"כ החל בתנועה לעבר היעד בלב מחנה הפליטים "שאטי". התמרון של אוגדות צה"ל מסביב שימש כפעולת הסחה אסטרטגית, כשהוא מושך את תשומת הלב של מערך ההגנה של חמאס לחזית, ומאפשר לכוח המיוחד לחמוק דרך "השטחים המתים".
הכוחות הגיעו למבנה המגורים תוך שמירה על חשאיות. עם הפריצה לדירה, התפתח קרב פנים-אל-פנים מול שני פעילי חמאס ששהו במקום ושמרו על מגידיש. הלוחמים הרגו את המחבלים, ומגידיש חולצה מבלי שנפגעה במהלך חילופי האש. העובדה שהמחבלים חוסלו מבלי שהספיקו לפגוע במגידיש, או בלוחמי השב"כ, מעידה על רמת ההפתעה. מגידיש תיארה כי בתחילת המפגש עם הכוח המחלץ, הלוחם שלקח אותה נראה לה כתושב עזתי. למרות זאת, היא הסכימה להתלוות אליו, והשניים רצו אל רכב שהמתין בחוץ. בתוך הרכב פנו אליה הלוחמים בעברית, ואחד מהם בדק את מצבה הרפואי. מגידיש ציינה כי חשה בהתרגשות הלוחמים, והוסיפה כי רק בדיעבד הבינה את משמעות הצלחת המבצע עבור הכוחות המחלצים בתקופה זו.
מיד לאחר הפריצה למבנה, אבד הקשר עם הכוח המבצע למשך מספר דקות. נתק כזה בשלב המבצעי נחשב לאירוע חריג שעלול להצביע על סיבוכים בשטח, כמו מלכוד שהתפוצץ או היתקלות בכוח עדיף. בדיעבד התברר כי הנתק לא נבע מתקלה טכנית, אלא מכך שהלוחמים היו עסוקים בניהול הזירה: ביצוע סריקות, אבטחת הזירה וזיהוי החטופה, ולכן לא התפנו להשיב לקשר[10]. לבסוף, "הקשר חודש עם הדיווח: "היא בידינו. בריאה ומתקשרת"[11]. לאחר מכן שוחחה נציגת שב"כ מחמ"ל המבצעים עם מגידיש במטרה להרגיעה ולספק לה תחושת ביטחון. היא ציינה כי היא בדרכה לביתה ושיבחה את אומץ ליבה בתקופת השבי. מגידיש אישרה בשיחה כי היא חשה בטוב[12]. לאחר מכן נסוג הכוח מהמבנה, חבר ליחידות שריון ולמסוקים שהמתינו בקרבת מקום, ומגידיש הוטסה לישראל.
חילוצה של מגידיש העניק לחברה הישראלית זריקת מורל ותקווה, בעיצומם של אבל וחרדה לאחר טבח שבעה באוקטובר. בעוד שחמאס ניסה לערער זאת, באמצעות לוחמה פסיכולוגית והפצת שמועות שקריות על כניסתה להיריון[13].
לאחר החילוץ עריכה
עם שחרורה הועברה מגידיש למרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, ולאחר מכן לחקירת שב"כ בת 12 שעות. גורמי ביטחון מסרו שבחקירתה היא מסרה מידע רב. לאחר מכן חזרה למשפחתה.[14][15] השב"כ וצה"ל הורו למגידיש שלא להתראיין והציבו לצידה קצינה שתשגיח על כך.[8][16]
בפברואר 2024 חזרה מגידיש, לבקשתה, לפעילות בשירותה הצבאי באגף המודיעין[17]. מגדיש הדגישה שהיא בחרה לחזור לשירות מרצונה החופשי, כחלק מתהליך השיקום שלה, מתחושת שליחות ורצון לתרום למדינה[18]. ב-10 באפריל 2025 השלימה שירות חובה בן שנתיים והשתחררה מצה"ל.
לאחר השחרור דיברה על הכאב באובדן חברתה נועה מרציאנו, שנרצחה בשבי וגופתה חולצה מאוחר יותר, ועל הצורך להמשיך ולהילחם למען החטופים שנותרו מאחור.
לרגל יום העצמאות ה-76, השיאה משואה בטקס הדלקת המשואות.[19]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- אילנה דיין, פרטים חדשים על במצע החילוץ של אורי מגידיש, באתר מאקו, 2 בנובמבר 2023
- טקס הדלקת המשואות 2024: משואת התקווה, באתר מערך הדיגיטל הלאומי
- חן ליברמן, עכשיו אורי: התצפיתנית הראשונה שחולצה מדברת – על הכול | עובדה, באתר מאקו, 28 במאי 2025
הערות שוליים עריכה
- ^ ※ ישראל במלחמה – תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (הזירה הפנים-ישראלית, שקף 4) מעודכן ל-22 בינואר 2026
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה – תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח – והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg מערכת את"צ, סיכום מספר הנפגעים בצה"ל בשנתיים החולפות, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025
- ^ ※ אלון חכמון, גיבורים בכחול: 67 שוטרים ושוטרות חירפו נפשם בהגנה על ישראל בשנת המלחמה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
- ^ ※ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 3 אור הלר, המודיעין והפעולה בלב עזה: כך חולצה התצפיתנית משבי חמאס, באתר חדשות 13, 31 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, מתן צורי, איתמר אייכנר, לירן לוי, יעל צ'כנובר, חיילת שנחטפה שוחררה במבצע דרמטי בתוך רצועת עזה, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, מתן צורי, איתמר אייכנר, לירן לוי, יעל צ'כנובר, חיילת שנחטפה שוחררה במבצע דרמטי בתוך רצועת עזה, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
- ^ אילנה דיין, פרטים חדשים על מבצע החילוץ של אורי מגידיש, באתר מאקו, 2 בנובמבר 2023
- ^ ניר דבורי, "את בידיים טובות. החבר'ה חילצו אותך": השב"כ חשף את השיחה של אנשיו עם אורי מגידיש בזמן החילוץ, באתר מאקו, 31 בדצמבר 2024
- ^ מיקי לוין, אורי מגידיש חושפת הטרדה מינית: אבל היה פרט מטלטל נוסף שכמעט פספסנו | מיקי לוין, באתר מעריב אונליין, 29 במאי 2025
- ^ אילנה דיין, פרטים חדשים על מבצע החילוץ של אורי מגידיש, באתר מאקו, 2 בנובמבר 2023
- ^ פרטים חדשים: כך חולצה החיילת אורי מגידיש משבי החמאס, באתר אייס, 3 בנובמבר 2023
- ^ אליענה וולמן, שרה נתניהו נפגשה עם החיילת ששוחררה אורי מגידיש; "מחכה לחזור לצבא לשירות מלא", באתר Israel News, 11 בנובמבר 2023
- ^ ניצן שפירא, רב"ט אורי מגידיש חוזרת לצבא, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שירית אביטן כהן, אורי מגידיש, התצפיתנית שחולצה מהשבי - תדליק משואה, באתר ישראל היום, 5 במאי 2024
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זירת עזה | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749) • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • מבצע מרכבות גדעון ב' • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) • הקו הצהוב • המשבר ההומניטרי (הרעב ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • הסיוע ההומניטרי | ||||||||
| זירת לבנון | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 • זירת לבנון במבצע שאגת הארי | ||||||||
| זירת סוריה | התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט) | ||||||||
| זירת איראן | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • מבצע שאגת הארי • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||||
| זירת תימן | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל | ||||||||
| זירת יהודה ושומרון | מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל | ||||||||
| פיגועים |
| ||||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||||
| זירות נוספות | זירת עיראק • מבצע פסגת האש • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||||
