המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024)
פעולות נוספות
.svg){kind=link}
.svg){kind=link}
המתקפה האיראנית על ישראל או "ליל הכטב"מים" (השם האיראני למתקפה הוא: הבטחת האמת; בפרסית: وعده صادق, בתעתיק מדויק: ועדה-י צאדק) הייתה תקיפה אווירית נרחבת שביצעה איראן משטחה ומשטח מדינות נוספות נגד ישראל בלילה שבין 13 ל-14 באפריל 2024, בעקבות תקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק שבועיים לפני כן, וכללה 110–130 טילים בליסטיים, 36 טילי שיוט וכ-185 כטב"מים.[2][3] מבצע ההגנה מפני המתקפה נקרא "מגן ברזל", ובמהלכו יירטו מערך ההגנה האווירית של צה"ל, וקואליציה אזורית בהובלת ארצות הברית, 99% מהאיומים.[4]
כל טילי השיוט והכטב"מים יורטו מחוץ לישראל על ידי ישראל ועל ידי קואליציה של המדינות ארצות הברית, ירדן, בריטניה וצרפת.[5] הרוב המוחלט של הטילים הבליסטיים יורט וטילים בודדים נפלו בשטח ישראל וגרמו נזק קל. על פי מקורות אמריקאיים, כמחצית מהטילים הבליסטיים האיראניים כשלו בשיגור או סטו ממסלולם ולא היה צורך ליירט אותם .[6][7] המתקפה הייתה חסרת תקדים בתולדות ההגנה האווירית מבחינת כמות הטילים וכלי הטיס החמושים ששוגרו בבת אחת, ומבחינת אחוזי היירוט הגבוהים.[8][9]
התקיפה הייתה תגובה לתקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק שבוצע שבועיים לפני כן על-ידי ישראל והפעם הראשונה שבה איראן תקפה את ישראל בגלוי משטחה. יעדי התקיפה היו בסיסי צה"ל בנגב וברמת הגולן.[10] זו הפעם הראשונה מאז התקיפות העיראקיות על ישראל במלחמת המפרץ משנת 1991, שמדינה חברה באו"ם מגיבה באמצעות תקיפה על ישראל.
ב-19 באפריל 2024 תקפה ישראל את בסיס חיל האוויר האיראני באספהאן שבאיראן, וכן את שדה התעופה א-ת'עלה באזור א-סווידא בדרום סוריה.
ב-1 באוקטובר 2024 בוצעה כתגובה מתקפה איראנית נוספת על ישראל.
רקע עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – מלחמת חרבות ברזל, ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי, מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל
בליל 1 באפריל 2024 הותקף מבנה בבסיס אילת של חיל הים הישראלי על ידי כטב"מ נפץ ששוגר מעיראק על ידי המיליציה הפרו-איראנית "ההתנגדות האסלאמית בעיראק". לא היו נפגעים בנפש. באותו היום, סמוך לשעה 17:00, הפציצו מטוסי קרב ישראליים את הקונסוליה האיראנית בדמשק, הצמוד לשגרירות האיראנית, ומשמש גם מעון לשגריר האיראני בסוריה. הבניין קרס, בתקיפה נהרג בריגדיר גנרל מוחמד רזא זאהדי, מפקד "כוח קודס" בסוריה ובלבנון, ובכיר במשמרות המהפכה, ועוד לפחות 16 בני אדם. לפי דיווח של אל-חדת', בתקיפה נהרג גם סגנו, ראש מטה כוח קודס בסוריה ולבנון.
ישראל תכננה את המתקפה חודשיים לפני כן, ושבוע לפני התקיפה החליט הקבינט הביטחוני על ביצועה.[11] על פי תחקיר שפרסם הניו יורק טיימס הקבינט הניח שאיראן לא תגיב בעוצמה והעריך "בצורה שגויה מאוד" את תגובתה לחיסול.[12][13] ישראל הודיעה לארצות הברית על הפעולה דקות ספורות לפני הביצוע, בהודעה "בדרג נמוך". עוזרים בממשל האמריקאי יידעו בדחיפות את ראשי מערכת הביטחון, שצפו שלפעולה עשויות להיות תוצאות חמורות עם השלכות נרחבות באזור. אף שהקו הרשמי של ארצות הברית היה תמיכה בישראל, בשיחות פרטיות הובע זעם על כך שישראל לא התייעצה עם ארצות הברית ולא הודיעה לה מוקדם יותר. מזכיר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין אמר בשיחה עם שר הביטחון יואב גלנט שישראל סיכנה את הכוחות האמריקאים.[14]
ב-6 באפריל הודיעה ארצות הברית שלפי המודיעין שבידה, בשבוע הקרוב איראן תתקוף את ישראל בנחילי כטב"מים וטילי שיוט בתגובה לחיסול.[15] ב-8 באפריל דווח כי בכירים באיראן הבהירו שאם ארצות הברית תצליח לכפות על ישראל הפסקת אש ברצועת עזה, לא תהיה תגובה לתקיפת השגרירות בדמשק.[16] נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, הודיע שארצו תסייע לישראל ביירוט אם זו תותקף בידי איראן או שלוחיה.[17] פיקוד העורף פרסם על איסור פעילויות חינוכיות והגבלת התקהלות עד 1,000 איש ברחבי ישראל. ב-12 באפריל קראו צרפת ובריטניה לאזרחיהן להימנע משהות בישראל שלא לצורך חיוני. בריטניה, צרפת וגרמניה הזהירו את איראן שלא לתקוף את ישראל, וציינו שמתקפה כזו תהיה הסלמה שעלולה להוביל לתגובה צבאית של המערב נגד איראן. גם ישראל הזהירה את איראן שמתקפה כזו עלולה להוביל לתגובה צבאית ישראלית ישירה על אדמת איראן.[18][19][20]
מהלך התקיפה עריכה
במוצאי שבת, 13 באפריל, סביב השעה 22:40 שעון ישראל, פתחה איראן במתקפת כטב"מים ולאחר מכן גם של טילי שיוט על ישראל.[21] במתקפה שוגרו מאיראן 185 כטב"מים מסוג שאהד 136 ושאהד 238, וכעבור מספר שעות התקרבו לשטח ישראל.[22][23] בתקיפה נורו גם טילי שיוט פאווה מדגם 351 מסדרת טילי סומאר, וטילים בליסטיים לטווח בינוני.[24]
במתקפה השתתפו גם גורמים ממדינות נוספות. כטב"מים שוגרו מתימן, על ידי ארגון החות'ים,[25][26] כשבמקביל חזבאללה מלבנון שיגר כ-25 רקטות שכוונו לעבר בסיסים ברמת הגולן.[27]
בעקבות המתקפה האיראנית, הכריזו ירדן ומצרים על מצב חירום. מקורות ביטחוניים בירדן אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס כי "ירדן מוכנה ליירט כל כטב"ם איראני שיחדור למרחב האווירי שלה".[28] לפני תחילת המתקפה האיראנית החלו שיבושים נרחבים במערכות GPS בעיראק, בירדן, בכווית, בסוריה, בלבנון ובישראל.
ארגון אל-חשד א-שעבי בעיראק הכריז על מצב כוננות בקרב הפלגים העיראקיים, בציפייה לתגובה ישראלית או אמריקנית.[29]
החל מהשעה 00:30 ב-14 באפריל, נסגר המרחב האווירי של ישראל לטיסות בין-לאומיות ופנים ארציות. נמל התעופה רמון נסגר לתנועה.[30] מוקדם יותר, גם מצרים, ירדן ולבנון הודיעו על סגירה זמנית של המרחב האווירי שלהן.[31][32] מאוחר יותר, ירדן הכחישה את הפרסום בתקשורת הרשמית.[32]
בשעה 01:42 שוגרו מאיראן לישראל 110–130 טילים בליסטיים לטווח בינוני מדגמי עימאד וקדר-110.[33][34] בעת השיגור נשמעו אזעקות ביישובים ברחבי ישראל, בין השאר באזור באר שבע והנגב, רמת הגולן, ירושלים, יהודה, השומרון והערבה ועוד. צה"ל שיגר מיירטים לעבר הטילים הבליסטיים ששוגרו מאיראן.[35] בתוך כך, צבא סוריה ניסה ליירט ולשבש את המיירטים הישראליים אשר חלפו מעל שמי סוריה על מנת לאפשר את הגעת הכטב"מים והטילים למרחב האווירי הישראלי.[36]
עד השעה 02:00 שיגרה איראן לעבר ישראל 185 כלי טיס בלתי מאוישים, 110–130 טילים בליסטיים ו-36 טילי שיוט,[37] בשלושה גלים.[38] כל הכטב"מים וטילי השיוט יורטו מחוץ לגבולות ישראל,[39] וכן רוב מכריע של הטילים הבליסטיים.[40] טילים בליסטיים מעטים פגעו בבסיס נבטים וגרמו נזק קל שלא פגע בתפקוד הבסיס, וכן נגרם נזק בציר במרחב החרמון.[41][42] מקור אמריקאי דיווח על פגיעה בבסיס נוסף של חיל האוויר בנגב, וגם שם לא דווח על נזק משמעותי. על פי אותו מקור 9 טילים נפלו בבסיסים צבאיים וגרמו נזק קל.[43][44] לעומת זאת פורסם בשם מקורות בצה"ל כי בשטח ישראל פגעו רק ארבעה טילים, ובעוד שני מקרים לא ברור אם מדובר בפגיעה של טיל או של שברי יירוט. אותם מקורות הכחישו גם טענות בדבר פגיעה בבסיס רמון.[45][44]
מטוסי קרב ישראליים, אמריקאים, ירדניים, בריטיים וצרפתיים השתתפו ביירוט הטילים והכטב"מים. מטוסים אמריקאים השמידו יותר מ-80 חימושים איראניים, שיותר ממחציתם איימו על ישראל – לפני שהגיעו ליעדיהם. ארצות הברית לא הודיעה מאיפה המטוסים המריאו, ולא ברור אם חלק מהם המריאו מבסיסים בערב הסעודית.[46] כמו כן השתתפו מטוסים אמריקאים מבסיסי יבשה וים.[47] ירדן יירטה עשרות כטב"מים במרחב האווירי שלה, בצד של בקעת הירדן שבשליטתה וסמוך לגבול ירדן–סוריה.[5][48]
הטילים הבליסטיים יורטו בעיקר באמצעות מערך ההגנה האווירית הרב-שכבתית ובעיקר על ידי מערכת ה"חץ" של ישראל, אך גם באמצעות קלע דוד. המערכות הישראליות ירטו בהצלחה כ-90% מהטילים. כמו כן דווח שכוחות ארצות הברית יירטו לפחות 6 טילים בליסטיים.[49] בהגנה השתתפו המשחתות של הצי האמריקני USS קרני ו-USS ארלי ברק (USS Arleigh Burke), שהיו שתיהן בפעילות בים התיכון. המשחתות עשו לראשונה שימוש מבצעי בטילים SM-3 ליירוט טילים בליסטיים.[50] סוללת טילי פטריוט של צבא ארצות המוצבת בארביל בעיראק, הפילה לפחות טיל בליסטי אחד. בסך הכל יורטו בהצלחה כ-99% מהאיומים ששוגרו לישראל, הישג חסר תקדים בתולדות הלוחמה האווירית ולוחמת הטילים.[23] הנפגעת היחידה במתקפה הייתה ילדה בת 7 מהפזורה הבדואית בנגב שנפצעה קשה מפגיעת חלקי מיירט.[51]
בסביבות השעה 03:00 לפנות בוקר הודיע מוחמד באגרי, מפקד משמרות המהפכה האסלאמית של איראן, שמבצע "הבטחה אמיתית" הסתיים. המבצע היה תגמול על ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי שבועיים לפני כן, ואם ישראל תנקוט פעולת תגמול טהראן תגיב בתקיפה גדולה עוד יותר.[52][53]
על פי מקורות אמריקאים, סעודיה ואיחוד האמירויות חלקו עם ארצות הברית וישראל מודיעין צבאי שסייע ביירוט המתקפה האיראנית. כמו כן צוין שירדן עדכנה את ארצות הברית כי תאפשר לה לנוע במרחב האווירי שלה, ותסייע ביירוט. עוד נאמר כי ממשלות ערביות פעלו באופן זהיר סביב המתקפה האיראנית, בשל החשש שיהיו מעורבות בסכסוך גם כן.[54]
עלות ההגנה הישראלית מוערכת בין 2 מיליארד[55] ל-5 מיליארד ש"ח באותו לילה, בעוד עלות המתקפה האיראנית מוערכת כבעשירית ממחיר זה.[56]
-
הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי יחד עם ראש אגף המבצעים אלוף עודד בסיוק ומפקד חיל האוויר אלוף תומר בר בתא השליטה של חיל האוויר בקריה בליל התקיפה
-
מל"ט מסוג שאהד 136, השתתף בתקיפה
-
תא השליטה של חיל האוויר בעת בלימת המתקפה האיראנית
.jpg){kind=link}
אמצעי לחימה עריכה
איראן ובעלות בריתה עריכה
| תמונה | שם | סוג | טווח |
|---|---|---|---|
| קובץ:Russian BM-21 Grad in Saint Petersburg.JPG | גראד | רקטה ארטילרית | 40 ק"מ |
| קובץ:2023 IRGC Aerospace Force achievements Exhibition in Qom (33).jpg | שאהד 136 | כטב"ם מסוג חימוש משוטט | 2,200 ק"מ |
| שאהד 238 | כטב"ם מסוג חימוש משוטט | 1,000 ק"מ[57] | |
| קובץ:Sacred Defence Week parade, 2023, in Tehran (107).jpg | פאווה | טיל שיוט | 1,650 ק"מ |
| קובץ:Sacred Defence Week parade, 2022, in Tehran (085).jpg | ח'ייבר שכן[58] | טיל בליסטי | 1,450 ק"מ |
| קובץ:Shahab-1 Missile by YPA.IR 02 (cropped).jpg | שיהאב-3 | טיל בליסטי | 1,350–1,800 ק"מ |
| קובץ:Emad missile by Tasnimnews 03.jpg | עימאד | טיל בליסטי | 1,700–2,500 ק"מ |
| קובץ:File-Sacred Defence Week parade, 2017, in Tehran (0140).jpg | חורמשהר | טיל בליסטי | 2,000 ק"מ |
| קובץ:Sejjil missile launch - November 2008 (21).jpg | סג'יל | טיל בליסטי | 2,000–2,500 ק"מ |
| קובץ:Unveiling of Abu Mahdi and Haj Qasem missiles (08).jpg | חאג' קאסם | טיל בליסטי | 1,400 ק"מ |
| קובץ:Unveiling ceremony of Fattah hypersonic missile (35).jpg | פאתח-1 | טיל היפר-סוני | 1,400 ק"מ |
| קדר-110 | טיל בליסטי | 1,650–1,950 ק"מ |
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
ישראל עריכה
קובץ:Tag Hagana Avirit 2011.svg מערך ההגנה האווירית:
| תמונה | שם | סוג | טווח |
|---|---|---|---|
| קובץ:IDF Iron Dome 2021.jpg | כיפת ברזל | מערכת הגנה אווירית לטווח קצר עד בינוני, כולל נגד רקטות וכטב"מים | 4–120 ק"מ |
| קובץ:RamatDavid 020517 Patriot 01.jpg | MIM-104 פטריוט "יהלום" | טיל קרקע-אוויר נגד מטוסים כולל כטב"מים | 70–160 ק"מ |
| קובץ:David-Sling-0001.jpg | קלע דוד | מערכת הגנה אווירית לטווח בינוני עד ארוך, כולל כגיבוי נגד טילים בליסטיים | 70–300 ק"מ |
| קובץ:Arrow anti-ballistic missile launch.jpg | חץ 2 | טיל נגד טילים לטווח ארוך שמיועד גם נגד טילים בליסטיים | 70–1,500 ק"מ[58] |
| קובץ:Arrow-3 Jan-03-2013 (c).jpg | חץ 3 | טיל נגד טילים שמיועד נגד טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה כולל טילים בליסטיים בין-יבשתיים וטילים גרעיניים | 2,400–3,000 ק"מ[58] |
.jpg){kind=link}
קובץ:Israeli Air Force - Coat of arms.svg חיל האוויר הישראלי (כלי טיס):
| תמונה | שם | סוג |
|---|---|---|
| קובץ:IAF-F-15C-Baz--Independence-Day-2017-Tel-Nof-IZE-082.jpg | F-15 בז משופר | מטוס קרב לעליונות אווירית |
| קובץ:רעם.jpg | F-15I רעם | מטוס קרב רב-משימתי שיכול לשמש גם לתקיפה אווירית וכן יירוט אווירי |
| קובץ:IAF-F-16I-2016-12-13.jpg | F-16I סופה | מטוס קרב רב-משימתי מדור 4.5 |
| קובץ:IAF-F-35I-Adir.jpg | F-35I אדיר | מטוס קרב רב-משימתי חמקן מדור 5 |
| קובץ:IDF 122nd Squadron receiving the Oron aircraft, April 2021. I.jpg | נחשון | מטוס לוחמה אלקטרונית, מודיעין אותות ובקרה אווירית |
| קובץ:IAF B707 Refulling.jpg | בואינג 707 "שקנאי"[59] | מטוס תדלוק אווירי |
בנות הברית של ישראל עריכה
- ארצות הברית ארצות הברית:
- מטוסי קרב מדגמי F-16 פייטינג פלקון, F-18 הורנט ו-F-35 לייטנינג II.
- מערכת הגנה אווירית AEGIS על שתי משחתות (טילי SM-3)
- MIM-104D פטריוט
- הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת:
- צרפת צרפת:
- ירדן ירדן:
בעקבות התקיפה עריכה
פורסם שנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן קרא לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בשיחת טלפון שלא לתקוף באיראן, ואף הודיע כי מדינתו לא תתמוך במתקפה כזו ולא תשתתף בה.[60][61] מאוחר יותר פורסם כי ביידן אמר בשיחה שהיירוט הנרחב הוא הצלחה שיצרה "מרחב וגמישות להחלטות על הצעדים הבאים". הוא יעץ לישראל "להאט את הקצב ולחשוב היטב".[62] היועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, הודיע כי ארצות הברית תטיל סנקציות על תוכניות הטילים והכטב"מים של איראן, בתיאום עם מדינות ה-G7 שצפויות להצטרף למהלך.[63] גם האיחוד האירופי הצטרף.[64]
במערכת הפוליטית הישראלית קראו השרים בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר ופוליטיקאים אחרים ממפלגות הקואליציה לצאת למתקפה משמעותית על אדמת איראן.[65] מרב מיכאלי, מנגד, הביעה התנגדות לתקיפה.[66][67]
ב-19 באפריל 2024, בלילה שבין חמישי לשישי, בסמוך לשעה ארבע בבוקר, על פי דיווחים זרים, ישראל תקפה מתקנים צבאיים של משמרות המהפכה באספהאן ובנתנז שבאיראן, ובעיראק. בנוסף, באותו לילה, ישראל תקפה אמצעי נ"מ של צבא סוריה בדרום המדינה. לאור זאת, המועצה העליונה לביטחון לאומי של משמרות המהפכה התכנסה לדיון חירום.[68]
על רקע התקיפה, הודיעה חברת S&P על הורדת דירוג האשראי של ישראל מדרגה של AA- ל-A+.[69]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg תיעוד מהיירוט המוצלח של עשרות הכטב"מים וטילי השיוט מאיראן, באתר צה"ל, 14 באפריל 2024
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg עדכון דובר צה"ל - 14.04, 07:15, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 06:41), 14 באפריל 2024
- שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., 0 מ-221: ההישג ההיסטורי מול טילי השיוט ונחילי הכטב"מים | כך הם יורטו, באתר ynet, 14 באפריל 2024
- שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., איראן נחלה תבוסה, ישראל הצליחה צבאית ומדינית - אבל את התגובה יש לשקול היטב, באתר ynet, 14 באפריל 2024
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg לילה שרבים לא ישכחו לעולם: המתקפה האיראנית המשולבת נבלמה בשמי ישראל, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 05:10), 14 באפריל 2024
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg ליל לחימה היסטורי: חיל האוויר יירטו מאות טילים וכלי טייס ששוגרו מאיראן לישראל, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 03:09), 14 באפריל 2024
- "כמו 'אהבה בשחקים' פוגש את 'מלחמת הכוכבים'": טייס שהשתתף במבצע משחזר את הלילה ההיסטורי, באתר מעריב אונליין, 17 באפריל 2024
- ניצן סדן, טילים גרועים, פוליטיקה רעה: כך כשלה המתקפה האיראנית, באתר כלכליסט, 19 באפריל 2024
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ מעל 300 שיגורים, 99% מתוכם - יורטו: כך נראתה המתקפה האיראנית | הנתונים המלאים, באתר מעריב אונליין, 14 באפריל 2024
- ^ המתקפה האיראנית החלה - עשרות כטב"מים וטילי שיוט שוגרו לישראל, באתר ynet, 13 באפריל 2024
- ^ עוזי ברוך, דיווח: איראן פתחה במתקפה נגד ישראל באמצעות שיגור כטב"מים, באתר ערוץ 7, 13 באפריל 2024
- ^ זה השם שניתן למבצע יירוט וסיכול המתקפה האיראנית בליל שבת, באתר מעריב אונליין, 15 באפריל 2024
- ^ 1 2 ליאור בן ארי, ירדן יירטה עשרות כטב"מים בדרך לישראל מאיראן, באתר ynet, 13 באפריל 2024
- ^ קרוב ל-50% משיגורי הטילים הבליסטיים שירתה איראן על ישראל נכשלו או התרסקו, באתר כלכליסט, 15 באפריל 2024
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., איראן נחלה תבוסה, ישראל הצליחה צבאית ומדינית - אבל את התגובה יש לשקול היטב, באתר ynet, 14 באפריל 2024
- ^ עדי טננבאום, "מהמתקדמות ביותר": התפעלות בעולם ממערכות ההגנה הישראליות, באתר גלובס, 14 באפריל 2024
- ^ מסתמן: אלו יעדי מתקפת הכטב"מים האיראנית לעבר ישראל, באתר מעריב אונליין, 14 באפריל 2024
- ^ פרטים חדשים על חיסול הבכיר האיראני: ישראל תכננה את המתקפה חודשיים; לארה"ב נודע עליה רק דקות לפני, באתר ישראל היום, 18 באפריל 2024
- ^ Israel ‘badly miscalculated’ Iranian response to Damascus strike – New York Times
- ^ Miscalculation Led to Escalation in Clash Between Israel and Iran
- ^ ארה"ב דורשת הסברים מישראל: "למה לא עדכנתם לפני החיסול בדמשק? סיכנתם את כוחותינו", באתר ישראל היום, 12 באפריל 2024
- ^ המודיעין שהשיגה ארה"ב: "תגובת איראן תכלול נחילי כטב"מים וטילי שיוט", באתר ynet, 5 באפריל 2024
- ^ ערד ניר, דיווח: המסר מאיראן - לא נגיב אם תושג הפסקת אש בעזה, באתר מאקו, 8 באפריל 2024
- ^ היום ה-187 למלחמה | הנשיא ביידן: המחויבת לביטחון ישראל נגד איראן היא יציבה, באתר מאקו, 10 באפריל 2024
- ^ נשיא צרפת מקרון: "הזהרנו את איראן שלא לתקוף את ישראל", באתר ynet, 11 באפריל 2024
- ^ By MAARIV ONLINE, Foreign ministers of Germany, UK pressure Iran not to attack Israel, The Jerusalem Post, 12 באפריל 2024
- ^ Itamar Eichner, Moran Azulay, Western powers to Iran: 'Do not attack Israel', ynetnews, 11 באפריל 2024
- ^ 12, צה"ל מאשר: תקפנו בעומק לבנון "אתר משמעותי" של חיזבאללה, באתר גלובס, 13 באפריל 2024
- ^ עוזי ברוך, מאות כטב"מים וטילים שוגרו לעבר ישראל משטח איראן, באתר ערוץ 7, 13 באפריל 2024
- ^ 1 2 שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., 0 מ-221: ההישג ההיסטורי מול טילי השיוט ונחילי הכטב"מים | כך הם יורטו, באתר ynet, 14 באפריל 2024
- ^ הדגמים, המספרים והיכולות: זהו הנשק המתקדם ששוגר הלילה מאיראן לעבר ישראל, באתר כיכר השבת
- ^ סולימאן מסוודה איתי בלומנטל גילי כהן עמיחי שטיין, איראן שיגרה כ-150 כטב"מים וטילים לישראל: התרעות הופעלו ברחבי הארץ, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 באפריל 2024
- ^ יואב זיתון, ליאור בן ארי, מתקפת הכטב"מים מאיראן על ישראל החלה, באתר ynet, 13 באפריל 2024
- ^ חיזבאללה טען כי ירה עשרות קטיושות לעבר בסיסים בגולן, באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2024
- ^ ליאור בן ארי, ירדן: מוכנים ליירט כל מטרה בשטח האווירי שלנו, באתר ynet, 14 באפריל 2024
- ^ איראן מאיימת, העולם התייצב לצידנו: קולות המנהיגים בצל התקיפה האיראנית, באתר מאקו, 14 באפריל 2024
- ^ עמית סגל, באתר Telegram
- ^ סתיו ליבנה, נתב"ג חוזר לשגרה: אילו חברות זרות ביטלו בכל זאת את הטיסות?, באתר גלובס, 13 באפריל 2024
- ^ 1 2 איראן: אם ישראל תגיב, מחכה לה מתקפה יותר גדולה; דיווח על תקיפה ישראלית בלבנון, באתר וואלה, 12 באפריל 2024
- ^ אור פיאקלוב, איראן מציגה את הטילים שהיא ירתה על ישראל במתקפה לפני שבועיים, באתר X, 2 במאי 2024
- ^ Frederik Pleitgen, An up-close look at the type of missiles Iran's Revolutionary Guard Corps used in its attack on Israel., X, ב-1 במאי 2024
- ^ 191 ימים למלחמה, באתר ynet, 14 באפריל 2024
- ^ Editor1, الدفاعات السورية تستهدف صواريخ إسرائيلية حاولت التصدي للصواريخ الإيرانية المتجهة للجولان, صحيفة الوطن, 2024-04-14 (ב־العربية)
- ^ פרשני, התקיפה מתעכבת: "אם ישראל לא תגיב – אין קיום לממשלה הזו", באתר עכשיו 14, 14 באפריל 2024
- ^ ניר דבורי, מתקפת טילים איראנית: ישראל יירטה מאות טילים וכטב"מים, באתר מאקו, 13 באפריל 2024
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., 0 מ-221: ההישג ההיסטורי מול טילי השיוט ונחילי הכטב"מים | כך הם יורטו, באתר ynet, 14 באפריל 2024
- ^ הרוב המכריע של הטילים ששוגרו מאיראן יורטו מחוץ לגבולות ישראל | חמל, באתר hamal.co.il
- ^ דובר צה"ל: "יירטנו 99% מהאיומים ששוגרו לשטח מדינת ישראל", באתר זמן ישראל, 14 באפריל 2024
- ^ ניר דבורי, מתקפת טילים איראנית: ישראל יירטה מאות טילים וכטב"מים, באתר מאקו, 13 באפריל 2024
- ^ הכשל הטכני בטילים מאיראן, האיום החדש - ואזהרת צרפת ובריטניה, באתר ynet, 15 באפריל 2024
- ^ 1 2 דיווח: הטילים האיראניים פגעו במטוס בנבטים, ובבסיס נוסף של חיל האוויר, באתר וואלה, 15 באפריל 2024
- ^ שי לוי, המתקפה האיראנית על ישראל: האמת על הפגיעות בבסיסים, באתר מאקו, 16 באפריל 2024
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ תומר אלמגור אסף רוזנצוייג שירה אבדר דאטה12, לא רק ארה"ב: אלה המדינות שהגנו הלילה על ישראל מאיראן, באתר מאקו, 14 באפריל 2024
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ ילדה בן 7 מהפזורה הבדואית נפצעה קשה מרסיסי מיירט, באתר זמן ישראל, 14 באפריל 2024
- ^ אמיר בוחבוט, הדילמה הישראלית: להכיל את המתקפה, או להגיב בתקיפה באיראן - ולהסתכן בהסלמה?, באתר וואלה, 14 באפריל 2024
- ^ אתר למנויים בלבד איראן: המבצע הסתיים בהצלחה. אם ישראל תגיב, נתקוף בעוצמה גדולה יותר, באתר הארץ, 14 באפריל 2024
- ^ דיווח: סעודיה והאמירויות שיתפו במודיעין על המתקפה, באתר ynet, 15 באפריל 2024
- ^ יובל אזולאי, עלויות היירוט הלילה - כ-2 מיליארד שקל; מנכ"ל תע"א: "30 שנה התנקזו ללילה דרמטי אחד", באתר כלכליסט, 14 באפריל 2024
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., עלות ההגנה הישראלית ממתקפת הטילים של איראן: "5-4 מיליארד שקל בלילה", באתר ynet, 14 באפריל 2024
- ^ russia Wants to Sell Jet-Powered Shahed Drones Abroad $1.4 Million Per Unit, באתר Defense Express 6,בפברואר 2024
- ^ 1 2 3 הטילים הבליסטיים של איראן מול מערכות ההגנה של ישראל: השוואה בין הצבאות, באתר ynet, 12 באפריל 2024
- ^ בעוד הדגם הרגיל מכונה "ראם" בחיל האוויר, גרסת המתדלק האווירי מכונה "שקנאי".
- ^ ברק רביד, ביידן בשיחת הטלפון לנתניהו: ארצות הברית לא תתמוך בתקיפה ישראלית באיראן - ולא תשתתף בה, באתר וואלה, 14 באפריל 2024
- ^ למרות הכל: ישראל עשויה "להגיב בקרוב" למתקפה האיראנית, באתר מעריב אונליין, 14 באפריל 2024
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שמעון הללי, זו התגובה של ארה"ב וחלק ממדינות אירופה למתקפה האיראנית, באתר עכשיו 14, 17/04/24
- ^ בשל המתקפה: האיחוד האירופי מרחיב את הסנקציות על איראן, באתר ynet, 17 באפריל 2024
- ^ חזקי ברוך, סמוטריץ' דורש תקיפה באיראן, באתר ערוץ 7, ו' בניסן ה'תשפ"ד, 14 באפריל 2024
- ^ יקי אדמקר, בן גביר קרא לתקוף באיראן: "הגנה מרשימה - עכשיו חייבים התקפה", באתר וואלה, 14 באפריל 2024
- ^ קובץ:X logo 2023.svg ציוץ של מירב מיכאלי ברשת החברתית X (טוויטר), 14 באפריל 2024
- ^ אנה ברסקי, איתי גל, דיווחים על תקיפה ישראלית באיראן: "פגעה בבסיס אווירי ליד אספהאן", באתר מעריב אונליין, 19 באפריל 2024
- ^ שלמה טייטלבאום ורועי ברגמן, ברקע העימות עם איראן: S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל, באתר כלכליסט, 19 באפריל 2024
| איראן הסכסוך האיראני-ישראלי ישראל | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| גופים מעורבים |
| ||||
| פעולות טרור נגד ישראל | הפיגועים בקופנהגן (1985) • הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה (1992) • הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה (1994) • פרשת טננבוים (2000) • הפיגועים בבנגקוק (2012) • הפיגוע באוטובוס בנמל התעופה בורגס (2012) • רצח צבי קוגן (2024) | ||||
| מערכות בין גופי הפרוקסי | המערכה ברצועת הביטחון • סכסוך ישראל חזבאללה בשנים 2000–2006 • מלחמת לבנון השנייה (2006) • סכסוך ישראל-חזבאללה ממלחמת לבנון השנייה עד מלחמת חרבות ברזל (2006–2023) • תקיפת הכור הגרעיני בסוריה (2007) • מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) • מבצע ארבעת המינים (2009) • מבצע חוק ברזל (2011) • הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה (2012–2023) • מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל (2023–הווה) | ||||
| תקריות עימות ישירות | התקיפה הישראלית בסודאן (2009) • תקיפת מפעל התחמושת "ירמוכ" בסודאן (2012) • התקיפה האווירית בגבול ישראל–סוריה (ינואר 2015) • העימות האווירי בין ישראל לסוריה ואיראן (פברואר 2018) • תקיפת שדה התעופה T-4 (אפריל 2018) • תקיפת מחסני התחמושת האיראניים בסוריה (אפריל 2018) • מבצע בית הקלפים (מאי 2018) • תקיפות ישראל בעיראק (2019) • תקיפת ספינת הביון האיראנית (2021) • המערכה הימית בין ישראל לאיראן (2019–2021) • מתקפת הטילים בארביל (2022) • מתקפות הכטב"מים באיראן (2023) • ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי (2024) • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • מבצע רבות הדרכים (2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (אוקטובר 2024) • מבצע עם כלביא (יוני 2025) • המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • מבצע שאגת הארי (2026) | ||||
| תוכנית הגרעין של איראן | הסכם הגרעין (הסכם ז'נבה, הסכמות לוזאן) • ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית • סטקסנט • נאום בנימין נתניהו בקונגרס האמריקאי (2015) • השגת מסמכי תוכנית הנשק הגרעיני של איראן וחשיפתם (2018) • הפיצוצים באיראן (2020) • החבלה במפעל הצנטריפוגות בנתנז (2021) • הפיצוצים באיראן (2025) • מבצע עם כלביא (2025) • הפיצוצים באיראן (2026) • מבצע שאגת הארי (2026) | ||||
| מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הצדדים הלוחמים |
| ||||||
| אירועים עיקריים | טבח שבעה באוקטובר (החטופים) • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב ח'אן יונס • המתקפה האיראנית (אפריל) • קרב רפיח • מבצע חיצי הצפון • הסכם ישראל–לבנון 2024 • מבצע חץ הבשן • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • מבצע חומת ברזל • מבצע עוז וחרב • מבצע מרכבות גדעון • מבצע עם כלביא • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) • מבצע שאגת הארי | ||||||
| טבח שבעה באוקטובר |
| ||||||
| בני ערובה וחטופים | חטיפת משפחת ביבס • פרשת בני הערובה בבארי • מבצע ראשית האור • הסכם חמאס–ישראל (2023) • הריגת חטופים בשג'אעייה • מבצע יד זהב • מבצע ארנון • חילוץ פרחאן קאדי • רצח ששת החטופים הישראלים ברצועת עזה • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) • מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים • פורום תקווה • חוק תגמולים למשפחות החטופים • מבצע שבים לגבולם | ||||||
| הרוגים |
| ||||||
| תיעוד, זיכרון והנצחה | סרט הזוועות • מוזיאון 7.10.360 • יום זיכרון • טקס זיכרון • הנצחה • אור ראשון • שחר אדום | ||||||
| ממשל | קבינט המלחמה • מנהלת תקומה | ||||||
| שונות | נשים • ילדים ישראלים • השפעות על ילדים ובני נוער • טענות לרצח עם ברצועת עזה • כלכלה • סביבה • מוזיקה • ספורט • תחקירי שבעה באוקטובר • ועדת החקירה האזרחית • מידע כוזב | ||||||
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זירת עזה | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749) • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • מבצע מרכבות גדעון ב' • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) • הקו הצהוב • המשבר ההומניטרי (הרעב ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • הסיוע ההומניטרי | ||||||||
| זירת לבנון | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 • זירת לבנון במבצע שאגת הארי | ||||||||
| זירת סוריה | התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט) | ||||||||
| זירת איראן | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • מבצע שאגת הארי • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||||
| זירת תימן | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל | ||||||||
| זירת יהודה ושומרון | מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל | ||||||||
| פיגועים |
| ||||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||||
| זירות נוספות | זירת עיראק • מבצע פסגת האש • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||||
