חץ 3
פעולות נוספות
| שיגור מיירט חץ 3 במהלך מבצע עם כלביא, 2025 | |
| שיגור מיירט חץ 3 במהלך מבצע עם כלביא, 2025 | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד | טיל נגד טילים בליסטיים |
| מדינת מקור | ישראל ישראל (פיתוח וייצור) |
| יצרן |
מלמ, התעשייה האווירית לישראל (ייצור) בואינג (דגמי ניסוי) |
| עלות יחידה | 2 מיליון דולר[1] |
| שימוש ראשון | 9 בנובמבר 2023 |
| מלחמות ומבצעים | מלחמת חרבות ברזל, מבצע מגן ברזל, מבצע עם כלביא, מבצע שאגת הארי |
| תקופת השירות | 18 בינואר 2017 – הווה (9 שנים ו־7 חודשים) |
| מפעילים | |
| פלטפורמת שיגור | משגר (נגרר) עם 6 מכלי שיגור, שיגור אנכי |
| מאפיינים כלליים | |
| הנעה | הנעה וקטורית (נחיר גמיש) (בגוף החודר) |
| משקל | כ-2,670 קילוגרם ברוטו, משקל המיירט כ-1,300 קילוגרם |
| ביצועים | |
| טווח | מעל 2,400 ק"מ (טווח מסווג) |
| תקרת גובה | מחוץ לאטמוספירה |
| ראש קרב והנחיה | |
| ראש קרבי | פגיעה פיזית |
.jpg){kind=link}
חץ 3 הוא טיל נגד טילים אקסו-אטמוספירי שמיועד ליירט טילים בליסטיים בחלל כחלק ממערכת הנשק חץ. הטיל פותח במפעל מלמ של התעשייה האווירית לישראל.
היכולת ליירט מחוץ לאטמוספירה מקטינה את הסכנה שראש הקרב, חומרי לחימה כימיים או ביולוגיים או שרידי הטיל, יתפזרו מעל שטח ישראל. מערכת 'חץ 3' היא הנדבך העליון במערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל כך שבהינתן תרחיש של כישלון יירוט על ידה יתאפשרו ניסיונות יירוט נוספים על ידי הנדבכים התחתונים[2] של המערכת. מכ"ם המערכת הוא "אורן אדיר" מתוצרת "אלתא מערכות". על פי הערכת יושב ראש סוכנות החלל הישראלית, יצחק בן ישראל, חץ 3 מסוגל ליירט גם לוויינים, יכולת השמורה לקומץ מדינות בעולם.[3]
בניסוי שנערך ב-2019 הוכח כי המערכת מסוגלת ליירט בחלל החיצון טילים בליסטיים בעלי ראש קרב גרעיני מתפצל לפני התפצלות ראש הקרב.[4]
ה"חץ 3" רשם יירוט בכורה מבצעי ראשון במלחמת חרבות ברזל ב-9 בנובמבר 2023 בו השמיד טיל בליסטי ששיגרו החות'ים לעבר אילת.[5]
הנדסה, מבנה ומאפיינים עריכה
הטיל הוא מערכת הגנה אקטיבית נגד טילים שמיועד ליירט את האיום מחוץ לאטמוספירה והרחק מהמטרה ובכך גם להקטין את רמת האיום והנזק וגם לאפשר לשכבה נמוכה יותר (חץ 2 וקלע דוד) ליירט את האיום אם החץ 3 נכשל ביירוט. האיום מאוכן על ידי מכ"ם "אורן אדיר".
בתמונות שפורסמו בדצמבר 2025, עם פריסת מערכת החץ 3 בגרמניה, ניתן היה לראות שעל מארזי החץ סומן שהמשקל ברוטו הוא 2,670 קילוגרם.[6] עם זאת, באתר "The Defense Watch" פורסם כי משקל המיירט הוא כ-1,300 קילוגרם.[7]
עקרון הפעולה של הראש הקרבי עריכה
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
עקרון הפעולה של חץ 3 מבוסס על פגיעה פיזית ישירה בטיל המטרה והשמדתה על ידי אנרגיה קינטית מבלי להזדקק לחומר נפץ, להבדיל מחץ 2, שראש הקרב שלו נושא מרעום קרבה המשמיד את טיל המטרה באמצעות מטען של חומר נפץ ורסס. האנרגיה הקינטית במפגש עם המטרה גדולה דייה להשמדת המטרה ללא צורך בחומר נפץ. מאידך, נדרש דיוק רב להשגת פגיעה ישירה. הראש הקרבי של חץ 3 מסוגל לתמרן באמצעות נחיר גמיש (הנעה וקטורית) - כלומר נחיר פליטה מתכוונן המסוגל להטות את הדחף.[8][9]
מימון אמריקאי לפיתוח עריכה
הגנרל פטריק אוריילי, ראש התוכנית האמריקנית להגנה מפני טילים, אמר בעדותו בקונגרס:
התכנון של החץ-3 מתקדם יותר מכל מה שאנחנו עושים בתוכניות הטילים נגד טילים שלנו בארצות הברית... במערכת יוטמע חיישן מיוחד ומערכת הנעה חדשה למיירט.
— פטריק אוריילי[10]
ב-5 באוגוסט 2008 אישר ראש סוכנות הגנת הטילים בפנטגון, גנרל טריי אוברינג, בעת ביקור בישראל כי ארצות הברית הסכימה לממן את פיתוח הטיל חץ 3, בעלות של כ-800 מיליון דולר.[11]
בחודש אפריל 2013 פרסם צבא ארצות הברית מכרז לבניית בסיס למערכת הגנה מטילים בליסטיים בישראל.[12] על פי התוכנית, בניית הבסיס תושלם עד סוף שנת 2014, בעלות שבין 10–25 מיליון דולר. על פי פרסום בירחון ג'יינס, הבסיס, אשר יוקם בבסיס הטילים של חיל האוויר בטל שחר, נועד לטילי חץ 3, ובנייתו תושלם לקראת השלמת פיתוחו של הטיל.[13]
| סיוע ארצות הברית לתוכנית החץ 3 לשנת כספים. המספרים הם במיליוני דולרים. | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2008 | 2009 | 2010 | 2011 | 2012 | 2013 | 2014 | 2015 | 2016 | 2017 | סך הכל |
| 20.0[14] | 30.0[14] | 50.0[14] | 59.0[14] | 66.2[14] | 74.7[14] | 74.7[14] | 74.7[14] | 89.6[14] | 55.8[14] | 594.7 |
ניסויים ופיתוח עריכה
- ב-23 בינואר 2012 משרד הביטחון התיר לפרסום לראשונה צילומים מסדרת ניסויים של הטיל המיירט חץ 3 בעת שיגורו.[10]
- ב-25 בפברואר 2013 ערכה ישראל ניסוי טיסה ראשון של הטיל, שהתנהל ללא תקלות וזכה להצלחה מלאה. משרד הביטחון פרסם את ההודעה הבאה:[15]”בשעה שמונה בבוקר המריא המיירט משדה הניסויים של חיל האוויר על שפת הים ועלה בתאוצה כלפי השמיים לכיוון הים התיכון. לאחר מכן המשיך המיירט בשיוט, חצה גובה של כמאה קילומטרים, ביצע סדרת תמרונים בחלל וערך מעקב אחר אובייקטים שונים, ביניהם גם כוכבים.”
- ב-3 בינואר 2014 נערך ניסוי שני של הטיל וזכה אף הוא להצלחה מלאה במהלכו הושלם ניסוי טיסה חופשית מחוץ לאטמוספירה. ראש מנהלת חומה, יאיר רמתי תיאר את הניסוי כך:[16]”לאחר השיגור, הטיל טס בצורה אנכית, יצא מהאטמוספירה, השליך את המנוע והפעיל את המנוע השני, שייט בגובה רב בשולי האטמוספירה, ביצע משימה מורכבת ונפל בים. לראשונה היה לנו מכ"ם חדש, המכונה אורן אדיר, שעקב אחרי הטיל וקיבל נתונים במהלך הטיסה. הטיסה בניסוי הזה הייתה ארוכה מבפעם קודמת. בקרוב נעבור לסדרת ניסויי יירוט מעשיים שבסיומם נתחיל בתהליך ייצור ואחריה תוגדר המערכת כמבצעית.”
- ב-16 בדצמבר 2014 דיווח משרד הביטחון על ניסוי מוצלח לכאורה של מערכת החץ 3 אולם בהמשך היום דווח על ידי גורמי ביטחון כי הניסוי לא נערך במלואו מכיוון שהתנאים לשיגור המיירט לא בשלו. מטרת הניסוי הייתה יירוט אקסו אטמוספירי מלא.[17] זו הייתה הפעם השנייה תוך 3 חודשים בה משרד הביטחון דיווח על ניסוי כהצלחה בפרויקט החץ אף שלא הושגו כל יעדי הניסוי.[18] רק לאחר שנודע כי תוצאות הניסוי דווחו לסוכנות הידיעות רויטרס, משרד הביטחון יצא בהודעה שנייה באותו היום וזו לשונה:[19] ”בהמשך להודעה שהפצנו בצהריים, נבקש להבהיר כי טיל המטרה יצא לדרכו וכי מערכת החץ עקבה אחריו במהלך מעופו. התנאים לשיגור המיירט לא בשלו, ולכן הוחלט להגדירו כניסוי בטיל המטרה בלבד.”
- ב-10 בדצמבר 2015 בוצע ניסוי מוצלח בטיל החץ 3 בבסיס חיל האוויר בפלמחים. במהלכו שוגר מיירט לעבר מטרה מחוץ לאטמוספירה, טיל מסוג "אנקור כסוף" מתוצרת "רפאל", ופגע בה באופן ישיר.[20][21]
- ב-7 בנובמבר 2016 פורסם כי פעילות יחידת ניסויי הטילים בבסיס פלמחים אשר ניהלה גם את ניסויי החץ תועבר למיקור חוץ משיקולי כדאיות כלכלית.[22]
- ב-18 בינואר 2017 נמסרה הסוללה הראשונה של ה"חץ 3" למערך ההגנה האווירית.[23]
- ב-22 בינואר 2019 התקיים ניסוי מוצלח של ה"חץ 3" על ידי משרד הביטחון וה-MDA בעקבות המתיחות באותה התקופה בצפון. בניסוי הטיל המיירט שוגר בהצלחה, פגע במטרה שאיתר המכ"ם והשמיד אותה.[24]
- ב-28 ביולי 2019 פורסם על ניסוי מוצלח של ה"חץ 3" במדינת אלסקה שבארצות הברית, בשיתוף עם צבא ארצות הברית. הניסוי, שנערך כנגד טיל מטרה מחוץ לאטמוספירה, נעשה תוך כדי שימוש במכ"ם אמריקאי מסוג AN\TPY2 והוגדר כמוצלח, לאחר שהטיל המיירט השמיד את טיל המטרה.[25]
- ב-18 בינואר 2022 פורסם על ניסוי מוצלח של ה"חץ 3" משדה ניסויים במרכז הארץ, בשיתוף עם הסוכנות האמריקנית להגנה מפני טילים. בניסוי, המדמה ירי מטח של טילים בליסטיים, שוגרו 2 טילי חץ, כאשר לכל מיירט תוכנית יירוט נפרדת. בנוסף, המערכת הצליחה לזהות את ראש הקרב האמיתי מבין ראשי הקרב המתפצלים, וליירט אותו.[26]
- באוגוסט 2017 דווח כי ישראל החלה בעבודה על פיתוח רעיוני של החץ 4, שיתמודד עם ראשי קרב מתפצלים בחלל, בנוסף להגדלת הדיוק והטווח.[27][28]
מכירות עריכה
ב-18 בינואר 2017 נמסרה המערכת הראשונה למערך ההגנה האווירית של חיל האוויר הישראלי.[23]
בקיץ 2023 חתמו התעשייה האווירית וגרמניה על עסקה למכירת מערכת חץ 3 בסכום של 3.5 מיליארד דולר (כ-14 מיליארד שקל). עסקה זו היא העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות מדינת ישראל.[29] העסקה אושרה באוגוסט ונחתמה ב-28 בספטמבר בביקור של שר הביטחון יואב גלנט בגרמניה.[30] ונחתמה באופן סופי ב-23 בנובמבר 2023.[31] ב-30 בנובמבר 2025 פורסם שגרמניה תציב באדמתה את "חץ 3" לשימוש מבצעי[32], כאשר ב-3 בדצמבר 2025 נמסרו מערכת החץ שהוזמנו לגרמניה בטקס סמוך לברלין.[33]
שימוש מבצעי עריכה
ב-9 בנובמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, מערכת "חץ 3" ביצעה בהצלחה יירוט מבצעי ראשון של טיל בליסטי ממשפחת שיהאב-3,[34] כנראה "חאדר"[35] או "קדר-110", ששוגר לעבר ישראל על ידי החות'ים מתימן.[36][37][5] יירוט זה היה היירוט המבצעי הראשון בהיסטוריה שנעשה מחוץ לאטמוספירה (גובה מעל 100 ק"מ) ונחשב לאקט המלחמתי הראשון בחלל.
ב-14 באפריל 2024, במהלך המתקפה האיראנית על ישראל (אשר התרחשה במהלך מלחמת חרבות ברזל), מערכת "חץ 3" יירטה בהצלחה עשרות טילים בליסטיים ממשפחת קדר-110 ועימאד ששוגרו מאיראן נגד מטרות צבאיות במדינת ישראל.[38][39]
ב-21 ביולי 2024 בוצע שימוש במערכת לצורך יירוט טיל קרקע-קרקע ששוגר על ידי המורדים החות'ים בתימן לעבר אילת כתגובה למבצע יד ארוכה שביצעה ישראל יום קודם לכן.[40]
ב-27 בספטמבר 2024 בשעה 00:49 יירטה המערכת בהצלחה טיל בליסטי ששיגרו החות'ים לעבר גוש דן. היירוט בוצע מחוץ לאטמוספירה אך הופעלו אזעקות מחשש לרסיסים ושברי יירוט.[41]
ב-1 באוקטובר 2024 החל מהשעה 19:15 יירטה המערכת מגוון רחב של טילים בליסטיים ששוגרו מאיראן לעבר ישראל בהיקף נרחב. רוב הטילים יורטו או נחתו בשטחים פתוחים בנגב וביהודה ושומרון.
ב-4 במאי 2025 פרסם דובר צה"ל שמאז חידוש הלחימה יירט חיל האוויר עשרות טילים בליסטיים ששיגרו החות'ים מתימן באחוזי הצלחה של מעל 95%.[42]
במהלך מבצע עם כלביא בין ה-13 ל-24 ביוני 2025 מערך ההגנה האווירית בסיוע ארצות הברית יירט 86% ממאות הטילים הבליסטיים ששוגרו מאיראן לישראל, כאשר החץ 3 היה המיירט המרכזי של ישראל בהתמודדות עם הטילים הבליסטיים.[43]
גם במבצע שאגת הארי נעשה שימוש במיירטי חץ 3, אך ממשלת ישראל נמנעה מלהזמין מלאי נאות של מיירטים אלה, וכתוצאה מכך נגרמו בישראל פגיעות של טילי מצרר שלא יורטו.[44]
מפעילים עריכה
ראו גם עריכה
- חץ (מערכת נגד טילים)
- חץ 2
- חץ 4
- THAAD
- SM-3
- טיל נגד טילים
- מתקן המכ"ם בדימונה - מאפשר גילוי שיגורים בליסטיים אף מאיראן
קישורים חיצוניים עריכה
- פטנט שנרשם על מערכת ההנחיה של הראש הקרבי בטיל חץ 3
- דני שלום, חץ 3 - לקראת הניסוי הראשון, באתר "IsraelDefense", 26 באפריל 2011
- אודי עציון, האישה שתעצור את אחמדינג'ד, באתר ידיעות אחרונות, 30 בנובמבר 2011 (הקישור אינו פעיל)
- שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., תיעוד: כך נראה טיל החץ 3 במעופו לחלל, באתר ynet, 25 בפברואר 2013
- נעמי צורף, מעל כולם, באתר חיל האוויר הישראלי, 27 בפברואר 2014
- אודי עציון, קיל טיל 3, באתר ידיעות אחרונות, 2 באפריל 2018
- שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., בלי ראש קרבי, קטן יותר מחץ 2 ועם מדחפים: כך הפך חץ 3 ל"רכב הרג" בחלל, באתר ynet, 29 ביולי 2019
- קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg כך נראה הניסוי המוצלח במערכת "חץ 3", באתר צה"ל, 18 בינואר 2022
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg ניסוי במערכת חץ 3, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:03), 18 בינואר 2022
- מיטל וייזברג, האיום מתימן: מערכת חץ הופעלה לראשונה. כך זה עבד, באתר גלובס, 31 באוקטובר 2023
- קווים לדמותה של גיבורת היום, מערכת "חץ-3", באתר TechTime, 14 באפריל 2024
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg IAI Arrow 3 Interceptor, סרטון בערוץ "IAI", באתר יוטיוב (אורך: 01:49)
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg הגיבורים השקטים של המלחמה עם איראן - שיירטו את מטחי הטילים, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 06:05), 29 ביוני 2025
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg מפא"ת שבמשרד הביטחון מסכם את מבצע 'עם כלביא', סרטון בערוץ "משרד הביטחון", באתר יוטיוב (אורך: 01:29)
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ דין שמואל אלמס, 2 מיליון דולר ליירוט: המהנדסת של פרויקט החץ מספרת על מאחורי הקלעים, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2023
- ^ חץ 2, קלע דוד, כיפת ברזל.
- ^ Opall-Rome, Barbara (2009-11-09). "Israeli experts: Arrow-3 could be adapted for anti-satellite role"
- ^ רון בן ישי, החץ שיפגע בטיל הגרעיני לפני הפיצול המסוכן, באתר ynet, 29 ביולי 2019
- ^ 1 2 טל לב רם, "היסטורי": בתעשייה האווירית מברכים על יירוט הבכורה של "חץ 3", באתר מעריב אונליין, 9 בנובמבר 2023,
שמחה רז, משרד הביטחון: "יירוט מבצעי ראשון לחץ 3", באתר "סרוגים", 9 בנובמבר 2023 - ^ "נקודת מפנה": גרמניה מתלהבת מ"חץ 3", רוצה את 4 - והקנצלר מגיע לישראל, באתר ynet, 6 בדצמבר 2025
- ^ Arrow 3 Missile Defense System, באתר thedefensewatch.com (באנגלית)
- ^ עוקב אחר הכוכבים, IsraelDefense, מרץ 2013
- ^ קומה נוספת להגנה: ניסוי חץ 3 ומשמעותו, המכון למחקר ביטחון לאומי, יפתח שפיר, פברואר 2013
- ^ 1 2 אמיר בוחבוט, צפו: צילומים ראשונים של שיגור הטיל "חץ-3", באתר וואלה, 24 בינואר 2012
- ^ אמיר אורן, ישראל וארה"ב הסכימו: חץ-3 יפותח ויתוקצב, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2008
- ^ Y--BMD Launcher LS 13103, Israel, FedBizOpps.Gov
- ^ גילי כהן, בכיר בצה"ל: ישראל מאיצה את פיתוח ה"חץ 3" - נערכת לאיום גרעיני, באתר הארץ, 3 ביוני 2013
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ גילי כהן, ניסוי טיסה מוצלח ראשון ל"חץ 3", באתר הארץ, 25 בפברואר 2013
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., הבוקר בוצע ניסוי מוצלח במערכת "חץ 3", באתר ynet, 3 בינואר 2014
- ^ ניר דבורי, משרד הביטחון: ניסוי בחץ נכשל, באתר מאקו, 24 בפברואר 2015
- ^ גילי כהן, בתוך שלושה חודשים: משרד הביטחון הסתיר בשנית ניסוי כושל במערכת ה"חץ", באתר הארץ, 16 בדצמבר 2014
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., מבוכה: "נכשל ניסוי של מערכת חץ 3", באתר ynet, 16 בדצמבר 2014
- ^ אלי אשכנזי, שנה אחרי הכישלון: ניסוי "חץ 3" הצליח, המערכת יירטה לראשונה טיל בחלל, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2015
- ^ חדשות 2, ניסוי מוצלח למערכת ההגנה האווירית חץ 3, באתר מאקו, 10 בדצמבר 2015
- ^ אודי עציון, צה"ל מפריט את שיגור טילי החץ, באתר ynet, 7 בנובמבר 2016
- ^ 1 2 שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., "חץ 3" מבצעית: המערכת המתקדמת נמסרה לחיל האוויר, באתר ynet, 18 בינואר 2017
- ^ משרד הביטחון ביצע ניסוי מוצלח במערכת חץ 3, באתר הארץ, 22 בינואר 2019
- ^ אמיר בוחבוט, יירוט מחוץ לאטמוספירה: סדרת ניסויים מוצלחת למערכת "חץ 3" באלסקה, באתר וואלה, 28 ביולי 2019
- ^ ניר דבורי, מערכת הביטחון השלימה הבוקר ניסוי מוצלח במערכת 'חץ 3', באתר מאקו, 18 בינואר 2022
- ^ ישראל החלה בעבודה על פיתוח רעיוני של החץ-4, באתר DefenseNews, אוגוסט 2017 (באנגלית)
- ^ שי לוי, מתכוננים לאיום עתידי: ישראל החלה לפתח את ה"חץ 4", באתר מאקו, 8 באוגוסט 2017
- ^ דין שמואל אלמס, העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות המדינה יוצאת לדרך: מערכת חץ 3 תימכר לגרמניה, באתר גלובס, 17 באוגוסט 2023
- ^ העסקה הביטחונית הגדולה בישראל: גלנט חתם על עסקה מכירת מערכת חץ 3 לגרמניה, באתר ynet, 28 בספטמבר 2023,
לילך שובל, העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות ישראל: שר הביטחון גלנט חתם על מכירת ״חץ 3״ לגרמניה, באתר ישראל היום, 28 בספטמבר 2023 - ^ יובל אזולאי, נחתמה סופית עסקת הענק לאספקת טילי חץ 3 לגרמניה, באתר כלכליסט, 23 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 גאווה כחול לבן: המערכת שהצילה את ישראל מאיראן נפרסת באירופה, באתר מעריב אונליין, 30 בנובמבר 2025
- ^ דב גיל-הר, מיירטים ישראליים בשמי ברלין: מערכת "חץ 3" נמסרה לגרמניה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 בדצמבר 2025
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., "המסר - ישראל יודעת לתת מענה הגנתי בכמה זירות": היירוט ההיסטורי של "חץ 3", באתר ynet, 12 בנובמבר 2023
- ^ יובל אזולאי, הביצועים של טילי החץ במערכה צפויים להאיץ את מכירתם בעולם, באתר כלכליסט, 10 בנובמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל יירט בהצלחה איום בליסטי בחלל על ידי חץ 3, באתר וואלה, 9 בנובמבר 2023
- ^ יואב זיתון, סיון חילאי, מאיר אוחיון, ליאור בן ארי, הירי מתימן לאילת נמשך: מערכת "חץ 3" יירטה טיל, כטב"ם הופל בדרך לישראל, באתר ynet, 9 בנובמבר 2023
- ^ אור פיאקלוב, איראן מציגה את הטילים שהיא ירתה על ישראל במתקפה לפני שבועיים, באתר X, 2 במאי 2024
- ^ Frederik Pleitgen, An up-close look at the type of missiles Iran's Revolutionary Guard Corps used in its attack on Israel., X, 1 במאי 2024
- ^ 12, משלחת המו"מ הישראלית לעסקת חטופים תצא לשיחות ביום חמישי, באתר גלובס, 21 ביולי 2024
- ^ יירטה את הטיל מתימן לגוש דן: זוהי מערכת חץ 3, באתר ישראל היום, 27 בספטמבר 2024
- ^ קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg מערכת את"צ, יומן המלחמה - 04/05, באתר צה"ל, 4 במאי 2025
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., 900 מטרות, 30 בכירים, 1,500 גיחות | כל המספרים מהמלחמה עם איראן, והתיעודים, באתר ynet, 27 ביוני 2025
- ^ עמרי מניב, מחדל המיירטים: המלאי הדליל, הדיונים שבוטלו והתקציבים שנבלמו | תחקיר, באתר מאקו, 25 באפריל 2026
| הגנה מפני טילים בישראל ישראל | ||
|---|---|---|
| מערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל נגד רקטות וטילים | ||
| חץ 4 (בפיתוח) | טיל נגד טילים אקסו-אטמוספירי, מיועד לירוט טילים בליסטיים בעלי ראשי קרב מתפצלים בחלל | "חץ 3" "כיפת ברזל" "אור איתן" - נשק לייזר |
| חץ 3 | טיל נגד טילים, מערכת הגנה אקסו-אטמוספירית נגד טילים בליסטיים ובפרט נגד טילים בליסטיים בין-יבשתיים | |
| חץ 2 | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים ארוכי-טווח ובפרט נגד טילים בליסטיים | |
| קלע חד (בפיתוח) | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים היפר-סוניים | |
| קלע דוד | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילי קרקע-קרקע לטווחים בינוניים-ארוכים ונגד טילי שיוט וכלי טיס | |
| כיפת ברזל | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילים לטווחים קצרים ובינוניים, וכן נגד מטוסים וכלי טיס בלתי מאוישים. התצורה הימית מכונה כיפת מגן. | |
| אור איתן | מערכת הגנה מקומית מבוססת נשק לייזר נגד רחפנים, כטב"מים, פצצות מרגמה ורקטות קצרות-טווח, נקראה בעבר "מגן אור" ו"קרן ברזל" (Iron Beam). | |
| מערכות נוספות | MIM-104D פטריוט ("יהלום") • להב ברזל (גרסה מוקטנת של אור איתן) • להב אור (נשק לייזר קטן בשימוש מג"ב) | |
| מערכות ההגנה נגד טילים לכלי רכב, כלי טיס וכלי שיט | ||
| לכלי טיס | לוחמה אלקטרונית • מוץ • נור • מגן רקיע | |
| לכלי שיט | לוחמה אלקטרונית • ברק 1 • ברק 8 • ברק MX • כיפת מגן • תותח אוטומטי פלנקס (נוקמני) | |
| לכלי רכב | מעיל רוח • חץ דורבן • מעגל איתן • כיפת רחפן | |
| מערכות גילוי והתראה | ||
| מכ"מים ומערכות התראה | מתקן המכ"ם בדימונה • מכ"ם אורן ירוק • מכ"ם אורן אדיר • מכ"ם ר"ז EL/M-2084 • מכ"ם EL/M-2083 • טל שמיים • הילה • צבע אדום | |
| ערכים קשורים | ||
| ראו גם | קובץ:Tag Hagana Avirit 2011.svg מערך ההגנה האווירית של צה"ל • תעשייה ביטחונית בישראל • מנהלת חומה • רפאל מערכות לחימה מתקדמות • התעשייה האווירית לישראל • אלביט מערכות • אלתא מערכות • אמפרסט מערכות • חץ (מערכת נגד טילים) | |
.svg){kind=link}
.jpg){kind=link}
| כלי טיס מתוצרת התעשייה האווירית לישראל | ||
|---|---|---|
| מטוסי קרב | נשר • כפיר • נמר • אריה • לביא • F/A-259 סטרייקר | |
| מטוסים צבאיים | ערבה • סי-סקאן • צוקית | |
| מטוסים אזרחיים | וסטווינד • גאלפסטרים G100 (אסטרה) • גאלפסטרים G200 (גלקסי) | |
| כטב"מים | בירד-איי • I-View | |
| כטב"מים טקטיים | מוסקיטו • סקאוט • RQ-2 פיוניר • האנטר • סרצ'ר • פנתר • תעתוע • הרון-T | |
| כטב"מים לשהייה ממושכת | הרון 1 • איתן • סופר הרון • הרון 2 • יסעורון ירוק | |
| חימוש משוטט | הארפי • הארופ • ברקן ירוק | |
| טילים | שביט (משגר לוויינים) • יריחו • להט • להט אלפא • נמרוד • ברק 8 • ברק MX • גבריאל • לורה • חץ 2 • חץ 3 • חץ 4 • רמפייג' • ג'אמפר • Wind Demon (אנ') | |