ראש המטה הכללי
פעולות נוספות
| |||
| דיוקנו הרשמי של הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, מרץ 2025 | |||
| דיוקנו הרשמי של הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, מרץ 2025 | |||
| איוש נוכחי | אייל זמיר | ||
|---|---|---|---|
| תאריך כניסה לתפקיד | 5 במרץ 2025 | ||
| דרכי מינוי | מתמנה על ידי ממשלת ישראל בהמלצת שר הביטחון | ||
| תחום שיפוט | ישראל ישראל | ||
| דרגה | רב-אלוף רב-אלוף (אוויר) רב-אלוף | ||
| מושב המשרה | מגדל המטכ"ל, מחנה רבין, תל אביב, ישראל | ||
| משך כהונה קצוב | 3 שנים (שר הביטחון יכול להאריך את כהונת הרמטכ"ל לשנה רביעית) | ||
| ייסוד המשרה | 1 ביוני 1948 | ||
| איוש ראשון | יעקב דורי | ||
ראש המטה הכללי (או בקיצור: הרמטכ"ל) הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא הגנה לישראל, העומד בראש המטה הכללי של צה"ל.
ראש המטה הכללי נתון למרות ממשלת ישראל וכפוף ישירות לשר הביטחון. הוא קצין בדרגת רב-אלוף (רא"ל), הדרגה הגבוהה ביותר בצה"ל.
מעמד הרמטכ"ל עריכה
מעמדו של הרמטכ"ל מוגדר בחוק יסוד: הצבא, שנחקק בשנת 1976 ובו נאמר (סעיף 3):
- (א) הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי.
- (ב) ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון.
- (ג) ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון.
למעשה, שר הביטחון חייב להגיע להסכמה על המינוי עם ראש הממשלה, שכן רק לראש הממשלה הסמכות להביא את המינוי לאישור הממשלה.
המינוי קצוב לתקופת כהונה בת שלוש שנים, אשר ניתן להאריכה בשנה נוספת. תקופה זו אינה מוגדרת בחוק, אך נהוגה החל מקום המדינה.[1][2]
חוק יסוד: הצבא לא מתייחס כלל לסמכותו של ראש הממשלה כלפי הרמטכ"ל. למעשה ממילא שר הביטחון חייב ליידע את ראש הממשלה על כל פעולה משמעותית שצה"ל רוצה ליזום (גם לפי "מסמך הקונסטיטוציה" וגם לפי נהלים פנימיים שקיימים במשרדי ראש הממשלה ושר הביטחון).
חנן מלצר, בתפקידו בפרקליטות הצבאית, כתב חוות דעת ובה שלוש גישות אפשריות ליחס בין הרמטכ"ל לשר הביטחון:
- כפיפות מוחלטת – השר רשאי להתערב בכל נושא, והוא מעין 'רמטכ"ל על' (כנציג הממשלה).
- כפיפות אסטרטגית – הרמטכ"ל כפוף לשר הביטחון בנושאים בעלי משמעות מדינית או אסטרטגית, אך ניהול שוטף ואירועים טקטיים בסמכות מלאה של הרמטכ"ל.
- כפיפות יחסית – בנושאים האסטרטגיים הרמטכ"ל כפוף לשר הביטחון, אך בניהול שוטף ואירועים טקטיים שר הביטחון מוסמך רק לאשר או לפסול את הצעת הרמטכ"ל.
בפרקטיקה נהוגה "כפיפות יחסית". כך מינוי קצינים מדרגת אל"ם נקבע בידי הרמטכ"ל בלבד, אך המינוי נכנס לתוקף רק לאחר אישור שר הביטחון (או אישור ראש הממשלה אם הרמטכ"ל מעוניין להביא לאישורו).
מסמך אסטרטגיית צה"ל שפרסם הרמטכ"ל גדי איזנקוט הרחיב את הגדרת תפקידו של הרמטכ"ל והגדירו כ"מפקד המערכה" וכמי שקובע את "הרעיון והתפישה להשגת המשימה". הרמטכ"ל מתפקד הן כחוליה המקשרת בין הצבא לדרג המדיני, הממשלה ובתוכה הקבינט, הן כיועץ להפעלת הכוח ובניינו והן כמפקד הצבא במערכה כולה, וכקבלן הביצוע של החלטות הממשלה ושל בניין הצבא.[3]
היסטוריה עריכה
תפקיד הרמטכ"ל החל בארגון "ההגנה", שם נקרא בשם זה מי שעמד בראש המטה הכללי של "ההגנה". עם הקמת צה"ל, הוסבו מטכ"ל ההגנה והרמטכ"ל שעמד בראשו, יעקב דורי לעמוד בראש צה"ל.
הרמטכ"ל מתמנה רשמית לתקופת כהונה בת שלוש שנים, אשר ניתן להאריכה בשנה נוספת. יוצא דופן היה רפאל איתן אשר כהונתו הוארכה פעמיים, והוא כיהן במצטבר חמש שנים. מנגד, היו מספר רמטכ"לים אשר לא סיימו את תקופת כהונתם המלאה: יגאל ידין התפטר על רקע חילוקי דעות לגבי תקציב צה"ל. מרדכי מקלף כיהן בתפקיד במשך שנה אחת בלבד על פי בקשתו, דוד אלעזר נאלץ להתפטר על רקע המלצות ועדת אגרנט שחקרה את מלחמת יום הכיפורים, דני חלוץ התפטר בשל הביקורת על התנהלות מלחמת לבנון השנייה והרצי הלוי התפטר על רקע כישלון צה"ל במניעת טבח שבעה באוקטובר. בעקבות התפטרותו של אלעזר בראשית אפריל 1974 שימש כממלא מקומו אלוף יצחק חופי עד כניסתו של מרדכי גור לתפקיד באמצע החודש.[4] כמו כן, שני רמטכ"לים ויתרו על חלק מהארכת כהונתם: אמנון ליפקין-שחק ביקש לסיים את תפקידו באמצע השנה הרביעית, על רקע רצונו לעבור לפוליטיקה ולהתמודד על ראשות הממשלה. חיים לסקוב ביקש שלא לכהן שנה רביעית על רקע חילוקי דעות שלו עם שמעון פרס.
בשנת 2005 ראש ממשלת ישראל אריאל שרון ושר הביטחון שאול מופז לא האריכו את כהונתו של משה יעלון לשנה רביעית, במהלך שהתפרש כהדחה על רקע התנגדותו של יעלון לתוכנית ההתנתקות. על מנת למנוע בעיות כאלו בעתיד, וכפי שנעשה לגבי משרות אחרות כמו זו של נשיא המדינה, מינה שר הביטחון עמיר פרץ את רב-אלוף גבי אשכנזי בשנת 2007 לתקופה של ארבע שנים, ובכך הסיר את חוסר הוודאות בנוגע להוספת השנה הרביעית (אך לקראת סוף כהונת אשכנזי עלתה סוגיית הארכת כהונתו לשנה חמישית).
לאורך השנים מונו לתפקיד הרמטכ"ל קצינים שצמחו בחילות היבשה, לרוב יוצאי חטיבת גולני, הצנחנים וחיל השריון, פרט לרמטכ"ל דן חלוץ שהגיע מחיל האוויר. על אף שרמטכ"לים פיקדו על יחידות שונות בצה"ל טרם מינויים לתפקיד, כולם פיקדו על אחת מהחטיבות הלוחמות בצה"ל.[5]
ראש המטה הכללי המכהן וה-24 במספר הוא רב-אלוף אייל זמיר, שנכנס לתפקיד ב-5 במרץ 2025.
עם סיום כהונתו, חלה על הרמטכ"ל (בדומה לבכירים נוספים במערכת הביטחון בישראל) תקופת צינון של שלוש שנים קודם שיוכל להיבחר כחבר הכנסת, להתמנות לשר בממשלה או להיבחר לראשות הממשלה.
רשימת ראשי המטה הכללי עריכה
| מס' | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
תקופת כהונה | ראש הממשלה הממנה | שר הביטחון הממנה | אירועים מרכזיים | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך לועזי | |||||||
| 1 | קובץ:Yaakov Dori2.jpg | רב-אלוף
(1899–1973) |
1 ביוני 1948 | 9 בנובמבר 1949 | דוד בן-גוריון | * הקמת צה"ל | |
| 2 | קובץ:D357-089 Yigael & Carmella Yadin (cropped).jpg | רב-אלוף
(1917–1984) |
9 בנובמבר 1949 | 7 בדצמבר 1952 | |||
| 3 | קובץ:Mordechai Maklef 1952 (cropped).jpg | רב-אלוף
(1920–1978) |
7 בדצמבר 1952 | 6 בדצמבר 1953 | |||
| 4 | קובץ:Moshe Dayan, Chief of General Staff.jpg | רב-אלוף
(1915–1981) |
6 בדצמבר 1953 | 29 בינואר 1958 | |||
| 5 | קובץ:Chaim Laskov.jpg | רב-אלוף
(1919–1982) |
29 בינואר 1958 | 1 בינואר 1961 | |||
| 6 | קובץ:Tzvi Tzur, Chief of General Staff.jpg | רב-אלוף
(1923–2004) |
1 בינואר 1961 | 1 בינואר 1964 | |||
| 7 | קובץ:הרמטכ"ל רבין. 003994467.jpg | רב-אלוף
(1922–1995) |
1 בינואר 1964 | 1 בינואר 1968 | לוי אשכול | ||
| 8 | קובץ:Haim Bar-Lev, Chief of General Staff.jpg | רב-אלוף
(1924–1994) |
1 בינואר 1968 | 1 בינואר 1972 | לוי אשכול | משה דיין | מלחמת ההתשה |
| 9 | קובץ:David Elazar (Dado).jpg | רב-אלוף
(1925–1976) |
1 בינואר 1972 | 3 באפריל 1974 | גולדה מאיר | מלחמת יום הכיפורים | |
| (מ"מ) | קובץ:Yitzhak Hofi 1982 - 1990.jpg | אלוף יצחק חופי (1927–2014) |
3 באפריל 1974 | 16 באפריל 1974 | |||
| 10 | קובץ:Mordechai Gur, Chief of General Staff (cropped).jpg | רב-אלוף
(1930–1995) |
16 באפריל 1974 | 16 באפריל 1978 | |||
| 11 | קובץ:Rafael Eitan, Chief of General Staff.jpg | רב-אלוף
(1929–2004) |
16 באפריל 1978 | 19 באפריל 1983 | מנחם בגין | עזר ויצמן |
|
| 12 | קובץ:Moshe Levi, Chief of General Staff.jpg | רב-אלוף
(1936–2008) |
19 באפריל 1983 | 19 באפריל 1987 | משה ארנס | ||
| 13 | קובץ:Dan Shomron, Chief of General Staff.jpg | רב-אלוף
(1937–2008) |
19 באפריל 1987 | 1 באפריל 1991 | יצחק שמיר | יצחק רבין | |
| 14 | קובץ:Ehud Barak, Chief of General Staff.jpg | רב-אלוף
(1942–) |
1 באפריל 1991 | 1 בינואר 1995 | משה ארנס | ||
| 15 | קובץ:Amnon Lipkin-Shahak, Chief of General Staff.jpg | רב-אלוף
(1944–2012) |
1 בינואר 1995 | 9 ביולי 1998 | יצחק רבין | ||
| 16 | קובץ:Shaul Mofaz, Chief of General Staff.jpg | רב-אלוף
(1948–) |
9 ביולי 1998 | 9 ביולי 2002 | בנימין נתניהו | יצחק מרדכי | |
| 17 | קובץ:Moshe «Bogie» Yaalon, Chief of General Staff.jpg | רב-אלוף
(1950–) |
9 ביולי 2002 | 1 ביוני 2005 | אריאל שרון | בנימין בן אליעזר | האינתיפאדה השנייה |
| 18 | קובץ:Dan Halutz, Chief of General Staff.jpg | רב-אלוף
(1948–) |
1 ביוני 2005 | 14 בפברואר 2007 | שאול מופז | ||
| 19 | קובץ:Gabi Ashkenazi, Chief of General Staff.jpg | רב-אלוף
(1954–) |
14 בפברואר 2007 | 14 בפברואר 2011 | אהוד אולמרט | עמיר פרץ | |
| 20 | קובץ:Benny Gantz, Chief of General Staff.jpg | רב-אלוף
(1959–) |
14 בפברואר 2011 | 16 בפברואר 2015 | בנימין נתניהו | אהוד ברק | |
| 21 | קובץ:Gadi Eizenkot. I.jpg | רב-אלוף
(1960–) |
16 בפברואר 2015 | 15 בינואר 2019 | משה יעלון | ||
| 22 | קובץ:Avivcoch.jpeg | רב-אלוף
(1964–) |
15 בינואר 2019 | 16 בינואר 2023 | אביגדור ליברמן | ||
| 23 | קובץ:Herzi Halevi RAV ALUF.jpg | רב-אלוף
(1967–) |
16 בינואר 2023 | 5 במרץ 2025 | יאיר לפיד[6] | בני גנץ[6] | |
| 24 | קובץ:Eyal Zamir-RAV ALUF.jpg | רב-אלוף
(1966–) |
5 במרץ 2025 | מכהן | בנימין נתניהו | ישראל כ"ץ | |
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
רמטכ"לים לשעבר בפוליטיקה הישראלית עריכה
נכון למאי 2024 הצטרפו לפוליטיקה 14 רמטכ"לים לשעבר, יותר ממחצית מכלל הרמטכ"לים שכיהנו בישראל. הבולטות של בכירי מערכת הביטחון בפוליטיקה בישראל היא תופעה יוצאת דופן, ובמיוחד בקרב מדינות דמוקרטיות.[דרוש מקור]
- משה דיין, הרמטכ"ל הרביעי, בשנת 1959. דיין נבחר לכנסת הרביעית כחבר הכנסת מטעם מפלגת מפא"י ומונה לשר החקלאות.
- צבי צור נבחר לכנסת השישית מטעם רפ"י אולם פרש אחרי מספר שבועות. אחר כך היה עוזרו של דיין במשרד הביטחון.
- חיים בר-לב מונה להיות שר המסחר והתעשייה זמן קצר לאחר פרישתו ב-1972, לאחר מכן מונה לשגריר ישראל ברוסיה.
- יצחק רבין שהיה שגריר בארצות הברית נבחר לכנסת השמינית ומונה להיות שר העבודה. זמן קצר לאחר מכן, עם התפטרות גולדה מאיר, נבחר לראשות הממשלה. אחר כך היה שר הביטחון ושוב ראש הממשלה.
- יגאל ידין נבחר לכנסת התשיעית בראשות מפלגת ד"ש שהקים, והתמנה לסגן ראש הממשלה מנחם בגין.
- מוטה גור הצטרף אף הוא למפלגת העבודה לקראת בחירות 1981, ובממשלת פרס הראשונה היה לשר הבריאות.
- רפאל איתן הצטרף למפלגת התחייה ולאחר מכן רץ עצמאית בראשות צומת, ב-1996 היה לסגן ראש הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה.
- אהוד ברק כיהן כראש ממשלה ושר ביטחון.
- אמנון ליפקין-שחק כיהן כשר תחבורה.
- שאול מופז כיהן כשר ביטחון.
- משה יעלון כיהן אף הוא כשר ביטחון.
- בני גנץ הצטרף לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת למערכת הפוליטית. גנץ כיהן כשר ביטחון בשתי ממשלות וכשר ללא תיק בממשלת החירום וכחבר בקבינט המלחמה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל.
- גבי אשכנזי הצטרף לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת לרשימת "כחול-לבן" וכיהן כיו"ר ועדת חוץ וביטחון וכשר החוץ.
- גדי איזנקוט הצטרף לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש לרשימה "המחנה הממלכתי" ושימש כחבר כנסת. לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הפך לשר ללא תיק בממשלת החירום וחבר בקבינט המלחמה.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- מאיר פינקל, הרמטכ"ל: מחקר השוואתי של שישה היבטים בתפקודו של מפקד הצבא, הוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון, 2018
- גיא אביעד, הרמטכ"לים: ראשי המטה הכללי של צה"ל בשנים 1948–1963, הוצאת מודן, צה"ל/המחלקה להיסטוריה, משרד הביטחון, 2020
- שי חורב, בחירת ראש המטה הכללי של צה"ל, חיפה: דוכיפת, 2019
קישורים חיצוניים עריכה
- מתן גלין ודנה פטרוב, 65 בתמונות: הרמטכ“לים לשעבר ברגעים מיוחדים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 30 במאי 2013
- אפרים לפיד, הרמטכ"לים: ראשי המטה הכללי של צה"ל בשנים 1948–1963 מאת גיא אביעד, באתר "IsraelDefense", 25 בינואר 2021
- שני אלמוג, השתקפויות של החברה בישראל בפקודות המנהיג הצבאי: ניתוח מקרה הרמטכ"ל, באתר אגודת חוקרי צבא-חברה בישראל, 20 במרץ 2022
- פרופ' אסא כשר, האתיקה של בחירת רמטכ"ל, מערכות, 23 ביוני 2022
- סרטונים הרמטכ"לים, סדרת טלוויזיה | פרק 1 | פרק 2 | פרק 3 | פרק 4 | פרק 5 | רשות השידור, 2017
הערות שוליים עריכה
- ^ צוות המשרוקית של גלובס, האם ממשלת שרון הדיחה את משה יעלון מתפקיד הרמטכ"ל?, באתר גלובס, 28 במרץ 2023
- ^ שלמה נקדימון, כך מינו כאן רמטכ"לים לפני וילה גלנט ולפני אהוד ברק, באתר הארץ, 10 בפברואר 2011
- ^ גל פרל פינקל, מבחן תפקודו של רמטכ"ל, "עדכן אסטרטגי", כרך 23 גיליון 2, אפריל 2020, עמודים 103–106
- ^ אלחנן אורן, תולדות מלחמת יום הכיפורים, תל אביב: המחלקה להיסטוריה, 2013, עמ' 569
- ^ אתר למנויים בלבד אמיר אורן, מ"פ צעיר עם שאיפות? בלי חטיבת הצנחנים זה לא יצליח, באתר הארץ, 19 ביוני 2022
- ^ 1 2 מינויו של הרצי הלוי לרמטכ"ל אושר ב-23 באוקטובר 2022 על ידי ממשלת ישראל השלושים ושש בראשות יאיר לפיד בהמלצת שר הביטחון בני גנץ. המינוי נכנס לתוקף בעת כהונת ממשלת ישראל השלושים ושבע בראשות בנימין נתניהו, בה כיהן יואב גלנט כשר הביטחון.
| ראשי המטה הכללי של צה"ל | ||
|---|---|---|
|