Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ספירלת השתיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות

ספירלת השתיקה היא תאוריה במדע המדינה ובתקשורת, לפיה תפיסתו של אדם לגבי התפלגות הדעות בציבור, משפיעה על נכונותו להביע את דעתו.[1][2] התאוריה, המכונה גם תאוריית דעת הקהל, טוענת כי אנשים נוטים להיות בטוחים וגלויים יותר בהבעת דעתם כאשר הם מבחינים שדעתם האישית זוכה לתמיכה רחבה בקבוצה. לעומת זאת, כאשר אדם מבחין שדעתו אינה פופולרית בקבוצה, הוא ייטה להיות מסויג יותר ולשמור על שתיקה. במילים אחרות, מנקודת מבטו של הפרט, האופן שבו הוא סבור שאחרים תופסים אותו חשוב לו יותר מן הצורך שדעתו תישמע. ה״ספירלה״ נוצרת כאשר המיעוט משתיק את עצמו מרצונו. דבר זה גורם לרוב להישמע חזק ובולט יותר, משום שהשתיקה מתפרשת כהסכמה והתחושה היא שאין כמעט התנגדות. כתוצאה מכך, חברי הדעה שבמיעוט נוטים עוד פחות להביע את דעתם.[3]

אמצעי התקשורת יכולים להשפיע משמעותית על דעת הקהל, בכך שהם יוצרים אשליה של דעה רווחת, אשר נתפסת בעיני הציבור כדעה המקובלת וכדעת הרוב. מהלך זה גורם לאדם הבודד לחוש שדעתו היא בעמדת מיעוט, ולהצניע אותה. כך נגרם, על פי התאוריה, אפקט דומינו המביא בסופו של דבר לשינוי במציאות.

רקע עריכה

קובץ:Diagram of the spiral of silence.jpg
תרשים של ספירלת השתיקה

תאוריית ספירלת השתיקה פותחה ונוסחה בשנת 1974 על ידי חוקרת התקשורת ומדענית המדינה הגרמנייה אליזבט נואלה-נוימן,[4] והיא משתייכת ל"אסכולת הבניית המציאות".

הרקע לפיתוח התאוריה היה מערכת הבחירות במערב גרמניה בשנת 1965. נואלה-נוימן, שחקרה את דעת הקהל, בנתה את המודל באופן אינדוקטיבי כדי להבין פער מפתיע בתוצאות: אף על פי שהסקרים המוקדמים הצביעו על מרוץ צמוד לחלוטין בין הנוצרים-דמוקרטים לסוציאל-דמוקרטים, בפועל הנוצרים-דמוקרטים זכו בניצחון מובהק. התאוריה באה להסביר כיצד הדינמיקה של דעת הקהל והפחד מבידוד חברתי הובילו לתוצאה זו, שבה תומכי מפלגה אחת הרגישו בנוח להתבטא בעוד תומכי המפלגה השנייה השתתקו.[5] כמו כן, רעיון התאוריה שאב השראה גם מהתמיכה הפוליטית בגרמניה של שנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, שהובילה להשתקה ולבידוד של דעות מתנגדות.[6]

התאוריה מבוססת בין היתר על מחקרים בפסיכולוגיה חברתית, שעוסקים בקונפורמיות, כגון ניסויי הקונפורמיות של אש משנות ה-50.[7][8][9] נואלה-נוימן השתמשה בניסויים אלו כדי להדגים כי הלחץ החברתי לקונפורמיות הוא כה חזק, עד שאנשים מוכנים לעיתים קרובות להתעלם ממה שהם יודעים שהוא נכון ולהשיב בניגוד מוחלט לאמונותיהם הפנימיות, רק כדי להתאים את עצמם לקבוצה. הם חוששים מבידוד חברתי, ולכן מעדיפים לשתוק במקום להביע דעות שעלולות להרחיק אותם מאחרים.[10][11]

מרכיבי התאוריה עריכה

לפי גלין, המרכיבים המרכזיים של ספירלת השתיקה כוללים:[2][1]

  • נושא בעל עניין ציבורי
  • מחלוקת או קיטוב סביב הנושא
  • "חוש דמוי סטטיסטי” המסייע לאדם להעריך באופן לא מודע את התפלגות הדעות ואת סיכוייהן של עמדות מסוימות לגבור על אחרות
  • פחד מבידוד חברתי
  • אמונתו של הפרט שלפיה החזקת דעה חריגה או דעת מיעוט עלולה להוביל להתרחקות חברתית ממנו
  • קיומה של קבוצת הרדקור של אנשים שדעותיהם אינן מושפעות בקלות מדעותיהם של אחרים

אופן הפעולה של ספירלת השתיקה עריכה

לפי התאוריה, רוב האנשים חרדים ממצב של בידוד וסנקציות חברתיות. דעת הקהל פועלת כצורה של שליטה חברתית אשר נובעת מהרצון האנושי הבסיסי של האדם להשתייך לקבוצה ולהימנע מבידוד חברתי.[12] דעת הקהל נשלטת על ידי נורמות ומוסכמות, שהפרתן תוביל לסנקציות ולבידוד. אנשים יתאימו את התנהגותם כך שלא יבודדו ולכן לא יביעו דעות אם יניחו שדעות אלו שונות מדעת הקהל. האדם ישאף להיות חלק מהרוב ולקבל חיזוק לדעותיו ולכן ייטה להימנע מהבעת דעתו בסביבה עוינת מבחינה רעיונית. הוא מפעיל "חוש דמוי-סטטיסטי", ומעריך באמצעותו את דעת הקהל בסביבתו החברתית: אלו דעות נשמעות בתדירות גבוהה יותר, אילו עמדות זוכות ללגיטימציה ציבורית, ומה הן מגמות העתיד.[13] על בסיס הערכה זו האדם יבחר האם להביע את דעתו בגלוי, או לשמור אותה לעצמו. כאשר אדם סבור שעמדתו נתמכת בידי הרוב, הוא ייטה להביע אותה בפומבי. לעומת זאת, כאשר הוא מעריך שעמדתו נחלשת או אינה מקובלת, הוא ייטה לשתוק, להסתיר או לרכך את עמדתו. זאת למעט יוצאי דופן שיביעו את עמדתם גם כשהם תופסים אותה כלא מקובלת.[14]

ככל שיותר אנשים הסבורים שדעתם במיעוט נמנעים מהבעת עמדתם, כך דעת הרוב נתפסת כדומיננטית, חזקה ומקובלת יותר ממה שהיא באמת. מצב זה מגביר עוד יותר את חששם של אנשים להביע התנגדות, וחוזר חלילה. תהליך מעגלי זה נקרא “ספירלת השתיקה”.[15]

נואלה נוימן תיארה את ספירלת השתיקה כתהליך דינמי: תחזיות לגבי דעת הקהל הופכות בעצמן לעובדות, משום שסיקור תקשורתי של דעת הרוב נעשה לסטטוס־קוו, והמיעוט נעשה פחות ופחות מוכן להביע את עמדתו.

עם זאת, התאוריה מסבירה כי קיימים יוצאי דופן. אנשים שמוכנים להביע את דעתם גם כאשר היא אינה פופולרית: הגרעין הקשה- בו יש אנשים שכבר נדחו בעבר בשל עמדותיהם ולכן יש להם פחות מה להפסיד מבחינה חברתית. האוונגרד- קבוצה של אינטלקטואלים, אמנים ומחוללי רפורמות המאמינים שהם “מקדימים את זמנם”, ולכן ממשיכים להביע את דעתם גם כאשר היא איננה מקובלת.

בעקבות התהליך בו צד אחד נוטה לדבר וצד האחר נוטה לשתוק, מתבססת יותר ויותר עמדה אחת כעמדה מסוימת השלטת, ועשויה לקבל נוכחות בולטת במרחב הציבורי ולהיתפס כנורמה החברתית המקובלת, בעוד עמדות אחרות נדחקות לשוליים או נעלמות מן המרחב הציבורי.[15] מצב זה עלול ליצור עיוות תפיסתי המכונה בורות פלורליסטית, מציאות שבה רוב דומם אינו מביע את דעתו ואינו פועל, משום שכל פרט מניח בטעות שהוא חלק ממיעוט.[16][17] השפעה נוספת נקראת אפקט העגלה המנצחת – מצב שבו מידע מופץ לגבי דעת הרוב, המניע חלק מהאנשים לשנות את דעתם בהתאם לעמדת הרוב.

בסופו של דבר, אקלים הדעה, כפי שהוא נתפס באמצעות אמצעי תקשורת ההמונים מעוות לעיתים את התפלגות הדעות האמיתיות. עיוות זה מוביל לתהליך ספירלי של השתקת אלה התופסים עצמם כמשתייכים למיעוט, ובדרך זו, בסופו של דבר, לניצחון בדעת הקהל האמיתית של הדעה המיוצגת בתקשורת כרווחת.

להשתקת המיעוט יש אפקט מצטבר ארוך טווח על הזיכרון החברתי. מחקר שבדק עד כמה השפעתו העתידית של מנהיג דעה שורדת, מצא כי ספירלת השתיקה מונעת מדעות מנוגדות להתרומם ומשמרת בכך את השפעת המנהיג לאורך דורות. בשל אפקט ההשתקה על דעות המיעוט, זיכרון דעתו של המנהיג במערכת דעך כמעט מיד לאחר עזיבתו. המחקר הראה כי השתיקה בקרב המיעוט מחזקת עמדות הגמוניות ללא צורך בשום התערבות כוחנית מתמדת.[18]

תפקיד התקשורת עריכה

לתקשורת ההמונים יש תפקיד מכריע בבניית הדעות הדומיננטיות בתוך הסביבה החברתית, ועל ידי כך היא מעצבת למעשה את אקלים דעת הקהל שאליו נחשף האזרח.[19] התקשורת מתפקדת כמתווכת של המציאות, שכן הפרט נוטה למזג בין התצפיות הישירות שלו לבין התצפיות המסוננות דרך עיני התקשורת לכדי מכלול אחד שלם, הנתפס מבחינתו כמציאות, כאילו היו אלה מחשבותיו וחוויותיו העצמאיות[20] בנוסף, התקשורת מייצרת את סביבת המידע שבאמצעותה מעריכים האזרחים את דעת הקהל ברמה הלאומית,[21] והיא אף מספקת לציבור את המילים והמשפטים שבהם הוא יכול להשתמש כדי להגן על נקודת מבטו במהלך דיונים בין-אישיים פנים אל פנים.[22]

לפי התאוריה, התקשורת קובעת אילו נושאים יעמדו במרכז תשומת הלב הציבורית. כאשר התקשורת מעלה נושא לסדר היום, היא מפעילה עליו שליטה ניכרת ומשדרת בו-זמנית רמזים ברורים לגבי אקלים הדעות סביבו. בכך, קביעת סדר היום לא רק אומרת לציבור על מה לחשוב, אלא מפעילה באופן ישיר את מנגנון ספירלת השתיקה, שכן היא מאותתת לפרט אילו דעות נחשבות דומיננטיות ומקובלות, ואילו חורגות מהנורמה.[23] היא מחזקת עמדות מסוימות באמצעות חשיפה חוזרת ונשנית. כך נוצרת השפעה על נכונותם של אנשים לדבר או לשתוק. הדינמיקה הבין-אישית של דיבור מול שתיקה מתקפת את תמונת המציאות שיצרה התקשורת, מדגישה ומחזקת את דעת הרוב ומעצימה את השפעת המסר התקשורתי.[24]

כאשר אמצעי התקשורת מעצימים קולות ספציפיים, מתנגדים פוטנציאליים חשים מיד שהם במיעוט. התקשורת עלולה לעוות את תפיסת הציבור וליצור מצב שבו פרטים מניחים בטעות שדעותיהם הפרטיות הן נדירות ואינן מקובלות בחברה, בעוד שבפועל אין זה המצב.[25] בנוסף, התקשורת עשויה לסקר דעות או אירועים מסוימים באופן חסר פרופורציה, מה שיוצר בלבול מהותי אצל הפרט בין תצפיתו העצמאית לבין מה שמשתקף במדיה, ומטה את תפיסתו לגבי איזו דעה באמת שולטת במציאות.[10] תפיסה מעוותת זו היא הבסיס המניע את הפחד מבידוד ואת תחילת היווצרות ספירלת השתיקה. הדיווח החדשותי מתפקד כמנגנון שליטה המכתיב את אקלים הדעות ואת גבולות השיח המותרים. לפיכך, עיצוב המחלוקת בתקשורת קובע בסופו של דבר מי ישתתף בדיון בביטחון ומי ישתוק.[26]

בעוד שחלק מתאוריות התקשורת מניחות קיומו של קהל פסיבי, כגון תאוריית המחט התת-עורית, מודל הספירלה מניח קיומו של קהל פעיל, הצורך תכנים תקשורתיים בהקשר למטרותיו האישיות והחברתיות. ידע הנרכש מאמצעי התקשורת ההמוניים עשוי לספק לאנשים תחמושת להבעת דעותיהם ולהעניק הצדקה לעמדתם.[27]

בניגוד לתיאוריה המקורית שבה התקשורת הבין-אישית משמשת רק כזירת אכיפה שמעצימה את המסר התקשורתי. מחקרים מאוחרים מצאו שקבוצות התייחסות כמו משפחה, חברים ועמיתים, יכולות לסנן או לסתור את השפעת התקשורת. כאשר דעת קבוצת ההתייחסות הקרובה מנוגדת לדעת הרוב כפי שהיא מוצגת בתקשורת, השפעתה של הקבוצה הקרובה גוברת על השפעת התקשורת ההמונית ומונעת את ספירלת השתיקה.[28]

רשתות חברתיות וספירלת השתיקה עריכה

חוקרים שונים סבורים שהרשתות החברתיות מחלישות את מנגנון ספירלת השתיקה. אנונימיות מובנית ממתנת את פחד הבידוד של המשתמשים ומעודדת התבטאות יותר ממרחבים פיזיים וגלויים בציבור.[29][30] במדיה החברתית, תקשורת דו-כיוונית מאפשרת לאנשים למצוא בקלות קהילות תומכות גם כאשר מדובר בדעות מיעוט. לפיכך, תחושת הפחד מבידוד שנמצאת בבסיס ספירלת השתיקה פוחתת. גולשים החשים כמיעוט בעולם הפיזי מוצאים כוח בסביבה המקוונת ויוצרים סביבם "קול קולקטיבי" נוכח.[6]

בניגוד לתקשורת המסורתית, הרשת מאפשרת לכל פרט למצוא במהירות קהל התומך בדעותיו, גם אם הן שוליות. כתוצאה מכך, הפחד מבידוד חברתי פוחת, שכן קשה מאוד למצוא אקלים דעות מונוליתי אחד ששולט ברשת. מצב מתירני זה מחליש את מכניזם ההשתקה של נואלה-נוימן ומאפשר לדעות קיצוניות ותיאוריות קשר, שבעבר היו מושתקות על ידי רוב מובהק, לצוף ללא פחד. היחלשות אפקט ספירלת השתיקה מקשה על החברה לבודד או לסנן מסרים של פרופגנדה שקרית המופצת על ידי קהלים קטנים.[31]

עם זאת, גם במרחבים מקוונים קיימות תופעות של צנזורה עצמית, לחץ קבוצתי וקונפורמיות. במטה-אנליזה של עשרות מחקרים שעסקו בתאוריית ספירלת השתיקה נמצא שאפקט ההשתקה של הספירלה אינו חלש יותר בסביבות אונליין. גם באינטרנט ובפורומים חצי-אנונימיים, הפחד מבידוד גורם לגולשים רבים להצניע דעות מיעוט.[32][33] תופעה זו בולטת במיוחד בפלטפורמות מבוססות זהות. מחקר שהתמקד בפייסבוק מצא שהפחד מבידוד קיים מכיוון שפייסבוק מבוסס ברובו על רשת קשרים ממשיים של חברים, משפחה וקולגות. חשיפה פומבית של דעות טעונות בפיד עלולה לגרום לגינוי ולסנקציות אמיתיות מצד הסביבה הפיזית הקרובה. משתמשים מחשבים את אקלים הדעות ברשת החברתית האישית שלהם בטרם יחליטו האם להגיב, לשתף או לשתוק.[34][35]

מחקרים אחרים מצאו שפחד מבידוד גורם לאנשים להימנע מראש משיתוף עמדות פוליטיות ברשתות החברתיות. משתמשים בוחרים בקפידה אילו תכנים לפרסם, אחרי מי לעקוב, ועל אילו פוסטים לעשות "לייק". באופן דומה, נמצא גם כי בוואטסאפ הפחד מבידוד מהווה גורם מרכזי המונע מאנשים להביע דעה חריגה.[36] גרהרט וזאנג מצאו שמשתמשים שקיבלו תגובות שליליות חריפות לפוסטים פוליטיים נטו לצנזר את עצמם בהמשך, תופעה שתואמת את אפקט ספירלת השתיקה.[37]

רעילות, בוטים והקצנת השיח עריכה

בסביבה הדיגיטלית, ספירלת השתיקה עוברת לעיתים סוג של מוטציה. ביינבריג' מצא שספירלת השתיקה ברשת אינה נשענת רק על פחד חברתי קלאסי מבידוד, אלא על פחד טהור מאלימות מילולית ורעילות. הרשתות החברתיות מהוות סביבה שמעצימה את הלחץ הקבוצתי לשתוק. כאשר אנשים חווים או צופים בשיח תוקפני ומעליב, הפחד מהתקפה מוביל אותם מיד להשתיק את קולם. תופעה זו באה לידי ביטוי במחקר על אפקט הצופה מהצד ובריונות ברשת. נמצא שכאשר צופים מהצד בבריונות ברשת חושבים שההתנהגות הפוגענית מייצגת את דעת הרוב, הם נוטים לשמור על שתיקה פחד מבידוד חברתי או מתגובת נגד אלימה מצד הבריונים גורם להם להימנע מלהגן על הקורבן. כך נוצרת בורות פלורליסטית שבה השתיקה של הרוב מתפרשת בטעות כהסכמה עם התוקפן, מה שמעודד את המשך הבריונות באין מפריע.[38] בנוסף, גולשים שחשים מותקפים מנתקים קשרים עם מי שתוקף אותם או את דעתם. כך מיעוט קולני מכתיב בדרך כלל את השיח ושולט באקלים הציבורי במדיה החברתית. השפעה זו מתעצמת על ידי שימוש בבוטים, המופעלים בהיקף רחב כדי להטות את השיח הציבורי וליצור אפקט של ספירלת שתיקה, לעיתים באמצעות מספר קטן יחסית של חשבונות מזויפים.[39]

במקביל, צריכת חדשות מוטות אידאולוגית מחזקת את התפיסה האשלייתית שהציבור הרחב בחוץ שותף למעשה לדעתו של הפרט הצורך אותה. כתוצאה מתחושת התמיכה המדומה והמעוותת הזו, אנשים נוטים להביע את דעתם המוקצנת ביתר קלות באינטרנט. אפקט זה משמעותי במיוחד עבור אנשים המאופיינים בנטייה להימנע מקונפליקטים, שיתבטאו רק כשהתקשורת המוטה משכנעת אותם חד משמעית שהם נמצאים בצד של הרוב.[40]

מציאות זו משפיעה באופן שונה על המשתמשים: בעלי זהות מפלגתית חזקה מושפעים פחות מהספירלה ברשת. לעומתם, גולשים מתונים יחסית נוטים להצניע את עמדותיהם אם אינן תואמות לחלוטין את הרוב הנצפה בפיד. מצב זה תורם להקצנת השיח הפוליטי ברשת, שכן רק הקולות הקיצוניים והלא-מתפשרים נשמעים בבירור. תהליך מתמשך זה מוביל בסופו של דבר להחרפת הפילוג החברתי ומווסת את עוצמת וטיב המעורבות הדמוקרטית, וגורם להתהוות של תיבות תהודה סגורות שמדירות דעות חלופיות. התהליך מועצם על ידי אלגוריתמים.[41][13][42][35]

קשר לתאוריות ומושגים נוספים עריכה

הרעיונות הבסיסיים של ספירלת השתיקה קשורים קשר הדוק לתיאוריות של קונפורמיות. בשנת 1987 הציגו קר, מקאון, הנסן והיימס את רעיון „אפקט המומנטום” (momentum effect), שלפיו תנועה של חלק מחברי קבוצה לעבר עמדה מסוימת, עשויה לעודד אחרים להצטרף אליהם.[43]

מושג זה מתחבר לאפקט העדר, המתאר את הנטייה של בני אדם משנים את דעתם ומאמצים את דעת הרוב מתוך היוריסטיקה שאם לרוב יש דעה מסוימת, נראה שהיא הדעה הנכונה ולכן כדאי ללכת בעקבות ההמון. ספירלת השתיקה מתארת מצב שבו אנשים אינם משנים את דעתם, אך נמנעים מלהביע אותה בפומבי או לפעול למענה. מחקרים הראו שספירלת השתיקה ואפקט העדר פועלים יחד כדי להחליש ולדכא דעות מיעוט במרחב הציבורי. כאשר מתפרסמים נתונים המראים נטייה ברורה לטובת דעת רוב חלק מהאנשים משנים את דעתם כדי להתיישר עם הרוב, וחלק שאינם משנים את דעתם ודבקים בדעת המיעוט משתתקים, נסוגים, ומפסיקים לתמוך באופן פעיל בעמדתם. התוצאה המשולבת היא שאפקט העדר מעצים את קולות הרוב, בעוד שספירלת השתיקה במקביל מכבה את קולות המיעוט הנותרים. שני המנגנונים הללו משפיעים בעיקר על אנשים בעלי עמדות אידאולוגיות מתונות.[44][7]

חוקרים משתמשים בכמה תאוריות פסיכולוגיות כדי להסביר את המנגנון הפנימי של ספירלת השתיקה:

תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי של ליאון פסטינגר משמשת במחקרים כדי להסביר את המתח הפנימי שחווים יחידים בקהילות מקוונות כשהם חוששים מבידוד, ונדחפים בעל כורחם לבטא דעה שתומכת בקהילה אליה הם שייכים, אף על פי שהיא סותרת לחלוטין את אמונתם האישית.[45][46]

תאוריית ההתנהגות המתוכננת (Theory of Planned Behavior – TPB) מסבירה התנהגות באמצעות נורמות סובייקטיביות, כלומר מה האדם חושב שהקרובים אליו מצפים ממנו, ותחושת מסוגלות עצמית. חוקרים שילבו בין מודל זה לספירלת השתיקה, כיוון שהערכת דעת הרוב של הספירלה משמשת הלכה למעשה כסוג של נורמה סובייקטיבית המכתיבה האם האדם יבחר לקחת סיכון ולהתבטא.[47]

מעבר למנגנונים הפסיכולוגיים, התיאוריה קשורה גם לתאוריית קביעת סדר יום, שלפיה חשיבותה הציבורית של סוגיה, תלויה במידת הבולטות שהיא מקבלת בתקשורת. התקשורת אינה רק מדווחת על המציאות, אלא גם מעצבת את תפיסת החשיבות של אירועים ומכתיבה אילו בעיות החברה צריכה לראות כדחופות.[48][29]

הרחבת התאוריה עריכה

התאוריה המקורית אינה מתייחסת להשפעת האפקט על אנשים שונים. מחקר מאוחר יותר מצא שאפקט ההשתקה הופעל רק בקרב אנשים שהפגינו רמת פחד גבוהה במיוחד מבידוד חברתי. מי שלא חשש מבידוד, לא הושפע מספירלת השתיקה והמשיך לדבר ולהביע עמדות בחופשיות מלאה מול האחרים.[30]

גורם משפיע נוסף הוא מידת הוודאות בעמדה האישית: אנשים שאינם בטוחים בדעתם מושפעים מאוד מספירלת השתיקה העוינת וממהרים לצנזר את עצמם. לעומת זאת, אנשים בעלי ודאות גבוהה בעמדתם נוטים לדבר ולשתף ללא שום קשר לאקלים הדעות סביבם. פחד מבידוד חברתי משתיק בעיקר את הקולות של המתלבטים, והמהססים. כתוצאה מכך, הקולות שנשארים בציבור הם של המשתתפים הכי נחרצים, קיצוניים ובטוחים בעצמם.[22]

התאוריה המקורית התרכזה רק באקלים הדעות הנתפס, אך חוקרים מצאו משתנים נוספים המשפיעים על הנכונות לדבר:

  • מעורבות וידע בנושא: ככל שהפרט מעורב ובעל ידע נרחב יותר בנושא או בעל רמת מעורבות אזרחית גבוהה, כך גוברת נכונותו להביע את דעתו.[49][50]
  • מאפייני אישיות: אנשים בעלי תפיסה עצמית חיובית והעדר ביישנות נוטים להתבטא יותר, בעוד שאנשים שמטבעם נמנעים מעימותים יהיו רגישים וחשופים במיוחד להשפעות ספירלת השתיקה.[51]
  • רמת הקצנת הדעה: אפקט השתיקה נמצא משמעותי במיוחד בקרב אנשים בעלי דעות מתונות, ולא בקרב בעלי דעות פוליטיות קיצוניות.[52]
  • גיל ומעמד החברתי: אנשים צעירים ובעלי מעמד גבוה נוטים להיות משתתפים פעילים ופחות לחשוש מהסביבה. לעומתם, מבוגרים ובעלי השכלה נמוכה נוטים יותר להיות מושפעים מספירלת השתיקה.[36]
  • הבדלים בין-תרבותיים ומגדר: בתרבויות אינדיבידואליסטיות הפרט נוטה להביע את דעתו האישית יותר מאשר בתרבויות קולקטיביסטיות. כמו כן, במקומות שבהם מעמד האישה מוחלש, נשים יטו להימנע מלהביע את דעתן. גם בקהילות קטנות והומוגניות בהן התקשורת נוטה לחפש קונצנזוס ולהימנע מיצירת מחלוקת ציבורית מתחזקת ספירלת השתיקה.[53][51][54]
  • סוג הנושא: המוכנות לצנזורה עצמית גוברת כאשר הנושא נמצא בשיא המחלוקת הציבורית ואינו מיושב עדיין. כאשר הנושא חדש אנשים רגישים יותר להלימות הדעות שלהם עם הזרם המרכזי.[55] ככל שהנושא רגיש יותר, לדוגמה פוליטיקה או חיסונים, כך המשתמשים חוששים יותר מבידוד חברתי ומתיישרים עם דעת הרוב.[42]

מחקר שהרחיב את תאוריית ספירלת השתיקה התייחס לכך שאנשים אינם מנטרים רק את דעת החברה הכללית כדי להימנע מבידוד ציבורי אלא הם בוחנים בקפדנות אינטראקציות עם אנשים ספציפיים מתוך פחד לפגוע במערכות יחסים בין-אישיות שחשובות להם, ומתוך רצון להימנע מעימות חזיתי ומתיש לשמר הרמוניה בין-אישית.[56]

במטה-אנליזה של עשרות מחקרים שעסקו בתאוריית ספירלת השתיקה נמצא שאנשים מדברים בציבור הרבה יותר כשהם מרגישים תמיכה רחבה בדעתם וכי האפקט החזק ביותר של השתקה נמדד כאשר אנשים מחזיקים דעה מנוגדת לזו של בני משפחתם, חבריהם ושכניהם בשל החשש לסכן מערכות יחסים חשובות ולפגוע בשלום בית.[28] השפעת קבוצת ההתייחסות הקרובה גוברת בדרך כלל על הערכת דעת הקהל הרחבה והאנונימית.[57] אם יש בהן הסכמה עם דעתו של הפרט זה מבטל את ספירלת השתיקה ומשמש כמגן מפני השפעתה כי התמיכה מהסביבה הקרובה מפחיתה מאוד את הפחד מבידוד חברתי מצד הציבור הרחב. מנגד, אם יש בהן אי הסכמה, הדבר מייצר את ספירלת השתיקה העוצמתית ביותר.[56][28] אנשים בעלי קשרים חברתיים חזקים כמו משפחה וחברים קרובים, חוששים פחות מבידוד ונוטים הרבה יותר להתבטא בחופשיות.[51]

מחקר נוסף מתייחס לכך ששתיקה מוחלטת אינה האופציה ההתנהגותית היחידה כאשר אנשים חוששים מדעת הרוב וכי התאוריה צריכה לכלול לא רק את שאלת ה"דיבור או שתיקה". המחקר הראה על שימוש נרחב בהבעת אמביוולנטיות מזויפת, ניסיונות להחליף נושא או מתן תשובות מתחמקות ומעורפלות. נמצא כי סביבה עוינת לדעות המשתתפים הגבירה משמעותית את השימוש באסטרטגיות התחמקות עקיפות אלה. הפחד מבידוד הביא אנשים לאמץ זהות כוזבת באופן זמני כדי לשמור על פנים חברתיות חיוביות בעיני השומע.[58][59]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  3. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  4. ^ Itxaso Del-Castillo-Aira, Andoni Iturbe-Tolosa, Jorge Pérez, El reto de la autoría ante un nuevo contexto tecnológico, digital y audiovisual [Editorial], Mediterranean Journal of Communication / Revista Mediterránea de Comunicación 17, 2026-01, עמ' 1–3 doi: 10.14198/MEDCOM.31082
  5. ^ Marco Clemente, Thomas J. Roulet, Public Opinion as a Source of Deinstitutionalization: A "Spiral of Silence" Approach, Academy of Management Review 40, 2015-01, עמ' 96–114 doi: 10.5465/amr.2013.0279
  6. ^ 1 2 Taimoor-ul-Hassan, Ghulam Shabir, Ghulam Safdar, Jam Sajjad Hussain, Social Media Defy Spiral of Silence Theory and Provides Baseline for new Spiral of Social Media Theory: Ground Perspective, Pakistan Journal of Social Sciences (PJSS) 39, 2019-12, עמ' 1549–1558
  7. ^ 1 2 Social conformity or attitude persistence? The bandwagon effect and the spiral of silence in a polarized context
  8. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  9. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  10. ^ 1 2 Inhibiting Speech through Exemplar Distribution: Can We Predict a Spiral of Silence?
  11. ^ František Kalvas, Lucie Přibylová, Experimentální ověření teorie spirály mlčení v online a offline prostředí, Sociálni Studia / Social Studies (1214813X) 14, 2017-07, עמ' 27–47
  12. ^ Hana Al-Bannay, A Freirean approach to breaking the spiral of silence in AI-mediated education, Journal of Educational Technology & Online Learning (JETOL) 9, 2026-01, עמ' 88–99 doi: 10.31681/jetol.1784305
  13. ^ 1 2 Elizabeth Englezos, Digital-Public Spaces and the Spiral of Silence: Hyperliberal Illiberalism and the Challenge to Democracy, International Journal for the Semiotics of Law 37, 2024-07, עמ' 1131–1151 doi: 10.1007/s11196-023-10091-2
  14. ^ Hana Al-Bannay, A Freirean approach to breaking the spiral of silence in AI-mediated education, Journal of Educational Technology & Online Learning (JETOL) 9, 2026-01, עמ' 88–99 doi: 10.31681/jetol.1784305
  15. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  16. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  17. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  18. ^ P. Gawroński, M. Nawojczyk, K. Kułakowski, Opinion Formation in an Open System and the Spiral of Silence, Acta Physica Polonica: A 127, 2015-03-02, עמ' A–45 doi: 10.12693/APhysPolA.127.A-45
  19. ^ Hana Al-Bannay, A Freirean approach to breaking the spiral of silence in AI-mediated education, Journal of Educational Technology & Online Learning (JETOL) 9, 2026-01, עמ' 88–99 doi: 10.31681/jetol.1784305
  20. ^ Marco Clemente, Thomas J. Roulet, Public Opinion as a Source of Deinstitutionalization: A "Spiral of Silence" Approach, Academy of Management Review 40, 2015-01, עמ' 96–114 doi: 10.5465/amr.2013.0279
  21. ^ Leo W. Jeffres, Kimberly A. Neuendorf, David Atkin, Spirals of Silence: Expressing Opinions When the Climate of Opinion Is Unambiguous, Political Communication 16, 1999-04, עמ' 115–131 doi: 10.1080/105846099198686
  22. ^ 1 2 Jorg Matthes, Kimberly Morrison, Christian Schemer, A Spiral of Silence for Some: Attitude Certainty and the Expression of Political Minority Opinions, Conference Papers -- International Communication Association, Annual Meeting 2009, עמ' 1–45
  23. ^ Elizabeth Englezos, Digital-Public Spaces and the Spiral of Silence: Hyperliberal Illiberalism and the Challenge to Democracy, International Journal for the Semiotics of Law 37, 2024-07, עמ' 1131–1151 doi: 10.1007/s11196-023-10091-2
  24. ^ Sherice Gearhart, Weiwu Zhang, Same Spiral, Different Day? Testing the Spiral of Silence Across Issue Types, Communication Research 45, 2018-02, עמ' 34–54 doi: 10.1177/0093650215616456
  25. ^ Hana Al-Bannay, A Freirean approach to breaking the spiral of silence in AI-mediated education, Journal of Educational Technology & Online Learning (JETOL) 9, 2026-01, עמ' 88–99 doi: 10.31681/jetol.1784305
  26. ^ Relato de la información y construcción de una controversia sobre educación
  27. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  28. ^ 1 2 3 Jörg Matthes, Johannes Knoll, Christian von Sikorski, The “Spiral of Silence” Revisited: A Meta-Analysis on the Relationship Between Perceptions of Opinion Support and Political Opinion Expression, Communication Research 45, 2018-02, עמ' 3–33 doi: 10.1177/0093650217745429
  29. ^ 1 2 Junia Ortiz, Opinião e cenários comunicativos: influência de fatores contextuais nos processos sociopsicológicos da espiral do silêncio: Opinion and communicative scenarios: influence of contextual factors on the sociopsychological processes of the spiral of silence., Opinión y escenarios comunicativos: influencia de factores contextuales en los procesos sociopsicológicos de la espiral del silencio. 25, 2019-05, עמ' 258–286 doi: 10.1590/1807-01912019252258
  30. ^ 1 2 František Kalvas, Lucie Přibylová, Experimentální ověření teorie spirály mlčení v online a offline prostředí, Sociálni Studia / Social Studies (1214813X) 14, 2017-07, עמ' 27–47
  31. ^ Stamatis Poulakidakos, Anastasia Veneti, Christos Fangonikolopoulos, Post-truth, propaganda and the transformation of the spiral of silence, International Journal of Media & Cultural Politics 14, 2018-09, עמ' 367–382 doi: 10.1386/macp.14.3.367_1
  32. ^ Jörg Matthes, Johannes Knoll, Christian von Sikorski, The “Spiral of Silence” Revisited: A Meta-Analysis on the Relationship Between Perceptions of Opinion Support and Political Opinion Expression, Communication Research 45, 2018-02, עמ' 3–33 doi: 10.1177/0093650217745429
  33. ^ Xudong Liu, Shahira Fahmy, Testing the Spiral of Silence in the Virtual World: Monitoring Opinion-Climate Online and Individuals' Willingness to Express Personal Opinions in Online Versus Offline Settings, Conference Papers -- International Communication Association, Annual Meeting 2009, עמ' 1–36
  34. ^ Jesse Fox, Lanier Frush Holt, Fear of Isolation and Perceived Affordances: The Spiral of Silence on Social Networking Sites Regarding Police Discrimination, Mass Communication & Society 21, 2018-10, עמ' 533–554 doi: 10.1080/15205436.2018.1442480
  35. ^ 1 2 Mihee Kim, Facebook's Spiral of Silence and Participation: The Role of Political Expression on Facebook and Partisan Strength in Political Participation, CyberPsychology, Behavior & Social Networking 19, 2016-12, עמ' 696–702 doi: 10.1089/cyber.2016.0137
  36. ^ 1 2 Tamara Vázquez-Barrio, David García-Marín, Ainhoa TORRES-SÁEZ De Ibarra, Laura Monteagudo-Barandalla, Espiral del silencio 2.0: dinámicas de autocensura y participación en redes sociales y WhatsApp, Mediterranean Journal of Communication / Revista Mediterránea de Comunicación 17, 2026-01, עמ' 1–15 doi: 10.14198/MEDCOM.30256
  37. ^ Sherice Gearhart, Weiwu Zhang, 'Was It Something I Said?' 'No, It Was Something You Posted!' A Study of the Spiral of Silence Theory in Social Media Contexts, CyberPsychology, Behavior & Social Networking 18, 2015-04, עמ' 208–213 doi: 10.1089/cyber.2014.0443
  38. ^ Carolyn A. Lin, Xiaowen Xu, Cyberbullying and Social Media Communication: Spiral of Silence, Bystanders, Relational Aggression, and Schadenfreude, Journal of Social Media in Society 13, 2024-07, עמ' 23–47
  39. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  40. ^ Meredith Y. Wang, Jay D. Hmielowski, Myiah J. Hutchens, Michael A. Beam, Extending the Spiral of Silence: Partisan Media, Perceived Support, and Sharing Opinions Online, Journal of Information Technology & Politics 14, 2017-07, עמ' 248–262 doi: 10.1080/19331681.2017.1338980
  41. ^ Timothy F. Bainbridge, Matthew Ryan, Sinéad Golley, Naomi Kakoschke, Emily Brindal, Toxic behaviour facilitates echo chammber formation: An agent-based modelling simulation of science attitudes based on Spiral of Silence Theory, PLoS ONE 20, 2025-06-05, עמ' 1–28 doi: 10.1371/journal.pone.0323849
  42. ^ 1 2 Maximilian Haug, Christian Maier, Heiko Gewald, Tim Weitzel, Supporting opinions to fit in: a spiral of silence-theoretic explanation for establishing echo chambers and filter bubbles on social media, Internet Research 35, 2025-12, עמ' 30–51 doi: 10.1108/INTR-03-2024-0413
  43. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  44. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  45. ^ Maximilian Haug, Christian Maier, Heiko Gewald, Tim Weitzel, Supporting opinions to fit in: a spiral of silence-theoretic explanation for establishing echo chambers and filter bubbles on social media, Internet Research 35, 2025-12, עמ' 30–51 doi: 10.1108/INTR-03-2024-0413
  46. ^ Detecting online firestorms in social media”, International Conference on Information Systems
  47. ^ Kurt Neuwirth, Edward Frederick, Peer and Social Influence on Opinion Expression: Combining the Theories of Planned Behavior and the Spiral of Silence, Communication Research 31, 2004-12, עמ' 669–703 doi: 10.1177/0093650204269388
  48. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  49. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  50. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  51. ^ 1 2 3 Francis Dalisay, Jay D. Hmielowski, Matthew James Kushin, Masahiro Yamamoto, Social Capital and the Spiral of Silence, International Journal of Public Opinion Research 24, 2012-09, עמ' 325–345 doi: 10.1093/ijpor/eds023
  52. ^ Mike Farjam, Karl Loxbo, Social conformity or attitude persistence? The bandwagon effect and the spiral of silence in a polarized context, Journal of Elections, Public Opinion and Parties 34, 2024-07-02, עמ' 531–551 doi: 10.1080/17457289.2023.2189730
  53. ^ FrancisS. Dalisay, The Spiral of Silence and Conflict Avoidance: Examining Antecedents of Opinion Expression Concerning the U.S. Military Buildup in the Pacific Island of Guam, Communication Quarterly 60, 2012-09, עמ' 481–503 doi: 10.1080/01463373.2012.704567
  54. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  55. ^ Sherice Gearhart, Weiwu Zhang, Same Spiral, Different Day? Testing the Spiral of Silence Across Issue Types, Communication Research 45, 2018-02, עמ' 34–54 doi: 10.1177/0093650215616456
  56. ^ 1 2 Gina M. Masullo, Marley Duchovnay, Extending the Spiral of Silence: Theorizing a Typology of Political Self-Silencing, Communication Studies 73, 2022-09, עמ' 607–622 doi: 10.1080/10510974.2022.2129401
  57. ^ Peer and Social Influence on Opinion Expression
  58. ^ Andrew F. Hayes, Exploring the Forms of Self-Censorship: On the Spiral of Silence and the Use of Opinion Expression Avoidance Strategies, Journal of Communication 57, 2007-12, עמ' 785–802 doi: 10.1111/j.1460-2466.2007.00368.x
  59. ^ Kurt Neuwirth, Edward Frederick, Charles Mayo, The Spiral of Silence and Fear of Isolation, Journal of Communication 57, 2007-08-13, עמ' 450–468 doi: 10.1111/j.1460-2466.2007.00352.x


מיסאינפורמציה
מושגי יסוד מיסאינפורמציה • דיסאינפורמציה • פוסט-אמת • פסאודו-מדע • אנטי-מדע • תאוריית קשר • שכתוב ההיסטוריה • אמיתנות (אנ') • תעמולה • שמועה • שקר
תקשורת פייק ניוז • מפלגתנות (אנ') • חדשות סאטיריות (אנ') • עיתונות צהובה • שערורייה עיתונאית • שופר • תקשורת מגויסת • מסגור • הטיות פוליטיות בתקשורת • ספירלת השתיקה • תיבת תהודה • בועת הפילטר • מידע כוזב על מגפת הקורונה • מערך התעמולה של חמאס
מכחישנות הכחשת המציאות • הכחשת שינוי האקלים • התנגדות לחיסונים • הכחשת איידס • הכחשת השואה • הכחשת רצח העם הארמני
בישראל תאוריות הקשר על רצח יצחק רבין • תאוריות קשר הקשורות לחיות בישראל • מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל • הכחשת טבח שבעה באוקטובר
שיווק תוכן שיווקי • קליקבייט • פרסום סמוי
אוריינות מידע אוריינות מידע (אנ') • אוריינות מדיה • אוריינות דיגיטלית • הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני ספריות ומוסדות • הערכת מקורות • בדיקת CRAAP • מכון דוידסון לחינוך מדעי
בדיקת עובדות רשת בדיקת העובדות הבין-לאומית • מהצד השני עם גיא זהר • לא רלוונטי • המשרוקית • פייק ריפורטר • סנופס • מכסחי המיתוסים
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=ספירלת_השתיקה&oldid=157271"