מחנה שורה
פעולות נוספות
| מידע על המבנה | |
|---|---|
| סוג | בסיס צבאי |
| מיקום | מועצה אזורית גזר |
| בשימוש על ידי |
|
| שטח | כ-365 דונם |
| קואורדינטות |
31°53′51″N 34°51′27″E / 31.89750°N 34.85750°E{{#coordinates:31|53|51|N|34|51|27|E| | |name= }} |
מחנה שׁוּרָה (מ"ק 106) הוא בסיס צבאי של צה"ל המשמש כבסיס האם של מפקדת הרבנות הצבאית, אגד אחזקה ארצי, מרחב הבינוי המטכ"לי ויחידות סמך של משרד הביטחון[1]. המחנה נמצא דרומית לעיר רמלה.
תולדות המחנה עריכה
המחנה נבנה בתקופת המנדט הבריטי כבסיס חימוש. שימש גם כתחנת שידור בגלים קצרים (ת"ג), המשמשים לקשר רדיו לטווח רחוקם עקב שבירתם בשכבות של האטמוספירה. עקב הספקים השידור הגבוהים יחסית של שידורים אלו נהוג למקם את המשדרים מחוץ לאזורים המיושבים. כאשר הבריטים עזבו נמסר המחנה על כל ציוד הרדיו שלו לידי צה"ל ושימש את המטכ"ל לשידורים לטווח רחוק, כולל קשר לשגרירויות ישראל (תח"ל), ואת גלי צה"ל בשידוריו באפנון משרעת (AM). בהמשך התייתרה הטכנולוגיה תחנת השידור נסגרה. לאחר הקמת המדינה שימש המחנה גם כמחסן לחיל החימוש. המחנה נקרא ע"ש רס"ן אלכסנדר (שורה) אושרוביץ, קצין בחטיבת קרייתי, שנפל במבצע דני ליד ג'ימזו.
בשנת 2016, כחלק מפרויקט העתקת בסיסי צה"ל לנגב הוחלט על תוכנית שוה"ם (שינוי והעתקת מחנות צה"ל), על הרחבת 4 בסיסים קיימים על מנת להעביר אליהם חלק מבסיסי המרכז המועתקים[2]. מחנה שורה קלט יחידות ממחנה ידין (צריפין) ומחנה דורי (תל השומר).
יחידות המחנה עריכה
במחנה מתוכננות להצבה מספר יחידות שאכלוסן מתנהל בהדרגה:
- בסיס הרבנות הצבאית - המפקדה הראשית של הרבנות הצבאית עברה אל המחנה מצריפין. במחנה נמצאים מטה הרבנות, מדור הלכה וטכנולוגיה של הרבנות, בית הדין הצבאי לגיור, מעבדת הסת"ם וכן מחסני הרבנות הצבאית המספקים צורכי דת לכל חיילי צה"ל. הרבנות הצבאית השלימה את המעבר באוגוסט 2021[3]. בראש מפקדת היחידה עומד קצין בדרגת רב-סרן.
- מרכז הצבי - המתקן הלאומי לטיפול בחללי מערכות ישראל. המתקן תוכנן ליכולת עבודה באירועי מלחמה קיצוניים, טיפול בנפגעים במצבי מלחמה ובסדר גודל לאומי. בראש המתקן עומד קצין בדרגת רב-סרן. במתקן רוכזו כמעט כל הנרצחים, חיילים ואזרחים, בטבח שבעה באוקטובר, שם נעשה עיקר הזיהוי והטיפול בחללים לקראת הבאתם לקבורה. לצורך זיהוי הגופות נעזרו אנשי הרבנות הצבאית בטכנולוגיה ובאמצעים הנהוגים בארכאולוגיה[4].
- פעילות הזיהוי הונצחה במחזה הדוקומנטרי שורה: מלאכת זיהוי חיים מאת המחזאי רועי יוסף, שהועלה בפסטיבל ישראל 2024 והוצג בהמשך בתיאטרון תמונע.[5][6]
- אל"מ אבנר כהן, ראש מטה הרבנות הצבאית כתב את הספר "משורה לתקומה: הסיפור האנושי שמאחורי זיהוי הנרצחים והחללים באירועי 7 באוקטובר 2023", שיצא לאור בהוצאת ספרי ניב בשנת 2025.[7]
- מרכז הצבי - המתקן הלאומי לטיפול בחללי מערכות ישראל. המתקן תוכנן ליכולת עבודה באירועי מלחמה קיצוניים, טיפול בנפגעים במצבי מלחמה ובסדר גודל לאומי. בראש המתקן עומד קצין בדרגת רב-סרן. במתקן רוכזו כמעט כל הנרצחים, חיילים ואזרחים, בטבח שבעה באוקטובר, שם נעשה עיקר הזיהוי והטיפול בחללים לקראת הבאתם לקבורה. לצורך זיהוי הגופות נעזרו אנשי הרבנות הצבאית בטכנולוגיה ובאמצעים הנהוגים בארכאולוגיה[4].
- אגד טנ"א ארצי - בשנת 2017 הוחלט על ארגון מחדש של אגדי הטכנולוגיה והאחזקה המרחביים, במסגרתו נסגרו שלושת האגדים המרחביים והוקם אגד ארצי אחד הכולל בתוכו שלושה גדודים.
- מרחב הבינוי המטכ"לי - עבר ממחנה תל השומר. היחידה נותנת מענה לבינוי במרחב המטכ"לי מניצנים בדרום עד מחנה 80 בצפון.
- מרכז ההספקה המטכ"לי[8].
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ הדברים החדשים שנבנו השנה בצה"ל - והצצה למה שיקרה בקרוב באתר אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה"ל. 29 בספטמבר 2021.
- ^ אביב גוטר, 4 מחנות צה"ל יחודשו בהשקעה של 2 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 7 בנובמבר 2016.
- ^ צריפין - Out, שורה - in בעמוד הפייסבוק של הרבנות הצבאית. 19 באוגוסט 2021.
- ^ הרב נריה גוטל, חיבור בין הלכה לטכנולוגיה מאפשר לזהות נרצחים במצבים בלתי אפשריים, בעיתון מקור ראשון, 21 בנובמבר 2023
- ^ אתר פסטיבל ישראל
- ^ אתר למנויים בלבד ננו שבתאי, "שורה", על מחנה זיהוי קורבנות 7 באוקטובר, היא הצגה מפעימה ומרפאת נפש, באתר הארץ, 6 במרץ 2025
- ^ איציק ברנדויין, "משורה לתקומה": הגבורה האנושית שמאחורי הפעילות בבסיס שורה, באתר ערוץ 7, 16 באוקטובר 2025
- ^ מחנה שורה, באתר משרד הביטחון
