התפלגות בינומית
פעולות נוספות
| פונקציית ההסתברות | |
|
| |
| פונקציית ההסתברות המצטברת | |
|---|---|
|
| |
| מאפיינים | |
| פרמטרים |
p – ההסתברות ל"הצלחה", n – מספר ניסויי ברנולי |
| תומך | <math>k\in \{0,1,2...,n\}</math> |
|
פונקציית הסתברות (pmf) | <math>{n\choose k} p^k (1-p)^{n-k} \!</math> |
|
פונקציית ההסתברות המצטברת (cdf) | <math>I_{1-p}(n-\lfloor k\rfloor, 1+\lfloor k\rfloor) \!</math> |
| תוחלת | <math>np</math> |
| סטיית תקן | <math>\sqrt{np(1-p)}</math> |
| חציון | <math>\{\lfloor np\rfloor-1, \lfloor np\rfloor, \lfloor np\rfloor+1\}</math> |
| ערך שכיח | <math>\lfloor (n+1)\,p\rfloor\!</math> |
| שונות | <math>np(1-p)</math> |
| אנטרופיה | <math> \frac{1}{2} \ln \left( 2 \pi e\ n p (1-p) \right) + O \left( \frac{1}{n} \right) </math> |
|
פונקציה יוצרת מומנטים (mgf) | <math>(1-p + pe^{t})^n \!</math> |
| פונקציה אופיינית | <math>(1-p + pe^{it})^n \!</math> |
| צידוד | <math>\frac{1-2p}{\sqrt{np(1-p)} }\!</math> |
| גבנוניות | <math>\frac{1-6p(1-p)}{np(1-p)}\!</math> |
התפלגות בינומית היא התפלגות בדידה, המתארת את מספר ההצלחות בסדרה של <math>n</math> ניסויי ברנולי בלתי תלויים עם הסתברות הצלחה <math>p</math> בכל אחד. אם <math>X</math> משתנה מקרי בינומי המתאים לסדרת ניסויים שכזו מסמנים <math>X \sim \mathrm{Bin}(n,p)</math>.
ההתפלגות הבינומית עריכה
ההתפלגות של משתנה בינומי <math>X \sim \mathrm{Bin}(n,p)</math> היא
<math>p_X(k) = \Pr\left(X=k\right) = \binom{n}{k} p^k q^{n-k}</math>
עבור <math>k=0,1,\ldots,n</math>, ונהוג לסמן את ההסתברות לכישלון בניסוי בודד <math>q=1-p</math>. הסימון <math>\binom{n}{k}</math> מתייחס למקדם הבינומי, שממנו קיבלה ההתפלגות את שמה.
אכן, ההסתברות להצליח בדיוק <math>k</math> פעמים בסדרה של <math>n</math> ניסויי ברנולי עם פרמטר הצלחה <math>p</math> שווה לסכום ההסתברויות של כל הסדרות האפשריות של תוצאות שיש בהן <math>k</math> הצלחות ו־<math>n-k</math> כישלונות. מכיוון שהניסויים בלתי תלויים, הסיכוי של סדרה מסוימת (כגון הצלחה–הצלחה–כישלון–כישלון–הצלחה) שווה למכפלה <math>p^k q^{n-k}</math>. לכן ההסתברות הכוללת שווה למספר הדרכים לבחור את <math>k</math> הניסויים המוצלחים מתוך כלל <math>n</math> הניסויים, שהוא המקדם הבינומי <math>\binom{n}{k}</math>, כפול <math>p^k q^{n-k}</math>.
סכום ההסתברויות עריכה
כמו בכל התפלגות, סכום ההסתברויות לכל התוצאות האפשריות הוא 1. אפשר לסכם את ההסתברויות ישירות על ידי נוסחת הבינום: <math>\sum_{k=0}^n {n \choose k}p^k q^{n-k} = (p+q)^n = 1^n = 1</math>.
תוחלת ושונות עריכה
התוחלת של משתנה מקרי בינומי היא <math>np</math>, והשונות שלו היא <math>npq</math>.
דוגמה עריכה
מטילים <math>7</math> פעמים מטבע בעל סיכוי ל"עץ" של <math>0.6</math>. נניח שההטלות הן בלתי תלויות זו בזו. אם נסמן את מספר הפעמים בהן התקבל "עץ" ב־<math>X</math> אז <math>X \sim \mathrm{Bin}(7,0.6)</math>. ההסתברות לקבלת "עץ" <math>4</math> פעמים בדיוק היא <math>\Pr(X=4) = \binom{7}{4} \cdot 0.6^4 \cdot 0.4^3 = 0.290304</math>
התפלגות בינומית שלילית עריכה
נאמר שמשתנה מקרי <math>X</math> מתפלג בינומית שלילית עם פרמטרים <math>(r,p)</math> אם
<math>p_X(k)=\frac{\Gamma(r+k)}{k!\cdot\Gamma(r)}p^r(1-p)^k</math>
כאשר <math>\Gamma</math> היא פונקציית גמא המרחיבה את מושג העצרת אל המישור המרוכב.
קשרים להתפלגויות אחרות עריכה
סכום של משתנים מקריים בינומיים עריכה
אם <math>X \sim \mathrm{Bin}(n,p)</math> וכן <math>Y \sim \mathrm{Bin}(m,p)</math> הם שני משתנים מקריים בלתי תלויים, בעלי אותו פרמטר הצלחה <math>p</math> אז <math>X+Y \sim \mathrm{Bin}(n+m,p)</math>, זאת אומרת סכומם של המשתנים המקריים גם כן מתפלג בינומי.
התפלגות ברנולי עריכה
התפלגות ברנולי היא מקרה פרטי של התפלגות בינומית כאשר <math>X \sim \mathrm{Bin}(1,p)</math> ונהוג לסמן <math>X \sim \mathrm{Ber}(p)</math>. למעשה, ניתן לראות בכל התפלגות בינומית Bin(n, p) כסכום של <math>n</math> התפלגויות ברנולי בלתי תלויות שלכולן אותה הסתברות <math>p</math>.
קירוב על ידי התפלגות פואסון עריכה
ניתן למצוא קירוב להתפלגות הבינומית עבור ערכי <math>n</math> גדולים מאוד וערכי <math>p</math> קטנים מאוד על ידי שימוש בהתפלגות פואסון עם פרמטר <math>\lambda = np</math>. באופן פורמלי, אם <math>\{X_n\}_{n=1}^\infty</math> סדרת משתנים מקריים המתפלגים <math>X_n \sim \mathrm{Bin}\left(n,\frac{\lambda}{n}\right)</math> אז <math>\lim_{n \to \infty} \Pr(X_n=k) = \Pr(Y=k)</math> כאשר <math>Y \sim \mathrm{Pois}(\lambda)</math>.
קירוב על ידי התפלגות נורמלית עריכה
אם <math>n</math> גדול מספיק חוסר הסימטריה שבהתפלגות לא יהיה גדול, במקרה זה נוכל לקרב את ההתפלגות הבינומית על ידי ההתפלגות הנורמלית <math>X \sim N(np,np(1-p))</math>. כשמשתמשים בהתפלגות הנורמלית על מנת לקרב התפלגות בינומית, נהוג להשתמש בתיקון רציפות על מנת לשפר את איכות הקירוב.
התפלגויות קשורות עריכה
| עם החזרה | בלי החזרה | |
|---|---|---|
| מספר הצלחות מתוך מספר הוצאות | התפלגות בינומית | התפלגות היפרגאומטרית |
| מספר הוצאות עד מספר הצלחות | התפלגות בינומית שלילית | התפלגות היפרגאומטרית שלילית |
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- התפלגות בינומית, באתר MathWorld (באנגלית)
- התפלגות בינומית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| התפלגויות | ||
|---|---|---|
| התפלגויות בדידות כלליות | אחידה בדידה • בינומית • מולטינומית • בינומית שלילית • ברנולי • גאומטרית • היפרגאומטרית • היפרגאומטרית שלילית • מנוונת • פואסון | |
| התפלגויות רציפות כלליות | אחידה רציפה • בטא • גמא • לוג-נורמלית • מעריכית (אקספוננציאלית) • נורמלית (גאוסית) • לפלס • משולשת • פארטו • ריילי • קושי • כי בריבוע • חצי המעגל של ויגנר • התפלגות טרייסי-וידום | |
| התפלגויות בפיזיקה סטטיסטית | בולצמן • מקסוול-בולצמן • בוז-איינשטיין • פרמי-דיראק • זטא | |
| התפלגויות נוספות | התפלגות t • התפלגות F • ארלנג • וייבול • לוגיסטית | |
| סוגי התפלגויות | בדידה • רציפה • מותנית • נורמלית מוכללת • זנב עבה • לא פריקה • משותפת | |