תחנת הרכבת תל אביב – השלום
פעולות נוספות
| קובץ:השלום.JPG | |||||
|
קובץ:Handicapped Accessible sign.svg נגישה לבעלי מוגבלויות | |||||
| מידע על הבנייה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| חנוכת התחנה | 25 בפברואר 1996 | ||||
| אדריכל | דן איתן וערי גושן אדריכלים בע"מ | ||||
| מיקום | |||||
| מיקום | קובץ:Emblem of Tel Aviv.svg תל אביב-יפו | ||||
| מדינה |
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים קובץ:Flag of None.svg [[|]] | ||||
| אתרים סמוכים | מגדלי עזריאלי, הקריה, מתחם שרונה | ||||
| תחנות סמוכות | תל אביב – סבידור מרכז, תל אביב – ההגנה | ||||
| מידע על התחנה | |||||
| שירות רכבות | כל תחנות רכבת ישראל למעט תחנות: בית שאן, עפולה, מגדל העמק, יקנעם, ראשון לציון – הראשונים ודימונה | ||||
| רציפים | 3 | ||||
| מסילות בתחנה | מסילת איילון | ||||
| נוסעים ב-2025 | 17.2 מיליון | ||||
| |||||
תחנת הרכבת תל אביב – השלום היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל הממוקמת בעיר תל אביב-יפו במרכז נתיבי איילון על מסילת איילון בסמוך למגדלי עזריאלי ודרך השלום בקילומטר 94.563 של הקו הראשי של רכבת ישראל. מיקומה במרכז העיר וסמיכותה למחנה הקריה, למגדלי עזריאלי ולמספר מגדלי משרדים נוספים הביאו לכך שהיא התחנה המובילה בארץ בהיקף הנוסעים העוברים בה. התחנה מחוברת לקניון עזריאלי דרך גשר העובר מעל הכביש. שער היציאה הראשי של התחנה נמצא על "גשר חיים לנדאו". בשנת 2025 עברו בתחנה 17.2 מיליון נוסעים והיא התחנה הפעילה ביותר של רכבת ישראל (עם מספר הנוסעים הגדול ביותר) [1].
היסטוריה עריכה
התחנה נבנתה בשנים 1994–1996 ותוכננה על ידי דן איתן וערי גושן אדריכלים בע"מ בסגנון פוסט מודרני. עיצובה היה חדשני בזמנו בישראל בזכות המבנה הקל הכולל בתוכו אלמנטים תלויים ומסבכים רבים. עם פתיחתה היו בתחנה שני רציפי צד משני צידי המסילה הכפולה.
בשנת 2001 הוחלט על הוספת מסילה נוספת בקו ולכן נוצר צורך להוסיף רציף נוסף בתחנה. עבודות ההרחבה כללו את הסטת התעלה בה זורם נחל איילון מזרחה כך שחלקה עובר מתחת לנתיבים המזרחיים של נתיבי איילון ועל ידי כך התפנה מקום להרחיב את רציף הצד המזרחי ולהעביר את המסילה החדשה בצמוד אליו. הרציף השלישי והמסילה השלישית נפתחו ב-2 בספטמבר 2006, זאת לאחר מספר דחיות.[2]
בסוף שנת 2005 זכתה חברת אשר גרין במכרז לשיפוץ התחנה בהיקף כ-10 מיליון שקלים. עיקר השיפוץ מתמקד בהפחתת מטרד הרעש הנובע מהימצאות התחנה בסמוך למסלולי הכביש המהיר.
בשנת 2016 פרסם המשרד להגנת הסביבה תוצאות חריגות של זיהום אוויר בשטח התחנה, בשל סמיכותה לנתיבי איילון והעדר אוורור בשטחה.[3]
החל משנת 2016 נעשו בתחנה עבודות להרחבתה, בדרך של בניית טרמינל נוסף מדרום לטרמינל הקיים.[4] התחנה נפתחה ב-22 בפברואר 2021.[5]
ברציפי התחנה נמדד זיהום אוויר גבוה ולכן במסגרת העבודות מבצעת התקנת מפוחים במטרה לשפר את זרימת האוויר בתחנה. כלל העבודות הסתיימו ברבעון השני של שנת 2021.
ביוני 2020 החל לפעול בתחנה קו נוסעים חשמלי ראשון לירושלים.
מבנה התחנה עריכה
התחנה מורכבת משני מסופים, מסוף ראשון המחובר לקניון עזריאלי אשר ניתן לגישה מעברו הצפוני של דרך השלום, מסוף שני מעברו הדרומי של דרך השלום נפתח בשנת 2021.
בתחנה שלושה רציפי נוסעים, רציף צד אחד ואי רציפים. הרחבת נוספת של התחנה ללא פגיעה בשטח הכביש נחשבת בעייתית בשל המרחק הקטן יחסית שבין שני מסלולי הכביש ביניהם שוכנת התחנה וחוסר האפשרות לצמצם עוד את תעלת האיילון.
ברציף 1 נוסעות כל הרכבות (למעט הרכבות בקו השרון להרצליה) לכיוון צפון.
ברציף 2 נוסעות כל הרכבות (למעט הרכבות בקו בני דרום לאשקלון) לכיוון דרום, בית שמש ומודיעין.
ברציף 3 נוסעות הרכבות שבקו הרצליה-באר שבע מרכז דרך טבעת השרון והנגב המערבי.
הרציפים בתחנה הם באורך של כ-290 מטר.
בתחנה זו הותקנה מערכת הזנה חשמלית עילית על ידי חברת SEMI הספרדית ב-2019. המערכת מספקת מתח חילופין של 25 אלף וולט בתדירות של 50 הרץ. המערכת מאפשרת לציוד נייד רכבתי בעל פנטוגרף לפעול בתחנה. כיום יש לרכבת ישראל קטרי בומברדייה טראקס הגוררים קרונות דאבל דק מאותו יצרן וקרונועים חשמליים מדגם Desiro HC תוצרת סימנס.
גלריה עריכה
- כללי
-
מבט מזרחה ממרפסת בתחנה, חורף 2024
-
חזית התחנה, משמאלה מגדלי עזריאלי
שירות רכבות בתחנה עריכה
בתחנה עוצרות כל הרכבות בקווים נהריה - באר שבע מרכז, כרמיאל - באר שבע מרכז, בנימינה - רחובות - אשקלון, הרצליה - ראש העין צפון - ראשון לציון משה דיין - אשקלון - באר שבע מרכז, נתניה - בית שמש, נהריה - מודיעין מרכז והרצליה - ירושלים יצחק נבון.
| קו הרכבת ירושלים יצחק נבון — הרצליה ירושלים – יצחק נבון • נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – האוניברסיטה / אקספו • הרצליה |
| קו הרכבת באר שבע מרכז — הרצליה (קו השרון - נגב) באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • אופקים • נתיבות • שדרות • אשקלון • אשדוד – עד הלום / מטרופול • יבנה – מערב • ראשון לציון – משה דיין • בת ים – קוממיות • בת ים – יוספטל • חולון – וולפסון • צומת חולון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – האוניברסיטה / אקספו • בני ברק – רמת החייל • פתח תקווה – קריית אריה • פתח תקווה – סגולה • ראש העין – צפון • כפר סבא – נורדאו • הוד השרון – סוקולוב • רעננה – דרום • רעננה – מערב • הרצליה |
| קו הרכבת באר שבע מרכז — נהריה באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • להבים – רהט • קריית גת • קריית מלאכי – יואב • מזכרת בתיה • רמלה • לוד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – האוניברסיטה / אקספו • הרצליה • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • קריית מוצקין • עכו • נהריה |
| קו הרכבת אשקלון — בנימינה אשקלון • אשדוד – עד הלום / מטרופול • יבנה – מזרח • רחובות • באר יעקב • לוד • לוד – גני אביב • כפר חב"ד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – האוניברסיטה / אקספו • הרצליה • בית יהושע • נתניה – ספיר • נתניה • חדרה – מערב • קיסריה – פרדס חנה • בנימינה |
| קו הרכבת בית שמש — נתניה בית שמש • רמלה • לוד • לוד – גני אביב • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – האוניברסיטה / אקספו • הרצליה • בית יהושע • נתניה |
| קו הרכבת מודיעין מרכז — נהריה מודיעין – מרכז • פאתי מודיעין • נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – האוניברסיטה / אקספו • בנימינה • עתלית • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • חוצות המפרץ • קריית חיים • קריית מוצקין • עכו • נהריה |
קווי אוטובוס העוברים בתחנה עריכה
סימני מקרא:
- ♿️ - אוטובוס נגיש
- 🌙 - קו לילה
תכנון עתידי עריכה
במסגרת התוכנית להקמת מסילה רביעית באיילון (תת"ל 33) מתוכננת הוספת רציף רביעי לתחנה, על שטח תעלת האיילון.[6]
קישורים חיצוניים עריכה
| מסילת איילון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- קובץ:IsraelRailLogo.jpg תחנת הרכבת תל אביב – השלום, באתר רכבת ישראל
- שעות פתיחה
- התחנה באתר דן (אורכב 03.02.2009 בארכיון Wayback Machine)
- גלריית תמונות של התחנה
- נועם דביר, תרדו קצת מהפסים - מסע בין תחנות הרכבת, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2008
- אתר למנויים בלבד יפעת ראובן, בתחנת רכבת השלום, העמוסה ביותר בישראל, המדרגות הנעות תקולות כבר חודשים, באתר TheMarker, 2 בפברואר 2026
הערות שוליים עריכה
- ^ שיא נסיעות של כל הזמנים ברכבת ישראל, בערוץ הטלגרם משרד התחבורה, 4 בינואר 2026
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., סיפורי המסילה השלישית, באתר ynet, 6 במרץ 2006
- ^ דן לביא, זיהום אוויר חריג בשתי תחנות רכבת, באתר ישראל היום, 20 באפריל 2016
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., תיעוד מהרחפן: כך נראות העבודות להרחבת תחנת רכבת השלום בתל אביב, באתר ynet, 27 באוגוסט 2016
- ^ עופר פטרסבורג, טרמינל חדש בתחנת השלום, באתר ישראל היום, 22 בפברואר 2021
- ^ תת"ל 33 - מסילה רביעית באיילון - משרד הפנים
שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת.
1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב – השלום, |