Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מגדת העתידות (דה לה טור)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגדת העתידות
נתונים על היצירה
מיקום {{#property:P276}}

מגדת העתידות בצרפתית: La Diseuse de bonne aventure) הוא ציור שמן מאת האמן הצרפתי ז'ורז' דה לה טור, שנוצר בסביבות 1630 ונחשב לאחת מיצירותיו המוקדמות והמוכרות. היצירה מוצגת במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק. הציור, שנחשף לראשונה רק בשנת 1960, עורר דיון נרחב לגבי אותנטיותו, תולדות היצירה והקשרים הסגנוניים שלו.

תיאור היצירה עריכה

הציור מציג סצנה תיאטרלית ובה צעיר המקבל את קריאת עתידו מידיה של אישה מבוגרת, בעוד נשים נוספות מנצלות את הסיטואציה כדי לשדוד אותו. הדמויות ניצבות זו לצד זו בהעמדה המזכירה במה תיאטרונית, והקומפוזיציה מבוססת על אינטראקציה בין מבטים, מחוות ומגע. המוזיאון המטרופוליטן מציין כי הסצנה משקפת את הדימוי הנפוץ של אישה רומנית הקוראת עתידות ואת ניצול תמימותו של הצעיר. הבחירה באור דרמטי ובתאורה ממוקדת מדגישה את ההשפעה הקרוואג'יסטית על האמן.[1]

רקע ביוגרפי עריכה

ז'ורז' דה לה טור נולד בשנת 1593 בוויק סור סייל, אזור שהיה תחת שלטון צרפת. משפחתו לא עסקה באמנות, והכשרתו איננה ידועה בשל העדר מסמכים. סגנונו הושפע ככל הנראה מבית הספר של אוטרכט ומהאמנות של קאראווג'ו. בשנת 1617 נישא לדיאן לה נרף, יורשת למשפחת צורפים עשירה מלונוויל, דבר שאיפשר לו לזכות בפטרונים בחצר לורן ובפריז. הקריירה שלו נמשכה משנות העשרים של המאה ה-17 ועד מותו בשנת 1652. רק שלושה מאות לאחר מכן החלו חוקרי אמנות לזהות מחדש את יצירותיו.[1]

תולדות היצירה עריכה

הציור נוצר בתקופה המוקדמת של פעילותו של דה לה טור והפך לאחת מיצירות המופת שלו. הוא התגלה בשנת 1960 ונרכש מיד על ידי מוזיאון המטרופוליטן. הביקורת סביבו נבעה מכך שלא הופיע ברישומי מוזיאונים צרפתיים ומהעובדה שהתגלה זמן רב לאחר יצירתו. החתימה "G. de La Tour Fecit Luneuilla Lothar" מצביעה על עבודתו של האמן בלונוויל שבחבל לורן, אך הדבר לא מנע את העלאת הספקות לגבי מקורו.[1]

אותנטיות עריכה

היצירה עוררה מחלוקת משמעותית בנוגע לאותנטיות שלה. אף שהיא חתומה באופן המצביע על דה לה טור ועל מקום עבודתו, מוזיאון הלובר הטיל ספק בייחוסה. הטקסט מציין כי גרמיין בזן, ראש מחלקת הציירים הגדולים בלובר, חתום על אישור הוצאת היצירה מצרפת, כנראה משום שהלובר העריך שהציור איננו אותנטי במלואו. שאלת המקוריות נותרה פתוחה בשל מאפיינים פיזיים חריגים ושינויים מבניים שנמצאו בציור.[1]

תולדות הבעלות עריכה

לפי המידע הקיים, הציור היה בבעלות משפחה צרפתית במשך שנים רבות. הוא לא היה חלק מאוספי מוזיאונים מרכזיים בצרפת, עובדה שהגבירה את הסקרנות סביבו. עם גילויו ב־1960 נרכש על ידי המטרופוליטן, והמעבר מצרפת לארצות הברית נעשה על בסיס אישור רשמי של הלובר, למרות הספקות שהועלו.[1]

הבדלים פיזיים ושינויים ביצירה עריכה

הציור עבר שינויים במהלך השנים, כולל תוספת בחלקו העליון וסימנים לחיתוך בצידו השמאלי. שינויים אלו הובילו להשערות מחקריות שלפיהן מדובר ביצירה שהייתה חלק מזוג ציורים או נועדה לעמוד לצד יצירה דומה.[1]

קובץ:Georges de La Tour - The Cheat with the Ace of Clubs - Google Art Project.jpg
הרמאי עם אס התלתן
קובץ:Le tricheur à l'as de carreau.jpg
"הרמאי עם אס היהלומים". ייתכן וציור זה הוא פנדנט ליצירה מגדת העתידות

זיקות ליצירות אחרות עריכה

חוקרי אמנות העלו השערה כי הציור קשור לאחת משתי יצירותיו של דה לה טור העוסקות ברמאי ובקלפים. לפי ההשערות, ייתכן שמדובר בפנדנט לציור "הרמאי עם אס היהלומים" המצוי בלובר או לציור "הרמאי עם אס התלתנים" שבמוזיאון קימבל. דמיון בנושאים, בהעמדה התיאטרלית ובדינמיקה בין הדמויות תומכים בהשערה זו.

ההקשר הקרוואג'יסטי עריכה

הנושא של מגדת עתידות מופיע באמנות הקרוואג'יסטית, בעקבות שתי יצירות של קרוואג'ו בנושא זה. הסגנון של דה לה טור משלב תאורה דרמטית, סצנה של הונאה ומפגש בין תמימות לרמייה, ומממש את ההשפעות שאפיינו את אמני רומא וצפון אירופה במאה השבע עשרה. גם המוזיאון המטרופוליטן מדגיש שהציור מבוסס על מסורת פיקטוריאלית שנפוצה בהדפסים וביצירות קודמות.[1]

הקשר תרבותי ואמנותי עריכה

התמה של מגידת עתידות הייתה נפוצה באמנות האירופית של המאות השש עשרה והשבע עשרה, במיוחד באיטליה ובצרפת. היא שילבה דמויות של נשים רומניות ושל צעירים תמים שהופיעו גם בתיאטרון וגם בהדפסים שהסתובבו ברחבי אירופה. היצירה של דה לה טור משמרת את המוסכמות הללו תוך שילוב סגנון אישי וקומפוזיציה רבת עוצמה.[1]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|מגדת העתידות]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Anna Ingram, Masterpiece Story: Fortune Teller by Georges de La Tour, DailyArt Magazine, ‏2024-11-07