אישה עם לאוטה
פעולות נוספות
| נתונים על היצירה | |
|---|---|
| מיקום | {{#property:P276}} |
אישה עם לאוטה הוא ציור שמן על בד מאת הצייר ההולנדי יוהאנס ורמיר, המתוארך לשנים 1662–1664 בקירוב. הציור מתאר אישה צעירה המכוונת לאוטה, כשמבטה מופנה אל חלון פתוח. היצירה נמצאת כיום באוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק.
היצירה נחשבת לאחת מהדוגמאות המובהקות לסגנונו של ורמיר - שימוש באור רך המגיע מצד שמאל, קומפוזיציה רגועה ובעלת עומק פסיכולוגי, ואיזון בין מציאות יומיומית לרמזים סמליים.
תיאור היצירה עריכה
האישה בציור יושבת לצד שולחן, לבושה שמלה מהודרת עם שרוולי קטיפה כהים, ועונדת עגילים. היא מחזיקה בלאוטה ומכוונת אותה, כשמבטה מופנה הצידה - לעבר החלון הפתוח, דרכו נכנס אור טבעי. ברקע החדר תלויות מפה גאוגרפית ויצירת נוף, ולצדן גלובוס - אלמנטים סמליים המופיעים שוב ושוב ביצירת ורמיר. הבחירה בפריטים אלו מרמזת על עיסוק במסעות, ידע עולם, והקשרים תרבותיים רחבים יותר, כמו גם על השכלה ובורגנות עירונית.[1]
סמליות עריכה
הלאוטה בציור נושאת משמעות רבת־שכבות. בתקופה ההולנדית של המאה ה־17, זוהתה הלאוטה עם אהבה, חיזור והרמוניה, ולעיתים גם עם רמיזות מיניות או תאווה. הצבתה של הדמות המנגנת לצד חלון פתוח יוצרת אווירה של פתיחות, תקשורת בלתי ישירה, ואף ציפייה לדמות שאינה נראית. פרשנות סמלית זו עולה בקנה אחד עם תיאורים מקבילים של נשים מנגנות בציור הבארוק ההולנדי, ובהם שיח רגשי־מוזיקלי סמוי בין הדמות לצופה או לדמות נוכחת מחוץ לפריים.[2]
_-_c._1670.jpg){kind=link}
השפעות והשוואות סגנוניות עריכה
חוקרים מציינים השפעה אפשרית של פרנס ואן מיריס האב – צייר שפעל בליידן במקביל לורמיר – על "אישה עם לאוטה". סגנונו של ואן מיריס התאפיין בדיוק קפדני, צבעוניות עדינה, ותיאור עשיר של טקסטיל ועור. החוקרת קתרין בומן־נובי מצביעה על הקבלה סגנונית ורעיונית בין "אישה עם לאוטה" לבין יצירתו של ואן מיריס "אישה מול מראה". שתי היצירות מתארות נשים צעירות במרחב אינטימי, כשאחת מנגנת על לאוטה והשנייה מתבוננת במראה, ובשתיהן בולט השימוש באור רך, מיקומם הקפדני של רהיטים, ואווירה של שקט נפשי ומתח מרומז. המחקר מציע כי הדמיון בין התנוחות, סביבת החדר והטיפול בפרטים מחזק את האפשרות להשפעה ישירה או לפחות למודעות של ורמיר לסגנון שהתפתח מחוץ לדלפט. בומן־נובי מדגישה כי מדובר בדיאלוג סגנוני מתוחכם בין שני אמנים שפעלו במרחק גאוגרפי קצר אך בגישות אסתטיות שונות.[3]
השוואה לציור "אישה עם קנקן מים" עריכה
יש שהצביעו כי קיימת הקבלה קומפוזיציונית וסגנונית בין "אישה עם לאוטה" לבין יצירה אחרת של ורמיר, "אישה עם קנקן מים". בשני הציורים מופיעה דמות נשית המוצגת בפרופיל או בתנוחה של מבט צידי, כאשר היא פונה לעבר חלון הפתוח מצד שמאל. בשתי היצירות שולט אור רך ונקי החודר מן החלון ומאיר את הדמות, תוך יצירת תחושת שלווה ואינטימיות. הדמיון בתנוחות, בפרטי הרקע ובמיקומי הרהיטים מרמז על תבנית צורנית שוורמיר שב והשתמש בה באותה תקופה, כחלק מהתמקדותו בתיאור נשים בפעולה פרטית בתוך חללים מבוקרים ותאורה טבעית.
מיקום הציור ביחס ליצירתו של ורמיר עריכה
"אישה עם לאוטה" משתייכת לקבוצת ציורים אינטימיים המתמקדים בנשים בפעולה בתוך חללים סגורים מוארים באור טבעי – תמה חוזרת ביצירת ורמיר. מוזיאון רייקסמוזיאום באמסטרדם מסווג את היצירה כמשקפת את שלב הביניים ביצירתו, לצד עבודות דוגמת "נערה קוראת מכתב ליד חלון פתוח" ו"אישה עם מאזניים". בכולן מתקיים איזון בין עיסוק בפרטים יומיומיים ובין תחושת עומק פסיכולוגי. החזרה על תמות כמו נגינה, קריאה, שקילה או כתיבה בתוך חדרים שקטים מדגישה את עולמה של האישה הבורגנית – סגור, פרטי, אך גם טעון במשמעויות תרבותיות וסמליות.[4]
מצבה של היצירה עריכה
מחקר טכנולוגי שנערך על ידי חוקרי אמנות וחומרים מצביע על תהליך של דהייה והתבלות טבעית של חלקים מהציור. צילום באינפרא-אדום וניתוח רנטגני חשפו פיגמנטים שחוו שינויים כימיים, במיוחד צבעים אדומים וכחולים. כמו כן, התגלו סימנים לכך שוורמיר שינה את הרכב הקומפוזיציה תוך כדי עבודה - ייתכן שהוסרו דמויות או פריטים מתוכננים. הממצאים מעידים על תהליך ציור לא סטטי אלא מהורהר, שבו מתקיים מתח בין מה שמופיע בציור לבין מה שנמחק או הוסתר. החוקרים טוענים כי תחושת ההיעדר- בין אם פיזית ובין אם מושגית - תורמת לעוצמה הפסיכולוגית של היצירה.[5]
תערוכות עריכה
בשנת 2010 הושאלה היצירה למוזיאון נורטון סימון בפסדינה, קליפורניה. מדובר באירוע חריג, שכן רוב ציוריו של ורמיר כמעט ואינם עוזבים את מוסדותיהם הקבועים. התערוכה הדגישה את מרכיבי הקומפוזיציה, תהליך הציור והקשרים בין הדמות הנשית למרחב הפנימי שבו היא מצויה. בנוסף הוצגו פריטים מאוסף המוזיאון שבאמצעותם נבנה הקשר השוואתי עם יצירות של אמנים הולנדיים אחרים, מתוך מטרה להמחיש את מיקומו של ורמיר בזירת האמנות ההולנדית של המאה ה־17.[6]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Understanding The Allegory of Faith by Johannes Vermeer, www.essentialvermeer.com
- ^ A View beyond Delft: Johannes Vermeer's Woman with a Lute and Its Relationship to Frans van Mieris, Journal of Historians of Netherlandish Art (ב־English)
- ^ Woman with a Lute, Rijksmuseum.nl (ב־English)
- ^ A counterfeit of what has to decay': Vermeer and the Mapping of Absence in A Woman with a Lute, Journal of Historians of Netherlandish Art (ב־English)
- ^ Vermeer's "Woman with a Lute" on Loan from the Metropolitan Museum of Art, Norton Simon Museum, 2011 (ב־English)
| יאן ורמיר | ||
|---|---|---|
| ציורים | אישה יושבת ליד וירג'ינל • אישה צעירה יושבת ליד וירג'ינל • אישה כותבת מכתב עם משרתת • אישה עם לאוטה • אישה עם מאזניים • אישה עם קנקן מים • אישה קוראת מכתב • אישה עם שרשרת פנינים • אלגוריה של האמונה • אמנות הציור • האסטרונום • הגאוגרף • הגבירה והמשרתת • הנערה עם כוס היין • הנערה עם הכובע האדום • הסימטה • הסרסורית • הקונצרט • ישו בבית מרתא ומרים • כוס היין • מוזגת החלב • מחקר על אישה צעירה • מכתב האהבה • נוף העיר דלפט • נערה ישנה • נערה עם עגיל פנינה • נערה קוראת מכתב ליד חלון פתוח • קטיעת המוזיקה • קצין ונערה צוחקת • שיעור המוזיקה • יוצרת התחרה | |
| יוחס בעבר | נגנית הגיטרה • נערה עם חליל | |
| ייצוגים אמנותיים | המרדף אחר ורמר (ספר ילדים) • נערה עם עגיל פנינה (ספר) • נערה עם עגיל פנינה (סרט) | |
| ספרות אקדמית | ארתור ק. וילוק ג'וניור • תיאופיל תורה | |
| שונות | אסכולת דלפט • תור הזהב של הציור ההולנדי • האן ואן מייחרן • התיזה של הוקני-פאלקו • טרוני • מרכז ורמיר | |
