Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אביב (פייר אוגוסט קוט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אביב
נתונים על היצירה
מיקום {{#property:P276}}

אביבאנגלית: Springtime) הוא ציור שמן על בד מאת האמן האקדמי הצרפתי פייר אוגוסט קוט, שנוצר בשנת 1873. היצירה מוצגת כיום בגלריה 827 של מוזיאון המטרופוליטן לאמנות שבניו יורק. בציור נראה זוג צעיר יושב על נדנדה החבויה בלב יער ירוק, כאשר האישה מחבקת בעדינות את צווארו של בן זוגה, והוא נושא מבט אוהב אל פניה. התמונה זכתה לפופולריות עצומה והפכה לאחת מהיצירות האהובות והמשוכפלות ביותר באמנות הרומנטית של המאה ה־19.[1]

תיאור וסמליות עריכה

בציור "אביב", אשר הוצג לראשונה בסלון של פריז בשנת 1873, מתוארים נער ונערה צעירים יישובים על נדנדה החבויה ביער ירוק, כשפרפרים מרחפים מעליהם ובריכה קטנה מנצנצת למרגלותיהם. הדמות הנשית לובשת שמלה לבנה, שקופה למחצה, המזכירה את הטוגה היוונית העתיקה, והאופן שבו היא חושפת את גזרתה האידיאלית מדגיש את יופייה הארוטי המרומז. בן זוגה לבוש טוניקה כפרית בהשראה היסטורית, עם חגורה אדומה למותניו, וגופו נוטה לפנים כאילו הוא עומד לדחוף את הנדנדה. תנועת השניים טעונה במתח גופני ורגשי. בצד הציור תלו שורות משיר איטלקי: "O primavera! gioventù dell’anno! / O gioventù! primavera della vita!!!" – שורות המחברות את עונת האביב לנעורי האדם, כחוויה של פריחה זמנית.[2]

סגנון והתקבלות עריכה

הציור "אביב" מאופיין באסתטיקה של פיתוי מתון ומעודן, אשר שילבה אלמנטים רומנטיים עם נרטיב ברור של חיזור צעיר. קוֹט הצליח ליצור דימוי שמשך את הקהל הן מבחינה סנטימנטלית והן מבחינה עיצובית. תיאורי הגוף של הדמויות – במיוחד הדמות הנשית עטוית השמלה השקופה למחצה – מאזנים בין ארוטיקה מרומזת לאידיאליזציה קלאסית, באופן שהפך את התמונה לפופולרית בקרב אספנים מהמעמד הגבוה. הפופולריות של הציור הובילה להפקת רפרודוקציות רבות בפורמטים שונים, והוא נתפס כסמל של אלגנטיות זמנית ורומנטיקה מתוזמרת היטב.[3]

פרשנות וסמליות עריכה

במאמר נרחב שפורסם בשנת 2022, מתואר הציור "אביב" כיצירת המופת של קוֹט, אשר מסכמת את חזונו האמנותי ואת נטייתו לשלב מטפורה חזותית, פסיכולוגיה וסמליות קלאסית. הדמות הנשית בציור נתפסת כגלגול חזותי של פרספונה – אלת האביב – בשל מראהּ, תלבושתה השקופה והתייחסות הרוח הטבעית אליה בלבד. גופה חושף אך לא במוצהר, באופן שהיה עלול להיחשב שערורייתי באותה תקופה, אולם בהקשר מיתולוגי נחשב למקובל יותר. המאמר מצביע על כך שהאישה מגלמת את עונת האביב עצמה: היא מזמינה, מלטפת, סוחפת את הצופה ואת בן זוגה אל תוך עולם של נעורים, פריון והתחדשות. השילוב בין רישום נאו־קלאסי, צבעוניות רומנטית ושפת גוף שמזוהה עם הרוקוקו, ממצבים את היצירה כשילוב מרובד של סגנונות וסמלים תרבותיים.[4]

קובץ:Joean Honoré Fragonard - The Swing.jpg
הנדנדה, ציור מאת ז'אן אונורה פרגונאר

השוואות ליצירות אחרות עריכה

קובץ:1880 Pierre Auguste Cot - The Storm.jpg
הסערה, ציור מאת פייר אוגוסט קוט

יש שהשוו את הציור "אביב" של קוֹט ליצירת הרוקוקו הידועה הנדנדה מאת ז'אן-אונורה פרגונאר, בשל הדימוי של זוג צעיר בנדנדה הממוקמת בלב טבע שופע ובעל אופי פלרטטני. בדומה לכך, ציוריו של ניקולא לנקרט (הנדנדה, 1730) ושל פרנסיסקו דה גויה (1779) מאותו נושא מזוהים כקרובים סגנונית ביצירת האווירה האינטימית והקלילה. אחרים הצביעו על הקבלות רעיוניות לציור פרימוורה (1480) מאת סנדרו בוטיצ'לי, בעיקר בהיבט הסמלי של פריון, התחדשות, וטוהר הנעורים. מאפיינים חזותיים נוספים בציור של קוֹט, ובייחוד בדמות הנשית הלבושה בבד שקוף למחצה, עוררו השוואה לייצוגים של פרספונה – אלת האביב – כגון בציור "הרקולס ופרספונה" מאת בנג'מין רוברט היידון. השפעה אקדמית נוספת ניכרת בהקבלה ליצירה "אכו" (1874) מאת אלכסנדר קבנל, המשלבת גוף נשי אידיאלי עם סביבה טבעית אידילית. מבחינה סגנונית, ציורו של קוֹט מקיים זיקה גם ליצירתו של פרנסואה בושה "ארבע העונות: אביב" (1755), בעיקר בזכות השימוש בירק עשיר ובדמויות רכות ותמות נעורים. כמו כן, הוזכרה ההשפעה האפשרית של ציור הנוף הרומנטי "בריכת הרחצה" מאת איבר רובר (1753–1808), בזכות תיאור טבע אידיאלי בעל צבעוניות חמה, ההולם את גישתו של קוֹט.[2][4]

הציור "אביב" קשור קשר ישיר ליצירה מאוחרת יותר של קוֹט, "הסערה" (1880), שנוצרה כשבע שנים לאחר מכן ונחשבת ל"בן־זוג רוחני" של היצירה. שני הציורים צוירו עבור בני אותה משפחה: "אביב" היה בבעלות ג'ון וולף, בעוד הסערה הוזמנה על ידי בת דודתו, קת'רין לורילארד וולף. בעוד "אביב" מתאר רגע של שלווה ואינטימיות בין בני זוג בלב יער ירוק, "הסערה, מציג אותם (או דמויות דומות להם) במנוסה מתוך סערה, אוחזים בבד מעל ראשיהם להגנה. ההקבלה הסגנונית והתמטית בין שתי היצירות יוצרת צמד יצירות שבו נשקפת האהבה הצעירה מצד אחד כהתמסרות רגועה, ומהצד השני כמאבק יצרי אל מול כוחות בלתי צפויים.[2][4]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|אביב]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Springtime, .metmuseum.org
  2. ^ 1 2 3 Katie White ShareShare This Article, This Famous Portrayal of Young Lovers Celebrates the Splendor of Spring—Here Are 3 Things You Might Not Know About Pierre-Auguste Cot's Masterpiece, Artnet News, ‏2023-03-21 (ב־English)
  3. ^ Transitory Elegance - The Metropolitan Museum of Art, www.metmuseum.org, ‏2013-05-15 (ב־English)
  4. ^ 1 2 3 Idalis Love, Springtime by Pierre Auguste Cot: Detailed and Explained, TheCollector, ‏2022-07-02 (ב־English)