Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ביצים שבורות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ביצים שבורות
נתונים על היצירה
מיקום {{#property:P276}}

ביצים שבורותאנגלית: Broken Eggs) הוא ציור ז'אנר משנת 1756 מאת הצייר הצרפתי ז'אן-בטיסט גרז. היצירה צוירה בשמן על בד, מידותיה 73 × 94 ס”מ, והיא שמורה באוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק. הציור הוצג בסלון של פריז בשנת 1757 ונכנס לאוסף המוזיאון בשנת 1920 כעיזבון של ויליאם ק. ואנדרבילט.[1]

תיאור היצירה עריכה

הציור „ביצים שבורות” (1756) מתאר סצנה ביתית בחלל פנימי כהה יחסית, כך שהאור והצל בחדר מדגישים את הדרמה האנושית המתרחשת בין הדמויות. במרכז הקומפוזיציה נראית נערה צעירה היושבת בחדר פשוט, כשהבעת פניה מושפלת ועגומה, וסמוך אליה סל וביצים שבורות הפזורים על הרצפה. סביב הדמות המרכזית נבנית סיטואציה טעונה, שבה התנהלות הדמויות והבעותיהן מכוונות את הצופה להבין שמדובר באירוע בעל משמעות מוסרית, ולא רק בתקרית יומיומית.[2]

מאחורי הנערה מוצגות שתי דמויות נוספות המעצימות את תחושת העימות: צעיר בעל הבעה נבוכה ואשמה ואישה מבוגרת המגיבה בכעס, ונראית כמי שנוזפת בצעיר ומצפה שיכיר בנזק שנגרם. הסצנה נתפסת כדרמה משפחתית או ביתית, המוצגת באופן שמאפשר לצופה לפענח את יחסי הכוחות ואת המתח בין הדמויות מיד, באמצעות שפת הגוף והמחוות. לצד עימות זה, ובניגוד אליו, מופיעה בקדמת הציור דמותו של ילד קטן, המנסה בתמימות לתקן ביצה שבורה, פעולה המדגישה את הפער בין “הנזק” לבין הרצון להשיב את המצב לקדמותו.[3]

פרטי הסצנה נקשרים במפורש לתיאור שהציג גרז כאשר הציג את היצירה בסלון של 1757: אם הנוזפת בצעיר על כך שהפיל סל ביצים שהביאה משרתת מן השוק, בעוד ילד מנסה לתקן ביצה שנשברה. תיאור זה ממקם את הביצים השבורות כמרכז העלילה החזותית וכמוקד האשמה וההטפה. בתוך המרחב הפנימי החשוך, מודגשת תחושת הדרמה בכך שהדמויות “לכודות” יחד בתוך החדר, והעימות ביניהן מוצג כמעין סצנה תיאטרלית, שמובילה את הצופה לזהות את האירוע ואת הלקח המוסרי הנלווה לו.[2]

בציור משולבים גם רמזים סמליים שנועדו להרחיב את משמעות האירוע מעבר לתאונה פשוטה. לפי הסברים שנקשרו ליצירה, הביצים השבורות נתפסו כסמל לאובדן בתולים, והילד המצוי בקדמת הציור מזוהה עם קשת וחץ המרמזים לקופידון ולסכנות הכרוכות במשחקי אהבה. כך, לצד ההתרחשות הגלויה של סל שנשפך וביצים שנשברו, מוצע לצופה להבין שהסצנה מכוונת לעימות מוסרי חריף יותר, המגולם בתגובות הדמויות ובחלוקת התפקידים ביניהן: נערה מושפלת, דמות סמכותית כועסת, צעיר נבוך, וילד תמים המנסה “לתקן” את הבלתי ניתן לתיקון.[2]

היצירה מוצגת כציור ז'אנר מוסרי הפונה לקהל רחב באמצעות נושא יומיומי, בניגוד לנושאים המלומדים של ציור היסטורי. בהקשר של תצוגתה בסלון של 1757, נמסר כי מבקר אף קבע שתנוחתה של המשרתת הצעירה, שאובדן בתוליה מסומל באמצעות הביצים השבורות, ראויה לצייר היסטוריה. בהתאם לכך, תיאור הסיטואציה, הבעות הדמויות, והדגשת הפעולה סביב הביצים, פועלים יחד כדי להפוך את הסצנה הביתית לעלילה מוסרית מובנת, שנועדה לעורר תגובה רגשית ולהעביר מסר ברור לצופה.[1]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|ביצים שבורות]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ 1 2 3 Genre painting: Understanding a moral message – QAGOMA Stories, Queensland Art Gallery | Gallery of Modern Art, ‏2021-09-30 (ב־English)
  3. ^ Jean-Baptiste Greuze Paintings, Bio, Ideas, The Art Story