בתחילת העשור אירעו מספר רב של אירועי מזג אוויר קיצוניים. בפברואר 2023 סדרה של רעידות אדמה חזקות גרמו למותם של לפחות 57 אלף בני אדם בטורקיה ובסוריה.
מבחינה טכנולוגית במהלך העשור עלה השימוש באופן מהותי בשיחות ועידה טלפוניות, למידה מקוונת, שירותי סטרימינג, מסחר אלקטרוני ושירותי משלוח מזון – מגמה זו התחזקה במיוחד כאשר אנשים רבים ברחבי העולם נדרשו להישאר בבתיהם במהלך החודשים הראשונים של מגפת הקורונה. בתחילת העשור רשתות 5G הושקו ברחבי העולם, והשימוש בהם הפך נפוץ בסמארטפונים. כמו כן, חלו גם שיפורים מהותיים במורכבות של יישומי הבינה המלאכותית כאשר בעקבות כך צ'אטבוטים ויצירות אמנות שנוצרות על ידי יישומי בינה מלאכותית הפכו לראשונה נגישים לציבור הרחב כאשר מאות מיליוני משתמשים החלו להשתמש בשירותים הללו. מרוץ החלל של גופים פרטיים הואץ מאוד בתחילת העשור, וכך גם מיזמי חלל במימון ממשלתי כמו טלסקופ החלל ג'יימס וב ומסוק המאדים הרובוטי אינג'ניואיטי. הזינוק באיכות ובפופולריות השימוש במודלי בינה מלאכותית יוצרת גרר דיון עמוק על החשש מאבטלה עקב כניסת מודלים אלה באופן נרחב לשוק העבודה.
ב-15 בנובמבר 2022 אוכלוסיית העולם הגיעה ל-8 מיליארד בני אדם, ובשנת 2023 הודו עקפה את סין כאשר היא הפכה למדינה המאוכלסת ביותר בעולם.
ההתערבות הצבאית נגד דאעש (16 ביוני 2014 עד היום) – בעקבות ההתקדמות המהירה של ארגון המדינה האסלאמית (דאעש) בעיראק ובסוריה, בעקבות מעשי האלימות הברוטאליים שחברי הארגון מבצעים באלפי קורבנות, וכמו כן בשל החשש מכך שבמוקדם או במאוחר ארגון הטרור יתחיל לבצע פעולות טרור רבות במדינות שונות ברחבי העולם, במהלך קיץ 2014 ארצות הברית ובעלות בריתה הגבירו את מאמציהם לתת מענה לקיצונים האסלאמיים. מטרת ההתערבות הצבאית הייתה קודם כל לעצור את ההתקדמות של דאעש, לסייע לקבוצות המיעוט בהם הארגון מבצע רצח עם, ובסופו של דבר לגרום לכך שהארגון ייסוג מהאזורים אותם הוא כבש.
עימות אזרבייג'ן–ארמניה על נגורנו קרבאך (11 ביולי 2020 עד 10 בנובמבר 2020) – סכסוך מזוין בין אזרבייג'ן, הנתמכת על ידי טורקיה, לבין רפובליקת ארטסך, הנתמכת על ידי ארמניה, באזור השנוי במחלוקת נגורנו-קרבאך. המלחמה האחרונה בין הצדדים פסקה בנובמבר 2020 לאחר ניצחון אזרי.
מלחמת אוקראינה–רוסיה (24 בפברואר 2022 – הווה) – הפלישה היא שיאו של עימות מתמשך בין רוסיה לאוקראינה, שתחילתו בפלישה ממספר חזיתות לאוקראינה, והמשכו במתקפה רוסית על אזור דונבאס.
הלחימה בעזה (7 באוקטובר 2023 – הווה) – מלחמה בין ישראל לבין חמאס וארגוני טרור פלסטיניים נוספים ברצועת עזה, שהחלה לאחר מתקפת הפתע שפתחה את מלחמת חרבות ברזל. בתגובה פתחה ישראל במתקפה רחבת היקף שכללה מצור מלא על עזה, תקיפות אוויריות מסיביות, וכניסה קרקעית לערים מרכזיות ברצועה, במטרה לפרק את שלטון חמאס ולהחזיר את החטופים בעזה. העימות הוביל להסלמה בגבול הצפון מול חזבאללה ולמתיחות אזורית.
מבצע עם כלביא (12 ביוני 2025–24 ביוני 2025) – סכסוך צבאי ישראל לרפובליקה האסלאמית של איראן, שפרץ לאחר חודשים של מתיחות גוברת ותקיפות הדדיות עקיפות באמצעות שליחים ותקיפות עומק. במהלך המלחמה ביצעה ישראל מתקפות אוויריות נרחבות על מתקני גרעין, תשתיות צבאיות ומפקדות משמרות המהפכה באיראן, בעוד שאיראן שיגרה מטחים של טילים בליסטיים ותקפה מטרות בישראל ובמפרץ הפרסי. הלחימה נפסקה לאחר לחץ בין-לאומי כבד והבנות חשאיות בין הצדדים, אך המתיחות האסטרטגית נמשכה גם לאחר סיום הקרבות.
הסכסוך ההודי–פקיסטני (22 באפריל עד 10 במאי 2025) – התלקחות צבאית אינטנסיבית בין הודו לפקיסטן סביב אזור קשמיר, שהחלה בעקבות חילופי אש כבדים בגבול ופריצת פעולות טרור חיצוניות ותגובת נגד צבאית נרחבת משני הצדדים. הלחימה כללה הפגזות ארטילריות ותקיפות אוויריות. הסכסוך גרם לעשרות הרוגים ופצועים, הרס נרחב ופינוי אוכלוסייה אזרחית משני הצדדים, והסתיים בהפסקת אש מתווכת בין-לאומית שהשיבה את המצב לקווים פחות מתוחים אך לא פתרה את השורשים העמוקים של המחלוקת.
הסכסוך הקמבודי–תאילנדי (28 במאי 2025–הווה) – עימות צבאי מתמשך בין קמבודיה לתאילנד, שהחל בעקבות חילופי אש באזור הגבול בין המדינות, בעיקר סביב מקדשים עתיקים שנמצאים במחלוקת טריטוריאלית. במסגרת הסכסוך נערכו לחימה אווירית וקרקעית שכללה תקיפות אוויריות תאילנדיות וירי רקטות מצד קמבודיה. שני הצדדים האשימו זה את זה בהסלמה ובפתיחת אש ראשונית. העימות גרם לאבדות בנפש ולפינוי אזרחים מאזורים שנפגעו. המחלוקת ספגה השפעות גאופוליטיות, כאשר קמבודיה נתמכה על ידי סין ותאילנד קיבלה תמיכה מארצות הברית.
המלחמה בצפון מערב פקיסטן (2004 – עד היום) – סכסוך מזוין בין הכוחות המזוינים של פקיסטן לקבוצות מיליטנטים אסלאמיות (המורכבות מאנשי שבטים מקומיים, חברי ארגון הטליבאן, וחברי המוג'אהדין). העימות המזוין החל בשנת 2004 לאחר שהתגברו המתחים בעקבות כך שכוחות הצבא הפקיסטני החלו לחפש אחר חברי ארגון אל-קאעידה באזור ההררי וואזיריסטאן (Waziristan) שבפקיסטן והסלים בהמשך לכדי התקוממות מזוינת מצד אנשי השבטים המקומיים. בעקבות גל האלימות, למעלה מ-3,440,000 אזרחים נאלצו לעזוב את בתיהם ומעל ל-7,000 אזרחים נהרגו.
המלחמה בסחר בסמים במקסיקו (11 בדצמבר 2006 – עד היום) – סכסוך מזוין מתמשך בין קרטלי הסמים אשר נלחמים בגורמי אכיפת החוק במקסיקו. אף על פי שקרטלי הסמים המקסיקניים קיימים זמן רב, הם הפכו לבעלי השפעה רבה לאחר דעיכת קרטלי הסמים של קולומביה בשנות ה-90. קרטלי הסמים המקסיקנים שולטים בשוק הסמים הסיטונאי בארצות הברית. מעצרים של ראשי הקרטלים הובילו לגל אלימות כאשר הקרטלים מנסים להשתלט על נתיבי הסחר של הסמים אל תוך ארצות הברית. מעל ל-28,000 אנשים בסך הכול נהרגו בין דצמבר 2006 עד נובמבר 2010 כתוצאה מהסכסוך האלים בין קרטלי הסמים לגורמי אכיפת החוק במקסיקו.
המלחמה בסומליה (26 בינואר 1991 עד היום) – סכסוך מזוין בו מעורבים בעיקר כוחות של "הממשלה הפדרלית הזמנית" (Transitional Federal Government, בראשי תיבות TFG) בסיוע כוח אפריקאי בן 8,000 איש בשם "משימת האיחוד האפריקאי לסומליה" (African Union Mission to Somalia, בראשי תיבות AMISOM) אשר נלחמים על השליטה במדינה מול הקבוצה האסלאמיסטית אשר המובילה את לוחמת הגרילה, הידועה כ"תנועת ההתנגדות העממית בארץ של שתי ההגירות". גילויי האלימות במהלך הסכסוך הובילו לכך שאלפי תושבים במוגדישו, בירת המדינה, נאלצו לעזוב את בתיהם.
מלחמת הסמים בפיליפינים (30 ביוני 2016 – עד היום) – סכסוך מזוין מתמשך בין קרטלי הסמים אשר נלחמים בגורמי אכיפת החוק בפיליפינים. ל-21 בדצמבר 2020 נרצחו מעל ל-5,900 איש נהרגו בפעולות נגד סוחרי סמים.
פיגועי הטרור הבולטים ביותר (שבוצעו נגד אוכלוסייה אזרחית) במהלך העשור כוללים את:
28 בנובמבר 2020 – ניגריהניגריההטבח בכושבה(אנ') (110 אזרחים הרוגים) – ארגון בוקו חראם רצח 110 אזרחים ניגרים בשדות האורז בכפר קושבה אשר בצפון מזרח ניגריה.
8 במאי 2021 – אפגניסטןאפגניסטןהפיגוע בבית הספר בקאבול (אנ') (90 אזרחים הרוגים) – פיגוע משולב של מכונית תופת ולאחריו שני פיגועים נוספים של מטעני חבלה אירעו מול בית הספר בבירת אפגניסטן קאבול. הפיגועים גרמו למותם של 90 אנשים ולפציעתם של 240 אנשים נוספים. רוב הנפגעים היו בנות בגילים 11 עד 15.
4 במרץ 2022 – פקיסטןפקיסטןהפיגוע במסגד בפשאוור ב-2022 (מעל 64 אזרחים הרוגים) – ארגון הטרור דאעש הוציא לפעול פיגוע התאבדות בתוך מסגד שיעי בעיר פשאוור שבצפון פקיסטן. בפיגוע נהרגו לפחות 63 בני אדם ונפצעו 196 אנשים נוספים.
30 בינואר 2023 – פקיסטןפקיסטןהפיצוץ במסגד בפשאוור ב-2023 (101 אזרחים הרוגים) – ארגון הטרור דאעש הוציא לפעול פיגוע התאבדות בתוך מסגד בעיר פשאוור שבצפון פקיסטן. בפיגוע נהרגו 101 בני אדם ונפצעו מעל ל-220 בני אדם, כולל שבעה במצב אנוש.
7 באוקטובר 2023 – ישראלישראלטבח שבעה באוקטובר (1,165 נרצחים) – מתקפת טרור רחבת היקף שהוביל ארגון הטרור האסלאמיסטי-סוני הפלסטיני חמאס אשר יצאה מרצועת עזה לתוך ישראל, ובוצעה הן נגד יעדים צבאיים והן נגד יעדים אזרחיים, ובמיוחד בעוטף עזה, תוך ביצוע של טבח, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. במתקפת הפתע השתתפו מספר ארגוני טרור נוספים מחדר המבצעים הפלסטיני המשותף, כולל הג'יהאד האסלאמי.
3 בינואר 2024 – איראןאיראןהפיגוע בכרמאן (94 אזרחים הרוגים) – ארגון הטרור דאעש הוציא לפעול את הפיגוע בבית הקברות בכרמאן שבאיראן במהלך טקס יום השנה להתנקשות בחייו של קאסם סולימאני. בפיגוע נהרגו 91 אנשים ונפצעו 284 נוספים. זו הייתה מתקפת הטרור הקטלנית ביותר באיראן מאז המהפכה האיראנית ב-1979.
קובץ:Gnome-edit-clear.svg פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. הסיבה היא: יש לאחד עם הפרק האזורי למטה יותר, מכיוון שהגבול בין הפיכה/מחאה/מאבק/הפיכה לא תמיד ברור וחלוקה על פיהם בעייתית.
מהפכות פוליטיות רחבות היקף ומחאות גדולות ובולטות שהתקיימו עד כה במהלך העשור כוללות את:
מחאת האפודים הצהובים (17 בנובמבר 2018 – עד התחלת מגפת הקורונה בצרפת) – תנועת מחאה שהחלה ברשת האינטרנט, והובילה להפגנות שהחלו בצרפת ב-17 בנובמבר 2018, והתפשטו במהירות לוולוניה, האזור המתועש לשעבר בדרום בלגיה. האפודים הצהובים נבחרו כסמל בשל החוק המחייב נהגים לשאת אותם בזמן הנסיעה, ולכן מדובר במוצר זול, זמין, ומושך תשומת לב. המחאות החלו בשל עלייה במחירי הדלק וביוקר המחיה, ובשל הטענה שנטל המס נופל באופן לא פרופורציונלי על מעמד הביניים, תושבי הפריפריה, ועל מעמד הפועלים. המוחים דורשים הפחתה במס על הדלק, העלאת שכר המינימום, ופיטורי נשיא צרפתעמנואל מקרון.
המחאות בהונג קונג ב-2019 ו-2020 (9 ביוני 2019 – עד היום) – סדרה של הפגנותמחאה בהונג קונג ובמקומות נוספים ברחבי העולם בדרישה לבטל את הצעת החוק להסגרת מבוקשים לידי השלטון המרכזי בבייג'ינג, סין. המפגינים מביעים חשש כי הצעת החוק תגרום להונג קונג, אשר הוא אזור מנהלי מיוחד בסין, להיות כפופה לחוק הסיני, וכי תושבי הונג קונג יהיו כפופים למערכת משפט אחרת.
המחאות בצ'ילה ב-2019 ו-2020 (14 באוקטובר 2019 – עד היום) – רצף של מחאות אזרחיות על רקע כלכלי ברחבי צ'ילה. המחאות החלו בחודש אוקטובר על רקע הכוונה לייקר את מחירי התחבורה הציבורית וכנגד יוקר המחיה. ב-25 באוקטובר הפגינו מיליון אזרחי המדינה בעיר הבירה סנטיאגו. במהומות נהרגו 19 בני אדם, כ-2,400 נפצעו וכ-5,000 אזרחים נעצרו.
המחאות בלבנון ב-2019 ו-2020 (17 באוקטובר 2019–2020) – סדרה של מחאות ברחבי לבנון בתגובה לכישלונה של הממשלה למצוא פתרונות למשבר הכלכלי במדינה בשנה שקדמה להן.
מחאות ג'ורג' פלויד (מאי 2020) – בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד, אזרח אפרו-אמריקני, בידי שוטר במיניאפוליס, החלו הפגנות רבות כנגד האלימות המשטרתית לכאורה, שהדרדרו להפרות סדר ומהומות אלימות. ההפגנות התפשטו ברחבי ארצות הברית, ומשם – לרחבי העולם.
מחאת החקלאים בהודו (2020–2021) – מחאת החקלאים בהודו הייתה מחאה נגד שלושה חוקים שנחקקו בפרלמנט של הודו בספטמבר 2020. לדברי החקלאים, חוקים אלו מיטיבים עם תאגידים גדולים ופוגעים בחקלאים. לדברי הממשלה החוקים נועדו להקל על מכירות סיטונאיות של תוצרת חקלאית. ראש ממשלת הודונרנדרה מודי הודיע שהחוקים יבוטלו.
ההתנקשויות וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):
קאסם סולימאני (3 בינואר 2020) – גנרל-לוטננט איראני, אשר שימש כמפקד כוח קודס, הכוח האחראי לפעילות משמרות המהפכה האסלאמית מחוץ לגבולות איראן, נהרג במתקפה אווירית של צבא ארצות הברית בנמל התעופה הבין-לאומי של בגדאד. במתקפה נהרגו עוד 7 אנשים, בהם גם המפקד העיראקי-איראני אבו מהדי אל-מוהנדס, שעמד בראש אל-חשד א-שעבי (כוחות ההתגייסות העממית).
שינזו אבה (8 ביולי 2022) – ראש ממשלת יפן לשעבר, נורה פעמיים בעת שנשא נאום בחירות בעיר נארה שביפן. אבה נפצע באורח אנוש ומת מפצעיו זמן קצר לאחר מכן.
איימן א-זוואהירי (31 ביולי 2022) – מנהיג אל-קאעידה, נהרג במתקפה אווירית אשר בוצעה בקאבול שבאפגניסטן על ידי סוכנות הביון האמריקנית.
סלמאן רושדי (12 באוגוסט 2022) – סופר בריטי ממוצא הודי. נדקר מספר פעמים במכון צ'וטקווה שבמדינת ניו יורק, לאחר שהתוקף הסתער על הבמה, דקר אותו מספר פעמים ופצעו באורח קשה.
וולודימיר זלנסקי (23 במרץ 2024) – נשיא אוקראינה אשר נסע בשיירה יחד עם ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס בעיר אודסה ניצל מהתנקשות בחייו כאשר מתקפת הטילים הרוסים ששוגרו לעבר השיירה הרגו לפחות חמישה בני אדם.
איבראהים עקיל (20 בספטמבר 2024) – מספר שתיים בארגון הטרור חזבאללה ורמטכ״ל הארגון בפועל חוסל בתקיפה של חיל האוויר הישראלי שלושה ימים לאחר שנפצע במתקפת הביפרים.
עשור זה ממשיך מגמה של התחזקות הלגיטמיות הציבורית של מפלגות ימין קיצוניות, לאחר עשורים שבהם נחשבו מנודות מהזירה הפוליטית, בשל הלקחים הטראומטיים של מלחמת העולם השנייה, והקשרים בין חלק ממפלגות אלו למדינות הציר. הן עברו תהליך נירמול בשיח הציבורי וחלקן ניסו לרכך את תדמיתן[11][12].
לצד זאת, אם בחציו האחרון של העשור הקודם התחזקו פוליטית מספר מנהיגים ברחבי העולם שאימצו מאפיינים של פופוליזם פוליטי, הרי שבסבבי בחירות של ראשית העשור הפסידו או נחלשו כמה מנהיגים המזוהים עם הפופוליזם. בשנים אלו, בצ'כיה הפסיד אנדריי באביש בבחירות; בארצות הברית הפסיד דונלד טראמפ[13]. ויקטור אורבן[14] מהונגריה וז'איר בולסונארו מברזיל נחלשו פוליטית על רקע אינפלציה גואה וגורמים נוספים[14]. במקביל, סיעות שזוהו עם הפופוליזם בעיני חלק מהציבור סיכמו להדק את שיתוף הפעולה בפרלמנט האירופי[15]. באמצע העשור, בלטו אירועים כמו חזרתם של טראמפ ובאביש לשלטון והפסדם של בולסונארו ואורבן בבחירות. גודלו של הזרם הפופוליסטי ומידת השפעתו שנויים במחלוקת, בעיקר בשל הגדרתו המעורפלת.
משפט ההדחה של דונלד טראמפ – תהליך ההדחה של דונלד טראמפ, הנשיא ה-45 של ארצות הברית, החל ב-18 בדצמבר 2019, כאשר הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים של ארצות הברית החליט לפתוח בהליך ההדחה של הנשיא מתפקידו בטענות בדבר ניצול סמכות לרעה ושיבוש עבודת הקונגרס. ההדחה של הנשיא החלה לאחר שבחקירה רשמית של בית הנבחרים התגלה שטראמפ ביקש מנשיא אוקראינה לבדוק את פיטורי התובע האוקראיני לפי דרישתו של ג'ו ביידן ואת עניינו של בנו של ביידן שהועסק בחברה אוקראינית בעת שביידן היה סגן נשיא. בחקירה עלה שממשל טראמפ עיכב ל-55 ימים את הסיוע הכספי לאוקראינה, והדמוקרטים טענו כי זה נעשה במטרה להשפיע על החלטת ממשלת אוקראינה להכריז על חקירה נגד יריבו הדמוקרטי המוביל, ג'ו ביידן, וכן טענו כי שיבש מהלכי חקירה כשהורה לפקידי הממשל שלו להתעלם מזימונים להגשת מסמכים ולהעיד, בטענה לחיסיון. הדיונים בדבר הליך ההדחה בבית הנבחרים נמשכו מספטמבר עד נובמבר 2019, בעקבות תלונה שנתקבלה בידי חושף שחיתות, אודות תוכן השיחה עם נשיא אוקראינה. בהצבעה בבית הנבחרים תמכו כמעט כל הדמוקרטים, והתנגדו לה כל הרפובליקנים ושניים מהדמוקרטים. בכך הפך טראמפ לנשיא השלישי בהיסטוריה של ארצות הברית שבית הנבחרים אישר פתיחת הליך של הדחתו (לאחר אנדרו ג'ונסון וביל קלינטון), ולראשונה זה נעשה בלי תמיכה של חברים ממפלגתו של הנשיא. במשפט שהתנהל בסאנט, זוכה הנשיא.
הליך ההדחה של דונלד טראמפ ב-2021 (או הליך ההדחה השני של דונלד טראמפ) – הליך פוליטי משפטי שהחל בעקבות ההסתערות על הקפיטול. בהליך זה, הודחדונלד טראמפ, נשיאהּ ה-45 של ארצות הברית, בפעם השנייה על ידי בית הנבחרים האמריקאי של הקונגרס ה-117 של ארצות הברית ב-13 בינואר2021, שבוע ימים בטרם תום נשיאותו. בית הנבחרים, בשליטה של המפלגה היריבה, המפלגה הדמוקרטית, אימץ סעיף הדחה בודד: הסתה להתקוממות. טראמפ הוא נשיא ארצות הברית היחיד (כמו גם נושא משרה פדרלית כלשהי) שהודח פעמיים על ידי בית הנבחרים, וגם היחיד שזוכה פעמיים במשפט ההדחה בסנאט, כאשר גם הליך ההדחה הקודם התקיים בזיכוי בסנאט בפברואר 2020. הרקע להליך ההדחה השני במספר של טראמפ, הוא ניסיונו של טראמפ לערער על תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 בו הפסיד לג'ו ביידן. בסעיפי ההדחה הוזכרו, בין היתר, שיחת הטלפון טראמפ–רפנספרגר (אנ'), וכן טענות על הסתה להסתערות מצד טראמפ על מתחם הקפיטול שבוע קודם לכן. מליאת בית הנבחרים מצביעה בעד סעיף ההדחה נגד טראמפ, 13 בינואר 2021 ב-11 בינואר 2021, 5 ימים בלבד אחרי אירועי הקפיטול, הוצג סעיף ההדחה בפני מליאת הנבחרים, בו הואשם טראמפ ב"הסתה להתקוממות נגד הממשלה הפדרלית של ארצות הברית ופעולות בלתי-חוקיות בקפיטול". סעיף ההדחה הוצג תחת חסותם של למעלה מ-200 חברי בית הנבחרים. משפט ההדחה בסנאט הסתיים כמו קודמו, בזיכויו של טראמפ.
ג'ו ביידן החל לכהן כנשיא ארצות הברית ב-20 בינואר 2021
אירועי האביב הערבי שהחלו בתחילת העשור הקודם המשיכו להשפיע על המזרח התיכון גם בעשור זה.
מלחמת האזרחים בסוריה (15 במרץ 2011 – עד היום) – סדרה של הפגנות אלימות ועימותים של האוכלוסייה הסונית המהווה את רוב אוכלוסיית סוריה אל מול המיעוט העלווי השולט, נגד ההגמוניה של מפלגת הבעת' השולטת בסוריה מאז 1963 והידרדר למלחמת אחים בה הצבא הסורי טובח בעשרות אלפי מפגינים בעזרת טנקיםמסוקי קרב, נגמ"שים ואף ספינות מלחמה. על אף זאת מתגלה כמות לא מבוטלת של עריקים מהצבא הסורי של בשאר אל-אסד ואף מקרים שמפגינים חמושים רוצחים חיילים ושוטרים סורים. נרשמו יותר מ-210,000 הרוגים בהתקוממות. מתקפת פתע שיזמו המורדים בסוף 2024 הסתימה בנפילת משטר אל-אסד.
מלחמת האזרחים בתימן (2015 עד היום) – מלחמת אזרחים המתחוללת בתימן אשר החלה ב-2015, בעקבות ההפיכה החות'ית בתימן. ממשלת תימן האשימה את איראן בהכוונת המרידה ובמימונה.
התקוממות דאעש בעיראק (2017 – עד היום) – התקוממות בעצימות נמוכה. ההתקוממות החלה בחודש דצמבר 2017 לאחר שארגון הטרור המדינה האסלאמית (דאעש) איבד את השליטה הטריטוריאלית שלו בשטחים שכבש בעיראק במהלך מלחמת האזרחים בשנים 2013–2017. דאעש וארגון הטרור "ברית הדגלים הלבנים" (שהוא חלק מארגון אנסאר אל-אסלאם) נלחמו נגד צבא עיראק (שמגובה על ידי ארצות הברית ועל ידי מדינות אחרות שמשתתפות בהתערבות הבין-לאומית נגד המדינה האסלאמית) ונגד מליציות שיעיות במדינה הנתמכות על ידי איראן.
שיקום חלקי ועליה באינפליציה – בחודשים הראשונים של 2021, בזכות ההתחסנות, בוטלו הסגרים והמגבלות המחמירות שהוטלו בזמן המגפה ברוב העולם המערבי. רוב המדינות לא ביטלו את כל המגבלות, אבל החזירו לפעילות את רוב ענפי הכלכלה, או את כולם. אבל העולם העסקי היה צריך זמן להתאושש מהמכות שספג במשבר, ורמת האבטלה הייתה גבוהה יותר מאשר ב-2019 כמעט בכל מקום. שוק העבודה לא חזר לקדמותו במלואו והיו שעבדו מהבית בחלק מהזמן. בנוסף, חל זינוק בביקוש למוצרים מסוימים ופגיעה בשרשראות אספקה, וכן עלתה האינפלציה. ניתוחים מתחילת 2022 הצביעו על פערים בשיקום הכלכלה בין המדינות המפותחות למדינות המתפתחות. בתחילת 2022, היו שיבושים והיעדרויות בשל עליה חדה בהדבקה. מלחמת רוסיה–אוקראינה תרמה גם היא למצב האינפלציוני[24].
במהלך השנים הראשונות של העשור בחלק גדול ממדינות העולם הרשויות קבעו שהציבור חייב להישאר בבית על מנת לבלום ככל הניתן את ההתפשטות המואצת של הנגיף. כתוצאה מכך באותה התקופה חל שינוי מהותי באינטראקציות החברתיות שהתקיימו בין בני אדם בכל רחבי העולם, כאשר במקרים רבים המפגשים החברתיים שהתקיימו באותה התקופה היו מפגשים וירטואליים שהתקיימו במסגרת שיחות וידאו, כחלופה למפגשים פנים אל פנים. ההכרה בחשיבות של מציאת תחליפים למפגשי פנים אל פנים הוגדרו באותה העת כבעלי חשיבות גבוהה לבריאות הנפש במהלך המשבר.
במהלך המגפה התגלה שהאוכלוסייה בעלת רמת ההכנסה הנמוכה יותר בחברה הושפעה יותר מהמגפה. הן בעיר ניו יורק והן בברצלונה הנגיף השפיע באופן לא פרופורציונלי בשכונות בהן ההכנסה הממוצעת היא נמוכה. אחת מההשערות לכך היא שהמשפחות במשקי בית בעלי הכנסה נמוכה נוטות לעיתים רבות יותר לחיות בצפיפות גדולה יותר בדירותיהם, ולעבוד בעבודות בהם הם נפגשים פנים אל פנים עם כמות גדולה בהרבה של אנשים, כמו עבודה בסופרמרקט, ועל כן הם היו בסכנה גבוה יותר להיחשף לנגיף. באופן פרדוקסלי, אותן העבודות הוגדרו על ידי הרשויות כעבודות חיוניות במהלך המשבר.
המגפה הממושכת הובילה לחשש מעלייה פוטנציאלית בכמות ההתאבדויות בשל הבידוד החברתי, בשל האבטלה, ובשל המתח שנבע מקשיים כלכליים. במדינות רבות דווח על עלייה במקרי האלימות במשפחה וסכסוכים בין בני זוג אשר יוחסה להשפעות של מגפת הקורונה. חוסר הביטחון הכלכלי, המתח הגובר, וחוסר הודאות לגבי העתיד הובילו במקרים רבים לעלייה במקרים של תוקפנות ו/או סכסוכים כאשר זוגות נאלצו לשהות תקופות ממושכות יחד בבתיהם.
העשור נפתח על רקע עיסוק בין-לאומי שוטף בנושא הסביבה, ובניסיונות לגבש מדיניות עולמית לניהול מכסות פליטות פחמן והיבטים סביבתיים נוספים. בסוף 2019 קבעה אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים ועידה בין-לאומית שעתידה להתקיים בנובמבר 2020 בגלאזגו (ונדחתה לשנת 2021), ובה ינסו המדינות לגבש הסכמה עולמית בנושא. עם פתיחת העשור בוחנות מדינות העולם את המשך מדיניותן בנושא זה[30].
הנגיף התפשט בכל העולם ודרש אמצעי תגובה מגוונים כמו שימוש בריחוק חברתי ופיתוח תרופות וחיסונים. אמצעים אלה סייעו לצמצם הדבקה או להקטין את נזקי המחלה. האמצעים הקיימים ואופי זני הגניף שהתפתחו גרמו לתגובה מותאמת.
4 באוגוסט 2020 – הפיצוץ בנמל ביירות – כ-190 איש נספים, למעלה מ-6,000 פצועים ונעדרים רבים כתוצאה מפיצוץ ענק המתרחש במחסן הזיקוקים בנמל ביירות, בירת לבנון.
8 בינואר 2020 – טיסה 752 של יוקריין אינטרנשיונל איירליינס התרסקה דקות אחדות לאחר המראתה מנמל התעופה הבין-לאומי האימאם חומייני בטהראן בירת איראן כשעל סיפונה 176 נוסעים ואנשי צוות, שנספו כולם. המטוס התרסק כתוצאה מפגיעת טיל קרקע-אוויר איראני, ששוגר בטעות.
22 במאי 2020 – טיסה 8303 של פקיסטן אינטרנשיונל איירליינס התרסקה בעת שהייתה בדרכה מנמל התעופה הבין-לאומי אלמא איקבאל בלאהור לנמל התעופה הבין-לאומי ג'ינה בקראצ'י שבפקיסטן. המטוס התרסק קילומטרים ספורים ממסלול הנחיתה בקראצ'י לתוך אזור מגורים בפרברי העיר, לאחר ניסיון כושל לנחיתת חירום. 97 אנשים מתוך 91 הנוסעים ו-8 אנשי צוות נהרגו בהתרסקות.
9 בינואר 2021 – טיסה 182 של סריוויג'איה אייר התרסקה ארבע דקות לאחר ההמראה בעת שהייתה בדרכה מנמל התעופה הבין-לאומי סוקרנו-האטה שבג'קרטה, אינדונזיה, לנמל התעופה הבין-לאומי סופאדיו שבפונטיאנק, אינדונזיה. בתאונה נספו כל 62 הנוסעים ואנשי הצוות על המטוס.
21 במרץ 2022 – טיסה 5735 של צ'יינה איסטרן איירליינס התרסקה בעת שהייתה בדרכה מקונמינג לגואנגג'ואו אשר ברפובליקה העממית של סין. בתאונה נספו כל 132 הנוסעים ואנשי הצוות על המטוס.
15 בינואר 2023 – טיסה 691 של יטי איירליינס התרסקה בעת שהייתה בדרכה מנמל התעופה הבין-לאומי טריבהוואן בקטמנדו, בירת נפאל, לנמל התעופה הבין-לאומי של פוקהרה, גם היא בנפאל. בתאונה נספו כל 72 הנוסעים ואנשי הצוות על המטוס.
21 באפריל 2021 – הצוללת KRI ננגלה של הצי האינדונזי טבעה באוקיינוס ההודי סמוך לאי באלי. באסון נספו 53 אנשי הצוות שהיו על סיפון הצוללת.
26 בפברואר 2023 – סירה שהובילה מהגרים (אנ') טבעה בעת שניסה לעגון לחופי העיירה קרוטונה בדרום איטליה. הסירה נשאה כ-200 מהגרים כאשר טבעה, מתוכם לפחות 94 נספו באסון, כולל לפחות 35 ילדים. 81 אנשים הצליחו לשרוד.
18 ביוני 2023 – הצוללת טיטאן, אשר הופעלה על ידי חברת OceanGate, אשר יצאה למשימה תיירותית שמטרתה לצפות בשרידי האונייה הטרופה טיטניק, התפוצצה וגרמה למותם המיידי של חמשת הנוסעים על סיפון הצוללת.
אוגוסט 2023 – סדרת שרפות במדינת הוואי שבארצות הברית גרמו לפינויים המוניים של תושבים ולנזק נרחב, וכן למותם של לפחות 111 בני אדם בעיירה להיינה.
26 בספטמבר 2023 – שרפה פרצה באולם האירועים "אל הית'ם" בעיר קרקוש בצפון עיראק גרמה למותם של לפחות 114 מאלף המוזמנים שהיו במקום. 150 אנשים נוספים נפצעו באירוע.
25 באוקטובר 2023 – פיגוע הירי בלואיסטון: מדריך כלי הירי רוברט ראסל קארד יורה למוות, באמצעות רובה סער, ב-18 בני אדם ופוצע 13 נוספים בעיר לואיסטון שבמדינת מיין אשר בארצות הברית.
במהלך העשור החל השימוש בטכנולוגיית 5G בשוק הסמארטפונים אשר הופכת לנפוצה יותר ויותר.
ביוני 2021 ה-FDA אישר שהתרופה סמגלוטייד (שידועה בעיקר בשם אוזמפיק) תינתן בהזרקה במסגרת טיפולים לאנשים הסובלים מהשמנת יתר חולנית. התרופה תהפוך בשנים הבאות לאחת מהתרופות הפופולריות ביותר בעולם לאנשים הסובלים מהשמנת יתר חולנית[38]. בהמשך העשור התרופה אושרה גם ככדור ותרופה ששמה אורפורגליפרון עם מטרות אחרות[39].
ב-11 ביולי 2021 המריאו ריצ'רד ברנסון, שלושה מעובדי חברת וירג'ין גלקטיק ושני טייסים בטיסת ניסוי של מטוס החלל VSS Unity לגובה של 85.3 ק"מ, ובכך היו לתיירים הראשונים שמגיעים לחלל החיצון בטיסה מסחרית.
ב-20 ביולי 2021 חברת בלו אוריג'ין שיגרה לחלל את המשימה המאוישת הראשונה שלה אשר נשאה את מייסד החברה ג'ף בזוס, אחיו, הסטודנט ההולנדי אוליבר דימן (בן 18) והטייס האמריקאי וולי פונק (בן 82) – דימן ופונק הפכו בכך לאדם הצעיר ביותר והאדם המבוגר ביותר שהגיעו לחלל החיצון (השיא של פונק נשבר כ-3 חודשים לאחר מכן כאשר השחקן ויליאם שאטנר שוגר לחלל החיצון על סיפון טיסה אחרת של חברת בלו אוריג'ין בהיות בן 90).
ב-23 באוגוסט 2023 הנחתת צ'אנדריאן 3, של הארגון ההודי לחקר החלל, נחתה בהצלחה ליד הקוטב הדרומי של הירח. הנחיתה היא נקודת ציון חשובה בתוכנית המחקר ההודית, שכן זו הפעם הראשונה שהודו הנחיתה גשושית מסוג נחתת על גוף שמימי והיא המדינה הרביעית בעולם שמשלימה משימה כזו.
במהלך העשור חלה התקדמות יוצאת דופן וחסרת תקדים בתחום הבינה המלאכותית. פריצות דרך טכנולוגיות הובילו לפיתוח מודלי שפה גדולים (LLM) מתוחכמים ביותר, כמו ChatGPT של חברת OpenAI ו-Bard של גוגל. מודלי השפה הללו הפגינו יכולות חסרות תקדים והן היו מסוגלים להבין ולייצר טקסטים מורכבים בהרבה יותר, אשר להם יישומים רבים במסגרת צ'אטבוטים מתקדמים, עוזרים וירטואליים, שירותים מקוונים לתרגום שפות ויצירת תוכן מורכב מותאם אישית.
גשושית המחקרוויאג'ר 2 צפויה לסיים בראשית העשור את משימתה. אז יאזל כל חומר המספק לה אנרגיה, והיא תפסיק את הפעלת כל המכשירים הנמצאים עליה ותמשיך לשוטט בחלל לנצח.
במהלך העשור מתוכננות להתקיים שלוש אליפויות אירופה בכדורגל:
יורו 2020 היה אמור להתקיים בין 12 ביוני ל-12 ביולי 2020 ב-12 מדינות שונות. זהו הטורניר ה-16 של אליפות אירופה בכדורגל. נדחה בשל מגפת הקורונה. הטורניר התקיים בין התאריכים 11 ביוני 2021 ל-11 ביולי 2021.
יורו 2024 התקיים בגרמניה בקיץ 2024. זהו הטורניר ה-17 של אליפות אירופה בכדורגל.
בעקבות ההתפשטות של מגפת הקורונה בתחילת העשור החלה עלייה מאסיבית בשימוש של הציבור בשיחות ועידה בווידאו כאשר מוסדות חינוך ומקומות עבודה רבים הסתמכו בעיקר על למידה מרחוק ועבודה מרחוק, באמצעות היישומים Zoom, Google Meet, Microsoft Teams ופלטפורמות אחרות
10 במאי2021 עד 21 במאי 2021 – מתפרצים מהומות אלימות במספר מוקדים שבשליטת מדינת ישראל מצד ערביי ישראל על רקע התסיסה בירושלים שאירעה במחאה של תושבי שייח' ג'ראח הערבים על הכוונה לפנותם מבתיהם. בעקבות ההסלמה החמאס והג'יהאד האסלאמי ירו אלפי רקטות על יעדים שונים בישראל כאשר בתגובה ישראל פתחה במבצע שומר החומות וביצעה תקיפות אוויריות מרובות ברצועת עזה. כתוצאה מהאלימות 14 אזרחים (בהם 1 מהודו, 2 מתאילנד) וחייל צה"ל אחד נהרגו בישראל[43][44] וכמו כן מאות אזרחים ושוטרים ישראלים נפצעו. בתקיפות צה"ל נהרגו ברצועת עזה כ-225 פעילי טרור, מהם 25 בכירים[45]. לפי האו"ם במהלך האירועים נהרגו בסך הכול 256 פלסטינים ונפצעו כאלפיים פלסטינים בסך הכול.[46]
13 באפריל2024 – המתקפה האיראנית על ישראל – תקיפה אווירית נרחבת שביצעה איראן משטחה ומשטח מדינות נוספות נגד ישראל אשר כללה 110–130 טילים בליסטיים, כ-185 כטב"מים ו-36 טילי שיוט. במבצע הגנה נרחב יירטו כוחות ההגנה של צה"ל והקואליציה הצבאית בהובלת ארצות הברית, 99 אחוז מהאיומים.
.png){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.png){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
