ח'ליל אל-חיה
פעולות נוספות
| קובץ:Khalil al-Hayya 2024 (cropped).jpg | |||||
| לידה |
5 בנובמבר 1960 (גיל: 65) עזה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה | הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית | ||||
| כינוי | אבו אוסאמה | ||||
| השכלה | האוניברסיטה האסלאמית בעזה | ||||
| |||||
| |||||
| שירות | |||||
| השתייכות | חמאס חמאס | ||||
| תפקידים בשירות | |||||
| |||||
ח'ליל אסמאעיל אבראהים אל-חיה (בערבית: خليل الحية; נולד ב-5 בנובמבר 1960), הידוע בכינויו אבו אוסאמה, הוא טרוריסט פלסטיני, חבר חמאס, אשר משמש ראש הארגון ברצועת עזה מאז אוקטובר 2024. נבחר למועצה המחוקקת הפלסטינית ב-25 בינואר 2006 כנציג העיר עזה. שימש בעבר כסגן לראש התנועה ברצועת עזה, יחיא סינוואר, וכראש משרד המדיה של חמאס. התגורר בשכונת שג'אעייה במזרח העיר עזה וכיום מתגורר בקטר.
היה בכלא הישראלי במשך שלוש שנים בשנות התשעים המוקדמות. בשנת 2025 דיווחה רשת אל-ערביה כי אל-חיה היה יעד לחיסול הנהגת חמאס בקטר של חיל האוויר ושב"כ, אך החיסול כשל והוא נותר בחיים.[1]
ביוגרפיה עריכה
אל-חיה נולד ברצועת עזה בשנת 1960. הוא השתייך לארגון "האחים המוסלמים" בראשית שנות ה-80 במהלך לימודיו באוניברסיטה האסלאמית. הוא הצטרף לפעילויותיו בתחומי הדעוה, התרבות, החינוך וההתאגדויות והיה פעיל גוש האסלאמי – המסגרת הסטודנטיאלית של הארגון.[2]
ב-1983 קיבל תואר ראשון מהאוניברסיטה האסלאמית בעזה, שבה עבד גם כמורה. אל-חיה מילא תפקיד סגן יו"ר מועצת הסטודנטים באוניברסיטה ב-1986. הצטרף לחמאס במהלך האינתיפאדה הראשונה.[3]
השלים תואר שני במדע החדית' מאוניברסיטת ירדן ב-1989 ודוקטורט מ"אוניברסיטת הקוראן הקדוש ומדעי האסלאם" בסודאן ב-1997.
אל-חיה התקדם בסולם התפקידים הארגוניים של חמאס עד שנבחר כחבר הלשכה המדינית של חמאס וחבר המועצה המחוקקת ברשימת "השינוי והרפורמה" של חמאס בבחירות בשנת 2006. עמד בראש הסיעה של חמאס בבחירות האלה וגם בראש משרד ההסברה של חמאס.[2]
השתתף בכמה סבבים של שיחות פיוס בין פת"ח לחמאס, למשל בשנת 2009 ותרם לחתימת הסכמי קהיר (2009) והסכם שאטי (2014) בין פת"ח לחמאס.
שרד כמה ניסיונות התנקשות בעזה במהלך השנים.[3] כמו כן ישראל תקפה את ביתו שבעזה במהלך מבצע שומר החומות ב-2021.[4] בשנה זו הוא מונה לסגנו של מנהיג חמאס בעזה, יחיא סינוואר.[3]
באוקטובר 2024 מונה למנהיג חמאס ברצועת עזה לאחר הריגת יחיא סינוואר, על אף ששוהה בקטר.
בשנת 2025 פורסם בתקשורת כי אל-חיה נדרש על ידי הרשויות בקטר למסור את אקדחו האישי וכל כלי נשק אחר שברשותו לרשויות המדינה.[5][6]
משפחתו עריכה
אל-חיה נשוי ואב לשבעה ילדים. שבעה או שמונה מקרובי משפחתו, כולל שניים מאחיו, נהרגו על ידי ישראל במהלך 2007.[7][8] אחד משבעת בניו, חמזה, נהרג בתקיפה אווירית ישראלית שבוצעה בשנת 2008, בעת שפיקד על יחידה של גדודי עז א-דין אל-קסאם ששיגרה רקטות על ישראל, באזור שג'אעייה.[9][10]
בנו הבכור, אוסאמה אל-חיה (שהיה מפקד חמאס באזור שג'אעייה),[11] כלתו, ונכדו נהרגו במתקפה אווירית על ביתו של אל-חיה שבוצעה ביולי 2014 במהלך מבצע צוק איתן.[12][13][14]
בן נוסף של אל-חיה, המאם אל-חיה, נהרג בספטמבר 2025 בתקיפה הישראלית בדוחה שמטרתה הייתה להתנקש בח'ליל אל-חיה עצמו ובבכירים נוספים בחמאס.
ב-6 במאי 2026, בנו עזאם אל-חיה, שהיה מחבל נוח'בה, נפצע אנושות בתקיפה ישראלית בעיר עזה ומת מפצעיו לאחר יממה.
דעותיו עריכה
היחס לישראל וליהודים עריכה
בניגוד ליוזמת הרשות הפלסטינית מספטמבר 2011, הבהיר אל-חיה שחמאס מעוניין לבטל את החלטת החלוקה באו"ם, כי זו באה על חשבון זכויותיהם הלגיטימיות של הפלסטינים, ויש לקדם הקמת מדינה פלסטינית על כל שטח ארץ ישראל המנדטורית.[15] ניסה לקדם בעבר קמפיין דיפלומטי להכרה במדינה פלסטינית כחברה באו"ם בגבולות שלפני 1948.[15]
בעצרת לציון 27 שנים להקמת חמאס שהתקיימה במרכז רצועת עזה ב-15 בדצמבר 2014, אמר אל-חיה כי "ההתנגדות הפלסטינית גורשה מלבנון, ולמרבה הצער הרשות הפלסטינית הכירה בהחלטה 242, שנתנה ליהודים את אדמת פלסטין של 1948 – בניסיון לגרום לישראל להיות חלק מהאזור. אנחנו אומרים היום לאומה שלנו ולעמנו, כל מי שחושב שישראל קיימת כדי להישאר שוגה באשליות. הישות המפלצתית הזאת ששמה ישראל מיועדת להיעלם, והיא תוסר".[16]
בשנת 2021 יצא נגד הסכמי אברהם: "המדינות או האישים שמנרמלים יחסים עם ישראל הם בעצם דוקרים את העם הפלסטיני בגבו. המנרמלים סבורים שהיחסים עם ישראל יחזקו אותם, אך אנו אומרים שהישות הזאת (ישראל) חלשה מקורי עכביש ולא ראוי לרוץ אחריה. העימות האחרון פרץ למען ירושלים ולא למען הסרת המצור מעזה. לא נסכים להפרדת עזה מירושלים והגדה המערבית. האזור יישאר בוער אם ישראל תמשיך במדיניותה 'המלוכלכת' בירושלים".[17]
על מתקפת 7 באוקטובר עריכה
בריאיון ל"ניו יורק טיימס" מנובמבר 2023 הביע לגיטימציה למתקפה ואמר כי חמאס ביצעו את טבח שבעה באוקטובר מאחר שהיה צורך "לשנות את המשוואה הכוללת ולא רק להיכנס לעימות", וכי "מה שהיה יכול לשנות את המשוואה הזאת היה פעולה גדולה. ובלי ספק, היה ידוע שהתגובה לפעולה הגדולה הזאת תהיה משמעותית". הוא הוסיף גם: "הצלחנו לשים את הסוגיה הפלסטינית שוב על השולחן, ועכשיו אף אחד באזור לא מצפה לרגיעה. חמאס, גדודי אל-קסאם וההתנגדות העירו את העולם מהשינה העמוקה שלו והראו שהסוגיה חייבת להישאר על השולחן".[18]
על תפקידו של חמאס בשלטון האזרחי ברצועה אמר אל-חיה באותו ריאיון כי "מטרת חמאס היא לא לנהל את עזה ולהביא לה מים, חשמל וכו'. הקרב הזה לא היה כי רצינו דלק או פועלים. הוא לא שאף לשפר את המצב בעזה. הקרב הזה הוא כדי להפוך את המצב לגמרי."
יחסי החוץ של חמאס עריכה
ח'ליל אל-חיה מתואר כמייצג קו רדיקלי בארגון המקורב לאיראן וכאחד ששואף להעמיק את הקשר שבין חמאס לרפובליקה האסלאמית, וזאת בניגוד לבכירי חמאס אחרים ובראשם ח'אלד משעל שדוגל בקו פרגמטי יותר ושואף להתפייסות עם הרשות הפלסטינית והעמקת הקשרים עימה.[19]
קישורים חיצוניים עריכה
- ראיון מצולם עם ח'ליל אל-חיה על ה"טירגוט של מנהיגי ההתנגדות", רשת אלג'זיריה, אוגוסט 2014 (צוק איתן)
- ח'ליל אל-חיה, באתר הזרקור למזרח התיכון
הערות שוליים עריכה
- ^ إسرائيل تستهدف قيادة حماس في قطر, العربية, 2025-09-09 (ב־العربية)
- ^ 1 2 yaakovcoh, פרופיל: ח'ליל אל-חיה – סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס בעזה, באתר הזרקור למזרח התיכון, 2024-01-17
- ^ 1 2 3 שחר קליימן, נמלט מעזה לפני הטבח בעוטף: הסגן של סינוואר נמצא על הכוונת של צה"ל, באתר ישראל היום, 2 בינואר 2024
- ^ קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg מבצע "שומר החומות" - סיכום 15.05, באתר צה"ל, 15 במאי 2021
- ^ נטע בר, לחץ קטארי? מנהיגי חמאס התבקשו למסור את נשקם האישי, באתר ישראל היום, 3 ביולי 2025
- ^ דיווח: קטאר הורתה לבכירי חמאס בדוחה למסור את נשקיהם האישיים, באתר מאקו, 3 ביולי 2025
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ יואב זיתון ואילנה קוריאל, היתקלות בפיר: "הרס המנהרות לוקח זמן", באתר ynet, 25 ביולי 2014
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ yaakovcoh, פרופיל: ח'ליל אל-חיה – סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס בעזה, באתר הזרקור למזרח התיכון, 2024-01-17
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).