דמוגרפיה של העולם
פעולות נוספות
| אומדנים של אוכלוסיית העולם | |
|---|---|
| שנה | מיליארדים |
| 1500 | 0.458 |
| 1600 | 0.58 |
| 1700 | 0.682 |
| 1750 | 0.791 |
| 1800 | 0.978 |
| 1804 | 1.0 |
| 1850 | 1.2 |
| 1900 | 1.7 |
| 1927 | 2.0 |
| 1950 | 2.5 |
| 1960 | 3.0 |
| 1974 | 4.0 |
| 1987 | 5.0 |
| 1999 | 6.0 |
| 2011 | 7.0 |
| 2022 | 8 |
| 2026 | 8.27 |
נכון ל-2026 מונה אוכלוסיית כדור הארץ כ-8.27 מיליארד נפש, בצפיפות ממוצעת של כ-53 נפש לקמ"ר.[א] הגידול שנתי של אוכלוסיית כדור הארץ הוא כ-0.83%. גיל האדם הממוצע הוא 30.9 (18 באפריקה, 42 באירופה). הפריון העולמי הממוצע הוא 2.2 ילדים לאישה. תוחלת החיים הממוצעת היא 73.5 שנים (70.9 לגברים ו 76.2 לנשים)
באסיה כ-58% מאוכלוסיית העולם (4.8 מיליארד), מעל מחצית ממנה בהודו (1.45 מיליארד) ובסין (1.41 מיליארד). באפריקה (עם קצב הגידול הגדול ביותר) 1.5 מיליארד ועוד כ-3 מיליארד בשאר העולם יחד.
אוכלוסיית העולם עריכה
במהלך המאה ה-20 הכפילה אוכלוסיית העולם את עצמה למעלה מפי שלושה, כאשר בשנת 1900 הייתה כ-1.65 מיליארד ואילו ב-1999 כשישה מיליארד. עד אמצע המאה ה-19 קצב הגידול של אוכלוסיית העולם היה איטי למדי, והיא הכפילה את עצמה אחת לכמה מאות שנים. במאה ה-20 זינק קצב הגידול, ואוכלוסיית העולם הכפילה את עצמה מ-1927 ל-1974 (47 שנים), מ-1950 ל-1987 (37 שנים) ומ-1960 ל-1999 (39 שנים) וכך גם מ-1974 ל-2022 (48 שנים) החל משנות ה-70, במקביל לירידה בפריון, יורד קצב הגידול של אוכלוסיית כדור הארץ בהתמדה. בסוף שנות ה-60 הגיעה העלייה השנתית ל-2.06 אחוז לשנה, ועל פי הערכות האו"ם בשנת 2000 היא ירדה ל-1.2%, ונכון ל-2013 לכ-1.1%.
הקבוצה האתנית הגדולה בעולם היא האן המהווה כ-16% מאוכלוסיית העולם וכ-90% מאוכלוסיית סין.[3] בשנת 2023 עקפה הודו את סין כמדינה המאוכלסת ביותר בעולם.
תפוצה על פי אזור גאוגרפי עריכה
| אזור גאוגרפי | אוכלוסייה (מיליונים) | אחוז מסך הכול |
|---|---|---|
| אסיה | 4,607.5 | 59.54% |
| אפריקה | 1,313 | 17.2% |
| אירופה | 747.25 | 9.59% |
| צפון אמריקה | 565.62 | 7.6% |
| דרום אמריקה | 427.75 | 5.53% |
| אוקיאניה | 42.2 | 0.55% |
| סך הכול | 8,000 | 100.0% |
פריון עריכה
שיעור הפריון העולמי עריכה
בחצאי עשורים, על פי אומדני האו"ם:[4]
| שנים | פריון |
|---|---|
| 1950–1955 | 4.96 |
| 1955–1960 | 4.89 |
| 1960–1965 | 5.03 |
| 1965–1970 | 4.92 |
| 1970–1975 | 4.46 |
| 1975–1980 | 3.87 |
| 1980–1985 | 3.6 |
| 1985–1990 | 3.44 |
| 1990–1995 | 3.02 |
| 1995–2000 | 2.75 |
| 2000–2005 | 2.63 |
| 2005–2010 | 2.57 |
| 2010–2015 | 2.52 |
| 2015–2020 | 2.47 |
שיעורי פריון עריכה
שיעור הפריון (TFR) העולמי מאופיין בירידה החל משנות ה-70. בשנת 1950 היה שיעור הפריון העולמי כ-5, וכיום הממוצע נע סביב 2.4 (2022). שיעורי הפריון בעולם מתאפיינים בשונות רבה, ונעים בין לידה אחת בקירוב בקוריאה הדרומית לבין 6.8 לידות בניז'ר. שיעור הפריון הממוצע ביבשת אפריקה הוא 4.21 לידות לאישה, ובמרכז אפריקה 5.8. ללא אפריקה, שיעור הפריון הממוצע ביתר מדינות העולם נכון ל-2015 נאמד ב-2. שיעור הפריון של מדינות בעלות רמת הכנסה גבוהה נאמד, על פי נתוני האו"ם ל-2015, ב-1.7 בקירוב.
שיעור התחלופה הדמוגרפי העולמי, שמתחשב גם ביחס המינים בלידה ובתמותת תינוקות ותמותת ילדים אינו ידוע, אך הוא נאמד בטווח שבין 2.2 ל-2.3.
נכון ל-2014, כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם חיה במדינות שבהן שיעור הפריון נמוך או שווה לשיעור התחלופה הדמוגרפי למדינות מפותחות – 2.1, ובכמחצית מאוכלוסיית העולם שיעור הפריון גבוה יותר. כ-8% מאוכלוסיית העולם חיה במדינות בהן שיעור הפריון שווה או גבוה מחמישה ילדים לאישה.[5] לשם השוואה, נכון ל-2022 שיעור הפריון בישראל עמד בסביבות 2.95 ילדים לאישה, יותר מכל מדינה אחרת בארגון ה-OECD.[6]
צניחת הפריון העולמי עריכה
החל משנות ה-70 של המאה ה-20 חלה ירידה גדולה בפיריון העולמי. הירידה התרחשה בעיקר במדינות המפותחות המבוססות באירופה, מזרח אסיה וצפון אמריקה. אך במאה ה-21 מסתמנת ירידה גם בפיריון בדרום אסיה, המזרח התיכון ואמריקה הלטינית המומחים משערים שהצניחה נובעת ממספר שינויים עיקריים[7][8]:
- עלייה בתוחלת החיים: עד להתקדמות ברפואה במהלך המאות ה-19 וה-20. רוב הילדים היו נפטרים בילדותם. התפתחות האנטיביוטיקה והחיסונים העלו את תוחלת החיים ברוב העולם והביאו לכך שרובם המוחלט של הילדים מגיעים לבגרות. כך שאין עוד צורך בהבאת ילדים רבים. בעבר על מנת להבטיח המשכיות נדרשו ילדים רבים (בין ארבעה לחמישה במשפחה במאה ה-17 באירופה, 2.1 ילדים כיום).
- תהליך העיור: אם בעבר הילדים בכפרים נחשבו לכוח עבודה והיוו נכס כלכלי למשפחה, הילדים בערים נחשבים לנטל אשר דורש הוצאות גדולות אשר מכבידות על משקי הבית.
- עלייה במעמד האישה ובהשכלה: כאשר יש עלייה חדה במעמד האישה ובהשכלה, כך האישה שולטת יותר על גופה, ולא נכנסת למספר רב של הריונות. בין היתר בשל מודעותן לאמצעי מניעה.
אוריינות עריכה
אחוז נמוך במיוחד של יודעי קרוא וכתוב נמצא בשני ריכוזים עיקריים:
- אזור הסאב-סהרה האפריקאי
- דרום ומערב אסיה
- בהודו שיעור האוריינות הממוצע הוא כ-74 אחוזים, נכון ל-2013.
התפלגות ההון העולמי עריכה
לפי נתוני ה-OECD ב-2012 – כ-42 מיליון איש (כ-0.6% מאוכלוסיית העולם) – החזיקו כל אחד בהון שערכו לפחות מיליון דולר.[9] כ-12 מיליון מתוכם הם מיליונרים לפי נתוני דוח העושר העולמי[10] על פי החזקת אחזקות ונכסים, מלבד מקום מגוריהם המרכזי שערכם עולה על מיליון דולר.
קיימים פערים משמעותיים בחלוקת ההון העולמי הנמדדים לפי מדד ג'יני עולמי של 0.893 לפי דוח ה-OECD לחלוקת הון, חלוקה הרבה פחות שוויונית מחלוקת ההכנסות העולמית שהוערכה ב-2009 בידי ה-CIA ב-0.38 בלבד בהשוואה[דרושה הבהרה].[11] דוגמה לאי השוויון בהון ניתן לראות בעובדה כי 85 העשירים בעולם מחזיקים נכון ל-2014 בהון ששוויו זהה לזה של החציון התחתון של העולם המהווה 3.5 מיליארד בני אדם.[12] ה-0.6% העליון, המהווה 42 מיליון איש, החזיק ב-2012 ב-39.3% מההון העולמי לעומת 32.3% ל-4.4% הבאים, המהווים 331 מיליון בני אדם, ולעומת 28.4% ל-95% הנותרים מהווים 6.734 מיליארד בני אדם.
מדוח ה-OECD עולה כי מרבית הפערים הם בין מדינות ואזורים גאוגרפיים המהווים ברובם את "העולם המערבי", לבין מדינות העולם השלישי והשני, כאשר עם צמיחת כלכלת סין ומזרח אירופה החל מסוף המאה ה-20, הפערים בין המדינות צפויים להצטמצם.
המטרופולינים הגדולים עריכה
החל מאמצע המאה ה-20 חלה מגמה מובהקת של עיור, כאשר אחוז התושבים העירוניים ב-1950 היה כ-29% ואילו ב-2006 הגיע לכ-50%. המטרופולין הגדולה ביותר בעולם היא טוקיו, עם כ-37 מיליון תושבים, אולם העיר הגדולה בעולם היא שאנגחאי עם כ-24 מיליון תושבים. חלק מהמטרופולינים הגדולים בעולם כוללים את הערים הגדולות בעולם.
| מיקום | עיר | אוכלוסייה (מיליונים) | מדינה | שטח (קמ"ר) |
|---|---|---|---|---|
| 1 | טוקיו | 36.67 | יפן יפן | 13,500 |
| 2 | דלהי | 22.16 | הודו הודו | 33,578 |
| 3 | סאו פאולו | 21.2 | ברזיל ברזיל | 8,050 |
| 4 | מומבאי | 20.3 | הודו הודו | 1,097 |
| 5 | מקסיקו סיטי | 23.3 | מקסיקו מקסיקו | 7,815 |
| 6 | ניו יורק | 20.2 | ארצות הברית ארצות הברית | 8,683 |
| 7 | שאנגחאי | 24.1 | הרפובליקה העממית של סין סין | 3,920 |
| 8 | קולקטה | 15.4 | הודו הודו | 1,026 |
| 9 | דאקה | 14.65 | בנגלדש בנגלדש | 1,600 |
| 10 | קראצ'י | 15.7 | פקיסטן פקיסטן | 3,530 |
השתייכות דתית עריכה
ארבע הדתות הגדולות המקיפות כ-70% מאוכלוסיית העולם, הן הנצרות, שמאמיניה נאמדים בכ-2.2 מיליארד, האסלאם, לה 1.6 מיליארד מאמינים בעולם, ההינדואיזם, לה כמיליארד מאמינים והבודהיזם, לה כחצי מיליארד מאמינים.
| דתות |
מספר מאמינים | אזורי מגורים עיקריים |
|---|---|---|
| נצרות | כ-2.5 מיליארד | אירופה, אמריקה, אפריקה שמדרום לסהרה, אוקיאניה, הפיליפינים |
| אסלאם | כ-2 מיליארד | המזרח התיכון, צפון אפריקה, מרכז אסיה, דרום אסיה, ודרום מזרח אסיה |
| חסרי דת | כ-1.2 מיליארד | מזרח אסיה, אירופה, צפון אמריקה |
| הינדואיזם | כ-1.2 מיליארד | רובם המוחלט בהודו ונפאל |
| בודהיזם | כחצי מיליארד | מזרח אסיה ודרום מזרח אסיה |
| דתות אחרות | כחצי מיליארד | |
| סיקיזם | בין 25 ל-30 מיליון | צפון הודו |
תמותה, תוחלת חיים ובריאות עריכה
| +80 +77.5 +75 +72.5 +70 +67.5 +65 | +60 +55 +50 +45 +40 - 40 |
ממוצע מספר המיטות בבתי חולים ל-1,000 איש הוא 2.94. בשווייץ 1.1 ובמקסיקו 18.3.[14]
נכון ל-2009 ישנם כ-33 מיליון אנשים החיים עם HIV/AIDS שהם 0.8% מאוכלוסיית העולם. 1.8 מיליון מקרי מוות יוחסו ל-HIV/AIDS.
נכון ל-2010, ישנם כ-925 מיליון אנשים החיים בתת-תזונה.[15]
תוחלת חיים בלידה:
- כלל האוכלוסייה: 67.07 שנים
- גברים: 65.21 שנים
- נשים: 69.05 שנים (הערכה של 2011)
תמותת תינוקות (מתוך 1,000 לידות של תינוקות חיים)
- כולל: 41.61
- בנים: 43.52
- בנות: 39.55
ל-96% מהאוכלוסייה האורבנית יש גישה למים ראויים לשתייה, לעומת 78% באזורי ספר. הממוצע הכולל הוא 87%.
ל-76% מהאוכלוסייה האורבנית גישה למתקנים סניטריים, לעומת 45% באזורי ספר. ממוצע כולל 61%.
שפות עריכה
אנגלית משמשת כלינגואה פרנקה לכל הפחות מאז סוף מלחמת העולם השנייה. אנגלית מדוברת על ידי 1.8 מיליארד ברחבי העולם, 400 מיליון מהם – שפת אם.
היו ניסיונות ליצור שפות עזר בינלאומיות, והנודעת שבהן היא אספרנטו, אך ניסיונות אלו לא זכו לתפוצה רחבה בעולם. על פי ההערכות המקובלות, לאספרנטו יש כ-2 מיליון דוברים ברחבי העולם[16].
| שפה | מספר דוברים
כשפת אם (במיליונים) |
אחוז דוברים
מאוכלוסיית העולם |
|---|---|---|
| דיאלקטים מנדריניים שונים | 939 | 11% |
| ספרדית | 485 | 6% |
| אנגלית | 380 | 5% |
| הינדי | 345 | 4% |
| פורטוגזית | 236 | 3% |
| בנגלית | 234 | 3% |
| רוסית | 147 | 2% |
| יפנית | 123 | 1.5% |
| קנטונזית תקנית | 86 | 1% |
| וייטנאמית | 85 | 1% |
רוב השפות מתחלקות לתשע משפחות עיקריות (באחוזים, אחוז הדוברים בעולם ממשפחה זאת)
- שפות הודו-אירופיות 46% (אירופה, דרום-מערב אסיה עד דרום אסיה, צפון אסיה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אוקיאניה, איראן)
- שפות סינו-טיבטיות 21% (מזרח אסיה)
- שפות ניז'ריות-קונגולזיות כ-6.4% (אזור הסאב-סהרה האפריקאי)
- שפות אפרו-אסיאתיות 6.0% (צפון אפריקה עד קרן אפריקה, דרום-מערב אסיה)
- שפות אוסטרונזיות 5.9% (אוקיאניה, מדגסקר, חופי דרום-מזרח אסיה)
- שפות דראווידיות 3.7% (דרום אסיה)
- שפות אלטאיות 2.3% (מרכז אסיה, צפון אסיה)
- שפות אוסטרו-אסיאתיות (Austroasiatic languages) כ-1.7% (פנים היבשת דרום-מזרח אסיה)
- שפות טאי-קדאי (Tai–Kadai languages) כ-1.3% (דרום-מזרח אסיה)
כמו כן קיימות מאות שפות סימנים (לא ורבליות (מדוברות) שונות.
חלק ניכר משפות הסימנים מתבסס על שפת האם המקומית ומאפייניה הייחודיים, ולכן, השפות נבדלות זו מזו בצורה ניכרת.
אנשים שדוברים שפות ורבליות שונות, מתקשים להבין (או כלל לא מבינים) אחד את השני. כך גם דוברי שפות סימנים שונות, לעיתים רבות, עלולים לא להבין אחד את השני, חלקית או כלל.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- נתונים מאתר Worldometer
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg Human Population Through Time, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:24) – סרטון קצר על אוכלוסיית העולם
.svg){kind=link}
ביאורים עריכה
- ^ באמצע 2019 מנה העולם, על פי אומדני האו"ם, כ-7.71 מיליארד בני אדם
הערות שוליים עריכה
- ^ UN 2004 projections
- ^ US Census Bureau historical estimates
- ^ נתוני ה CIA לשנת 2014, באתר ה-CIA
- ^ Estimated mid-year population by major area and region, 2019 and 2020
- ^ World Fertility Patterns 2015 (Data Booklet), United Nations, 2015 (באנגלית)
- ^ Demography – Fertility rates – OECD Data, theOECD (ב־English)
- ^ Overpopulation – The Human Explosion Explained, סרטון מערוץ היוטיוב קורצגזגט
- ^ אלון טל, והארץ מלאה, הקיבוץ המאוחד, 2016
- ^ קובץ:IA logo.png 2012 OECD World Forum, New Delhi: Measuring the Global Distribution of Wealth בתאריך 25 במאי 2021, בארכיון האינטרנט
- ^ קובץ:IA logo.png World Wealth Report – Regional View, Charts and Graphs בתאריך 2 ביולי 2017, בארכיון האינטרנט
- ^ קובץ:IA logo.png The World Factbook: DISTRIBUTION OF FAMILY INCOME – GINI INDEX בתאריך 18 בינואר 2019, בארכיון האינטרנט
- ^ Laura Shin, The 85 Richest People In The World Have As Much Wealth As The 3.5 Billion Poorest, Forbes, 23 בינואר 2014 (באנגלית)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Hospital Bed Statistics by Country
- ^ 2010 World Hunger
- ^ עמרי ונדל, How many people speak Esperanto? OR: Esperanto on the web, Interdisciplinary Description of Complex Systems 13(2), 318–321, 2015
