ממשלת ישראל השביעית
פעולות נוספות
| קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - New cabinet after presentation to the Pres..jpg | |
| ממשלת ישראל השביעית בראשות דוד בן-גוריון בבית הנשיא יצחק בן-צבי. עומדים משמאל לימין: שר החינוך זלמן ארן, שר החקלאות קדיש לוז, שר בלי תיק פרץ נפתלי, שר האוצר לוי אשכול, שר המשפטים פנחס רוזן, שר הפיתוח מרדכי בנטוב, ראש הממשלה דוד בן-גוריון, נשיא המדינה יצחק בן-צבי, שר החוץ משה שרת, שר הבריאות ישראל ברזילי, שר הפנים ישראל בר יהודה, שרת העבודה גולדה מאיר, שר הדתות והסעד משה שפירא, שר הדואר יוסף בורג ושר המשטרה בכור שלום שטרית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| 3 בנובמבר 1955 – 7 בינואר 1958 (שנתיים וחודשיים) | |
| ראש ממשלה | דוד בן-גוריון |
| מפלגה שולטת | מפא"י |
_-_New_cabinet_after_presentation_to_the_Pres..jpg){kind=link}
ממשלת ישראל השביעית, בראשותו של דוד בן-גוריון, פעלה מ-3 בנובמבר 1955 עד 7 בינואר 1958, והושבעה עם היבחרה של הכנסת השלישית.
תוצאות הבחירות לכנסת השלישית עריכה
| רשימה | ראש הרשימה | מנדטים | מספר קולות | אחוז מהקולות | מושב | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מפא"י | דוד בן-גוריון | 40 | 274,735 | 32.2% | קואליציה | |
| חרות | מנחם בגין | 15 | 107,190 | 12.6% | אופוזיציה | |
| הציונים הכלליים | 13 | 87,099 | 10.2% | אופוזיציה | ||
| חזית דתית לאומית | משה שפירא | 11 | 77,936 | 9.1% | קואליציה |
|
| אחדות העבודה-פועלי ציון | יצחק טבנקין | 10 | 69,475 | 8.2% | קואליציה | |
| מפ"ם | מאיר יערי, יעקב חזן | 9 | 62,401 | 7.3% | קואליציה | |
| חזית דתית תורתית | 6 | 39,836 | 4.7% | אופוזיציה |
| |
| מק"י | שמואל מיקוניס | 6 | 38,492 | 4.5% | אופוזיציה | |
| המפלגה הפרוגרסיבית | פנחס רוזן | 5 | 37,661 | 4.4% | קואליציה | |
| רשימה דמוקרטית לערביי ישראל | סיף-אלדין אל-זועבי | 2 | 15,475 | 1.8% | קואליציה | |
| קידמה ועבודה | סאלח-חסן ח'ניפס | 2 | 12,511 | 1.5% | קואליציה | |
| חקלאות ופיתוח | פארס חמדאן | 1 | 9,791 | 1.1% | קואליציה |
הקמת הממשלה עריכה
לאחר הבחירות לכנסת השלישית הקים בן-גוריון ממשלה שנתמכה על ידי קואליציה של שכללה את המפלגות מפא"י, החזית הדתית הלאומית, מפ"ם, אחדות העבודה, והמפלגות הערביות. סך הכל תמכו בממשלה 80 חברי כנסת.
הממשלה כללה 10 שרים ממשיכים ו-7 שרים חדשים, מתוכם שר אחד נוסף במהלך כהונת הממשלה. הממשיכים היו: בן-גוריון, אשכול, בורד, שפירא, שרת (כהונה חלקית), מאיר, ארן, שטרית, רוזן, נפתלי. החדשים היו: מרדכי בן טוב, ישראל ברזילי, ישראל בר יהודה, משה כרמל, פנחס ספיר, קדיש לוז,
במהלך כהונת הממשלה אילץ בן-גוריון את שרת להתפטר מתפקידו, העביר את תיק החוץ לגולדה מאיר ומינה את מרדכי נמיר כשר העבודה.
ציוני דרך ומדיניות עריכה
חילוקי הדעות המדיניים והאישיים בין דוד בן-גוריון למשה שרת גרמו להדחת שרת מהממשלה ב-19 ביוני 1956, ומינוי גולדה מאיר לשרת החוץ במקומו.[1] באוקטובר 1956 הגיע בן-גוריון להסכם עם צרפת ובריטניה על שיתוף פעולה במבצע צבאי נגד מצרים (מבצע קדש), לאחר שזו סגרה את מצרי טיראן בפני כלי שיט ישראליים. במהלך המבצע כבש צה"ל את חצי האי סיני. זמן לא רב לאחר מכן נאלצה הממשלה בראשותו להחזיר את סיני בלחץ ממשלת ארצות הברית.
ב-31 בדצמבר 1957 הגיש ראש הממשלה בן-גוריון את התפטרותו לנשיא המדינה יצחק בן-צבי, לאחר ששרי אחדות העבודה סירבו לדרישתו שיתפטרו מתפקידם בממשלה. הגורם למשבר היה חשיפת כוונת הממשלה לשלוח את הרמטכ"ל משה דיין למה שהוגדר כ"שליחות ביטחונית סודית" בגרמניה המערבית, דבר שהוביל לביטול השליחות.[2][3] בהמשך נחשף, שמטרת השליחות הייתה שיחות על רכישת נשק מגרמניה המערבית.
סיעות הקואליציה עריכה
| סיעה | מנדטים | משרדי השרים | משרדי סגני השרים | תחילת חברות בממשלה | סיום חברות | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מפא"י | 40 | משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד החוץ, משרד העבודה, משרד החינוך והתרבות, משרד החקלאות, משרד המסחר והתעשייה, משרד המשטרה, שר בלי תיק |
3 בנובמבר 1955 | 7 בינואר 1958 | ||
| הפועל המזרחי-המזרחי | 11 | משרד הדואר, משרד הדתות, משרד הסעד |
משרד הדתות, משרד החינוך והתרבות |
3 בנובמבר 1955 | 7 בינואר 1958 | |
| אחדות העבודה-פועלי ציון | 10 | משרד הפנים, משרד התחבורה | משרד החקלאות | 3 בנובמבר 1955 | 7 בינואר 1958 | |
| מפ"ם | 9 | משרד הבריאות, משרד הפיתוח | 3 בנובמבר 1955 | 7 בינואר 1958 | ||
| המפלגה הפרוגרסיבית | 5 | משרד המשפטים | 3 בנובמבר 1955 | 7 בינואר 1958 | ||
| רשימה דמוקרטית לערביי ישראל |
2 | 3 בנובמבר 1955 | 7 בינואר 1958 | הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה | ||
| קידמה ועבודה | 2 | 3 בנובמבר 1955 | 7 בינואר 1958 | הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה | ||
| חקלאות ופיתוח | 1 | 3 בנובמבר 1955 | 7 בינואר 1958 | הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה |
- מספר הח"כים החברים בקואליציה:
הרכב הממשלה עריכה
הממשלה מנתה 16 שרים לכל אורך כהונתה. פנים חדשות בממשלה, בעת השבעתה, היו ארבעת שרי השמאל מטעם מפ"ם ואחדות העבודה-פועלי ציון, וכן פנחס ספיר וקדיש לוז מטעם מפא"י שהחליפו את דב יוסף ובן-ציון דינור. בהמשך הצטרף גם מרדכי נמיר במקום משה שרת.
| מפא"י | הפועל המזרחי-המזרחי | אחדות העבודה - פועלי ציון | מפ"ם | המפלגה הפרוגרסיבית | |||||
| פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה | |||||||||
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
חילופי שרים עריכה
| השר היוצא | סיעה | משרד | עילת סיום התפקיד | תאריך סיום התפקיד | השר המחליף | סיעה | תאריך כניסה לתפקיד |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| משה שרת | מפא"י | משרד החוץ | התפטרות | 19 ביוני 1956 | גולדה מאיר | מפא"י | 19 ביוני 1956 |
| גולדה מאיר | מפא"י | משרד העבודה | מונתה לשרת החוץ | 19 ביוני 1956 | מרדכי נמיר | מפא"י | 19 ביוני 1956 |
קישורים חיצוניים עריכה
- ממשלת ישראל השביעית באתר משרד ראש הממשלה
- ממשלת ישראל השביעית באתר הכנסת
ביאורים עריכה
- ^ מימין לשמאל: בראש דוד בן-גוריון בלבוש כמעט-צבאי. לידו מרדכי בנטוב. מאחור נראים ישראל ברזילי וגולדה מאיר. הזוג הבא הם פרץ נפתלי ולשמאלו חיים משה שפירא. מאחוריהם בכור שטרית ולוי אשכול. אחרונים: פנחס רוזן, ישראל בר-יהודה ומשה שרת.
הערות שוליים עריכה
- ^ נדחו הצעות אי־אמון ואושר מינוי נמיר, הארץ, 20 ביוני 1956
- ^ מפא"י תובעת מאחה"ע לפרוש מהממשלה, הארץ, 19 בדצמבר 1957
- ^ ראש מפא"י נאלץ לסגת מהחלטת זוועה - לשגר את ... לגרמניה, חרות, 18 בדצמבר 1957
| הקודם: ממשלת ישראל השישית יוני 1955 – נובמבר 1955 |
ממשלת ישראל השביעית 3 בנובמבר 1955 – 7 בינואר 1958 |
הבא: ממשלת ישראל השמינית 1958–1959 |