ג'ניפר דאודנה
פעולות נוספות
| לידה | 19 בפברואר 1964 (גיל: 62) |
|---|---|
| מדינה | ארצות הברית |
| ענף מדעי | ביוכימיה |
| פרסים והוקרה | ראו פרסים והוקרות |
| תרומות עיקריות | |
| שימוש בקריספר להנדסה גנטית | |
ג'ניפר דאודנה (באנגלית: Jennifer Doudna; נולדה ב-19 בפברואר 1964) היא ביוכימאית אמריקאית, המכהנת כפרופסור באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. מחקריה הבולטים עוסקים בתחום הקריספר ו-ncRNA. כלת פרס וולף לרפואה לשנת 2020 על "חשיפת המנגנון הצפוי לחולל מהפכה בעולם הרפואה, של חסינות חיידקית באמצעות עריכה מונחית RNA של הגנום",[1] וכלת פרס נובל לכימיה לשנת 2020 (יחד עם עמנואל שרפנטייה).[2][3]
ביוגרפיה עריכה
דאודנה עברה בגיל שבע להילו שבהוואי.[4] אביה היה פרופסור לספרות אמריקאית בקמפוס המקומי של אוניברסיטת הוואי ואמה לימדה היסטוריה בקולג' קהילתי.[4] כילדה נחשפה לספר "הסליל הכפול" של מגלה מבנה ה-DNA, ג'יימס ווטסון ונשבתה בעולם הביוכימיה,[5] לאחר ששמעה בתיכון הרצאה של מדענית על הפיכתם של תאים בריאים לסרטניים, היא החליטה ללמוד ולעסוק בתחום.[4]
קריירה מקצועית עריכה
דאודנה סיימה ב-1985 תואר ראשון בכימיה ממכללת פומונה שבקליפורניה. ב-1989 סיימה תואר שלישי בביוכימיה מאוניברסיטת הרווארד, את הדוקטורט בנושא הריבוזים עשתה תחת הנחייתו של ג'ק שוסטק. את הפוסט-דוקטורט עשתה בבית החולים הכללי מסצ'וסטס ובבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד תחת הנחייתו של שוסטק. בשנים 1991–1994 עבדה במעבדתו של תומאס צ'ק באוניברסיטת קולורדו, שם חקרה בתחום הקריסטלוגרפיה בקרני רנטגן ומבנה ריבוזים. בשנים 1994–2002 כיהנה כפרופסור לביוכימיה ולביופיזיקה מולקולרית באוניברסיטת ייל. משנת 1997 היא חוקרת במכון הרפואי הווארד יוז.
בשנת 2003 עברה לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי בה היא מכהנת כפרופסור לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית (בקתדרת הנשיא על שם לי קה שינג) ובמעבדה הלאומית לורנס ברקלי.
חקר הקריספר עריכה
בשנת 2005 נחשפה לחקר הקריספר על ידי עמיתתה מברקלי ג'יליאן בנפילד.[4] ב-2011 פגשה בכנס בשווייץ את עמנואל שרפנטייה מאוניברסיטת אומאו שאף היא חקרה את הקריספר והחלה לשתף עמה פעולה.
ב-2012 פורסם בכתב העת Science, מאמר פרי עטה, יחד עם שרפנטייה, וארבעה חוקרים נוספים, על המחקר פורץ הדרך בנושא הקריספר. המאמר תחת הכותרת "A Programmable Dual-RNA–Guided DNA Endonuclease in Adaptive Bacterial Immunity", הראה לראשונה את השימוש שניתן לעשות בקריספר לחיתוך DNA, וכיצד חיידקים מגנים על עצמם מפני וירוסים על ידי שימוש בקריספר.[6]
היא הייתה שותפה בהקמת חברת "Caribou Biosciences" לקידום מחקר בתחום ה-Crispr-Cas9 ואת חברת "Intellia Therapeutics" לקידום יישומים לטיפול במחלות. כמו כן הייתה שותפה בהקמת חברת "Editas Medicine" יחד עם פנג ז'נג, אך פרשה ממנה. בינואר 2015 כינסה מדענים, משפטנים ומומחי אתיקה מכל רחבי העולם במטרה לדון בהשלכות האתיות של פיתוח טכנולוגיית ההנדסה גנטית באמצעות הקריספר.[7]
ב-2020, זכתה בפרס נובל ובפרס וולף יחד עם עמנואל שרפנטייה על חלקן בפיתוח השיטה לעריכה גנטית קריספר.[8]
ספרה עריכה
ב-2017 פרסמה את ספרה "A Crack in Creation: Gene Editing and the Unthinkable Power to Control Evolution" אותו כתבה יחד עם תלמידה לשעבר סמואל סטרנברג.
חיים אישיים עריכה
דאודנה נשואה לג'יימס קייט, אף הוא פרופסור לביוכימיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. הם הורים לבן אחד.[4]
פרסים והוקרות עריכה
- 2000 - פרס אלן ווטרמן למדען הצעיר הבולט ביותר (אנ')
- 2001 - פרס אלי לילי בביוכימיה (אנ')
- 2002 - חברה באקדמיה הלאומית למדעים
- 2003 - חברה באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- 2013 - פרס מילדרד כהן
- 2014 - פרס לורי לביו רפואה (אנ')
- 2014 - פרס גבאי לביוטכנולוגיה ורפואה (אנ')
- 2014 - פרס ד"ר פול ינסן למחקר בתחום הביו-רפואה (אנ')
- 2014 - עמיתה באקדמיה האמריקאית הלאומית לממציאים
- 2015 - פרס פריצת דרך במדעי החיים
- 2015 - פרס נסיך אסטוריאס למחקר טכני ומדעי
- 2015 - נבחרה לטיים 100
- 2015 - פרס גרובר בגנטיקה
- 2015 - פרס מאסרי
- 2016 - מקום חמישי בבחירה לאיש השנה של המגזין "טיים"
- 2016 - פרס HFSP ע"ש יסוהירו נקסונה
- 2016 - פרס טאנג
- 2016 - פרס לוריאל-אונסק"ו לנשים במדע (אנ')
- 2016 - פרס קרן וורן אלפרט (אנ')
- 2016 - פרס קרן גיירדנר הבינלאומי
- 2016 - פרס פול ארליך ולודוויג דרמשטאדטר (אנ')
- 2016 - מדליית ג'ון סקוט יחד עם עמנואל שרפנטייה ופנג ז'נג
- 2016 - עמיתה זרה בחברה המלכותית
- 2017 - פרס יפן
- 2017 - פרס המרכז הרפואי אולבני (אנ')
- 2018 - פרס האקדמיה הלאומית למדעים לכימיה[9]
- 2018 - פרס קוולי
- 2018 - פרס פרל מייסטר גרינגרד
- 2019 - פרס הארווי, יחד עם עמנואל שרפנטייה ופנג ז'נג[10]
- 2019 - פרס לואי צ'ה-וו (אנ')
- 2020 - פרס וולף לרפואה, יחד עם עמנואל שרפנטייה[1]
- 2020 - פרס נובל לכימיה, יחד עם עמנואל שרפנטייה
- 2020 - מלגת גוגנהיים
- 2023 - היכל התהילה הלאומי לממציאים
- 2025 - המדליה הלאומית לטכנולוגיה וחדשנות
- 2026 - מדליית פריסטלי
לקריאה נוספת עריכה
- וולטר אייזקסון, "The Code Breaker: Jennifer Doudna, Gene Editing, and the Future of the Human Race", הוצאת סיימון אנד שוסטר, 2021
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg ג'ניפר דאודנה, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg ג'ניפר דאודנה, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg ג'ניפר דאודנה, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg ג'ניפר דאודנה, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png ג'ניפר דאודנה, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg ג'ניפר דאודנה, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg ג'ניפר דאודנה, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg ג'ניפר דאודנה, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg ג'ניפר דאודנה, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg ג'ניפר דאודנה, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg ג'ניפר דאודנה, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D ג'ניפר דאודנה], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg ג'ניפר דאודנה, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg ג'ניפר דאודנה, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg ג'ניפר דאודנה, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png ג'ניפר דאודנה, באתר פינטרסט
- ג'ניפר דאודנה, באתר פרס נובל (באנגלית)
- ג'ניפר דאודנה, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- ג'ניפר דאודנה, באתר MacTutor (באנגלית)
- ג'ניפר דאודנה, באתר נאס"א (באנגלית)
- ג'ניפר דאודנה, באתר dblp
- ג'ניפר דאודנה, באתר ResearchGate
- ג'ניפר דאודנה, באתר ResearchGate
- ג'ניפר דאודנה, באתר גוגל סקולר
- ג'ניפר דאודנה, באתר Semantic Scholar
- [%7B%7B%23property%3AP5715%7D%7D ג'ניפר דאודנה], באתר Academia.edu
- ג'ניפר דאודנה, באתר IEEE
- ג'ניפר דאודנה, באתר SSRN
- ג'ניפר דאודנה, באתר Justia
- קורות חיים
- אתר מעבדת דאודנה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי
- ג'ניפר דאודנה באתר המכון הרפואי הווארד יוז
- הרצאת TED
- גלי וינרב, "איך הגענו למצב שאנשים דופקים בדלת של בית החולים ולא מקבלים טיפול?": המדעניות המובילות מתגייסות למאבק בקורונה, באתר גלובס, 15 באפריל 2020
- ג'ניפר דאודנה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'ניפר דאודנה, באתר פרס נובל (באנגלית)
- אתר למנויים בלבד הניו יורק טיימס, התגלית שלה שינתה את העולם, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2022
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 ג'ניפר דאודנה, באתר קרן וולף
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ The Nobel Prize in Chemistry 2020, NobelPrize.org (ב־English)
- ^ 1 2 3 4 5 Jennifer Doudna, a Pioneer Who Helped Simplify Genome Editing, הניו יורק טיימס, 11 במאי 2015
- ^ Jennifer Doudna: ‘I have to be true to who I am as a scientist’, הגרדיאן, 2 ביולי 2017
- ^ המאמר
- ^ אנטוניו רגאלאדו, MIT Technology, להנדס את התינוק המושלם, באתר "אלכסון", 28 ביוני 2015
- ^ פרס נובל בכימיה 2020: עריכה גנטית, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2020-10-07
- ^ ג'ניפר דאודנה באתר האקדמיה
- ^ הטכניון מעניק את פרס הארווי, 7 באוקטובר 2019, אתר הטכניון
| זוכי פרס נובל לכימיה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925) | קובץ:Nobel Prize.png |
| 1926–1950 | סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950) | |
| 1951–1975 | מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975) | |
| 1976–2000 | ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקואי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000) | |
| 2001 ואילך | נולס, נויורי, שארפלס (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024) • רובסון, קיטגאווה, יאגי (2025) | |
