יוהאן דייזנהופר

יוהאן דייזנהופר (בגרמנית: Johann Deisenhofer; נולד ב-30 בספטמבר 1943 בצוזמלתהיים (Zusamaltheim), בוואריה) היה ביוכימאי גרמני, שזכה בשנת 1988 בפרס נובל לכימיה יחד עם רוברט הובר והארטמוט מישל על גילוי המבנה המרחבי של קומפלקס החלבונים החיוני לתהליך הפוטוסינתזה שמתרחש בחיידקים.^[1] מבנה מרחבי של "מוקד ריאקציה" זה, שהיה ידוע כי יש לו תפקיד מרכזי בסוג פשוט של פוטוסינתזה נקבע תוך שימוש בקריסטלוגרפיה בקרני רנטגן.

שנתיים קודם זכה דייזנהופר יחד עם הארטמוט מישל בפרס בביולוגיה פיזיקלית של האגודה האמריקנית לפיזיקה, וב-1988 בפרס אוטו באייר.

החל משנת 1988 הוא מכהן כפרופסור לביוכימיה במרכז הרפואי של אוניברסיטת טקסס סאות'ווסטרן בדאלאס.^[2]^[3]^[4]

ילדות ונעורים עריכה

יוהאן דיזנהופר נולד בשנת 1943 בגרמניה לטקלה (Thekla) ויוהאן (Johann) דייזנהופר. כשאביו חזר משירות בצבא הגרמני, החלו הוריו לעבוד בחווה המשפחתית. בשנת 1948 נולדה אחותו היחידה, אנטוני (Antonie). בסיום הלימודים בחטיבת הביניים בשנת 1956, ציפו הוריו שינהל את החווה המשפחתית, אך הוא לא הביע כל עניין בכך והם שלחו אותו לבית ספר תיכון.^[2]

קריירה מחקרית עריכה

בשנת 1965, אחרי שירות של שלוש שנים בצבא הגרמני, הוא התחיל את לימודיו בפיזיקה באוניברסיטה הטכנית של מינכן. במהלך לימודיו התעניין בפיזיקה של מצב מוצק, וכתב תזה על הנושא במעבדה של קלאוס דראסנפלד (Klaus Dransfeld). לדראסנפלד הייתה השפעה גדולה על הקריירה של דייזנהופר, בכך שחשף אותו למחקרים בביופיזיקה. בשנת 1971 החל דייזנהופר את לימודי הדוקטורט בתחום זה, במעבדה של הובר במכון מקס פלנק (Max Plank Institut Fur Eiweiss).^[2]

בסיום לימודיו המשיך דייזנהופר שנתיים של פוסט-דוקטורט, ובהמשך קיבל משרה קבועה. בשנתיים הראשונות במעבדה של הובר הוא השתתף במספר מחקרים (Human C3a, Citrate Synthase, and Alpha 1-Proteinase Inhibitor). הואהתעניין בפיתוח ותחזוק תוכנת קריסטלוגרפיה. בשנת 1982 הצטרף להארטמוט מישל במחקר של מרכז תגובה, במטרה לקבוע את המבנה התלת-ממדי של מולקולה.^[2]

מחקרים אלו הביאו לחשיפה גדולה למחקרו של דייזנהופר, והוא קיבל הצעת עבודה לקבוצת מחקר משלו מאוניברסיטת טקסס בדאלאס. בשנת 1988 קיבל שם משרה כפרופסור בביוכימיה. בדאלאס הוא גם פגש את קריסטן פישר סינדהל, ונישא לה.^[2]

בשנים 1988-2010 שימש חוקר במכון הווארד יוז למחקר רפואי.

פרסים עריכה

בשנת 1986 זכה דייזנהופר בפרס בביולוגיה פיזיקלית של האגודה האמריקנית לפיזיקה.^[3] ב-1988 זכה בפרס אוטו באייר.^[3]

בשנת 1988 זכה בפרס נובל בכימיה על מחקר קביעת המבנה התלת־ממדי של מרכז תגובה פוטוסינתטזי.^[3]

מחקר מרכזי עריכה

בשנת 1981 הארטמוט מישל מצא דרך לגיבוש חלבונים פוטוסינתטיים בבקטריה Rhodopseudomonas Vindis. מישל בא להתעייץ עם הובר והאחרון שלח אותו לדייזנהופר. השניים עבדו במשך שלוש שנים על מיפוי של יותר מ-10,000 אטומים בממברנה של מבנה החלבון של הבקטריה שבמהלכם דייזנהופר השתמש בטכניקה של קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן. זו הייתה פעם הראשונה שמיפו את המבנה התלת־ממדי של מרכז תגובה פוטוסינתטזי. חישוב עקיפת קרן ה-X-Ray נעשתה בקלות, אבל תהליך כתיבת תוכנת המחשב לקחה שנתיים. הוא יצר תוכנת מחשב גרפית המשתמשת בנתונים הקשורים לעקיפת קרן ה-X-Ray ביחד עם אורך גל קבוע מראש ותרגם את תוצאת הנתונים לדגם ממוחשב במבנה תלת־ממדי.^[5]

הגילויים שלו אפשרו להבין איך צמחים הופכים אור שמש לאנרגיה אלקטרוכימית. המחקר שלו עזר להבין את הקשר בין הממברנה למבנה החלבון הדרוש לאנזימים והורמונים.^[3]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|יוהאן דייזנהופר]] בוויקישיתוף

קובץ:2021 Facebook icon.svg יוהאן דייזנהופר, ברשת החברתית פייסבוק
קובץ:X logo 2023.svg יוהאן דייזנהופר, ברשת החברתית X (טוויטר)
קובץ:Telegram logo.svg יוהאן דייזנהופר, ביישום טלגרם
קובץ:Instagram logo 2016.svg יוהאן דייזנהופר, ברשת החברתית אינסטגרם
קובץ:טיקטוק.png יוהאן דייזנהופר, ברשת החברתית טיקטוק
קובץ:VK.com-logo.svg יוהאן דייזנהופר, ברשת החברתית VK
קובץ:Linkedin.svg יוהאן דייזנהופר, ברשת החברתית LinkedIn
קובץ:Linkedin.svg יוהאן דייזנהופר, ברשת החברתית LinkedIn
קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg יוהאן דייזנהופר, סרטונים בערוץ היוטיוב
קובץ:Twitch logo 2019.svg יוהאן דייזנהופר, ערוץ באתר Twitch.tv
קובץ:Vimeo Logo.svg יוהאן דייזנהופר, סרטונים באתר Vimeo
קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D יוהאן דייזנהופר], הבלוג הרשמי
קובץ:Goodreads logo 2025.svg יוהאן דייזנהופר, ברשת החברתית Goodreads
קובץ:Flickr wordmark.svg יוהאן דייזנהופר, באתר פליקר
קובץ:Reddit logo 2023.svg יוהאן דייזנהופר, באתר רדיט
קובץ:Pinterest-logo.png יוהאן דייזנהופר, באתר פינטרסט
יוהאן דייזנהופר, באתר פרס נובל (באנגלית)
יוהאן דייזנהופר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
יוהאן דייזנהופר, באתר MacTutor (באנגלית)
יוהאן דייזנהופר, באתר נאס"א (באנגלית)
יוהאן דייזנהופר, באתר dblp
יוהאן דייזנהופר, באתר ResearchGate
יוהאן דייזנהופר, באתר ResearchGate
יוהאן דייזנהופר, באתר גוגל סקולר
יוהאן דייזנהופר, באתר Semantic Scholar
[%7B%7B%23property%3AP5715%7D%7D יוהאן דייזנהופר], באתר Academia.edu
יוהאן דייזנהופר, באתר IEEE
יוהאן דייזנהופר, באתר SSRN
יוהאן דייזנהופר, באתר Justia
nature journal
יוהאן דייזנהופר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

^ Johann Deisenhofer | Nobel Prize, X-ray Crystallography & Protein Structure | Britannica, www.britannica.com, ‏2024-02-27 (ב־English)
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ nobelprize
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ superstars of science (ארכיון)
^ Deisenhofer Lab | UT Southwestern, Dallas, Texas, labs.utsouthwestern.edu
^ encyclopedia

[1] Johann Deisenhofer | Nobel Prize, X-ray Crystallography & Protein Structure | Britannica, www.britannica.com, ‏2024-02-27 (ב־English)

[:0-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ nobelprize

[:1-3] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ superstars of science (ארכיון)

[4] Deisenhofer Lab | UT Southwestern, Dallas, Texas, labs.utsouthwestern.edu

[5] yclopedia

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

קובץ:Gnome-edit-clear.svg	יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח.
	אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.	עריכה

זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925	ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)	קובץ:Nobel Prize.png
1926–1950	סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975	מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000	ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקואי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך	נולס, נויורי, שארפלס (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024) • רובסון, קיטגאווה, יאגי (2025)