פרנסס המילטון ארנולד

פרנסס המילטון ארנולד (באנגלית: Frances Hamilton Arnold; נולדה ב-25 ביולי 1956) היא כימאית ומהנדסת אמריקאית, זוכת פרס נובל לכימיה לשנת 2018 (לצד ג'ורג' פ. סמית' וגרג וינטר),^[1] בעלת הכרה בינלאומית בשל היותה מובילת דרך בתחום האבולוציה המכוונת. היא פיתחה שיטה בתחום האבולוציה המכוונת התורמת ליצירת מערכות ביולוגיות שימושיות כגון אנזימים, מסלולים מטבוליים ועוד.^[2] בשנת 2016 הפכה ארנולד לאישה הראשונה שזכתה בפרס המילניום לטכנולוגיה בשל מחקריה בתחום האבולוציה המכוונת.^[3] מכהנת כיושבת ראש הוועדה המדעית של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן.

ביוגרפיה עריכה

פרנסס המילטון ארנולד נולדה וגדלה באדג'ווד, פרוור קטן בפיטסבורג שבפנסילבניה. אביה, ויליאם הווארד ארנולד, הוא פיזיקאי גרעין מוכר בארצות הברית. עוד בצעירותה הייתה פעילה בתחומים חברתיים ופוליטיים. בהיותה נערה השתתפה במחאה נגד המלחמה בווייטנאם, ונסעה מביתה שבפיטסבורג עד וושינגטון בטרמפים כדי לקדם את דעותיה.^[4]

בשנות ה-20 לחייה החלה לעבוד על פרויקט סולארי באמריקה הדרומית, שם למדה להסתדר עם כדולר ליום ובאזור מוכה פשפשים. לדבריה, במבט לאחור זה היה הדבר הנכון לעשות כדי לחקור את זהותה. בסיום הפרויקט קיבלה משרת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.^[4]

את התואר הראשון עשתה במכניקה ובאווירונאוטיקה באוניברסיטת פרינסטון בשנת 1979.^[3] את הדוקטורט קיבלה מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי בתחום ההנדסה הכימית, שם גם עשתה את עבודת הפוסט-דוקטורט בכימיה ביופיזיקלית.^[3]

ב-2005 לקחה חלק בייסוד חברת Gevo (אנ'), המתמחה בייצור דלק ביולוגי וכימיקלים ממקורות מתחדשים.^[5] בסוף 2019 צורפה לדירקטוריון אלפאבית, החברה האם של גוגל.^[6]

בינואר 2021 מונתה ליושבת ראש הוועדה המדעית של נשיא ארצות הברית הנבחר, ג'ו ביידן.^[7]

פעילותה המחקרית עריכה

תחום המחקר העיקרי של ארנולד הוא האבולוציה המכוונת. זהו תחום העוסק בשיפור תהליכים בגוף בעזרת הבנת פעולות של חלבונים.

אחד ממחקריה של ארנולד בנושא האבולוציה המכוונת הוא התפתחות מכוונת של אסטראז. היא בחנה את הקשר בין יציבות ופעילות אסטראז מסופילי בתוך מבחנה. מחקרים קודמים בחומרים אלו הראו כי אנזימים הומולוגיים התפתחו לתפקד בטמפרטורות שונות, וכי יציבות בטמפרטורות גבוהות אינה עולה בקנה אחד עם פעילות קטליטית גבוהה בטמפרטורות נמוכות, באמצעות דרישות סותרות על גמישות אנזים. יתר על כן, ניתוח של היציבות ופעילויות של מספר רב של מוטציות אקראיות עולה, כי חומרים אלה אינם בקורלציה הפוכה. האסטרז ששימש לניסוי הוא בעל תכונה של שימור תכונותיו בחשיפה לחום (thermostability). חלק מן המוטציות שנוצרו עקב ההקרנות היו בעלות תכונה זאת באופן מוגבר, ואף בעלי יכולת תפקוד בטמפרטורה נמוכה, שהיא תופעה נדירה.^[8]

ארנולד פיתחה שיטה בתחום זה, התורמת ליצירת מערכות ביולוגיות שימושיות כגון אנזימים, מסלולים מטבוליים, מעגלי ויסות גנטיים, ואורגניזמים. שיטתה של ארנולד תרמה לחוקרים רבים במחקריהם, ואף בזכות השיטה שלה, חברת התרופות "מרק" (Merck) פיתחה את התרופה "Januvia" לטיפול בסוכרת סוג 2.^[4]

פרסים עריכה

פרס דרפר - אחד הפרסים החשובים ביותר בתחום ההנדסה (2011)^[3]
המדליה הלאומית לטכנולוגיה וחדשנות (2013)^[3]
כניסה לרשימת היכל התהילה הלאומי לממציאים (2014)^[2]
תואר כבוד של דוקטור למדעים מן המכון הטכנולוגי של ציריך (2015)^[2]
פרס המילניום לטכנולוגיה- ארנולד היא האישה הראשונה שזוכה בפרס (2016)^[3]
פרס נובל לכימיה (2018)- חציו לארנולד, וחציו לג'ורג' פ. סמית' וגרג וינטר^[1]

לקריאה נוספת עריכה

Frances Arnold's Directed Evolution, Bloomberg
Finland Current Affairs
Frances Arnold: Career path of a Caltech scientist; By Walter Hamilton, "Los Angeles Times" ,3/7/2011
PNAS

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|פרנסס המילטון ארנולד]] בוויקישיתוף

קובץ:2021 Facebook icon.svg פרנסס המילטון ארנולד, ברשת החברתית פייסבוק
קובץ:X logo 2023.svg פרנסס המילטון ארנולד, ברשת החברתית X (טוויטר)
קובץ:Telegram logo.svg פרנסס המילטון ארנולד, ביישום טלגרם
קובץ:Instagram logo 2016.svg פרנסס המילטון ארנולד, ברשת החברתית אינסטגרם
קובץ:טיקטוק.png פרנסס המילטון ארנולד, ברשת החברתית טיקטוק
קובץ:VK.com-logo.svg פרנסס המילטון ארנולד, ברשת החברתית VK
קובץ:Linkedin.svg פרנסס המילטון ארנולד, ברשת החברתית LinkedIn
קובץ:Linkedin.svg פרנסס המילטון ארנולד, ברשת החברתית LinkedIn
קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg פרנסס המילטון ארנולד, סרטונים בערוץ היוטיוב
קובץ:Twitch logo 2019.svg פרנסס המילטון ארנולד, ערוץ באתר Twitch.tv
קובץ:Vimeo Logo.svg פרנסס המילטון ארנולד, סרטונים באתר Vimeo
קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D פרנסס המילטון ארנולד], הבלוג הרשמי
קובץ:Goodreads logo 2025.svg פרנסס המילטון ארנולד, ברשת החברתית Goodreads
קובץ:Flickr wordmark.svg פרנסס המילטון ארנולד, באתר פליקר
קובץ:Reddit logo 2023.svg פרנסס המילטון ארנולד, באתר רדיט
קובץ:Pinterest-logo.png פרנסס המילטון ארנולד, באתר פינטרסט
פרנסס המילטון ארנולד, באתר פרס נובל (באנגלית)
פרנסס המילטון ארנולד, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
פרנסס המילטון ארנולד, באתר MacTutor (באנגלית)
פרנסס המילטון ארנולד, באתר נאס"א (באנגלית)
פרנסס המילטון ארנולד, באתר dblp
פרנסס המילטון ארנולד, באתר ResearchGate
פרנסס המילטון ארנולד, באתר ResearchGate
פרנסס המילטון ארנולד, באתר גוגל סקולר
פרנסס המילטון ארנולד, באתר Semantic Scholar
[%7B%7B%23property%3AP5715%7D%7D פרנסס המילטון ארנולד], באתר Academia.edu
פרנסס המילטון ארנולד, באתר IEEE
פרנסס המילטון ארנולד, באתר SSRN
פרנסס המילטון ארנולד, באתר Justia

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ ¹ ² ³ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Finland Current Affairs - Current Affairs Today, currentaffairs.gktoday.in
^ ¹ ² ³ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ Frances H. Arnold, באתר האקדמיה הלאומית להנדסה, 3 באוקטובר 2018
^ החלטתו הראשונה של מנכ"ל החברה האם של גוגל: צירוף כלת פרס נובל לדירקטוריון, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2019
^ SCIENCE NOMINEES AND APPOINTEES, באתר BIDEN-HARRIS TRANSITION
^ Lori Giver, Anne Gershenson, Per-Ola Freskgard, Frances H. Arnold, Directed evolution of a thermostable esterase, Proceedings of the National Academy of Sciences 95, 1998-10-27, עמ' 12809–12813 doi: 10.1073/pnas.95.22.12809

[נובל-1] ¹ ² שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[:0-2] ¹ ² ³ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[:1-3] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Finland Current Affairs - Current Affairs Today, currentaffairs.gktoday.in

[:2-4] ¹ ² ³ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[5] Frances H. Arnold, באתר האקדמיה הלאומית להנדסה, 3 באוקטובר 2018

[6] החלטתו הראשונה של מנכ"ל החברה האם של גוגל: צירוף כלת פרס נובל לדירקטוריון, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2019

[7] SCIENCE NOMINEES AND APPOINTEES, באתר BIDEN-HARRIS TRANSITION

[8] Lori Giver, Anne Gershenson, Per-Ola Freskgard, Frances H. Arnold, Directed evolution of a thermostable esterase, Proceedings of the National Academy of Sciences 95, 1998-10-27, עמ' 12809–12813 doi: 10.1073/pnas.95.22.12809

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925	ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)	קובץ:Nobel Prize.png
1926–1950	סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975	מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000	ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקואי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך	נולס, נויורי, שארפלס (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024) • רובסון, קיטגאווה, יאגי (2025)