ג'ון קנדרו
פעולות נוספות
| לידה | 24 במרץ 1917 |
|---|---|
| פטירה | 23 באוגוסט 1997 (בגיל 80) |
| מדינה | בריטניה |
| ענף מדעי | כימיה |
| תרומות עיקריות | |
| חקר מבנה חלבונים המכילים קבוצה פרוסטטית הם heme | |
סר ג'ון קאודרי קנדרו (באנגלית: John Cowdery Kendrew; 24 במרץ 1917 – 23 באוגוסט 1997) היה כימאי וקריסטלוגרף אנגלי. בשנת 1962 חלק פרס נובל לכימיה יחד עם מקס פרוץ. קבוצתם במעבדת קוונדיש עסקה בחקר מבנה חלבונים המכילים את הקבוצה פרוסטטית הם (heme).
ראשית חייו עריכה
נולד באוקספורד שבאנגליה לאב חוקר אקלים באוניברסיטת אוקספורד ולאם שעסקה בהיסטוריה של האמנות. התחנך בבית הספר דרגון בעיר הולדתו, ולאחר מכן במכללת קליפטון בעיר בריסטול (1930–1936). בין השנים 1936 - 1939 המשיך את לימודיו המתקדמים וסיים תואר בכימיה. בחודשים הראשונים של מלחמת העולם השנייה עסק בחקר הקינטיקה של תגובות כימיות, הפך לחבר במוסד מחקרי של חיל האוויר המלכותי ועבד בפיתוח רדאר. בשנת 1940 התמנה לחוקר במטה חיל האוויר בתפקיד מפקד אגף. במהלך שנות המלחמה קנדרו גילה עניין הולך וגובר בבעיות ביוכימיות והחליט לחקור את מבנה החלבונים.
קריסטלוגרפיה עריכה
ב-1945 החל לעבוד בקבוצה של מקס פרוץ במעבדת קוונדיש בקיימברידג'. הוא החליט לערוך מחקר השוואתי בקריסטלוגרפיה של המוגלובין בין עוברים לכבשים בוגרות בעקבות הצעה של הפיזיולוג ג'וזף ברקרופט. לאחר שסבר כי מיצה את המחקר בהמוגלובין בתנאים של אותה תקופה, פתח בחקר מולקולת המיוגלובין שגודלה רק רבע מגודל מולקולת ההמוגלובין. המיוגלובין נמצא בתאי שריר ואוגר בתוכו חמצן. תחילה מקור התאים מהם הפיק את המיוגלובין היה לבבות סוסים, אולם, הגבישים שהושגו היו קטנים מידי עבור קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן. קנדרו הבין שרקמות האוגרות בתוכן חמצן, ביונקים החיים בסביבה ימית יספקו סיכויי הצלחה גבוהים יותר. לאחר שהזדמן לו לרכוש נתח גדול של בשר לוויתן מפרו הוא מצא שגבישים של מיוגלובין לוויתן אכן היו גדולים יותר וניחנו ביכולת הבדלה טובה יותר בין פרקציות שונות לאחר הקרנת קרני האיקס. בעיה זו נפתרה לגמרי רק לאחר שפרוץ ערך השוואה בין מספר גבישים: אחד בצורתו הטבעית ואחרים גובשו רק לאחר שהושרו בתמיסות המכילות מתכות כבדות ועברו אינטגרציה של יוני המתכת במקומות ספציפיים על החלבון.
בשנת 1947 הפך קנדרו לחבר מן המניין במועצת המחקר הרפואי (MRC) והקים יחידת מחקר ללימוד המבנה המולקולרי של מערכות ביולוגיות, בהכוונתו של סיר לורנס בראג. במעבדת MRC לביולוגיה מולקולרית שבקיימברידג' קבע קנדרו את מבנה החלבון מיוגלובין הנמצא בתאי שריר ואוגר בתוכו חמצן.
בשנת 1954 קיבל קנדרו תפקיד בכיר במעבדה על שם דייווי פארדיי במכון המלכותי בלונדון.
פרס נובל הוענק לקנדרו ולפרוץ עבור קביעת המבנה המרחבי של חלבונים באמצעות קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן.
המשך פועלו של קנדרו לאחר תגליתו המפורסמת עריכה
בשנת 1963 היה קנדרו בין המייסדים של ארגון הביולוגיה המולקולרית האירופאי ולאחר מכן ייסד ושימש כעורך ראשי של כתב העת "הביולוגיה המולקולרית" (Journal of Molecular Biology). בשנת 1967 הוא נבחר כעמית האיגוד הביוכימאים האמריקאי, ובשנת 1974 הצליח לשכנע ממשלות של מדינות שונות באירופה להקים את מעבדת הביולוגיה המולקולרית בהיידלברג והיה לנשיאה הראשון. בין השנים 1974 - 1979 היה בחבר הנאמנים של המוזיאון הבריטי, ובין השנים 1974 - 1988 שימש כמזכיר בכיר, סגן נשיא ונשיא המועצה הבינלאומית לאיגודים מדעיים.
לאחר פרישתו ממעבדת הביולוגיה המולקולרית האירופאית, נהיה קנדרו לנשיא סט ג'ון קולג' באוניברסיטת אוקספורד והחזיק בתפקיד בשנים 1981–1987.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg ג'ון קנדרו, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg ג'ון קנדרו, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg ג'ון קנדרו, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg ג'ון קנדרו, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png ג'ון קנדרו, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg ג'ון קנדרו, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg ג'ון קנדרו, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg ג'ון קנדרו, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg ג'ון קנדרו, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg ג'ון קנדרו, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg ג'ון קנדרו, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D ג'ון קנדרו], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg ג'ון קנדרו, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg ג'ון קנדרו, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg ג'ון קנדרו, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png ג'ון קנדרו, באתר פינטרסט
- ג'ון קנדרו, באתר פרס נובל (באנגלית)
- ג'ון קנדרו, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- ג'ון קנדרו, באתר MacTutor (באנגלית)
- ג'ון קנדרו, באתר נאס"א (באנגלית)
- ג'ון קנדרו, באתר dblp
- ג'ון קנדרו, באתר ResearchGate
- ג'ון קנדרו, באתר ResearchGate
- ג'ון קנדרו, באתר גוגל סקולר
- ג'ון קנדרו, באתר Semantic Scholar
- [%7B%7B%23property%3AP5715%7D%7D ג'ון קנדרו], באתר Academia.edu
- ג'ון קנדרו, באתר IEEE
- ג'ון קנדרו, באתר SSRN
- ג'ון קנדרו, באתר Justia
- ג'ון קנדרו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| זוכי פרס נובל לכימיה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925) | קובץ:Nobel Prize.png |
| 1926–1950 | סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950) | |
| 1951–1975 | מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975) | |
| 1976–2000 | ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקואי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000) | |
| 2001 ואילך | נולס, נויורי, שארפלס (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024) • רובסון, קיטגאווה, יאגי (2025) | |