Yisraelpedia:אירועים בלוח העברי/סיוון

סיוון
א' בסיוון	ג'בל מוסא, שיש המזהים אותו עם הר סיני ג'בל מוסא, שיש המזהים אותו עם הר סיני ראש חודש סיוון היום הארבעים וחמישה של ספירת העומר ב'תמ"ח – (לפי המקרא והמסורת היהודית) חנו בני ישראל למרגלות הר סיני לקראת מתן תורה ד'תתנ"ו – פרעות ביהודי ורמייזא במסגרת פרעות תתנ"ו במסע הצלב הראשון ה'תשכ"ז – מלחמת ששת הימים: תחילת הלחימה ברמת הגולן ה'תשל"ז – "המהפך": הליכוד בראשות מנחם בגין מנצח לראשונה בבחירות לכנסת ה'תשמ"ה – נערכת עסקת ג'יבריל	עריכה | תבנית | שיחה
ב' בסיוון	הר בנטל, רמת הגולן הר בנטל, רמת הגולן היום הארבעים ושישה של ספירת העומר יום זה נקרא גם "יום המיוחס", על שם שבו נאמר לעם ישראל "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" לפני מתן תורה ה'ת"ש – מלחמת העולם השנייה: גרמניה הנאצית משלימה את כיבוש נורווגיה ה'תשכ"ז – צה"ל משלים את כיבוש רמת הגולן (בתמונה), מסתיימת מלחמת ששת הימים ה'תשנ"ט – אהוד ברק מנצח בבחירות לראשות הממשלה, וישראל אחת בראשותו מנצחת בבחירות לכנסת ה-15	עריכה | תבנית | שיחה
ג' בסיוון	שיירה בדרך בורמה, 1948 שיירה בדרך בורמה, 1948 היום הארבעים ושבעה של ספירת העומר היום הראשון מבין שלושת ימי ההגבלה שלפני חג השבועות ד'תתנ"ו – פרעות ביהודי מגנצא במסגרת גזירות תתנ"ו במסע הצלב הראשון ד'תתקכ"ה – הרמב"ם הגיע לארץ ישראל, לנמל עכו ה'תש"ג – השואה: מתחילה אקציית החיסול בגטו רוהאטין ה'תש"ח – מלחמת העצמאות: נפתחה דרך בורמה (בתמונה), הדרך העקיפה לירושלים הנצורה במערכה על ירושלים ה'תש"ח – מלחמת העצמאות: צבא סוריה מחריב את משמר הירדן ה'תשס"א – 23 הרוגים ומאות פצועים בקריסת אולם השמחות ורסאי בירושלים	עריכה | תבנית | שיחה
ד' בסיוון	אלוף דוד מרכוס אלוף דוד מרכוס היום הארבעים ושמונה של ספירת העומר היום השני מבין שלושת ימי ההגבלה (שלושת הימים שלפני חג השבועות ובהם נצטוו בני ישראל להתקדש ולהתכונן למתן תורה) ה'תרפ"ט – נולדה אנה פרנק, נערה יהודיה שנספתה בשואה, כתבה יומן שבו תיארה את שנות חייה האחרונות ה'תש"ב – השואה: סיום גירוש יהודי פביאניצה ה'תש"ח – אלוף דוד מרכוס (בתמונה) נורה למוות מאש כוחות צה"ל ליד הכפר אבו גוש ה'תש"ח – מלחמת העצמאות: תחילת ההפוגה הראשונה	עריכה | תבנית | שיחה
ה' בסיוון	בית האיכר במטולה בית האיכר במטולה ערב חג השבועות היום הארבעים ותשעה של ספירת העומר והאחרון שבה היום השלישי משלושת ימי ההגבלה: משה בנה שנים־עשר מזבחות עליהם הקריבו הבכורים קרבנות. לאחר־מכן קרא משה באוזני העם את התורה (מפרשת בראשית ועד מעמד הר סיני), ועל־כך הגיב העם בקריאה נעשה ונשמע. בהמשך זרק משה על העם מדם הקרבנות, שכונה "דם הברית". נהרג רבי יהודה בן דמא, מעשרת הרוגי מלכות ה'תרנ"ו – נוסדה המושבה מטולה שהייתה אז המושבה היהודית הצפונית ביותר בארץ ישראל והודות לה נכלל שטחו של הגליל העליון בשטח המנדט הבריטי (בתמונה‏: "בית האיכר" במטולה) ה'תרע"ח – נולד הרב ישעיהו משורר, רב ודיין, אב"ד פ"ת וחבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים	עריכה | תבנית | שיחה
ו' בסיוון	איור המתאר את מעמד הר סיני איור המתאר את מעמד הר סיני חג השבועות – חג מתן תורה. ב'תמ"ח – (לפי המקרא והמסורת היהודית) מעמד הר סיני בו קיבל עם-ישראל את התורה. (בתמונה‏: איור) ב'תתקכ"ד – (לפי המקרא והמסורת היהודית) נפטר דוד מלך ישראל. ה'תק"ך – נפטר הבעל שם טוב (רבי ישראל בן אליעזר), מייסד החסידות. ה'תש"א – מתחיל הפרהוד – פוגרום בן יומיים ביהודי בגדאד בו נרצחים 179 איש. ה'תש"ג – השואה: אקציות חיסול בגטאות סמבור, סקאלאט ובורשצ'וב; טלוסטה שבגליציה מוכרזת כ"נקייה מיהודים". ה'תש"ח – נפטר רבי אברהם מרדכי אלתר, האדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת". ה'תשס"ג – נפטר מאיר וילנר, ממנהיגי התנועה הקומוניסטית בישראל ומחותמי מגילת העצמאות.	עריכה | תבנית | שיחה
ז' בסיוון	האנדרטה לזכר חיילי גולני שנפלו באסון בית המכס העליון האנדרטה לזכר חיילי גולני שנפלו באסון בית המכס העליון בארץ ישראל – אסרו חג של שבועות, ובחוץ לארץ – יום טוב שני של שבועות ה'תק"ט – אברהם בן אברהם, הגרף פוטוצקי, מגרי הצדק הנודעים בהיסטוריה היהודית, נשרף על קידוש השם ה'תרע"ה – נולד משה דיין, הרמטכ"ל הרביעי ושר הביטחון ה'תשכ"ז – אסון בית המכס העליון בו נהרגים 11 לוחמי חטיבת גולני בהתפוצצות בונקר תחמושת (בתמונה‏: אנדרטה לזכרם)	עריכה | תבנית | שיחה
ח' בסיוון	חותמת הרב שמואל הומינר חותמת הרב שמואל הומינר בזמן בית המקדש, רשאים היו עולי הרגל שטרם הביאו עולת ראייה ושלמי חגיגה של חג השבועות, להקריב קורבנות אלו עד שישה ימים לאחר החג. היות שימים אלו הם ימי שמחה, נוהגים שלא לומר בהם תחנון. ה'תקצ"ד – ראשית פרעות צפת נגד יהודי העיר, בידי המורדים הפלאחים ה'תרס"ז – נפטר הרב שמואל הומינר, מבוני השכונות הראשונות בירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה (בתמונה‏: החותמת שלו) ה'ת"ש – כיבוש פריז על ידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה ה'תשנ"ו – נפטרה חייקה גרוסמן, לוחמת ופרטיזנית בתקופת השואה וחברת הכנסת	עריכה | תבנית | שיחה
ט' בסיוון	הרב יעקב מאיר בתמונה משנת 1936 לערך הרב יעקב מאיר בתמונה משנת 1936 לערך ה'תקצ"ט – נפטר רבי ישראל בן שמואל אשכנזי משקלוב, תלמיד הגר"א, ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל ה'תרצ"ט – נפטר הראשון לציון הרב יעקב מאיר (בתמונה) ה'תרצ"ט – נפטר הרב יעקב חיים סופר, מחבר כף החיים ה'תש"ג – השואה: אקציית חיסול בגטו בעיר בז'ז'ני, שבסיומה מוכרזת העיר כ"נקייה מיהודים" ה'תשל"ב – נפטר רבי יחזקאל שרגא מערץ האדמו"ר מ"קהל תולעת יעקב – קאשוי" ה'תשס"ב – נפטר סטיבן ג'יי גולד, מדען יהודי-אמריקאי	עריכה | תבנית | שיחה
י' בסיוון	בית הנכות בצלאל - אחד העם ובוריס שץ עומדים לפני ציורו של שמואל הירשנברג בית הנכות בצלאל - אחד העם ובוריס שץ עומדים לפני ציורו של שמואל הירשנברג ה'ק"ף – ראשית הגזרות כנגד יהדות אוסטריה, שהסתיימו לבסוף בגירוש כלל היהודים מווינה ומאוסטריה ה'תקע"א – נפטר רבי ישמעאל הכהן ממודנה, רבה של מודנה, מחבר שו"ת 'זרע אמת' ומגדולי פוסקי איטליה ה'תרפ"ה – נפתח בית הנכות הלאומי בצלאל בירושלים בהנהלתם של בוריס שץ (בתמונה) ומרדכי נרקיס ה'תרפ"ו – מופע הבכורה של תיאטרון האהל נערך בתל אביב ה'תשל"ד – ישראל וסוריה חותמות על הסכם הפרדת כוחות לאחר מלחמת יום הכיפורים	עריכה | תבנית | שיחה
י"א בסיוון	האנדרטה לזכר הרוגי הפיגוע בדולפינריום האנדרטה לזכר הרוגי הפיגוע בדולפינריום ה'תשמ"ט – נפטר הרב יצחק יעקב וייס, ראב"ד וגאב"ד של העדה החרדית מחבר "מנחת יצחק" ה'תשנ"א – מתחיל מבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה לישראל. המבצע הסתיים למחרת. ה'תשס"א – 21 נרצחו בפיגוע בדולפינריום בתל אביב (בתמונה‏: האנדרטה לזכרם).	עריכה | תבנית | שיחה
י"ב בסיוון	בנימין נתניהו בנימין נתניהו ה'תקנ"ב – נפטר רבי דוד פארדו, פרשן ספרות חז"ל, פוסק ומשורר. ה'תש"ב – נולד אליעזר ריבלין, המשנה לנשיא בית המשפט העליון. ה'תשנ"א – מסתיים מבצע שלמה, שבמהלכו הועלו לישראל כ-15,000 מיהודי אתיופיה ברכבת אווירית בתוך 36 שעות. ה'תשנ"ו – בנימין נתניהו (בתמונה) מנצח בבחירות הישירות לראשות הממשלה.	עריכה | תבנית | שיחה
י"ג בסיוון	גשר הפיקוד של אח"י דקר שנמשה מהים ומוצג במוזיאון ההעפלה וחיל הים גשר הפיקוד של אח"י דקר שנמשה מהים ומוצג במוזיאון ההעפלה וחיל הים ה'א' – טבח ופרעות ביהודי פרנקפורט, כנראה בעקבות המרת דת של אחד מבני הקהילה ה'תמ"ט – מלחמת תשע השנים: החרבת רחוב היהודים בוורמייזא וגירוש יהודי העיר בידי הצבא הצרפתי ה'תרי"ג – פורים מוסן ביהדות חלב, בשל ביטול עלילת הדם נגד יהודי העיר ה'תרפ"ד – נולד עזר ויצמן, נשיאהּ‏ השביעי של ישראל ה'תש"ד – השואה: נרצח באושוויץ הרב יצחק אייזיק וייס, ה"חקל יצחק" מספינקה ה'תשכ"ה – נפטר מרטין בובר, פילוסוף יהודי ה'תשמ"ב – שגריר ישראל בלונדון שלמה ארגוב נורה על ידי מחבלים פלסטינים, מה שמוביל לפתיחת מבצע שלום הגליל ה'תשנ"ט – אותרה הצוללת שטבעה, אח"י דקר (בתמונה‏: גשר הפיקוד)	עריכה | תבנית | שיחה
י"ד בסיוון	דיוקן לאון בלום, 1900. צייר: Félix Valloton דיוקן לאון בלום, 1900. צייר: Félix Valloton ה'תקפ"א – נפטר רבי חיים מוולוז'ין ה'תרצ"ו – לאון בלום (בתמונה), יהודי צרפתי, יושב ראש מפלגת SFIO, מתמנה לראש ממשלת צרפת. באותו יום, בשנת ה'תש"י הוא נפטר ה'תש"ד – מלחמת העולם השנייה: בעלות הברית משחררות את רומא ה'תשס"ה – אסון רבדים – רכבת בקו תל אביב – באר שבע מתנגשת במשאית. בתאונה נהרגו שמונה ונפצעו כמאתיים בני אדם	עריכה | תבנית | שיחה
ט"ו בסיוון	אלטלנה עולה בלהבות ליד חופי תל אביב אלטלנה עולה בלהבות ליד חופי תל אביב ה'תש"ח – במהלך הטבעת אלטלנה (בתמונה), אוניית הנשק של האצ"ל, על ידי צה"ל, נהרגו 16 אנשי האצ"ל ושלושה חיילי צה"ל ה'תשכ"א – נפטר בנימין מינץ, שר וחבר הכנסת מטעם פועלי אגודת ישראל ה'תשמ"ב – החל מבצע שלום הגליל (שנקרא מאוחר יותר מלחמת לבנון הראשונה) ה'תשנ"ט – תחרות האירוויזיון נערכת בירושלים ה'תשע"ד – חטיפת שלושת הנערים מצומת גוש עציון ורציחתם בידי מחבלי חמאס	עריכה | תבנית | שיחה
ט"ז בסיוון	אורן סמדג'ה אורן סמדג'ה ה'תרכ"ח - נפטר הרב מרדכי מנחם מנדל קאליש, האדמו"ר הצעיר מוורקא ה'תרפ"ז – נולד יעקב חודורוב, כדורגלן, מגדולי השוערים בכדורגל בישראל וחתן פרס ישראל ה'ת"ש – מלחמת העולם השנייה: צרפת נכנעת לגרמניה הנאצית לאחר שישה שבועות של לחימה ה'תשי"ב – נולד עוזי חיטמן, מוזיקאי ישראלי ה'תש"ל – נולד אורן סמדג'ה (בתמונה), ג'ודוקא ישראלי, בעל מדליית ארד אולימפית	עריכה | תבנית | שיחה
י"ז בסיוון	ישעיה ברלין ישעיה ברלין יום טוב במגילת תענית על כיבוש העיר מגדל צור (מגדל שרשן או בית צור) על ידי החשמונאים ה'תרס"ט – נולד ישעיה ברלין (בתמונה), פילוסוף פוליטי ה'תש"ב – השואה: אקציה ראשונה בגטו קובל, בה רצחו אוקראינים וגרמנים אלפי יהודים בבורות ירי ה'תשנ"ב – נפטר מרדכי ארדון, מגדולי ציירי ישראל ה'תש"ע – נפטר אריה לובה אליאב, פוליטיקאי, הוגה דעות ואיש עשייה, מהבולטים בציונות של ערב קום המדינה ולאחריה	עריכה | תבנית | שיחה
י"ח בסיוון	תצלום גשר אלנבי לאחר שהוחרב בליל הגשרים תצלום גשר אלנבי לאחר שהוחרב בליל הגשרים ה'תרכ"א – נפטר הרב ישראל זאב הלוי הורביץ ה'תש"ד – השואה: יהודי קורפו נאסרים ומגורשים מהאי; חיסול גטו קולוז'וואר ה'תש"ו – "ליל הגשרים" – אנשי הפלמ"ח מפוצצים 10 גשרים ברחבי הארץ; ניסיון פיצוץ נוסף באכזיב נכשל (בתמונה‏: גשר אלנבי לאחר הפיצוץ) ה'תשכ"א – נפטר הרב אברהם אליהו מייזס ראש ישיבה ליטאי וממנהיגי נטורי קרתא בירושלים ה'תשל"ב – מחבלים מהצבא האדום היפני רוצחים 24 אזרחים, בהם המדען אהרן קציר, בטבח בנמל התעופה לוד ה'תש"ם – המחתרת היהודית מנסה להתנקש בחייהם של מנהיגים מקומיים ערבים ביהודה ושומרון ה'תש"ן – יצחק שמיר מציג את ממשלתו בפני הכנסת, לאחר כישלון "התרגיל המסריח"	עריכה | תבנית | שיחה
י"ט בסיוון	הרב שאול ישראלי הרב שאול ישראלי ה'תצ"ז – נפטר הרב יהודה בן עטר, מרבני יהדות מרוקו ה'תרנ"ח – נפטר הרב שמואל מוהליבר, מראשי הציונות הדתית ה'תש"א – עשרות אלפי יהודים מהמדינות הבלטיות מגורשים לסיביר ה'תש"ו – ההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת על ידי ארגון הלח"י ה'תשכ"ז – הכנסת מקבלת תיקון לפקודת סדרי השלטון והמשפט המאפשר את החלת המשפט הישראלי על מזרח ירושלים ה'תשמ"ב – סגן הרמטכ"ל יקותיאל אדם נהרג במלחמת לבנון הראשונה ה'תשנ"ה – נפטר הרב שאול ישראלי (בתמונה), ממנהיגי הציונות הדתית, דיין בביה"ד הגדול וחתן פרס ישראל למדעי היהדות	עריכה | תבנית | שיחה
כ' בסיוון	אוניברסיטת בר-אילן בשנותיה הראשונות אוניברסיטת בר-אילן בשנותיה הראשונות ד'תתקל"א – עלילת הדם בבלואה: 31 מיהודי העיר בלואה שבצרפת הועלו על המוקד, לאחר שהואשמו בהריגתו של נער נוצרי ה'ת"ח – גזירות ת"ח-ת"ט: העיר נמירוב נופלת לידי צבא הקוזאקים של מקסים קריבונוס. עקב הטבח שנערך כמה ימים לאחר מכן נקבע תאריך זה כיום צום ומספד לדורות ה'תשי"ג – החלה בניית אוניברסיטת בר-אילן (בתמונה) ה'תשכ"ז – מדינת ישראל מספחת את מזרח ירושלים ה'תשכ"ט – נפטר ערי ז'בוטינסקי, עסקן ופעיל בתנועה הרוויזיוניסטית, בנם של יוענה וזאב ז'בוטינסקי ה'תשמ"ב – מלחמת לבנון הראשונה: קרב סולטאן יעקוב בין כוחות שריון של צה"ל ובין כוחות ממוכנים וקומנדו של צבא סוריה	עריכה | תבנית | שיחה
כ"א בסיוון	חנוכת המרכז למחקר גרעיני, בנוכחות גולדה מאיר שרת החוץ ושמעון פרס – מנכ"ל משרד הביטחון חנוכת המרכז למחקר גרעיני, בנוכחות גולדה מאיר שרת החוץ ושמעון פרס – מנכ"ל משרד הביטחון נדודי בני ישראל במדבר: בני ישראל באו מקברות התאווה לחצרות, ולפי סדר עולם מרים הנביאה ואהרן דיברו על משה ומרים לקתה בצרעת והוסגרה לשבעה ימים ה'תרנ"ג – נפטר הרב שלמה שפירא בעל ה"שם שלמה", האדמו"ר הראשון לחסידות מונקאץ' ה'תרצ"ח – עלייה על הקרקע של קיבוץ אלונים ה'תשט"ו – נפטר ישעיהו פרס חוקר ארץ ישראל ה'תש"ך – הכור האטומי הראשון של מדינת ישראל מתחיל לפעול – המרכז למחקר גרעיני - שורק (בתמונה)	עריכה | תבנית | שיחה
כ"ב בסיוון	לוח זיכרון לזכר ההרוגים באסון הבונים לוח זיכרון לזכר ההרוגים באסון הבונים ה'תרצ"ז – נולד הרב ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לישראל הרב הראשי של תל אביב לשעבר, חתן פרס ישראל ה'תשמ"ב – מלחמת לבנון הראשונה: כוחות צה"ל מגיעים לביירות ה'תשמ"ה – אסון הבונים: 22 הרוגים, מתוכם 19 ילדים, בהתנגשות בין רכבת לאוטובוס, ליד מושב שיתופי הבונים (בתמונה‏: לוח זיכרון להרוגים)	עריכה | תבנית | שיחה
כ"ג בסיוון	מאיר טוביאנסקי מאיר טוביאנסקי לפי התלמוד הבבלי, מרים הנביאה ואהרן דיברו על משה ומרים לקתה בצרעת ירבעם בן נבט, מלך ממלכת ישראל, אסר את העלאת הביכורים לירושלים שבשליטת ממלכת יהודה. במגילת תענית צוין לפיכך יום תענית על פי המסופר במגילת אסתר, ביום זה שלח מרדכי היהודי את האגרות השניות, המתירות ליהודים להרוג את שונאיהם, המבקשים להורגם בהתאם לגזרת המן ה'תרצ"ג – רצח חיים ארלוזורוב בתל אביב ה'תש"ח – מאיר טוביאנסקי (בתמונה) הוצא להורג ה'תשכ"ד – נבחרת ישראל זוכה בגביע אסיה בכדורגל 1964 ה'תשמ"א – הוקמה ההתנחלות מעלה עמוס שבגוש עציון	עריכה | תבנית | שיחה
כ"ד בסיוון	אברהם (בייגה) שוחט אברהם (בייגה) שוחט ה'תרצ"ו – נולד אברהם בייגה שוחט (בתמונה), פוליטיקאי ישראלי ה'תש"ו – נפטר שלום שטרייט, סופר מבני העלייה השנייה ה'תשכ"ג – דוד בן-גוריון מתפטר מראשות הממשלה ה'תשכ"ד – נפטר הרב יעקב משה ליבוביץ, ראש ישיבת קמניץ ה'תש"ם – נפטר אברהם חלפי, משורר ושחקן ישראלי ה'תשנ"א – נפטר סטן גץ, מוזיקאי ג'אז	עריכה | תבנית | שיחה
כ"ה בסיוון	יוסף שלמה דלמדיגו יוסף שלמה דלמדיגו רבן שמעון בן גמליאל הזקן ורבי ישמעאל כהן גדול, מעשרת הרוגי מלכות, הוצאו להורג, סמוך לחורבן בית שני. ד'תתקפ"א – כעשרים יהודים נשרפו על קידוש השם לאחר עלילת דם בארפורט, במהלך מסע הצלב החמישי. ה'שנ"א – נולד יוסף שלמה דלמדיגו (בתמונה) (יש"ר מקנדיה), רב, פילוסוף, רופא, מתמטיקאי ואסטרונום. ה'תרל"ו – נפטר רבי דוב בעריש מביאלה, אדמו"ר פולני, מנהיג חסידות וורקא ה'תרפ"ב – חבר הלאומים אישר את המנדט הבריטי על ארץ ישראל. ה'תרצ"ג – נפטר יוסף רוזנבלט, מגדולי החזנים ומלחין פורה. ה'תשנ"ה – נפטר יונה סאלק, ממציא החיסון נגד שיתוק ילדים שנקרא על שמו. ה'תשס"א – נפטר הרב ברוך שמעון שניאורסון, ראש ישיבת טשעבין וחבר מועצת גדולי התורה. ה'תש"ע – נפטר הרב מרדכי אליהו, הראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
כ"ו בסיוון	אדולף אייכמן אדולף אייכמן נפטר יונתן בן עוזיאל, תנא בדור הראשון לתנאים ה'תר"ף – מוקם ארגון ההגנה ה'תש"ב – השואה: אדולף אייכמן (בתמונה), מורה על גירוש יהודי צרפת, הולנד ובלגיה ה'תשס"ה – נפטר הרב שמואל אבידור הכהן ה'תשע"א – נפטר הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז' לצעירים, שהיה לגדול הדור ולמקובל ומשפיע בקרב הציבור החרדי-ליטאי	עריכה | תבנית | שיחה
כ"ז בסיוון	יוחאי בן-נון, מייסד שייטת 13 ומפקד חיל הים הישראלי יוחאי בן-נון, מייסד שייטת 13 ומפקד חיל הים הישראלי תענית צדיקים במגילת תענית בתרא, על שהוצא להורג רבי חנינא בן תרדיון, מעשרת הרוגי מלכות ה'תק"ד – נפטר רבי מאיר איזנשטט, רב בפרוסטיץ, ובאייזנשטט ושבע קהילות, ומחבר שו"ת "פנים מאירות" ה'תרט"ז – נולד הרב ראובן אליהו ישראל, רבה של רודוס ה'תש"ז – נפטר ברוניסלב הוברמן, כנר יהודי ה'תשט"ז – הוכרז על הקמת אוניברסיטת תל אביב ה'תשנ"ד – נפטר יוחאי בן-נון (בתמונה), מייסד שייטת 13 ומפקד חיל הים הישראלי ה'תשס"ז – שמעון פרס נבחר לנשיאהּ התשיעי של ישראל	עריכה | תבנית | שיחה
כ"ח בסיוון	יעקב וייס, מעולי הגרדום יעקב וייס, מעולי הגרדום ה'ל' – לואי התשיעי מלך צרפת מורה שכל יהודי בתחומי הממלכה שיימצא ללא טלאי צהוב יקנס בעשר ליברות כסף ה'תש"ז – ועדת אונסקופ, הוועדה המיוחדת של האו"ם לעניין ארץ ישראל, מתחילה את עבודתה בארץ ה'תש"ז – ניתן גזר-הדין מוות בתליה ליעקב וייס (בתמונה), אבשלום חביב ומאיר נקר (עולי הגרדום) ה'תש"י – הכנסת מקבלת את החלטת הררי ה'תשמ"א – הבחירות לכנסת העשירית בהן זכה הליכוד בראשות מנחם בגין	עריכה | תבנית | שיחה
כ"ט בסיוון	אנה פרנק אנה פרנק ה'תרפ"ד – נרצח ישראל דה האן. זהו הרצח הפוליטי הראשון בארץ ישראל בעת החדשה ה'תש"ב – אנה פרנק (בתמונה), אשר נרצחה בשואה, מתחילה לכתוב את יומנה ה'תשל"ו – נחטף לאוגנדה מטוס של חברת אייר פראנס, הנוסעים שוחררו במבצע יונתן ה'תשס"ג – נפטר מרדכי (מוטי) הוד, מפקד חיל האוויר במלחמת ששת הימים ה'תשס"ו – חטיפת רב"ט גלעד שליט שהביאה לתחילת מבצע גשמי קיץ	עריכה | תבנית | שיחה
ל' בסיוון	כמה מן המנהיגים העצורים במחנה המעצר בלטרון, לאחר השבת השחורה. משמאל לימין דוד רמז, משה שרת, יצחק גרינבוים, דב יוסף, מר שנקרבסקי, דוד הכהן, מר הלפרין. כמה מן המנהיגים העצורים במחנה המעצר בלטרון, לאחר השבת השחורה. משמאל לימין דוד רמז, משה שרת, יצחק גרינבוים, דב יוסף, מר שנקרבסקי, דוד הכהן, מר הלפרין. א' דראש חודש תמוז ה'תרכ"ט – נפטר הרב שלמה קלוגר, פוסק ודרשן, מגאוני דורו בפולין ה'תש"ה – נפטר אליהו גולומב, ה"המפקד הבלתי מוכתר" של ההגנה ה'תש"ו – השבת השחורה, יום מאסרם של מנהיגי היישוב ה'תשכ"ד – הופעל לראשונה המוביל הארצי, פרויקט המים הלאומי של מדינת ישראל, אשר מזרים את מימי הכנרת עד לנגב	עריכה | תבנית | שיחה