Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

הראשון לציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הראשון לציון
קובץ:דוד יוסף עם גלימה (cropped).jpg
איוש נוכחי הרב דוד יוסף
דרכי מינוי

בעבר - מינוי של חכמי ירושלים

כיום - הרב הראשי לישראל (הספרדי)
ייסוד המשרה

ה'תכ"ד

1664
איוש ראשון הרב משה גלנטי

הראשון לציון הוא תואר שהוענק למי שנעשה הרב הבכיר של יהודי האימפריה העות'מאנית. כיום, מאז הקמת הרבנות הראשית לישראל – הוא תואר נלווה למי שנבחר לכהן במשרת הרב הראשי הספרדי של ישראל.

תואר הראשון לציון אינו קצוב בזמן, וגם לאחר שהוקצבה כהונת הרב הראשי, הוא משמש את מי שהוכתר בתואר זה, אף לאחר תום כהונתו ברבנות הראשית.

מקורו של התואר בפסוק: "רִאשׁ֥וֹן לְצִיּ֖וֹן הִנֵּ֣ה הִנָּ֑ם וְלִירוּשָׁלַ֖͏ִים מְבַשֵּׂ֥ר אֶתֵּֽן" (ישעיהו מ"א, כ"ז).

היסטוריה עריכה

החל מראשית התקופה העות'מאנית, קיימות עדויות על רבנים ששימשו בראשות העדה בירושלים וכונו בשם "הרב הכולל" או "חכם הקהל", כמו הרלב"ח שכיהן באמצע המאה ה-16. השימוש בכינוי "ראשון לציון" נתקבל במהלך הדורות. יש שייחסו תואר זה כבר לרב משה גאלנטי שכיהן באמצע המאה ה-17, אך יש עדויות מבוססות שלפיהן מדובר בתפקיד רשמי המוכר על ידי השלטונות[דרוש מקור], קיימות רק מתקופת המאה ה-19, ובעיקר מאמצע המאה ה-19, שאז הפך הרב הכולל של ירושלים לחכם באשי[1].

בשנת 1839 התפרסמו הרפורמות העות'מאניות, ועל פיהן קיבלו כל הרבנים בערי המחוז הגדולות באימפריה העות'מאנית, את התואר חכם באשי. כתב המינוי ניתן מטעם השלטון המרכזי בקושטא, ולאחר המלצת החכם באשי של קושטא. הרב חיים אברהם גאגין היה הראשון שקיבל בשנת 1841 את התואר חכם באשי, שכלל בתוכו גם סמכויות נרחבות מטעם השלטון. מבין כל הרבנים שכיהנו אחריו רק שניים (הר"מ פאניז'יל וה"ישא ברכה") קיבלו את התואר חכם באשי, והשאר כיהנו כממלאי מקום החכם באשי או שקיבלו רישיון מטעם השלטונות המקומיים בלבד. כפי הנראה הסיבה העיקרית הייתה רצון הקהילה להימנע מתשלום המס הגדול הנדרש לשם מתן הפרמאן.

עד להקמת הרבנות הראשית לישראל כיהנו בתפקיד 30 רבנים. לאחר פטירתו של הרב יעקב שאול אלישר ב-1906, התחלפו הרבנים בתדירות גבוהה בעקבות מאבקים בתוך הציבור סביב נושא הרבנות[2].

בשנת ה'תרפ"א (1921) הוקמה הרבנות הראשית, ואל משרת הראשון לציון, שמכהן כרב הראשי הספרדי, הוספה גם משרת רב ראשי אשכנזי. הרבנות הוכרה על ידי ממשלת המנדט ובכך ניתן לראשונה מעמד חוקי לרבנות ולבתי הדין האשכנזיים בארץ ישראל.

טקס ההכתרה מתקיים בבית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי שבעיר העתיקה.

קובץ:יעקב מאיר.PNG
תמונתו של רבי יעקב מאיר בבול של מדינת ישראל

לבושו עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – גלימת ראשון לציון

על פי המסורת הספרדית, לובש הראשון לציון גלימה בצבע כחול כהה או שחור. הגלימה מקושטת מלפנים בריקמה בדוגמת עלים ופרחים בצבע זהב או כסף. על ראשו חובש הראשון לציון מצנפת כחולה כהה המעוטרת בפס תכול-לבן.

רבנים שקיבלו את התואר הראשון לציון עריכה

קובץ:Nissim-speech.jpg
הרב יצחק נסים נואם בטקס הכתרתו לראשון לציון
קובץ:יעקב אלישר.PNG
תמונתו של רבי יעקב שאול אלישר בבול של מדינת ישראל

בטרם הוקמה הרבנות הראשית עריכה

(בסוגריים – שנת מינויים)

במסגרת הרבנות הראשית עריכה

מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

תאריך מינוי
תאריך עברי תאריך לועזי
1 קובץ:Rabbi Yaakov Meir.jpg הרב יעקב מאיר

(תרט"זתרצ"ט)

ט"ז באדר א' ה'תרפ"א 24 בפברואר 1921
2 קובץ:Rabbi Ben-Zion Meir Hai Uziel.jpg הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל

(תר"םתשי"ג)

י' בתמוז ה'תרצ"ט 27 ביוני 1939
3 קובץ:Yitzhak Nissim1958.jpg הרב יצחק נסים

(תרנ"ותשמ"א)

כ"ט בשבט ה'תשט"ו 11 בפברואר 1955
4 קובץ:Harav Ovadia Yosef.JPG הרב עובדיה יוסף

(תרפ"אתשע"ד)

ז' בחשון ה'תשל"ג 15 בנובמבר 1972
5 קובץ:Mordechai eliyahu.jpg הרב מרדכי אליהו

(תרפ"טתש"ע)

א' בניסן ה'תשמ"ג 18 במרץ 1983
6 קובץ:הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון זצ"ל.jpg הרב אליהו בקשי דורון

(תש"אתש"ף)

א' בניסן ה'תשנ"ג 22 במרץ 1993
7 קובץ:Shlomo Amar.JPG הרב שלמה משה עמאר

(תש"ח–)

י"ב בניסן ה'תשס"ג 2 באפריל 2003
8 קובץ:Rabbi Yitzhak Yosef.jpg הרב יצחק יוסף

(תשי"ב–)

י"ז באב ה'תשע"ג 24 ביולי 2013
9 קובץ:דוד יוסף עם גלימה (cropped).jpg הרב דוד יוסף

(תשי"ז–)

כ"ז באלול ה'תשפ"ד 29 בספטמבר 2024

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יעקב ברנאי, ‏מעמדה של 'הרבנות הכוללת' בירושלים בתקופה העות'מנית, קתדרה 13, אוקטובר 1979, עמ' 69-47
  2. ^ רחל שרעבי, ‏המאבקים על הרבנות הספרדית ונושאי המשרה, תרס"ו-תרע"ד (1914-1906), קתדרה 37, ספטמבר 1985, עמ' 122-95
  3. ^ המינוי נכנס לתוקף כנראה רק בשנת ה'תקל"ו, ויש המאחרים את זמנו אף יותר. ראו על כך: גיורא פוזיילוב, חכמיהם של ארבע ערי הקודש, ח"ב, עמ' 166 הערה 67.