Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אברהם חלפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
אברהם חלפי
אברהם חלפי, 1951. צילום: בנו רותנברג.
אברהם חלפי, 1951. צילום: בנו רותנברג.
לידה 17 במרץ 1906[א]
כ' באדר ה'תרס"ו
האימפריה הרוסית, דגל לשימוש פרטי (1914–1917)האימפריה הרוסית, דגל לשימוש פרטי (1914–1917) לודז', האימפריה הרוסית
פטירה 8 ביוני 1980 (בגיל 74)
כ"ד בסיוון ה'תש"ם
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
סוגה מועדפת תיאטרון, שירה
תקופת פעילות 1925–1980 (כ־55 שנים)
פרופיל ב-IMDb
קובץ:Halfi (2).jpg
אברהם חלפי בתפקיד התך בהצגת "מגילת פורים", האהל, 1938[ב]
קובץ:Memorial plaque on the poet & actor Avraham Chalf house in Tel Aviv.JPG
לוחית זיכרון על ביתו של חלפי ברח' ישראלס 10 בתל אביב
קובץ:War memorial in Tzelafon (2).jpg
שיר משירי חלפי באנדרטה לנופלים במערכות ישראל בצלפון

אברהם חלפי (17 במרץ 1906[א], כ' באדר ה'תרס"ו – 8 ביוני 1980, כ"ד בסיוון ה'תש"ם) היה משורר ושחקן תיאטרון ישראלי. חבר בסגל השחקנים של תיאטרון האוהל ותיאטרון הקאמרי.

ביוגרפיה עריכה

חלפי נולד בעיר לודז' בפולין לשמואל ולפייגה חלפי.

בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עברה משפחתו לאימפריה הרוסית, תחילה למינסק ואחר כך לאומן. חלפי למד בגימנסיה רוסית ושיחק בלהקת חובבים. ב-1922 חזר עם משפחתו לפולין, לעיר ברסט ליטובסק.

ב-31 ביולי 1924 עלה לארץ ישראל באונייה קוריניליה[1]. בהגיעו לארץ הצטרף ל"גדוד העבודה" ועסק בחקלאות ובבנייה[2]. ב-1925 התקבל לסטודיו של תיאטרון אֹהֶל, קולקטיב שהקימה ההסתדרות ושחקניו עבדו לפרנסתם בסלילת כבישים, ואת תפקידו הראשון על הבמה קיבל בהצגה "דייגים" שהועלתה ב-5 במרץ 1927. חלפי המשיך להיות בקולקטיב "אֹהֶל" עד שנת 1952, אז פרש ושנה אחר כך עבר לתיאטרון הקאמרי. הופעת הבכורה של חלפי בקאמרי הייתה ב-28 ביוני 1953, הוא גילם את התפקיד ראשי נאסר א-דין בהצגה "תעלולי נאסר א- דין".[3]. בקאמרי גילם כשישים תפקידים שונים, כאשר בין תפקידיו הידועים נמנים: הפָּקיד אקאקי אקאקייביץ' בשמצ'קין בהצגה "האדרת" (1956) והאישון בהצגה "עוץ לי גוץ לי"[4].

ב-1972 שיחק בתפקיד הראשי בסרט "פלוך" בבימויו של דן וולמן, על פי תסריט מאת חנוך לוין.

בשנת 1926 החל חלפי לכתוב שירה, ועד 1932 כתב בשפה הרוסית, כשהוא חותם על שיריו "א. אדם חלפי"[5]. שיריו הראשונים בעברית פורסמו ב-1933 בכתב העת "כתובים", ובשנת 1939 יצא לאור קובץ ראשון משיריו "מזווית אל זווית". בגיל 29, בשנת 1935, נישא לרופאה ילידת וינה, אנטוניה שולטס (בורשטיין), אך התגרש ממנה כשנה לאחר הנישואין (על פי העתקי תעודות מארכיון המדינה). זמן קצר לפני מותו התחתן עם השחקנית הצעירה כרמלה גיא (חלפי).

חלפי נפטר בתל אביב ב-8 ביוני 1980 בגיל 74 ונקבר בבית העלמין קריית שאול.

אחיו הצעיר הוא המשורר שמשון חלפי, אביה של המשוררת רחל חלפי. אחותו היא פנינה קונסטנטינר-גלעד.

שירתו עריכה

החל מאמצע שנות ה-30 נמנה חלפי עם חבורת המודרניסטים "קבוצת שלונסקי-אלתרמן", ושיריו התפרסמו בעיתון "דבר" ובכתבי עת[6]. החל מקום המדינה זכתה שירתו להערכה רבה יותר מאשר קודם לכן[ג].

דן מירון כתב: "לכל אורך התפתחותה עומדת שירת חלפי בסימן של כפילות: קביעות והמשכיות לעומת שינוי והתחדשות. שירה זו בלתי משתנה מבחינה תמטית. מתחילתה ועד סופה היא נותרה שירה הגותית-קונטמפלטיבית[ד], שבה תוהה ״אני״ מבודד, ״חולם בסתר יחידותו״ כפי שניסח זאת המשורר, מושלך אל תוך חלל נפשי-קיומי לא מוגדר או הרוס, צופה מתוכו בעצמו, ומחפש ללא הרף דרכים ליציאה מעצמו אל הזולת האנושי, ואל ״אינפניו״ של אלוה, שיותר משהוא קיים הוא מבוקש... נגעה שירתו בעצבים החשופים של ציבור הקוראים יותר משעשתה זאת שירתם של בני דורו וקבוצתו."[7]

ארכיונו מצוי במכון גנזים אשר בבית אריאלה בתל אביב[6].

שיריו המולחנים עריכה

ביולי 1948 התפרסם בעיתון "במחנה" שיר מפרי עטו, "שיר הכד", בסמוך לפרסום מילות השיר הוא הולחן על ידי מרדכי זעירא.

לזמר אריק איינשטיין היה קשר מיוחד לחלפי[ה] ששימש סנדקו בברית המילה ושהיה חבר לעבודה של אביו, השחקן יעקב איינשטיין. ב-1988, הוציא איינשטיין אלבום משירי אברהם חלפי[ו]. על מצבתו של איינשטיין חרות שירו הקצר ונטול הכותרת של חלפי: "אני מצמצם את עצמי כדי נקודה אלמונית, שלא להטריד בגופי מלכויות".

לבקשתו של אריק איינשטיין הלחין מיקי גבריאלוב את "שיר על התוכי יוסי" שחלפי כתב בשנת 1935.

יוני רכטר הלחין כמה משיריו של חלפי ובהם: "עטור מצחך", "סתו יהודי", "צער לך", "שיר על יונה בְּחלוני" ועוד.

מילות "עטור מצחך" נכתבו בידי חלפי בסוף שנות החמישים של המאה ה-20. השיר הולחן כ-20 שנה לאחר מכן בידי יוני רכטר, ופורסם לראשונה ב-1977 במסגרת אלבומו של אריק איינשטיין "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג'". השיר נחשב לאחד מהשירים הידועים והבולטים ביותר בזמר העברי. הסרט "חייו מלאי שיר" של אורי משגב (2014) עוסק בכתיבת השיר[8].

פרסים עריכה

ספריו עריכה

  • מזווית אל זווית, תל אביב, הוצאת "יחדיו", תרצ"ט 1939
  • שירי האני העני, הקיבוץ המאוחד, 1951
  • כאלמונים בגשם, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשי"ט 1958
  • מול כוכבים ועפר, מבחר שירים, הקיבוץ המאוחד, תשכ"ב 1962
  • אינפניו ההולכים לקראתי, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשכ"ו 1966
  • שירים, מבחר, ציורים ג'ורג' שמש, עקד, תשכ"ח 1968
  • בצל כל מקום, שירים, עקד, תל אביב תש"ל 1970
  • נילי וטלי ורני טפשוני, לילדים, כתב אברהם חלפי, צייר אבי מרגלית, ספרית פועלים, תל אביב תשל"ד 1973
  • מאשפות ירים, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשל"ד 1974
  • ישן וגם חדש, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1977

יצאו לאור לאחר מותו עריכה

  • שירים מן הזמן החשוך, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשמ״ד 1984.
  • שבעה גמדים ועוד שירי ילדים , לילדים, אברהם חלפי, הובא לדפוס על ידי שמשון ורחל חלפי, צייר יעקב גוטרמן, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1986
  • שירים (2 כרכים), הקיבוץ המאוחד, תשמ"ז 1986-תשמ"ח 1988
  • שנינו אהבנו שירת כוכבים, שירים מאת אברהם חלפי, תרגם ליידיש יוסף ארליך, עיטר מנשה קדישמן, מכון הברמן למחקרי ספרות, לוד, תשנ"א 1991

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אברהם חלפי

ביאורים עריכה

  1. ^ 1 2 לפי האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו נולד חלפי ב-1 במרץ 1904, ועל פי תעודת הנישואים שלו, שנמצאה בארכיון המדינה, נולד בין 1903–1904. אך על פי עדותו של חלפי עצמו, בטופס בכתב ידו המצוי בארכיון גנזים, נולד ב-17 במרץ 1906. אחיו, המשורר שמשון חלפי, העיד שהסיבה לשני תאריכי לידה הרשמיים היא ניסיון זיוף שביצע אביו כדי להערים על השלטונות בפולין ולהימנע מגיוס לצבא, וכי תאריך הלידה הנכון הוא 1906. ראו: יאירה גינוסר, המשורר אברהם חלפי ותנועת הפועלים - מאמר, באתר הספרייה הלאומית, ‏תשמט
  2. ^ לקראת פורים 2026, פרסם מכון גנזים סקירה אודות חלפי תוך הצגת תמונה זו בצבע בעיבוד הבינה המלאכותי. ראו כאן
  3. ^ לצפייה בטיוטת שיר שכתב במלחמת השחרור לזכרו של נחום הזז, בנו של חברו חיים הזז שנפל בקרב, ראו בבלוג של מכון גנזים (שארכיונו האישי של חלפי שמור שם) כאן
  4. ^ לצפייה בכתב היד המקורי של השיר "סתיו יהודי", המהווה דוגמה לשירה מסוג זה, ראו בבלוג של מכון גנזים (שם גם מופקד ארכיונו האישי של חלפי), כאן.
  5. ^ במלאת עשור למותו של אריק איינשטיין, פרסם מכון גנזים שיר שכתב חלפי ליום הולדתו הראשון של איינשטיין. לעיון בכתב היד מהבלוג של מכון גנזים ראו כאן.
  6. ^ לעיון בשיר "סתיו יהודי" בכתב ידו של חלפי, כפי שחשף מכון גנזים בבלוג שלו, ראו כאן

הערות שוליים עריכה

  1. ^ חלפי עצמו, במכתב לאברהם שאנן (מכון גנזים, אוסף 448 / סימול 4376), כתב שעלה ב-1925.
  2. ^ מזל טוב לתל אביב (תמונתו של אברהם חלפי סולל כביש ברחוב גאולה:), באתר מכון גנזים ע"ש אשר ברש
  3. ^ יאירה גינוסר, המשורר אברהם חלפי ותנועת הפועלים - מאמר, באתר הספרייה הלאומית, ‏תשמט
  4. ^ אברהם חלפי, באתר עיריית תל אביב
  5. ^ יאירה גינוסר, ⁨אדם - שמו האחר של אברהם חלפי ⁩, באתר הספרייה הלאומית, ‏3 יולי 1987
  6. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד אבי אלון, אני מצמצם עצמי כדי נקודה אלמונית כדי לא להטריד, באתר הארץ, 5 ביולי 2023
  7. ^ אברהם חלפי, באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה
  8. ^ גילי איזיקוביץ, אורי משגב מגלה את סיפורו של המשורר אברהם חלפי, באתר הארץ, 10 ביולי 2014
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=אברהם_חלפי&oldid=16498"