שלוש הגראטיות (רובנס, מדריד)
פעולות נוספות
| נתונים על היצירה | |
|---|---|
| מיקום | {{#property:P276}} |
שלוש הגראטיות (בהולנדית: De drie Gratiën) הוא ציור שמן מאת הצייר הפלמי פטר פאול רובנס. היצירה מתארת שלוש החאריטות, אלות מהמיתולוגיה הקלאסית, הנתפסות כאלות המשנה של החן, האהבה והשפע, והיא נחשבת לאחת מיצירותיו האישיות של רובנס.
תיאור היצירה עריכה
במרכז הקומפוזיציה מופיעות שלוש הגראטיות, אלות החובקות זו את זו ויוצרות מעגל. תנוחת רגליהן מרמזת על תנועה, והן נדמות כרוקדות ברכות. הנוף שסביבן שופע ופורח, כשדה שטוף אור החודר מבעד לעצים צפופים ונמתח עד קו רקיע כחול. צלליהן של הדמויות מלמדים כי מקור האור בציור מצוי מול השמש, החלטה המלמדת על מגמתו האסתטית של רובנס, שאינה ריאליסטית דווקא אלא שואפת לאפקט דרמטי.
בצדו הימני של הציור מופיעה מזרקה שמראשה ילד נושא קרן שפע (קורנוקופיה), ממנה נובע נוזל המברך את העולם. משיכות מכחול קלות בגבו של הילד מרמזות אולי על נוכחות כנף - ייתכן שמדובר בקופידון, אל האהבה הילדותי. מגוף המזרקה ומענף עץ סמוך משתלשל זר ורדים אדומים ולבנים פורחים, ההולמים את חינן של הדמויות ומדגישים את ההקבלה בין קווי גופן של האלות לבין אלה של הפסל שבמזרקה.[1]
פרשנות ומשמעות עריכה
רובנס יצר את הציור לעצמו, כפי שניתן ללמוד מהעובדה שהיצירה נותרה באוספו האישי עד מותו, וכי לא ידוע על רישום מוקדם שנעשה לשם הצגתה ללקוחות או לעוזרים. חוקרים רבים הצביעו על כך שדמותה של האישה השמאלית מזכירה את דיוקנאותיה של אשתו השנייה, הלנה פורמן, וששתי הנשים האחרות מביטות בה - ייתכן כמי שמקבלות אותה אל חיקן. לפי קריאה זו, ייתכן שהבגדים התלויים מענף העץ שייכים לדמות זו – סט לבוש אחד, בן הזמן, ולא שמלה עתיקה, כפי שמצופה מאלות מיתולוגיות. שילוב מוטיבים עכשוויים באגדות מן העולם העתיק מאפיין את גישתו של רובנס, ומופיע גם ביצירה אחרת שלו, "גן האהבה".[1]
הקשר ביוגרפי עריכה
רובנס נישא להלנה פורמן בדצמבר 1630, כשהייתה בת שש־עשרה והוא בן חמישים ושלוש. מאז, רבות מיצירותיו מתארות אותה מבעד לעיני האוהב המגשים את אהבתו. תאריך יצירת שלוש הגראטיות אינו ידוע, אך מקובל לתארכה לאחר הנישואין, ייתכן בהקשר לחתונה עצמה. ביוון וברומא הקדומות נזכרו הגראטיות לעיתים בשירי כלולות (אֵפיתלאמים), שנשאו נושאים של אהבה ופריון. לדוגמה, בשיר החתונה שחיבר קלאודיוס לכבוד נישואי הונוריוס ומריה נכתב כי "הגראטיות קוטפות פרחים לסעודה".[1]
הגראטיות במיתולוגיה עריכה
הגראטיות, דמויות מיתולוגיות שמקורן כבר בתאוגוניה של הסיודוס, ליוו לעיתים תכופות את ונוס, אלת האהבה, והוסיפו למעמדה רכיבים של חן, הנאה ושמחה. לפי רוב המקורות, היו שלוש: אגלאיה (בהירות), אופרסינה (עליזות) ותליה (פריחה), בנותיהם של זאוס והרה. סנקה ציין כי כל אחד מפרש את שמותיהן לפי תיאוריה אחרת. הן נקשרו גם למעשי חסד ולהדדיות: אריסטו טען ב"אתיקה לניקומכוס" כי על חסדים להיענות בגמול, ולכן הוקדשו להן מקדשים ציבוריים - תזכורת להשבת טובה. פסליהן הוצבו סמוך למעיינות, כמחווה של השבת השפע לטבע. המילה "תודה" באיטלקית (grazie) ובספרדית (gracias) נגזרת משמן -כבר בתרגום הוולגטה מהמאה הרביעית מופיע הביטוי gratias agere, שפירושו להודות.[1]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 The Three Graces, Museo del Prado
