חטיפת גנימדס (רובנס)
פעולות נוספות
| נתונים על היצירה | |
|---|---|
| מיקום | {{#property:P276}} |
חטיפת גנימדס הוא ציור מאת הצייר הפלמי מתקופת הבארוק פטר פאול רובנס, שנוצר בין השנים 1636–1638 עבור בית הציד של פליפה הרביעי, מלך ספרד.[1] היצירה מבוססת על סיפור מן המיתולוגיה יוונית כפי שסופר ביצירתו של המשורר אובידיוס, מטמורפוזות (ספר י, שורות 155–161). בציור מתואר הרגע שבו האל העליון במיתולוגיה הרומית, יופיטר, הלובש את דמותו של נשר, חוטף את הרועה הצעיר גנימדס ומרים אותו אל האוויר.[2] היצירה שמורה כיום באוסף מוזיאון הפראדו במדריד. הסצנה הדרמטית העניקה לרובנס הזדמנות רחבה להפגין את מיומנותו בתיאור סצנה דינמית סביב דמות עירום גברית אידיאלית.[3]
הקשרו ושמו של הציור משותפים גם ליצירה מוקדמת יותר של רובנס מן השנים 1611–1612 בקירוב, שבה מתואר דווקא רגע הגעתו של גנימדס אל האולימפוס, כאשר הבה, נושאת הגביע הקודמת של האלים, מוסרת לו את הכלי שבידה בשעה שסעודת האלים מתחילה ברקע.[4]
עלילה עריכה
הציור מתאר את חטיפתו של הנער הטרויאני היפה גנימדס בידי יופיטר, המופיע בדמות נשר. הסיפור, בעל האופי ההומוארוטי, מקורו במסורות מיתולוגיות מן העת העתיקה והוא נזכר כבר ביצירותיהם של הומרוס וורגיליוס. על פי המסורת, האל העליון יופיטר מתאהב אהבה עזה בצעיר יפה התואר.
הגרסה שהייתה מוכרת במיוחד לאמנים בתקופתו של רובנס היא זו שמופיעה ביצירתו של אובידיוס, מטמורפוזות. לפי תיאור זה, מלך האלים התאהב בגנימדס הפריגי עד כדי כך שביקש להיות דבר־מה אחר מזה שהיה. למרות זאת, הוא לא רצה ללבוש דמות של עוף כלשהו מלבד זה המסוגל לשאת את ברקי הרעם שלו, כלומר הנשר. יופיטר פרש את כנפיו, פילח את האוויר וחטף את הנער הטרויאני. מאז, אף בניגוד לרצונה של יונו, גנימדס מגיש את נקטר האלים ומשמש כנושא הגביע של יופיטר.[3]
תיאור זה שונה במידת מה מן הגרסה המופיעה אצל ורגיליוס, שבה יופיטר אינו מתגלם בעצמו בדמות עוף אלא שולח נשר רגיל שיביא אליו את גנימדס. ייתכן שגם גרסה זו השפיעה על עיצוב הסצנה ביצירתו של רובנס.[5]
הזמנה עריכה
בשנת 1636 קיבל פטר פאול רובנס הזמנה מאת פליפה הרביעי, מלך ספרד, ליצור סדרה של שישים ציורים מיתולוגיים שנועדו לעטר את טורה דה לה פראדה (Torre de la Parada), בית הציד של המלך מחוץ למדריד. הסצנות המיתולוגיות שתוארו בסדרה התבססו במידה רבה על הסיפורים המופיעים ביצירתו של אובידיוס, מטמורפוזות.
רובנס ביצע את הפרויקט הנרחב בסיוע קבוצה גדולה של ציירים מאנטוורפן, בהם יאקוב יורדאנס, קורנליס דה פוס, יאן קוססירס, פטר סניירס, תומאס וילבורטס בוסכארט, תאודור ואן תולדן, יאן בוקהורסט, יאקוב פטר גווי, יאן בפטיסט בורקנס ואחרים, שפעלו על פי עיצוביו של רובנס. מספר מן הציורים הסופיים ביצע רובנס בעצמו, ובכללם גם הציור חטיפת גנימדס.[6]
סקיצות ההכנה לסדרת הציורים מצויות כיום באוספים של מוזיאונים שונים, ובהם מוזיאון הפראדו במדריד, מוזיאון מוזיאון בוימנס ואן בונינגן ברוטרדם, המוזיאונים המלכותיים לאמנויות יפות של בלגיה בבריסל ומוזיאון האמנות של אוניברסיטת פרינסטון. סקיצה הכנה לציור חטיפת גנימדס שמורה במוזיאון האמנות של אוניברסיטת פרינסטון. ייתכן שקיימת סקיצה נוספת ליצירה, אשר הייתה בעבר באוסף הצייר והמאייר ריצ'רד קוסוויי (1742–1821), שהיה ממעריציו של רובנס.[3][5]
תיאור היצירה עריכה
רובנס מתאר בציור את הרגע שבו הנשר אוחז בצעיר גנימדס ומרים אותו בעוצמה אל האוויר. ברק המופיע ברקע מגביר את האפקט הדרמטי ומרמז על העוצמה והסערה שבהן מתרחשת החטיפה. הקומפוזיציה האלכסונית מדגישה את התנועה העולה של הדמויות. רובנס ביסס את עיצוב הדמויות על פסלים קלאסיים שאותם רשם בעת שהותו ברומא עשרות שנים קודם לכן. דמותו של גנימדס נשענת על אחד הילדים בקבוצת הפסלים ההלניסטית של לאוקואון המצויה במוזיאון הוותיקן. דמות הנשר מבוססת על קומפוזיציות אחרות של רובנס, כגון היצירה פרומתאוס הכבול.[2]
הפורמט האנכי הגבוה של הציור הסופי השמור במוזיאון הפראדו מרמז כי היצירה נועדה להיות מוצבת בין חלונות בבית הציד של המלך. סקיצת ההכנה שבמוזיאון האמנות של אוניברסיטת פרינסטון והגרסה הסופית שבפראדו מציגות הבדלים שונים, ובהם הבעתו ומבנה גופו של גנימדס, הוספת אשפת חצים, וכן שינוי במיקומו של הנשר. בגרסה הסופית מקור הנשר אוחז ברצועת האשפה ולא בפיסת הבד האדומה הקטנה המופיעה בסקיצה. רובנס הוסיף גם את ברקו של יופיטר בשמים. בגרסה המוגמרת ידו השמאלית של גנימדס נשענת על כנפו הפרושה של הנשר, פרט שעשוי להיות מושפע מן האופן שבו טיפל מיכלאנג'לו בנושא זה.[5]
בציור המוגמר נראה גנימדס מודאג יותר. ייתכן שהדבר נובע מכך שרובנס לא ראה בנשר את יופיטר עצמו אלא את שליחו, כפי שמופיע בגרסתו של ורגיליוס לסיפור. בגרסה הסופית גנימדס מביט כלפי מעלה אל הברק, המגלם את נוכחותו של יופיטר מעל. אשפת החצים שנוספה לגרסה המאוחרת ממוקמת ומתוארת באופן המרמז במובהק על איבר מין זכרי זקוף, וכך מודגשות הקונוטציות הארוטיות של הסיפור.[7]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Peter Paul Rubens, The rape of Ganymede at the Netherlands Institute for Art History
- ^ 1 2 The Rape of Ganymede - The Collection - Museo Nacional del Prado, museodelprado.es
- ^ 1 2 3 Peter Paul Rubens's The Abduction of Ganymede | Princeton University Art Museum, artmuseum.princeton.edu
- ^ Peter Paul Rubens, The Abduction of Ganymede in the Liechtenstein Museum
- ^ 1 2 3 The Abduction of Ganymede 《強擄蓋尼米德》 | Old Masters Evening Sale | 2021, Sotheby's (ב־English)
- ^ Javier Portús Pérez, Torre de la Parada on the Prado website (ב־español)
- ^ Greek Gods and Heroes in the Age of Rubens and Rembrandt, Dordrechts Museum, National Gallery/Alexandros Soutzos Museum, 2000, p. 101
