רבי יהודה בן בתירא השני
פעולות נוספות
| מקום פעילות | נציבין שבבבל |
|---|---|
| תקופת פעילות | שלישי תנאים |
| בני דורו | רבי עקיבא רבי חנניה בן אחי רבי יהושע |
רבי יהודה בן בתירא השני (בתוספתא ובתלמוד ירושלמי: בן בתירה או בן פתירה) הוא תנא שחי בדור השלישי לתנאים, בתחילת המאה השנייה ומקום מושבו העיקרי היה נציבין שבבבל. הוא נכדו של רבי יהודה בן בתירא הראשון.
המקור לכך שהיו שני רבי יהודה בן בתירא עריכה
התוספות במנחות הגיעו למסקנה שהיו שני רבי יהודה בן בתירא, בעקבות שאלתם איך יכול להיות שרבי יהודה בן בתירה חולק עם רבי יוסי שחי בתקופה מאוחרת יותר. ”ושמא שנים היו דאחד היה בזמן הבית ועוד היה אחד”.[1]
ירידתו לבבל עריכה
לאחר חורבן הבית וכישלון מרד בר כוכבא, משראה כי אין תקווה ללימוד התורה בארץ ישראל, בעקבות גזירות הרומאים וחורבן מרכזי התורה בירושלים וביבנה, החליט יחד עם רבי חנניה בן אחי רבי יהושע ורבי מתיא בן חרש להקים מרכז רוחני בגולה, שתהיה לו סמכות לעבר שנים ולחדש חדשים. משהגיעו לגבול ארץ ישראל, "זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם" מפני שהוצרכו לצאת מארץ ישראל, "וחזרו ובאו למקומם".[2]
פועלו בנציבין עריכה
בית דינו בנציבין קנה לו שם: ”'צדק צדק תרדף' - הלך אחר בית דין יפה, אחרי רבי מתיא לרומי, אחר רבי יהודה בן בתירה לנציבין, אחר רבי חנניה בן אחי רבי יהושע לגולה.”[3]
הנהגתו עריכה
כשהמשיך רבי חנניה בן אחי רבי יהושע לעבר שנים ולקבוע חדשים בגולה גם אחרי שנתכונן מחדש המרכז הארצישראלי אחר השמד, שלחו לו מארץ ישראל, שאם לא יחדל מליטול לעצמו סמכות המגיעה למרכז הארצישראלי יהא בנידוי. הלך וקבל לפני רבי יהודה בן בתירה בנציבין, והלה יעצו ללכת אחרי חכמי ארץ ישראל ולא לעבר בגולה: "אחריהם, אחריהם!",[4] ובזה הציל את אחדות העם ותורתו.
שמו התפרסם כל כך עד שחכמי ארץ ישראל, רבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר יצאו ללכת לנציבין ללמוד הימנו תורה. אבל כאשר הגיעו לצידון הרגישו שלא יכולים לעזוב את ארץ ישראל ושבו למקומם. בנימוק אמרו: "שקולה ישיבת ארץ ישראל כנגד כל המצוות שבתורה".[5]
מאמרותיו עריכה
- ”לא שבר משה את הלוחות, אלא שנאמר לו מפי הגבורה. שנאמר, (במדבר יב) "פה אל פה אדבר בו" פה אל פה אמרתי לו שבר את הלוחות.” (אבות דרבי נתן ב) - הסבר זה הוא ניסיון להתמודד עם התמיהות שמעורר המעשה של משה.
- ”העיד רבי יהושע ורבי יהודה בן בתירא על אלמנת עיסה שהיא כשרה לכהונה, שהעיסה כשרה לטמא ולטהר, לרחק ולקרב.” (משנה עדיות ח, ג)
קישורים חיצוניים עריכה
- הרב אהרן הימן, "רבי יהודה בן בתירא השני", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 557–558, באתר היברובוקס
- רבי יהודה בן בתירא השני, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- תנאים: "רבי יהודה בן בתירא", בפורטל הדף היומי