רבי אליעזר בן יעקב (השני)
פעולות נוספות
רבי אליעזר (אלעזר) בן יעקב השני היה לפי ההשערה תנא מתלמידי רבי עקיבא, שפעל בארץ ישראל בדור הרביעי של התנאים.
ההשערה בדבר קיומו עריכה
בספרות העוסקת בתולדות התנאים והאמוראים, מקובלת הייתה עד העת החדשה, ההנחה בדבר קיומו של תנא אחד בשם רבי אליעזר בן יעקב. ואולם הנחה זו עוררה קשיים; רבי אליעזר בן יעקב היה מוכר כתנא שחי בשלהי ימי בית המקדש השני ובתקופה שלאחר חורבנו (המאה הראשונה לספירה). בקטעים המיוחסים לו בתלמוד הוא מרבה למסור פרטים על בית המקדש ועבודתו, והתלמוד הבבלי אף מייחס לו את חיבורה של מסכת מידות, המתארת בפרוטרוט את בית המקדש השני. וישנן עדויות נוספות בכתבי חז"ל התומכות בהשערה לפיה הוא חי בימי הבית השני.
מאידך, במדרש בראשית רבה[1] הוא נמנה בין אחרוני תלמידיו של רבי עקיבא: "שנים עשר אלף תלמידים היו לרבי עקיבא... וכולם בפרק אחד מתו... ובסוף העמיד שבעה: רבי מאיר, ורבי יהודה, רבי יוסי, ור' שמעון... ור' אליעזר בן יעקב"[2]. הוא מוזכר גם כמי שהשתתף בעיבור השנה עם תלמידי רבי עקיבא[3]. כמו כן, בכמה מקורות מובאת דעתו לצד דעה של אחד מתלמידי רבי עקיבא הללו, ומשתמע שהיה בן דורם וחברם.
לאור זאת, שוררת הסכמה בין חוקרי העת החדשה, בהם הרבנים זכריה פרנקל[4] ויצחק אייזיק הלוי[5], כי היו שני תנאים בשם רבי אליעזר בן יעקב, ואף הועלתה השערה בדבר קרבה משפחתית ביניהם.
לדברי הרב אהרן הימן[6], אף ביחס לחכם זה נאמר הכלל "משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי".
עם זאת, ישנם קשיים בהשערה זו, כמו למשל העובדה שהמשנה מביאה מדברי שני האישים ואינה טורחת לתת בהם סימן היכר, כמו "הזקן" או "הגדול" וכדומה. ואף נראה שחלק מהראשונים סברו שמדובר באדם אחד.
תאוריית אליעזר ואלעזר עריכה
פרנקל הציע כי ייתכן שמקורות חז"ל מתייחסים לשני תנאים שונים, "אלעזר" בן יעקב ו"אליעזר" בן יעקב - אשר שמותיהם הדומים גרמו לזיהוי שגוי ביניהם, אך הציג זאת כהשערה בלבד, ללא ביסוס טקסטואלי.
וגם אין נראה כלל שני תנאים בדורות שונים נקראו בשם ר' אליעזר בן יעקב, דא"כ (=שאם כן) לא היה לה למשנה לסתום כי אם לפרש ולכנות האחד בשם ראב"י הזקן, למען לא נפול במהמורות הערבוביא והטעות. לכן נראה בבירור כי נתחלפו ב' שמות הדומים זה לזה, האחד יכונה ר' אליעזר והאחר ר' אלעזר, והסופרים עירבבו זה בזה, והטעות בין ר' אליעזר לר' אלעזר בא במקומות אין מספר כאשר הערנו לעיל, ויבוא עוד לנו להלן. - ואין בידינו להכריע מי הוא הנקרא ר' אליעזר או ר' אלעזר, אך למען נמצא מקום אשר ממנו נחרוץ המשפט על שני תנאים אלה נכנה הקדמון בשם ר' אליעזר והאחרון בשם ר' אלעזר.
— דרכי המשנה, עמ' 73
שפירו היה הראשון שביסס הבחנה זו באופן שיטתי, באמצעות בחינה מקיפה של כתבי יד מהימנים של המשנה, התוספתא, הספרא, התלמודים והמדרשים, שבהם מופיעה בעקביות הצורה "אלעזר" בן יעקב. שפירו הצביע גם על מקרים שונים שבהם מוזכר חכם בשם "אלעזר" בנו של "אליעזר", תוך השוואה לדוגמאות מקבילות של חכמים אחרים שנשאו שמות דומים, דבר שחיזק בעיניו את ההבחנה בין שני אישים נפרדים. עם זאת, הדגיש כי אין די בממצאים אלו, אלא נדרש מחקר מקיף שיבחן באופן שיטתי את כל המקבילות בכל מאות עדי הנוסח הידועים, כדי לבדוק האם ניתן לייחס את הצורה "אליעזר" לדמות הקדומה יותר, ואת "אלעזר" למאוחרת - או להפך. גם אז, לשיטתו, לא בהכרח תתקבל הכרעה ברורה.[7]
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- מרדכי מרגליות (עורך), "ר' אליעזר בן יעקב (השני)", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, מהדורת אייזנברג תשס"ז, כרך א, עמ' 42
קישורים חיצוניים עריכה
- הרב אהרן הימן, "רבי אליעזר בן יעקב", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- "רבי אליעזר בן יעקב", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ בראשית רבה, פרשה סא, פסקה ג
- ^ מקור זה בעייתי במקצת, כי בהמשך המדרש מופיעה רשימה חלופית של שבעת התלמידים, ממנה נשמט רבי אליעזר בן יעקב. וכמו כן, במקור מקביל (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ב, עמוד ב') נמנו חמישה תלמידים בלבד, ורבי אליעזר בן יעקב אינו ביניהם.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ג', הלכה א'
- ^ דרכי המשנה, עמ' 73.
- ^ דורות הראשונים, חלק א, כרך ה, פרק מח "ר' אליעזר בן יעקב הראשון". הלוי טוען כי הדבר ידוע וברור לכל מי שבקי בדברי התנאים ובדרכי המשנה, ומאריך להשיב על טענותיו של פראנקל, ובעקבותיו גם טענותיו של אייזיק הירש וייס, שטענו כי כבר עורכי התלמוד לא ידעו מעובדת קיומם של שני תנאים בשם זה.
- ^ תולדות תנאים ואמוראים - להלן קישורים חיצוניים
- ^ דייוויד שפירו, ר' אליעזר בן יעקב?: פתרון חדש לסוגיה הכרונולוגית (דיונים היסטוריים-תורנים, פברואר 2025)