Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מחבלים משוחררי עסקאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף עסקת חטופים)
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך אינו נייטרלי ומציין כ"מחבלים" אנשים שכלל לא הורשעו בטרור.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך אינו נייטרלי ומציין כ"מחבלים" אנשים שכלל לא הורשעו בטרור.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו, וכן המקורות לגבי משוחררי עסקאות במלחמת חרבות ברזל אינם מהימנים (הביטחוניסטים, הקול היהודי).
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (9 בנובמבר 2025)
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו, וכן המקורות לגבי משוחררי עסקאות במלחמת חרבות ברזל אינם מהימנים (הביטחוניסטים, הקול היהודי).
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (9 בנובמבר 2025)
עסקאות שכללו שחרור מחבלים
הסכם ישראל–חמאס מאוקטובר 2025
הסכם ישראל–חמאס מאוקטובר 2025
נושא שחרור מחבלים על ידי ישראל
חותמים

מצד ראשון:

מצד שני:

מחבלים משוחררי עסקאות הם מחבלים ששוחררו מבתי כלא בישראל במסגרת הסכמים בינה לבין ארגוני טרור.

היסטוריה עריכה

עסקת שמואל רוזנווסר עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חטיפת שמואל רוזנווסר#שחרור

ב-1 בינואר 1970 נחטף שומר לילה במטולה, שמואל רוזנווסר, על ידי פת"ח. יותר משנה לאחר מכן שוחרר רוזנווסר בתמורה למחמוד חיג'אזי, אסיר פת"ח בישראל, שנפצע ונתפס בהתקפה הצבאית הראשונה של פת"ח על ישראל, ב-1 בינואר 1965, ונידון ל-30 שנות מאסר. ישראל התעקשה שלא להכיר בפלסטינים ודרשה כי אף נציג בעל זיקה לפת"ח לא יהיה נוכח בחילופי השבויים. העסקה יצאה לפועל ב-28 בפברואר 1971. שמואל רוזנווסר הוחזר לישראל ומחמוד חיג'אזי הוחזר ללבנון.[1]

עסקת גיורא רום ונסים אשכנזי עריכה

ב-7 בדצמבר 1969. הוחלפו שני אזרחים שמטוסם נחטף לדמשק, ושני טייסים ישראלים, גיורא רום ונסים אשכנזי שהופלו בחזית תעלת סואץ במלחמת ההתשה, תמורת 71 שבויים מצרים וסוריים וביניהם טייסים, אנשי צבא, אזרחים ומחבלים.

עסקת ג'יבריל הראשונה עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שביית החייל אברהם עמרם בלבנון#עסקת החילופין

ב-14 במרץ 1979 שחררה ישראל 76 מחבלים בתמורה לחייל החטוף בלבנון אברהם עמרם. עסקה זו נעשתה 11 חודשים לאחר חטיפתו על ידי החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית. העסקה יצאה לפועל בז'נבה שבשווייץ. עמרם הובא לשם מדמשק בירת סוריה במטוס בולגרי, שאליו עברו 66 מהמחבלים ששוחררו, והם הוטסו ללוב. עשרת המחבלים הנוספים הורשו לשוב ליהודה ושומרון. 12 מתוך המשוחררים היו נשים.

רשימה חלקית של המחבלים ששוחררו בעסקת ג'יבריל הראשונה (לחץ על מנת להציג)


עסקת ששת שבויי הנח"ל עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שביית שמונת חיילי הנח"ל בלבנון#שחרורם

ב-23 בנובמבר 1983 התרחשה החלפת שישה חיילי נח"ל שבויים ב-4,598 מחבלים.

עסקת ג'יבריל השנייה עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – עסקת ג'יבריל

במסגרת העסקה שוחררו 1,151 אסירים ועצירים ביטחוניים שהיו כלואים בישראל כנגד שלושה שבויי צה"ל ממבצע שלום הגליל: חזי שי (במקור יחזקאל שחודה), שנפל בשבי ארגון הטרור של אחמד ג'יבריל בקרב סולטאן יעקוב, נסים סאלם ויוסף גרוף, שנשבו כחלק מקבוצה של שמונה חיילי נח"ל והועברו לידי ארגון הטרור של אחמד ג'יבריל. הייתה זו אחת ממספר עסקאות חילופי שבויים שביצעה מדינת ישראל עם ארגון טרור על רקע המלחמה בלבנון, במבצע ליטני ושנה וחצי קודם לכן עם אש"ף. יש המכנים אותה 'עסקת ג'יבריל השנייה' כי העסקה הראשונה עם ג'יבריל נחתמה ב-1979 - לאחר שביית החייל אברהם עמרם בלבנון.

האסירים הביטחוניים שוחררו בשלוש קבוצות, במקביל לשחרור הדרגתי של שבויי צה"ל:[3]

על פי תנאי העסקה כמחצית מהמשוחררים גורשו, וכמחציתם שוחררו לבתיהם ביהודה, שומרון ורצועת עזה.

רשימה חלקית של המחבלים ששוחררו בעסקת ג'יבריל השנייה (לחץ על מנת להציג)


עסקאות המערכה ברצועת הביטחון עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – המערכה ברצועת הביטחון

במהלך המערכה ברצועת הביטחון בוצעו שלוש עסקאות בהן מדינת ישראל שחררה מחבלים מבתי הכלא שלה:

פרשת טננבוים עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פרשת טננבוים
רשימה חלקית של המחבלים ששוחררו בעסקת טננבוים השנייה (לחץ על מנת להציג)


עסקאות נוספות עם חזבאללה עריכה

  • באוקטובר 2007 הסכימו ישראל וחזבאללה להחליף את חסן עקיל, פעיל חזבאללה שנשבה בשנת 2006, ואת גופות שני לוחמי חזבאללה שנהרגו במלחמת לבנון השנייה ב-2006 והובאו לאחר מכן לישראל, בתמורה לשרידיו של גבריאל דווייט, תושב ישראל אשר טבע ב-2005 ונשטף לחוף בלבנון.[6][7]
  • ב-1 ביוני 2008 שחררה ישראל את האסיר הלבנוני נסים נסר, בתמורה לכך חזבאללה העביר שרידים חלקיים של עד 20 חיילים ישראלים שנהרגו במהלך מלחמת לבנון השנייה ב-2006.[8]
  • ביולי 2008 שחררה ישראל לאחר את האסיר הלבנוני סמיר קונטאר, ארבעה לוחמי חזבאללה שנשבו במלחמת לבנון השנייה ב-2006 וגופותיהם של 199 מחבלים פלסטינים, לבנוניים וערבים שנתפסו על ידי ישראל בשלושת העשורים שקדמו לעסקה קונטאר הורשע בתפקידו בפיגוע בנהריה בשנת 1979. בתמורה שחרר חזבאללה את גופותיהם של שני חיילים ישראלים, אהוד גולדווסר ואלדד רגב, שנתפסו בפשיטה חוצה גבולות ב-12 ביולי 2006, וכן תמורת דו"ח של החזבאללה על גורלו של רון ארד, בו טענו אנשי הארגון כי ארד ככל הנראה אינו בין החיים.[9]

עסקת שליט עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – עסקת שליט

גלעד שליט נחטף ב-25 ביוני 2006 ושוחרר בחזרה לישראל ב-18 באוקטובר 2011. סך הכל שוחררו 1,027 אסירים ביטחוניים ועצירים, בהם 450 אסירי חמאס ש-280 מהם נשפטו למאסרי עולם על תכנון וביצוע פיגועי טרור ורצח. בין האסירים ששוחררו במסגרת השלב הראשון של העסקה נכללו באופן חריג גם 14 תושבי מזרח ירושלים ו-6 ערבים בעלי אזרחות ישראלית.[10] כמו כן, שוחרר חוסאם בדראן, שהיה מעורב בתכנון פיגועי התאבדות אך לא הורשע ברצח. הוא נחשב לבכיר אסירי החמאס מיהודה והשומרון ששוחררו בעסקה זו, ולאחר השחרור מונה לאחד מבכירי הלשכה המדינית של חמאס.

מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי, אמר שהאסירים ששוחררו במסגרת עסקת שליט היו אחראים באופן קולקטיבי לרציחתם של 569 אזרחים ישראלים.[11] על פי חיים רמון בספרו "נגד הרוח" המחבלים ששוחררו נדונו במצטבר ל-168 מאסרי עולם.

לפני שחרורם התבקשו האסירים לחתום על התחייבות להימנע מחזרה לפעילות טרור, אך רובם סירבו לכך.[12]

רשימה חלקית של המחבלים ששוחררו בעסקת שליט (לחץ על מנת להציג)


המשא ומתן עם אש"ף עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2013–2014)#שחרור מחבלים

ישראל התחייבת לשחרר 104 מחבלים בארבע פעימות שונות כמחווה לרשות הפלסטינית. במשך שלוש פעימות שחררה ישראל 26 מחבלים כל פעם, ללא כל תמורה ולקראת הפעימה הרביעית פוצץ המשא ומתן. סך הכל בין אוגוסט לדצמבר 2013 שחררה ישראל 78 מחבלים שהורשעו ברצח ישראלים.

ההסכם הראשון במלחמת חרבות ברזל עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הסכם חמאס–ישראל (2023)
קובץ:מחבלים משוחררי הסכם חמאס–ישראל הראשון6.jpg
נתונים אודות המחבלים ששוחררו בהסכם

הסכם חמאס–ישראל הראשון במלחמת חרבות ברזל נכנס לתוקף ב-24 בנובמבר 2023. במסגרתו שחרר ארגון הטרור חמאס 80 ישראלים שחטף בטבח שבעה באוקטובר. תמורתם, שחררה מדינת ישראל 240 אסירים, בהם 83 מחבלות ו-157 מחבלים קטינים. המחבל הצעיר ביותר היה בן 14 עת כליאתו.[24] 155 מהמחבלים התגוררו ביהודה ושומרון, 72 במזרח ירושלים, שניים התגוררו בתוך ישראל ואחד נוסף ברצועת עזה.[24]

אותם מחבלים נכלאו בישראל בגין עבירות הקשורות לביטחון המדינה, בהן איום על ביטחון המדינה, כניסה לישראל ללא היתר, יידוי אבנים, תמיכה בטרור, חברות בארגון טרור, הנחת מטען חבלה וניסיון רצח במסגרת פיגוע.[24] לפחות 55 אחוזים מתוך 117 האסירים הפלסטינים אשר שוחררו במהלך שלושת הימים הראשונים לעסקה היו כלואים עקב פשעים אלימים, ביניהם עשרה בגין ניסיון לרצח, 13 בגין גרימת חבלה גופנית חמורה, 19 בגין הנחת מטען חבלה או השלכת מטען נפץ, שבעה בגין ירי על בני אדם, חמישה בגין תקיפה ועשרה בגין יידוי אבנים. 21% מן האסירים המשוחררים נכללו ברשימות כמקושרים לארגוני טרור, ביניהם חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני והחזית העממית לשחרור פלסטין.[24]

75% מבין המחבלים המשוחררים נכלאו בין 2021 ל-2023, והשאר עוד קודם לכן. 37 מהמחבלים המשוחררים נעצרו בעוטף עזה, בשטח ישראל, במהלך טבח שבעה באוקטובר.[24]

רשימת חלקית של המחבלים ששוחררו בהסכם הראשון במלחמת חרבות ברזל (לחץ על מנת להציג)
  • מייסון מוסא אל-ג'לי (נידונה ל-15 שנים) – נכלאה ב-2015 בגין ניסיון רצח, לאחר שדקרה חיילת בת 20 במחסום בבית לחם ופצעה אותה קשה.
  • נורהאן עוואד (נידונה ל-13.5 שנים) – נכלאה ב-2016 כשהיא בת 17, בגין ניסיון לדקור חייל ישראלי במספריים.
  • נאפז חמאד (נידון ל-12 שנים) – המחבל הצעיר ביותר ששוחרר. הוא נעצר בשנת 2021, בהיותו בגיל 14, לאחר שדקר ופצע באורח קשה אם יהודיה שהייתה שכנתו בירושלים. שוחרר כעבור פחות משנתיים וחזר להתגורר בסמוך לקורבן שלו.
  • מראח בשיר (נידונה ל-8.5 שנים) – מקושרת לחמאס. נעצרה באוקטובר 2015, בעודה בגיל 16, לאחר שדקרה קצין במשמר הגבול.
  • אסראא ג'עבאס – מבצעת פיגוע בעזרת מכונית תופת סמוך למעלה אדומים ב-2015. גרמה לפציעתו של שוטר.
  • רוואן נאפז מוחמד אבו מטר – נכלאה בגין דקירה של חייל צה"ל ב-2015.
  • שורוק דוויאת – דקרה אזרח ישראלי ב-2015.
  • מלאק סלמאן – חברה בג'יהאד האסלאמי. נעצרה בפברואר 2016, בעודה בת 16, כאשר ניסתה לדקור קצין במשמר הגבול בשער שכם.
  • עאישה אפגאני – נכלאה ב-2016 לאחר פיגוע שביצעה בעיר העתיקה של ירושלים, בו ניסתה לדקור ישראלים.
  • אמאני האשם – נכלאה מאז דצמבר 2016 בגין גרימת חבלה גופנית חמורה במסגרת פיגוע והחזקת כלי נשק.
  • רג'א אבו קיאס (נידון ל-5 שנים וחודשיים) – מחבל המקושר לפת"ח, שנעצר ביולי 2021, בעודו בגיל 16, לאחר שפתח באש על יהודים. שהה בכלא כשנתיים בלבד.
  • מאג'ד פריחאת (נידון ל-18 חודשים) – נכלא בגין אישומים חמורים של שימוש בנשק וקשרים לג'יהאד האסלאמי.
  • וולאא' ח'אלד פאוזי טנג'י – נכלאה מאז אוגוסט 2022 בגין פיגוע שביצעה, בו ניסתה לרצוח ישראלי, ובנוסף על החזקת נשק וחומרי נפץ.
  • רודה אבו אגמייה – נכלאה באשמת מגע עם ארגון עוין, שהייה בלתי חוקית, הפרת הוראה חוקית, סיכון ביטחון המדינה, והפרה של חוק הכניסה לישראל. שוחררה לאחר שישה חודשים בכלא הישראלי.
  • סעדי אבו עדי – מקושר לחמאס. נעצר באפריל 2023, בעודו בגיל 17 בגין פתיחה באש על יהודים. שהה בכלא פחות מחצי שנה.
  • אחמד אל-סלאימה – מחבל בן 14 שנכלא במאי 2023 בגין יידוי אבנים לעבר ישראלים בירושלים.
  • נוח בסיסו – נכלא ב-2023 בגין יידוי אבנים והשלכת מטעני נפץ לעבר חיילים.
  • אחמד מרזוק – נכלא בגין תקיפת שוטר, הצתה והחזקת כלי נשק. שוחרר במסגרת ההסכם ארבעה חודשים לאחר כליאתו.
  • אחמד אבו נעים – נכלא בגין יידוי אבנים לעבר כוחות ביטחון ישראליים במהלך התנגשויות אלימות, וריצה תקופת מאסר של 12 וחצי חודשים. בהמשך נכלא שוב על השלכת פצצה או מטען חבלה. היה זה מעצרו השלישי תוך שנה אחת.
  • פאטמה שאהין – נעצרה בגין ניסיון רצח של ישראלי.
  • טארק דאוד – לאחר שחרורו היה ראש התארגנות טרור בקלקיליה, וחוסל באוגוסט 2024 בידי כוחות צה"ל בהובלת מפקד חטיבת אפרים, לאחר שביצע פיגוע ירי על אזרח ישראלי שנכנס לקלקיליה.


ההסכם השני במלחמת חרבות ברזל עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025)

הסכם חמאס–ישראל השני במלחמת חרבות ברזל נכנס לתוקף ב-19 בינואר 2025. במסגרתו שחרר ארגון הטרור חמאס 30 ישראלים חיים ושמונה גופות שחטף בטבח שבעה באוקטובר. תמורתם, שחררה מדינת ישראל 737 מחבלים[25][26] ו-1,167 עזתים שהוחזקו בבתי מעצר בישראל אך לא הוגדרו כאסירים ביטחוניים.

מכלל האסירים הביטחוניים ששוחררו – 200 מחבלים הם אסירי עולם שהורשעו ברצח. 47 הם מחבלים ששוחררו בעסקת שליט, חזרו לטרור, ונכלאו מחדש. בין האסירים הביטחוניים ששוחררו במסגרת ההסכם מספר מנהיגים בכירים בארגוני הטרור הפלסטינים.

רשימה חלקית של המחבלים ששוחררו בהסכם השני במלחמת חרבות ברזל (לחצו על מנת להציג)


ההסכם השלישי במלחמת חרבות ברזל עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025)

הסכם חמאס–ישראל השלישי במלחמת חרבות ברזל נכנס לתוקף ב-10 באוקטובר 2025. במסגרתו שחרר ארגון הטרור חמאס 20 ישראלים חיים ותשע גופות שחטף בטבח שבעה באוקטובר, ובנוסף התחייב לאפשר את מציאתן של 19 הגופות הנותרות ברצועה. תמורתם, מדינת ישראל שחררה 250 מחבלים המרצים עונש מאסר עולם, מתוכם 168 שהורשעו ברצח ישירות,[30] ועוד 1,700 עזתים שנעצרו בתמרון הקרקעי ברצועת עזה לאחר הטבח, כולל כל הנשים והקטינים שנעצרו בהקשר זה.[31]

ישראל ביצעה את מחויבותה לשחרור מחבלים במסגרת ההסכם ב-13 באוקטובר, כששחררה 1,968 מחבלים ליהודה, שומרון, מזרח ירושלים, רצועת עזה או למדינות אחרות.[32] המחבלים ששוחררו שנעצרו לאחר הטבח ומספר מחבלים "כבדים" שוחררו לרצועת עזה יחד מכלא קציעות, בשיירה של 40 אוטובוסים, שלוותה על ידי יותר מ-200 רכבי שב"ס ורכבי אבטחה, במבצע שנוהל על ידי נציב שב"ס קובי יעקובי. את השיירה הוביל מח"ט פארן, והיא אובטחה על ידי כוחות של יחידת מצדה, מתפ"א ומשמר הגבול. כשנכנסה השיירה לרצועה ליוו אותה משאיות שבהן ישבו עשרות מחבלים רעולי פנים חמושים, וחלקם ירו באוויר לאות שמחה. האוטובוסים הגיעו לבית החולים נאצר בח'אן יונס, שם התקיימה מסיבת שחרור בנוכחות קהל רב.[32]

נוסף עליהם, שוחררו כ-100 מהמחבלים הכבדים ליהודה ושומרון וכ-15 למזרח ירושלים.[33] שאר המחבלים שריצו עונש מאסר עולם, 154 במספר, גורשו למצרים.[32] מתנהל משא ומתן על מנת לגרש אותם באופן קבוע למדינות אחרות.[33] לאחר יישום ההסכם נותרו בבתי הכלא של ישראל כ-9,000 אסירים ביטחוניים,[32] מתוכם רק כ-20 אסירי עולם.[33]

בין המשוחררים רבים משויכים לארגוני טרור, רובם לפת"ח ולחמאס, ומיעוטם לג'יהאד האסלאמי.[34] הם נכלאו בישראל על שורה רחבה של עבירות ביטחוניות, בהן: גרימת מוות בכוונה, ירי לעבר אנשים, ניסיון לרצח, החזקת נשק, חברות בארגון לא מוכר, קשר לביצוע פשע, אימונים צבאיים, עבירות כלפי המשפט, רצח, שוד בנסיבות חמורות, יידוי אבנים, איומים, ייצור אמצעי לחימה, התפרצות לבית מגורים, שוחד, הצתה, זריקת פצצה, הנחת מטען חבלה, שהייה בלתי חוקית, הכשלת שוטר, גרימת נזק לרכוש, ורבות נוספות.[34]

רשימה חלקית של המחבלים ששוחררו בהסכם השלישי במלחמת חרבות ברזל (לחצו על מנת להציג)


ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "כוס מים, בבקשה", אמר השומר הנרגש רוזנוואסר בשובו לישראל, מעריב, 1 במרץ 1971
  2. ^ 1 2 אמיר בוגן, ניו יורק, הטעות שעלתה לרוצחת הישראלים בגירוש מארה"ב, באתר ynet, 2 בספטמבר 2017
  3. ^ חיים רביד, דוד גולן, איזה עצבים, חדשות, 21 במאי 1985
  4. ^ 1 2 Background on Israeli POWs and MIAs, mfa.gov.il
  5. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  6. ^ אחיה ראב"ד ורוני סופר, עסקה בלבנון: גופת ישראלי ומידע תמורת גופות, באתר ynet, 15 באוקטובר 2007
  7. ^ אתר למנויים בלבד Barak Ravid, Amos Harel, Yoav Stern, Israel Frees One of 5 Hezbollah Guerillas, Two Bodies of Militants, Haaretz , October 15, 2007
  8. ^ Retrieved remains: Forensic Institute identifies body tissue of 5 IDF soldiers, Ynetnews, ‏2 ביוני 2008 (ב־English)
  9. ^ רוני סופר, דו"ח חיזבאללה על רון ארד: כנראה אינו בחיים, באתר ynet, 12 ביולי 2008
  10. ^ עמיר רפפורט, ‏"שחרור ערבים ישראליים-נזק", באתר "IsraelDefense"‏
  11. ^ אתר למנויים בלבד Avi Issacharoff, Shalit's Captors: He Wasn't Tortured, He Received Medical Care and Watched TV, Haaretz , October 20, 2011
  12. ^ רוב האסירים שהשתחררו לא הבטיחו להימנע מטרור, חדשות 2
  13. ^ רענן בן צור, נתניהו במלון שבו אירע הפיגוע בליל הסדר: נחוש להבטיח שזה לא יחזור, באתר ynet, 11 במרץ 2015
  14. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., נפגעי קו 405 נקרעים: "הדם, האפר, זועק אלינו", באתר ynet, 17 באוקטובר 2011
  15. ^ צה"ל מאשר: המחבל שהרג 3 לוחמים באוקטובר 2003 חוסל בעזה, באתר ynet, 21 ביולי 2024
  16. ^ נדב שרגאי, ארדואן מציג: חיזור אחרי ישראל - וחיבוק לידידי חמאס בירושלים, באתר ישראל היום, 19 במרץ 2022
  17. ^ אביאל מגנזי, מבצע הלינץ' ברמאללה ישוחרר: "ברק שיקר", באתר ynet, 16 באוקטובר 2011
  18. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., ‏עבד אל-עזיז צאלחה, המחבל מהלינץ' ברמאללה, חוסל ברצועת עזה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 באוקטובר 2024
  19. ^ רועי מנדל, המחבל ישוחרר, שותפתו היהודיה תרצה כל עונשה, באתר ynet, 17 באוקטובר 2011
  20. ^ ניר יהב‏, אמנה מונא: "הופתעתי מקבלת הפנים החמה בטורקיה", באתר וואלה, 8 בנובמבר 2011
  21. ^ רועי מנדל, הפיגוע שהפיל את ממשלת שמיר. רצח הלנה ראפ, באתר ynet, 17 באוקטובר 2011
  22. ^ טלי בן עובדיה, הסוף ידוע מראש, באתר ידיעות אחרונות, 5 ביולי 2016
  23. ^ רע"ב 328/15 נידאל בן עבד אלרזאק זלום נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב־3 בדצמבר 2015
  24. ^ 1 2 3 4 5 ג'ניפר תיל, מיהם האסירים הפלסטינים, שישראל שחררה בנובמבר 2023?, באתר הביטחוניסטים, ‏14 בפברואר 2024
  25. ^ פרסום לציבור בעניין שחרור אסירים ועצירים ביטחוניים במסגרת מתווה לשחרור חטופים באתר משרד המשפטים
  26. ^ אלינור שירקני-קופמן, שחר קליימן, 735 מחבלים: פורסמה רשימת האסירים שישוחררו בפעימה הראשונה בעסקה, באתר ישראל היום, 18 בינואר 2025
  27. ^ עינב חלבי, מחבל ששוחרר בעסקה נפל מגג בעיסאוויה - ומת, באתר ynet, 22 בפברואר 2025
  28. ^ המחבל זכריא זביידי ישוחרר במסגרת עסקת החטופים, באתר ynet, 18 בינואר 2025
  29. ^ ליעד אוסמו, יואב זיתון ורועי רובינשטיין, צעדו 5 ק"מ עד המעיין: זו מנהיגת הארגון שממנו יצאו רוצחי רנה שנרב, באתר ynet, 18 בדצמבר 2019
    רשימת המשוחררים, באתר משרד המשפטים
  30. ^ אפרת פורשר, לירן אהרוני‏, המחבל מהלינץ' ברמאללה וראש הג'יאהד בג'נין | רשימת האסירים שישוחררו, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2025
  31. ^ פרסום לציבור בעניין שחרור אסירים ועצירים בטחוניים במסגרת מתווה לשחרור כל החטופים הישראלים, באתר משרד המשפטים, ‏10 באוקטובר 2025
  32. ^ 1 2 3 4 עינב חלבי, לירן תמרי, 1,968 פלסטינים שוחררו: חגיגות ביו"ש, ירי שמחה בעזה - ותסכול מהיעדר ה"אסים", באתר ynet, 13 באוקטובר 2025
  33. ^ 1 2 3 אלישע בן קימון, עינב חלבי, 100 מחבלים ישוחררו ליו"ש, צה"ל הסיר דגלי חמאס והזהיר מחגיגות, באתר ynet, 12 באוקטובר 2025
  34. ^ 1 2 פרסום לציבור בעניין שחרור אסירים ועצירים בטחוניים במסגרת מתווה לשחרור כל החטופים הישראלים, באתר משרד המשפטים
  35. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 אבישי גרינצייג, אלו המחבלים עם דם על הידיים שישוחררו במסגרת העסקה, i24NEWS‏, 10 באוקטובר 2025
  36. ^ קורות החיים של סגן אלוף יהודה אדרי, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  37. ^ אפרת פורשר, לירן אהרוני‏, המחבל מהלינץ' ברמאללה וראש הג'יאהד בג'נין | רשימת האסירים שישוחררו, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2025
  38. ^ אבו עלי אקספרס, ריאד אלעמור, אסיר פלסטיני שנשפט ל 11 מאסרי עולם ושוחרר במסגרת עסקת חטופים עם חמאס ב 2024 מת בבית חולים במצרים (אליה גורש) בגיל 56., באתר Telegram, ‏2026-04-03
  39. ^ 9 מאסרי עולם למשלח המחבל לאיתמר, באתר ערוץ 7, 10 במאי 2005
  40. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 איתמר אייכנר, סער הס, מאור לייזר, אלישע בן קימון, עינב חלבי, משתתפי הלינץ' ברמאללה, רוצחים עם 13 מאסרי עולם: אלה המחבלים הבולטים שישוחררו, באתר ynet, 10 באוקטובר 2025
  41. ^ 1 2 3 4 5 אלפי מחבלים משתחררים לחופשי: שמות המחבלים נחשפים, באתר הקול היהודי, ‏י"ח בתשרי ה'תשפ"ו, 10 באוקטובר 2025