מחבלים משוחררי עסקאות
פעולות נוספות
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך אינו נייטרלי ומציין כ"מחבלים" אנשים שכלל לא הורשעו בטרור.
| ||
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך אינו נייטרלי ומציין כ"מחבלים" אנשים שכלל לא הורשעו בטרור. | |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| ||
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
| הסכם ישראל–חמאס מאוקטובר 2025 | |
| הסכם ישראל–חמאס מאוקטובר 2025 | |
| נושא | שחרור מחבלים על ידי ישראל |
|---|---|
| חותמים |
מצד ראשון: מצד שני: |
מחבלים משוחררי עסקאות הם מחבלים ששוחררו מבתי כלא בישראל במסגרת הסכמים בינה לבין ארגוני טרור.
היסטוריה עריכה
עסקת שמואל רוזנווסר עריכה
ב-1 בינואר 1970 נחטף שומר לילה במטולה, שמואל רוזנווסר, על ידי פת"ח. יותר משנה לאחר מכן שוחרר רוזנווסר בתמורה למחמוד חיג'אזי, אסיר פת"ח בישראל, שנפצע ונתפס בהתקפה הצבאית הראשונה של פת"ח על ישראל, ב-1 בינואר 1965, ונידון ל-30 שנות מאסר. ישראל התעקשה שלא להכיר בפלסטינים ודרשה כי אף נציג בעל זיקה לפת"ח לא יהיה נוכח בחילופי השבויים. העסקה יצאה לפועל ב-28 בפברואר 1971. שמואל רוזנווסר הוחזר לישראל ומחמוד חיג'אזי הוחזר ללבנון.[1]
עסקת גיורא רום ונסים אשכנזי עריכה
ב-7 בדצמבר 1969. הוחלפו שני אזרחים שמטוסם נחטף לדמשק, ושני טייסים ישראלים, גיורא רום ונסים אשכנזי שהופלו בחזית תעלת סואץ במלחמת ההתשה, תמורת 71 שבויים מצרים וסוריים וביניהם טייסים, אנשי צבא, אזרחים ומחבלים.
עסקת ג'יבריל הראשונה עריכה
ב-14 במרץ 1979 שחררה ישראל 76 מחבלים בתמורה לחייל החטוף בלבנון אברהם עמרם. עסקה זו נעשתה 11 חודשים לאחר חטיפתו על ידי החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית. העסקה יצאה לפועל בז'נבה שבשווייץ. עמרם הובא לשם מדמשק בירת סוריה במטוס בולגרי, שאליו עברו 66 מהמחבלים ששוחררו, והם הוטסו ללוב. עשרת המחבלים הנוספים הורשו לשוב ליהודה ושומרון. 12 מתוך המשוחררים היו נשים.
- מרים שכשיר – הניחה בשנות השישים מטען חבלה בקפיטריה של האוניברסיטה העברית.[2]
- עישה עודה ורסמיה עודה – פיצעו את פיגוע מטען החבלה בשופרסל אגרון, בו נרצחו שני סטודנטים ישראלים.[2]
- רימה טנוס – מחוטפי מטוס סבנה.
עסקת ששת שבויי הנח"ל עריכה
ב-23 בנובמבר 1983 התרחשה החלפת שישה חיילי נח"ל שבויים ב-4,598 מחבלים.
עסקת ג'יבריל השנייה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – עסקת ג'יבריל
במסגרת העסקה שוחררו 1,151 אסירים ועצירים ביטחוניים שהיו כלואים בישראל כנגד שלושה שבויי צה"ל ממבצע שלום הגליל: חזי שי (במקור יחזקאל שחודה), שנפל בשבי ארגון הטרור של אחמד ג'יבריל בקרב סולטאן יעקוב, נסים סאלם ויוסף גרוף, שנשבו כחלק מקבוצה של שמונה חיילי נח"ל והועברו לידי ארגון הטרור של אחמד ג'יבריל. הייתה זו אחת ממספר עסקאות חילופי שבויים שביצעה מדינת ישראל עם ארגון טרור על רקע המלחמה בלבנון, במבצע ליטני ושנה וחצי קודם לכן עם אש"ף. יש המכנים אותה 'עסקת ג'יבריל השנייה' כי העסקה הראשונה עם ג'יבריל נחתמה ב-1979 - לאחר שביית החייל אברהם עמרם בלבנון.
האסירים הביטחוניים שוחררו בשלוש קבוצות, במקביל לשחרור הדרגתי של שבויי צה"ל:[3]
- 394 אסירים הוטסו לז'נבה ושוחררו שם.
- 605 אסירים שוחררו בשטחי רצועת עזה ויהודה ושומרון.
- 151 אסירים מכלא אנצאר שוחררו לסוריה במעבר קוניטרה.
על פי תנאי העסקה כמחצית מהמשוחררים גורשו, וכמחציתם שוחררו לבתיהם ביהודה, שומרון ורצועת עזה.
- קוזו אוקמוטו – אחד ממבצעי הטבח בנמל התעופה לוד שנידון לשלושה מאסרי עולם.
- אחמד יאסין – שנידון בשנת 1983 ל-13 שנות מאסר. לאחר שחרורו הקים את ארגון החמאס.
- ג'יבריל רג'וב – שנידון ב-1970 למאסר עולם על זריקת רימון לעבר משאית של צה"ל.
- מחמד סולימאן אל זקי – רוצח ילדי משפחת ארויו, שנידון למאסר עולם.
- פאוזי נימר – ערבי ישראלי שנידון ל-27 מאסרי עולם על עמידה בראש חוליית טרור שביצעה 22 פיגועים באזור חיפה ורצחה 3 יהודים.
- זיאד אבו עין – הורשע בהנחת פצצה שהרגה שני נערים בטבריה. מת ב-2014 מהתקף לב במהלך הפגנה נגד המאחז "עדי עד".
- דאוד תורכי – ראש רשת הריגול והחבלה היהודית ערבית שכללה גם את אודי אדיב.
- חאלד אבו עוסבה – אחד משני המחבלים שביצעו את פיגוע כביש החוף ונותרו בחיים.
עסקאות המערכה ברצועת הביטחון עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – המערכה ברצועת הביטחון
במהלך המערכה ברצועת הביטחון בוצעו שלוש עסקאות בהן מדינת ישראל שחררה מחבלים מבתי הכלא שלה:
- ב-12 בספטמבר 1991, גופתו של החייל הדרוזי הישראלי סמיר אסד, הוחזרה לישראל תמורת שחרור שני חברי החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין. אסד נהרג סמוך לצידון ב-1983.[4]
- ב-17 ביולי 1986 נהרגו בפיגוע שני חיילים ישראלים, יוסף פינק ורחמים אלשיך, הפיגוע בוצע על ידי חזבאללה במחסום צה"ל בבית יהון שבדרום לבנון. גופותיהם הוחזקו על ידי הלבנונים ושוחררו רק ב-21 ביולי 1996, בתמורה לגופותיהם של 123 לוחמים לבנונים שהוחזקו על ידי ישראל. ארגון חזבאללה שחרר 17 חיילים מצבא דרום לבנון (צד"ל) ואילו צד"ל שחרר 45 עצורים של חזבאללה מכלא אל-ח'יאם.[5]
- החזרת גופותיהם של יוסף פינק ורחמים אלשייך ביולי 1996 תמורת 40 מחבלי חזבאללה ו-123 גופות, לאחר שב-1991 שוחררו 91 מחבלים תמורת הידיעה על כך שהחטופים אינם בחיים.
- ב-25 במאי 1998 הוחלפו שרידיו של חייל צה"ל איתמר איליה בתמורה ל-65 אסירים לבנונים וגופותיהם של 40 לוחמי חזבאללה וחיילי לבנון שנתפסו על ידי ישראל. בין אלה שחזרו ללבנון, היו שרידיו של האדי נסראללה, בנו של מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה, שנהרג במבצע נוף פראי. איליה נהרג במבצע שירת הצפצפה, שם נהרגו ב-5 בספטמבר 1997 12 חיילים מיחידת הקומנדו הישראלית "שייטת 13".[4]
פרשת טננבוים עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פרשת טננבוים
- בשנת 2003 שחררה ישראל את שרידיהם של שני חברי חזבאללה, ובתמורה תאפשר החזבאללה למתווך גרמני לבקר את אל"ם אלחנן טננבאום שהוחזק על ידי חזבאללה, לאחר שנחטף בדובאי בשנת 2000.[5]
- ב-2004 התקיימה עסקת שבויים במסגרת פרשת טננבוים עם חזבאללה במסגרתה שוחררו 450 מחבלים, ביניהם שייח עובייד ומוסטפא דיראני, בתמורה לאלחנן טננבאום וגופות שלושת חיילי צה"ל שנחטפו באירוע חטיפת החיילים בהר דב - עדי אביטן, בני אברהם ועומאר סואעד.
- עבד אל-כרים עובייד – האחראי על דרום לבנון מטעם חזבאללה.
- מוסטפא דיראני – ראש הזרוע הצבאית של ארגון הטרור אמל.
עסקאות נוספות עם חזבאללה עריכה
- באוקטובר 2007 הסכימו ישראל וחזבאללה להחליף את חסן עקיל, פעיל חזבאללה שנשבה בשנת 2006, ואת גופות שני לוחמי חזבאללה שנהרגו במלחמת לבנון השנייה ב-2006 והובאו לאחר מכן לישראל, בתמורה לשרידיו של גבריאל דווייט, תושב ישראל אשר טבע ב-2005 ונשטף לחוף בלבנון.[6][7]
- ב-1 ביוני 2008 שחררה ישראל את האסיר הלבנוני נסים נסר, בתמורה לכך חזבאללה העביר שרידים חלקיים של עד 20 חיילים ישראלים שנהרגו במהלך מלחמת לבנון השנייה ב-2006.[8]
- ביולי 2008 שחררה ישראל לאחר את האסיר הלבנוני סמיר קונטאר, ארבעה לוחמי חזבאללה שנשבו במלחמת לבנון השנייה ב-2006 וגופותיהם של 199 מחבלים פלסטינים, לבנוניים וערבים שנתפסו על ידי ישראל בשלושת העשורים שקדמו לעסקה קונטאר הורשע בתפקידו בפיגוע בנהריה בשנת 1979. בתמורה שחרר חזבאללה את גופותיהם של שני חיילים ישראלים, אהוד גולדווסר ואלדד רגב, שנתפסו בפשיטה חוצה גבולות ב-12 ביולי 2006, וכן תמורת דו"ח של החזבאללה על גורלו של רון ארד, בו טענו אנשי הארגון כי ארד ככל הנראה אינו בין החיים.[9]
עסקת שליט עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – עסקת שליט
גלעד שליט נחטף ב-25 ביוני 2006 ושוחרר בחזרה לישראל ב-18 באוקטובר 2011. סך הכל שוחררו 1,027 אסירים ביטחוניים ועצירים, בהם 450 אסירי חמאס ש-280 מהם נשפטו למאסרי עולם על תכנון וביצוע פיגועי טרור ורצח. בין האסירים ששוחררו במסגרת השלב הראשון של העסקה נכללו באופן חריג גם 14 תושבי מזרח ירושלים ו-6 ערבים בעלי אזרחות ישראלית.[10] כמו כן, שוחרר חוסאם בדראן, שהיה מעורב בתכנון פיגועי התאבדות אך לא הורשע ברצח. הוא נחשב לבכיר אסירי החמאס מיהודה והשומרון ששוחררו בעסקה זו, ולאחר השחרור מונה לאחד מבכירי הלשכה המדינית של חמאס.
מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי, אמר שהאסירים ששוחררו במסגרת עסקת שליט היו אחראים באופן קולקטיבי לרציחתם של 569 אזרחים ישראלים.[11] על פי חיים רמון בספרו "נגד הרוח" המחבלים ששוחררו נדונו במצטבר ל-168 מאסרי עולם.
לפני שחרורם התבקשו האסירים לחתום על התחייבות להימנע מחזרה לפעילות טרור, אך רובם סירבו לכך.[12]
- יחיא סינוואר (4 מאסרי עולם) – הורשע ברציחתם של ארבעה משתפי פעולה פלסטינים עם ישראל. לאחר שחרורו הפך למנהיג חמאס בעזה, ובמסגרת זו היה מאדריכלי טבח שבעה באוקטובר, אחת ממתקפות הטרור הקטלניות בהיסטוריה בה נרצחו מעל ל-1100 ישראלים. נהרג במלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבות הטבח.
- נסר יתאימה (29 מאסרי עולם) – השתתף בביצוע הפיגוע במלון פארק, שבו נרצחו 30 ישראלים. מתגורר מאז השחרור בקטר, לצד הנהגת חמאס.[13]
- מעאד אבו שרח (19 מאסרי עולם), מג'די עמרו (19 מאסרי עולם) ופאדי ג'ועבה (18 מאסרי עולם) – שלושה ממתכנני הפיגוע בקו 37, שבו נרצחו 17 אנשים.
- עבד אל-האדי ע'נאיים (16 מאסרי עולם) – המחבל שביצע את הפיגוע בקו 405, שבו נרצחו 16 אנשים.[14]
- מוחמד דאגלס (15 מאסרי עולם) ואחלאם תמימי (16 מאסרי עולם) – השתתפו בביצוע הפיגוע במסעדת סבארו, שבו נרצחו 15 ישראלים. תמימי גורשה למולדתה ירדן, וב-2017 נכנסה לרשימת הטרוריסטים המבוקשים ביותר על ידי ה-FBI.
- מוחמד טאהר אל-כרם (15 מאסרי עולם) – מעורב ישיר בתכנון ובהוצאה לפועל של הפיגוע בקו 16 בחיפה בשנת 2001.
- מאזן פוקהא (9 מאסרי עולם) – אחראי על פיגוע ההתאבדות בקו 361 בצומת מירון ב-2002 שבו נרצחו 9 נוסעים. נורה למוות ברצועת עזה במרץ 2017, בידי חבר לשעבר בזרוע הצבאית של חמאס כנקמה על הדחתו.
- נמר חמידה (6 מאסרי עולם) – ממבצעי פיגוע הירי בעין יברוד באוקטובר 2003, שבו נהרגו שלושה לוחמי צה"ל. נהרג במלחמת חרבות ברזל.[15]
- עבד עמרו (4 מאסרי עולם) – ממתכנני הפיגוע בקפה הלל, שבו נרצחו שבעה אנשים.
- מוחמד ג'ולאני (4 מאסרי עולם) – חבר חוליה שביצעה פיגועי ירי מהם נהרגו ישראלים אחדים.
- עמר סרחאן (3 מאסרי עולם) – בשנת 1990 רצח שלושה ישראלים בפיגוע דקירה.
- מוחמד שראתחה (3 מאסרי עולם) – היה מעורב ברצח החיילים אבי סספורטס ואילן סעדון במהלך האינתיפאדה הראשונה.
- מאג'ד קטיש (3 מאסרי עולם), מחמוד עטון (3 מאסרי עולם) ומוסא עקארי (3 מאסרי עולם) – חברי החוליה שחטפה ורצחה את לוחם מג"ב ניסים טולדנו. לימים הפכו לחלק מהנהגת חמאס בטורקיה.[16]
- מוסטפא מסלמאי (2 מאסרי עולם), אחד מרוצחי בני הזוג בנימין זאב וטליה כהנא.
- עבד אל-עזיז צאלחה (מאסר עולם) – ממשתתפי הלינץ' ברמאללה, שבו נרצחו שני חיילי צה"ל, והתפרסם בתקשורת כאשר צולם מניף את ידיו המגואלות בדם הקורבנות.[17] נהרג ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל.[18]
- זייד אל-כילאני (מאסר עולם) – מבצע פיגוע המונית בצומת מי עמי.[19]
- אמנה מונא (מאסר עולם) – פיתתה את הנער אופיר רחום והובילה לרציחתו. גורשה לטורקיה לאחר השחרור.[20]
- זאהר ג'בארין (מאסר עולם) – היה מעורב בפיגועים שבהם נהרגו ישראלים, ובין היתר היה ממתכנני חטיפת נסים טולדנו ורציחתו. לימים הפך לראש הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון.
- תאופיק אבו נעים (מאסר עולם) - הורשע ברצח פלסטינים בהם חשד חמאס כי שיתפו פעולה עם ישראל והושת עליו מאסר עולם. בכלא הפך לראש הוועדה העליונה לענייני אסירים, וייצג את חמאס בבתי הכלא בישראל. שוחרר בעסקה כעבור 22 שנים והפך לראש מנגנוני הביטחון של חמאס ברצועת עזה.
- ג'יהאד ירמור (מאסר עולם) – האחראי לחטיפת נחשון וקסמן. לימים הפך לראש נציגות חמאס בטורקיה.
- פואד עמרין – רצח בדקירות סכין את הלנה ראפ.[21]
- חברי חוליית סילוואד: אחמד נג'ר (מפקד החולייה), יאסר חמאד (6 מאסרי עולם) ופרח חמאד (7 מאסרי עולם) – ביצעו סדרת פיגועי ירי בהם נרצחו 3 ישראלים.
- עלי מסלמאני ועלאא ביזאן – ממשוחררי עסקת ג'יבריל ב-1985 שהקימו חוליית טרור שרצחה את זהבה בן-עובדיה ופול אפלבי ונידונו למאסר עולם ב-1986.[22][23]
- נאאֶל ברגותי (מאסר עולם) – ותיק האסירים הביטחוניים בכלא הישראלי, הורשע לאחר שרצח את מרדכי יקואל בינואר 1978 יחד עם חברי חוליית פת"ח שאליה השתייך, ושוחרר במסגרת העסקה. נעצר מחדש בשנת 2014 אחרי שהפר את תנאי שחרורו, ושוחרר שוב בעסקת החטופים בינואר-פברואר 2025.
המשא ומתן עם אש"ף עריכה
ישראל התחייבת לשחרר 104 מחבלים בארבע פעימות שונות כמחווה לרשות הפלסטינית. במשך שלוש פעימות שחררה ישראל 26 מחבלים כל פעם, ללא כל תמורה ולקראת הפעימה הרביעית פוצץ המשא ומתן. סך הכל בין אוגוסט לדצמבר 2013 שחררה ישראל 78 מחבלים שהורשעו ברצח ישראלים.
- עיסא נימר ג'יברין עבד רבו - הרוצח ממנזר כרמיזן
ההסכם הראשון במלחמת חרבות ברזל עריכה
הסכם חמאס–ישראל הראשון במלחמת חרבות ברזל נכנס לתוקף ב-24 בנובמבר 2023. במסגרתו שחרר ארגון הטרור חמאס 80 ישראלים שחטף בטבח שבעה באוקטובר. תמורתם, שחררה מדינת ישראל 240 אסירים, בהם 83 מחבלות ו-157 מחבלים קטינים. המחבל הצעיר ביותר היה בן 14 עת כליאתו.[24] 155 מהמחבלים התגוררו ביהודה ושומרון, 72 במזרח ירושלים, שניים התגוררו בתוך ישראל ואחד נוסף ברצועת עזה.[24]
אותם מחבלים נכלאו בישראל בגין עבירות הקשורות לביטחון המדינה, בהן איום על ביטחון המדינה, כניסה לישראל ללא היתר, יידוי אבנים, תמיכה בטרור, חברות בארגון טרור, הנחת מטען חבלה וניסיון רצח במסגרת פיגוע.[24] לפחות 55 אחוזים מתוך 117 האסירים הפלסטינים אשר שוחררו במהלך שלושת הימים הראשונים לעסקה היו כלואים עקב פשעים אלימים, ביניהם עשרה בגין ניסיון לרצח, 13 בגין גרימת חבלה גופנית חמורה, 19 בגין הנחת מטען חבלה או השלכת מטען נפץ, שבעה בגין ירי על בני אדם, חמישה בגין תקיפה ועשרה בגין יידוי אבנים. 21% מן האסירים המשוחררים נכללו ברשימות כמקושרים לארגוני טרור, ביניהם חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני והחזית העממית לשחרור פלסטין.[24]
75% מבין המחבלים המשוחררים נכלאו בין 2021 ל-2023, והשאר עוד קודם לכן. 37 מהמחבלים המשוחררים נעצרו בעוטף עזה, בשטח ישראל, במהלך טבח שבעה באוקטובר.[24]
- מייסון מוסא אל-ג'לי (נידונה ל-15 שנים) – נכלאה ב-2015 בגין ניסיון רצח, לאחר שדקרה חיילת בת 20 במחסום בבית לחם ופצעה אותה קשה.
- נורהאן עוואד (נידונה ל-13.5 שנים) – נכלאה ב-2016 כשהיא בת 17, בגין ניסיון לדקור חייל ישראלי במספריים.
- נאפז חמאד (נידון ל-12 שנים) – המחבל הצעיר ביותר ששוחרר. הוא נעצר בשנת 2021, בהיותו בגיל 14, לאחר שדקר ופצע באורח קשה אם יהודיה שהייתה שכנתו בירושלים. שוחרר כעבור פחות משנתיים וחזר להתגורר בסמוך לקורבן שלו.
- מראח בשיר (נידונה ל-8.5 שנים) – מקושרת לחמאס. נעצרה באוקטובר 2015, בעודה בגיל 16, לאחר שדקרה קצין במשמר הגבול.
- אסראא ג'עבאס – מבצעת פיגוע בעזרת מכונית תופת סמוך למעלה אדומים ב-2015. גרמה לפציעתו של שוטר.
- רוואן נאפז מוחמד אבו מטר – נכלאה בגין דקירה של חייל צה"ל ב-2015.
- שורוק דוויאת – דקרה אזרח ישראלי ב-2015.
- מלאק סלמאן – חברה בג'יהאד האסלאמי. נעצרה בפברואר 2016, בעודה בת 16, כאשר ניסתה לדקור קצין במשמר הגבול בשער שכם.
- עאישה אפגאני – נכלאה ב-2016 לאחר פיגוע שביצעה בעיר העתיקה של ירושלים, בו ניסתה לדקור ישראלים.
- אמאני האשם – נכלאה מאז דצמבר 2016 בגין גרימת חבלה גופנית חמורה במסגרת פיגוע והחזקת כלי נשק.
- רג'א אבו קיאס (נידון ל-5 שנים וחודשיים) – מחבל המקושר לפת"ח, שנעצר ביולי 2021, בעודו בגיל 16, לאחר שפתח באש על יהודים. שהה בכלא כשנתיים בלבד.
- מאג'ד פריחאת (נידון ל-18 חודשים) – נכלא בגין אישומים חמורים של שימוש בנשק וקשרים לג'יהאד האסלאמי.
- וולאא' ח'אלד פאוזי טנג'י – נכלאה מאז אוגוסט 2022 בגין פיגוע שביצעה, בו ניסתה לרצוח ישראלי, ובנוסף על החזקת נשק וחומרי נפץ.
- רודה אבו אגמייה – נכלאה באשמת מגע עם ארגון עוין, שהייה בלתי חוקית, הפרת הוראה חוקית, סיכון ביטחון המדינה, והפרה של חוק הכניסה לישראל. שוחררה לאחר שישה חודשים בכלא הישראלי.
- סעדי אבו עדי – מקושר לחמאס. נעצר באפריל 2023, בעודו בגיל 17 בגין פתיחה באש על יהודים. שהה בכלא פחות מחצי שנה.
- אחמד אל-סלאימה – מחבל בן 14 שנכלא במאי 2023 בגין יידוי אבנים לעבר ישראלים בירושלים.
- נוח בסיסו – נכלא ב-2023 בגין יידוי אבנים והשלכת מטעני נפץ לעבר חיילים.
- אחמד מרזוק – נכלא בגין תקיפת שוטר, הצתה והחזקת כלי נשק. שוחרר במסגרת ההסכם ארבעה חודשים לאחר כליאתו.
- אחמד אבו נעים – נכלא בגין יידוי אבנים לעבר כוחות ביטחון ישראליים במהלך התנגשויות אלימות, וריצה תקופת מאסר של 12 וחצי חודשים. בהמשך נכלא שוב על השלכת פצצה או מטען חבלה. היה זה מעצרו השלישי תוך שנה אחת.
- פאטמה שאהין – נעצרה בגין ניסיון רצח של ישראלי.
- טארק דאוד – לאחר שחרורו היה ראש התארגנות טרור בקלקיליה, וחוסל באוגוסט 2024 בידי כוחות צה"ל בהובלת מפקד חטיבת אפרים, לאחר שביצע פיגוע ירי על אזרח ישראלי שנכנס לקלקיליה.
ההסכם השני במלחמת חרבות ברזל עריכה
הסכם חמאס–ישראל השני במלחמת חרבות ברזל נכנס לתוקף ב-19 בינואר 2025. במסגרתו שחרר ארגון הטרור חמאס 30 ישראלים חיים ושמונה גופות שחטף בטבח שבעה באוקטובר. תמורתם, שחררה מדינת ישראל 737 מחבלים[25][26] ו-1,167 עזתים שהוחזקו בבתי מעצר בישראל אך לא הוגדרו כאסירים ביטחוניים.
מכלל האסירים הביטחוניים ששוחררו – 200 מחבלים הם אסירי עולם שהורשעו ברצח. 47 הם מחבלים ששוחררו בעסקת שליט, חזרו לטרור, ונכלאו מחדש. בין האסירים הביטחוניים ששוחררו במסגרת ההסכם מספר מנהיגים בכירים בארגוני הטרור הפלסטינים.
- מוחמד אבו ורדה (48 מאסרי עולם): מחבל חמאס שאחראי על הפיגועים בקו 18 בירושלים ב-1996, שבהם נהרגו 45 בני אדם, ועל הפיגוע בצומת אשקלון שבו נרצחה חיילת ו-36 נוספים נפצעו.
- ואאֶל קאסם (35 מאסרי עולם), ויסאם עבאסי (26 מאסרי עולם), מוחמד עודה (תשעה מאסרי עולם): חברי חוליית סילוואן של חמאס, אחראים בין היתר על הפיגועים שבוצעו ב-2002 בקפה מומנט בירושלים, במועדון השפילד בראשון לציון ובאוניברסיטה העברית בירושלים.
- עַמָּאר א-זבן (27 מאסרי עולם): מראשי גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס ביהודה ושומרון. אחראי למספר פיגועים שבהם נרצחו 27 ישראלים.
- עות'מאן בילאל (27 מאסרי עולם): ממייסדי הזרוע הצבאית של חמאס בשכם. הורשע בגין סדרת פיגועים שהובילו לרציחתם ולפציעתם של עשרות ישראלים.
- נסים זעתרי, מג'די זעתרי ועבדאללה שרבאתי (23 מאסרי עולם): פעילי חמאס שהורשעו בהוצאה לפועל של הפיגוע בקו 2 בירושלים ב-2003 שבו נרצחו 23 בני אדם.
- ת'אבת מרדאווי (21 מאסרי עולם): מראשי הג'יהאד האיסלאמי בג'נין, היה מעורב ברצח של 20 ישראלים וגרם לפציעתם של כ-150. בין השאר, מערכת הביטחון ייחסה למארדאווי מעורבות בשורת פיגועים במהלך האינתיפאדה השנייה, ובהם: הפיגוע בתחנת הרכבת בבנימינה, פיגוע הירי בחדרה והפיגוע באוטובוס בוואדי עארה.
- סאמי ג'רדאת (21 מאסרי עולם): בכיר בג'יהאד האסלאמי, הורשע בגין אחריותו על הפיגוע במסעדת מקסים שבו נרצחו 21 ישראלים.
- רמדאן מַשאהרה, פהמי משאהרה (20 מאסרי עולם): מחבלי חמאס שהורשעו במעורבות בביצוע פיגוע ההתאבדות באוטובוס בקו 32א', שגבה את חייהם של 19 בני אדם וגרם לפציעתם של עשרות.
- איאד אבו שח'יידם (18 מאסרי עולם): שימש כסגנו של ראש הזרוע הצבאית של חמאס בחברון עימאד קוואסמה. עומד מאחורי הכנת המטענים ותכנון הפיגוע הכפול בבאר שבע באוגוסט 2004, שבו נרצחו 16 בני אדם ונפצעו כ-100.
- נור ג'אבר (17 מאסרי עולם): מחבל הג'יהאד האסלאמי, אחראי על הפיגוע בציר המתפללים בחברון ב-2002 שבו נרצחו 12 ישראלים, ועל הפיגוע בישיבת עתניאל באותה שנה, שבו נרצחו ארבעה תלמידי ישיבה.
- שאדי עמורי (17 מאסרי עולם): מחבל הג'יהאד האסלאמי, הורשע בעקבות רכישת והכנת מכונית התופת לפיגוע בצומת מגידו ב-2002, שבו נרצחו 17 איש.
- סלים חג'ה (16 מאסרי עולם): בכיר חמאס מהכפר בורקה, מעורב בפיגוע התאבדות בקו 16 בחיפה בדצמבר 2001.
- אחמד ברגותי (13 מאסרי עולם): היה מפקד הזרוע הצבאית של פת"ח ברמאללה. הורשע בשליחת מחבלים למספר פיגועים קטלניים, ביניהם הפיגוע בסי פוד מרקט במרץ 2002.
- מוחמד מצלח (תשעה מאסרי עולם): פעיל תנזים, הורשע בגין השתתפותו בלינץ' ברמאללה באוקטובר 2000 ובהשתתפות ובתכנון של שורת פיגועים נוספים באזור צפון ירושלים שבהם נרצחו שמונה ישראלים ונפצעו יותר מ-50.
- מחמוד שרייתח (שבעה מאסרי עולם), אשרף זוגייר (שישה מאסרי עולם): ממנהיגי חמאס ביהודה ושומרון, ששילחו את המחבל המתאבד לפיגוע בקו 4 ברחוב אלנבי בתל אביב בספטמבר 2002 שבו נרצחו שישה אנשים ונפצעו 84 נוספים.
- אחמד עובייד ונאאֶל עובייד (שבעה מאסרי עולם): חברי חוליית חמאס ממזרח ירושלים שסייעה למחבל המתאבד בפיגוע בקפה הלל שבו נרצחו שבעה אנשים ונפצעו 57 נוספים. נאאל עובייד נהרג לאחר שנפל מגג ביתו בעיסאוויה ב-22 בפברואר 2025 (שבוע לאחר שחרורו).[27]
- מוחמד קאסם עארדה (שלושה מאסרי עולם): פעיל הג'יהאד האסלאמי שהורשע במעורבות בפיגוע בקו 823 בשנת 2001, אחד הנמלטים מכלא גלבוע בשנת 2021.
- עבד א-נאסר עיסא (שני מאסרי עולם): בכיר הזרוע הצבאית של חמאס. נחשב לתלמידו של "המהנדס" יחיא עיאש, והורשע בגין מעורבותו בפיגועים שבהם נרצחו 12 ישראלים ונפצעו עשרות – בהם הפיגוע בקו 20 ברמת גן ביולי 1995 והפיגוע בקו 26 בשכונת רמת אשכול בירושלים באוגוסט 1995.
- נאאֶל ברגותי (מאסר עולם): ותיק האסירים הביטחוניים בכלא הישראלי, הורשע לאחר שרצח השתייך את מרדכי יקואל בינואר 1978 יחד עם חברי חוליית פת"ח שאליה השתייך, ושוחרר במסגרת עסקת שליט באוקטובר 2011. נעצר מחדש בשנת 2014 אחרי שהפר את תנאי שחרורו.
- זכריא זביידי (5 שנות מאסר): היה מפקד גדודי חללי אל-אקצא של הפת"ח בג'נין[28] ואחד הנמלטים מכלא גלבוע בשנת 2021.
- ח'אלדה ג'ראר (מעצר מנהלי): מנהיגת החזית העממית לשחרור פלסטין ביהודה ושומרון, פוליטיקאית פלסטינית חברת המועצה המחוקקת הפלסטינית שהוחזקה במעצר מנהלי באשמת "תמיכה בטרור" מאז דצמבר 2023.[29]
ההסכם השלישי במלחמת חרבות ברזל עריכה
הסכם חמאס–ישראל השלישי במלחמת חרבות ברזל נכנס לתוקף ב-10 באוקטובר 2025. במסגרתו שחרר ארגון הטרור חמאס 20 ישראלים חיים ותשע גופות שחטף בטבח שבעה באוקטובר, ובנוסף התחייב לאפשר את מציאתן של 19 הגופות הנותרות ברצועה. תמורתם, מדינת ישראל שחררה 250 מחבלים המרצים עונש מאסר עולם, מתוכם 168 שהורשעו ברצח ישירות,[30] ועוד 1,700 עזתים שנעצרו בתמרון הקרקעי ברצועת עזה לאחר הטבח, כולל כל הנשים והקטינים שנעצרו בהקשר זה.[31]
ישראל ביצעה את מחויבותה לשחרור מחבלים במסגרת ההסכם ב-13 באוקטובר, כששחררה 1,968 מחבלים ליהודה, שומרון, מזרח ירושלים, רצועת עזה או למדינות אחרות.[32] המחבלים ששוחררו שנעצרו לאחר הטבח ומספר מחבלים "כבדים" שוחררו לרצועת עזה יחד מכלא קציעות, בשיירה של 40 אוטובוסים, שלוותה על ידי יותר מ-200 רכבי שב"ס ורכבי אבטחה, במבצע שנוהל על ידי נציב שב"ס קובי יעקובי. את השיירה הוביל מח"ט פארן, והיא אובטחה על ידי כוחות של יחידת מצדה, מתפ"א ומשמר הגבול. כשנכנסה השיירה לרצועה ליוו אותה משאיות שבהן ישבו עשרות מחבלים רעולי פנים חמושים, וחלקם ירו באוויר לאות שמחה. האוטובוסים הגיעו לבית החולים נאצר בח'אן יונס, שם התקיימה מסיבת שחרור בנוכחות קהל רב.[32]
נוסף עליהם, שוחררו כ-100 מהמחבלים הכבדים ליהודה ושומרון וכ-15 למזרח ירושלים.[33] שאר המחבלים שריצו עונש מאסר עולם, 154 במספר, גורשו למצרים.[32] מתנהל משא ומתן על מנת לגרש אותם באופן קבוע למדינות אחרות.[33] לאחר יישום ההסכם נותרו בבתי הכלא של ישראל כ-9,000 אסירים ביטחוניים,[32] מתוכם רק כ-20 אסירי עולם.[33]
בין המשוחררים רבים משויכים לארגוני טרור, רובם לפת"ח ולחמאס, ומיעוטם לג'יהאד האסלאמי.[34] הם נכלאו בישראל על שורה רחבה של עבירות ביטחוניות, בהן: גרימת מוות בכוונה, ירי לעבר אנשים, ניסיון לרצח, החזקת נשק, חברות בארגון לא מוכר, קשר לביצוע פשע, אימונים צבאיים, עבירות כלפי המשפט, רצח, שוד בנסיבות חמורות, יידוי אבנים, איומים, ייצור אמצעי לחימה, התפרצות לבית מגורים, שוחד, הצתה, זריקת פצצה, הנחת מטען חבלה, שהייה בלתי חוקית, הכשלת שוטר, גרימת נזק לרכוש, ורבות נוספות.[34]
- בהיג' בדר (18 מאסרי עולם) – ראש חמאס בבית ליקיא. הוציא לפועל פיגועים בהם נרצחו כ-18 ישראלים ונפצעו עשרות רבות. בין הפיגועים שביצע: הפיגוע בתחנת האוטובוס בצריפין, הפיגוע בקפה הלל והפיגוע בשדרות הר ציון ביולי 2004.
- מחמוד סראחנה (17 מאסרי עולם) – מחבל בגדודי חללי אל-אקצא שהורשע בפעילות חבלנית שהביאה לרציחתם של 16 אזרחים ישראלים. שילח בין היתר את המחבלים המתאבדים בפיגוע בשכונת בית ישראל בירושלים ב-2 במרץ 2002 שבו נרצחו 11 בני אדם ו-55 נפצעו, בפיגוע בסופרמרקט בשכונת קריית יובל בסוף פברואר 2002 שבו נרצחו 2 ונפגעו 28, ובפיגוע ברחוב הנביאים בירושלים באפריל 2002 שבו נהרג השוטר תומר מרדכי.
- עימאד קוואסמה (16 מאסרי עולם) – מנהיג הזרוע הצבאית של חמאס בחברון, הורשע בגין תכנון פיגוע ההתאבדות הכפול בבאר שבע שבו נרצחו 16 ישראלים.
- מוחמד עקל (14 מאסרי עולם) – מחבל הג'יהאד האסלאמי שהורשע בגין אחריות לפיגוע בצומת כרכור ב-2002, בו נרצחו 14 ונפצעו 50.[35]
- מוחמד עמראן (13 מאסרי עולם) – פעיל הג'יהאד האסלאמי שהורשע בגין מעורבותו בתכנון הפיגוע בציר המתפללים בחברון בשנת 2002.
- אשרף חג'אג'רה (12 מאסרי עולם) – מחבל גדודי חללי אל-אקצא שהורשע בהסעת המחבל המתאבד בפיגוע בשכונת בית ישראל.[35]
- ריאד אל-עמור (11 מאסרי עולם) – לשעבר ראש התנזים בבית לחם, הורשע בשנת 2003 בגין אחריות לרציחתם של 9 ישראלים במהלך האינתיפאדה השנייה (ביניהם רצח סא"ל יהודה אדרי[36] והפיגוע בכביש 398).[37] אל-עמור נפטר ב-3 באפריל 2026, במצרים אליה גורש.[38]
- באהר בדר (11 מאסרי עולם) – אחראי על פיגוע ההתאבדות בצריפין ב-2004, פיגוע מטען בתל אביב ופיגועים נוספים.
- כמיל חניש (9 מאסרי עולם) – מראשי הזרוע הצבאית של החזית העממית ביהודה ושומרון. הורשע בגין מעורבות בשורת פיגועים, ביניהם: הפיגוע במלון אשל השומרון, הפיגוע באיתמר ב-2002 והפיגוע בנתניה במרץ 2001.[39]
- פראס גאנם (9 מאסרי עולם) – רצח שמונה ישראלים ופצע עשרות נוספים.[40]
- עבד שמאסנה ומוחמד שמאסנה (4 מאסרי עולם ו-20 שנים ו-3 מאסרי עולם ו-20 שנים בהתאמה) – מבצעי רצח הנערים רונן קרמני וליאור טובול ורצח יהושע פרידברג.[40]
- מוחמד חרוב (4 מאסרי עולם) – מחבל חמאס שביצע בנובמבר 2015 את הפיגוע המשולב ליד אלון שבות שבו נרצחו 2 ישראלים.
- מוחמד רדואן דראגמה – המחבל היחיד שנתפס מהחוליה שרצחה שני שוטרים ישראלים בפיגוע הירי בצומת משואה. ישב שמונה שנים בכלא בסך הכול.
- מחמוד מוסא עיסא (3 מאסרי עולם) – מחבל חמאס שהשתתף בחטיפת נסים טולדנו ורציחתו.
- באסם חנדאקג'י (3 מאסרי עולם) – מעורב בפיגוע בשוק הכרמל.[40]
- איהם כמאמג'י (שני מאסרי עולם): פעיל הג'יהאד האסלאמי שהורשע ברצח אליהו אשרי ביוני 2006, ואחד הנמלטים מכלא גלבוע בשנת 2021.
- מאהר אל-השלמון (שני מאסרי עולם) – רצח ישראלית ופצע שניים נוספים בפיגוע הדקירה באלון שבות, לאחר שהתשחרר מהכלא.[41]
- אחמד מחמוד עלי כעאבנה (שני מאסרי עולם) – רוצח חגית זביצקי וליאת קסטיאל בנחל פרת
- ראאד שייח' ויאסר ח'טאב (שני מאסרי עולם) – ממבצעי הלינץ' ברמאללה.
- קאסם עסאפרה (מאסר עולם ו-40 שנים) – חבר בחולייה שביצעה את רצח דביר שורק. חסם את דרכו של החייל ברכבו, ואחר כך רצח אותו בדקירות.[40]
- אחמד ג'מאל אחמד קונבע (מאסר עולם ו-26 שנים) – נהג החוליה שרצחה את הרב רזיאל שבח
- חוסיין רוואדרה (מאסר עולם ו-3 שנים) – רצח את עדן אטיאס בעפולה.[40]
- ג'אהד כארים עזיז-רום (מאסר עולם) – רוצח יורי גושצין ב-2001, וממבצעי הלינץ' ברמאללה[35]
- מחמוד עבדאללה עלי עארדה (מאסר עולם) – מחבל הג'יהאד האסלאמי שהנהיג את הבריחה מכלא גלבוע בשנת 2021. רוצחו של מאיר אלוש, פצע גם את אשתו בפיגוע, כשתינוקם בזרועותיה.[41]
- אשרף חנאישה (מאסר עולם) – רוצחו של אנג'לו פרמרטינו.[40]
- יוסף זהור (מאסר עולם) – מהחוליה שביצעה את רצח דביר שורק. הוא עצמו לא נכח במקום, אך נכנס לכלא על חלקו בפיגוע ועל שורת עבירות נוספות.[40]
- סעדי אבו חאמד (30 שנים) – רצח את צביקה כהן, מאבטח איתו עבד ואותו הכיר אישית, במעלה אדומים, באמצעות גרזן. ישוחרר לאלעיזריה, סמוך למקום הרצח.
- מחמוד קוואסמה (מעצר מנהלי) – בכיר ב"מטה הגדה" של חמאס. שוחרר בעסקת שליט באוקטובר 2011. תכנן את חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים ב-2014, ונעצר ברצועת עזה במבצע ניתוח מקומי במרץ 2024.
- אכרם אבו בכר – מחבל פת"ח בכיר, ששימש כראש התנזים בטול כרם בזמן האינתיפאדה השנייה והיה אחראי לעשרות פיגועי ירי ותופת.[41]
- עלאא אלכרכי – רוצח שמואל ארז בחברון.[41]
- אלמהדי רמדאן – היה מעורב בגיוס מחבלים מתאבדים ובפיגועי תופת שונים באינתיפאדה השנייה. שוחרר לגוש עציון.[41]
- ראאד אבו דאהר – מעורב בפיגועים רבים, בהם הפיגוע ברחוב הנביאים ב-2001, בו נפצעו 20.[40]
- עדנן עביאת – שימש כראש התנזים בבית לחם. נעצר ב-2004, לאחר שהיה אחראי בין היתר להוצאת פיגועי התאבדות, חטיפות ופיגועי ירי רבים. לפני מעצרו הסתתר בבית חולים ליולדות והמשיך את פעילותו משם.[40]
- אנס עלאן – הפעיל והסיע למקום הפיגוע את המחבל המתאבד שביצע את הפיגוע בקדומים, בו נרצחו ארבעה אזרחים ישראלים.[40]
- אחמד עראדה – מתכנן הפיגוע בשוק הכרמל בתל אביב, בו נרצחו שלושה ונפצעו 50 נוספים.[40]
- מוחמד דאוד – ביצע את רצח עופרה וטל מוזס, כאשר זרק לעברם בקבוק תבערה כשנסעו בכביש עם משפחתם.[40]
- אחמד כפינה – המחבל שביצע את הפיגוע במונית השירות בפתח תקווה, בו רצח אישה ופצע חמישה נוספים.[40]
- מראד בדר עבדאללה דעיס – רצח את דפנה מאיר בביתה, לעיני ילדיה.
- איברהים עלקם – רוצח משפחת צור. ממנהיגי ארגון הטרור החזית העממית.[35]
- מוחמד אבו טביח – אחראי לפיגוע בצומת מגידו ב-2002, בו נרצחו 17 אנשים ונפצעו עשרות נוספים.
- אחמד סעדה – אחראי לפיגוע בקו 20 בירושלים, בו נרצחו 11 איש ונפצעו מעל 50 נוספים.[35]
- איאד חסן חוסין פטאפטה – היה חבר בחולייה שרצחה את נטע בלאט-שורק וכריסטין לוקן.
- מהאר אבו סרור – רוצחו של חיים נחמני ב-1993.[35]
- אסמעיל חמדאן – חבר בחוליה שחטפה ורצחה את אבי בועז ברוורמן מהיישוב הר גילה.
- מוחמד חרוב (19 שנות מאסר) – פגע אנושות ערבי בערב יום כיפור כי חשב שהוא יהודי. משתחרר לאחר כשנה בכלא.[35]
- עלי חאמד – ביצע פיגוע דריסה בתל אביב ב-2022. משתחרר לאחר שלוש שנים בכלא.[35]
- עמאד צלאח עבד אלפתאח קואסמי – מחבל בכיר ששילח מחבלים לפיגועים
- איאד אבו אל-רוב – ראש גדוד ג'נין של הג'יהאד האסלאמי.[35]
- חוסאם מטר – ערבי ממזרח ירושלים שנעצר ב-2007 על חטיפה ורצח של משתף פעולה. כלוא גם על תכנון רצח שר ישראלי.[35]
- רוצחי מאריק גבריאלוב – מבצעי רצח מאריק גבריאלוב.[35]
- עבדאללה ברהם ודאפר ברהם – שוטרים של הרשות הפלסטינית, רוצחי עידו זולדן בפונדוק. אחד מהם ישוחרר לכפר קדום, סמוך למקום מגוריה של המשפחה.
- אמין שקיראת – ממבצעי הפיגוע בנחל קדרון, בו רצחה חולייתו שני מאבטחים ישראלים.[40]
- אימן כורד – דקר ופצע אנושות שוטרת בעיר העתיקה בשנת 2016. השוטרת נותרה משותקת.
- אחמד סיאג – דקר חיילת בבקעת הירדן ב-2021, וניסה לחטוף את נשקה.[40]
- חמדאללה עלי – בכיר במטה הגדה של חמאס, נעצר בבית החולים שיפא במלחמת חרבות ברזל.[40]
- עומר עצידה – גורש לעזה במסגרת עסקת שליט ונעצר שוב במלחמת חרבות ברזל.[40]
- נאדר אבו טורקי – פעיל חמאס בכיר, שנעצר לאחר שעמד לשגר מחבל מתאבד לפיגוע. שוחרר בעסקת שליט, גורש לעזה, ולאחר מכן נעצר שוב.[40]
- נביל אבו חדיר – הורשע ברצח אחותו, ששיתפה פעולה עם שב"כ.[35]
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ "כוס מים, בבקשה", אמר השומר הנרגש רוזנוואסר בשובו לישראל, מעריב, 1 במרץ 1971
- ^ 1 2 אמיר בוגן, ניו יורק, הטעות שעלתה לרוצחת הישראלים בגירוש מארה"ב, באתר ynet, 2 בספטמבר 2017
- ^ חיים רביד, דוד גולן, איזה עצבים, חדשות, 21 במאי 1985
- ^ 1 2 Background on Israeli POWs and MIAs, mfa.gov.il
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ אחיה ראב"ד ורוני סופר, עסקה בלבנון: גופת ישראלי ומידע תמורת גופות, באתר ynet, 15 באוקטובר 2007
- ^ אתר למנויים בלבד Barak Ravid, Amos Harel, Yoav Stern, Israel Frees One of 5 Hezbollah Guerillas, Two Bodies of Militants, Haaretz , October 15, 2007
- ^ Retrieved remains: Forensic Institute identifies body tissue of 5 IDF soldiers, Ynetnews, 2 ביוני 2008 (ב־English)
- ^ רוני סופר, דו"ח חיזבאללה על רון ארד: כנראה אינו בחיים, באתר ynet, 12 ביולי 2008
- ^ עמיר רפפורט, "שחרור ערבים ישראליים-נזק", באתר "IsraelDefense"
- ^ אתר למנויים בלבד Avi Issacharoff, Shalit's Captors: He Wasn't Tortured, He Received Medical Care and Watched TV, Haaretz , October 20, 2011
- ^ רוב האסירים שהשתחררו לא הבטיחו להימנע מטרור, חדשות 2
- ^ רענן בן צור, נתניהו במלון שבו אירע הפיגוע בליל הסדר: נחוש להבטיח שזה לא יחזור, באתר ynet, 11 במרץ 2015
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., נפגעי קו 405 נקרעים: "הדם, האפר, זועק אלינו", באתר ynet, 17 באוקטובר 2011
- ^ צה"ל מאשר: המחבל שהרג 3 לוחמים באוקטובר 2003 חוסל בעזה, באתר ynet, 21 ביולי 2024
- ^ נדב שרגאי, ארדואן מציג: חיזור אחרי ישראל - וחיבוק לידידי חמאס בירושלים, באתר ישראל היום, 19 במרץ 2022
- ^ אביאל מגנזי, מבצע הלינץ' ברמאללה ישוחרר: "ברק שיקר", באתר ynet, 16 באוקטובר 2011
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., עבד אל-עזיז צאלחה, המחבל מהלינץ' ברמאללה, חוסל ברצועת עזה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 באוקטובר 2024
- ^ רועי מנדל, המחבל ישוחרר, שותפתו היהודיה תרצה כל עונשה, באתר ynet, 17 באוקטובר 2011
- ^ ניר יהב, אמנה מונא: "הופתעתי מקבלת הפנים החמה בטורקיה", באתר וואלה, 8 בנובמבר 2011
- ^ רועי מנדל, הפיגוע שהפיל את ממשלת שמיר. רצח הלנה ראפ, באתר ynet, 17 באוקטובר 2011
- ^ טלי בן עובדיה, הסוף ידוע מראש, באתר ידיעות אחרונות, 5 ביולי 2016
- ^ רע"ב 328/15 נידאל בן עבד אלרזאק זלום נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב־3 בדצמבר 2015
- ^ 1 2 3 4 5 ג'ניפר תיל, מיהם האסירים הפלסטינים, שישראל שחררה בנובמבר 2023?, באתר הביטחוניסטים, 14 בפברואר 2024
- ^ פרסום לציבור בעניין שחרור אסירים ועצירים ביטחוניים במסגרת מתווה לשחרור חטופים באתר משרד המשפטים
- ^ אלינור שירקני-קופמן, שחר קליימן, 735 מחבלים: פורסמה רשימת האסירים שישוחררו בפעימה הראשונה בעסקה, באתר ישראל היום, 18 בינואר 2025
- ^ עינב חלבי, מחבל ששוחרר בעסקה נפל מגג בעיסאוויה - ומת, באתר ynet, 22 בפברואר 2025
- ^ המחבל זכריא זביידי ישוחרר במסגרת עסקת החטופים, באתר ynet, 18 בינואר 2025
- ^ ליעד אוסמו, יואב זיתון ורועי רובינשטיין, צעדו 5 ק"מ עד המעיין: זו מנהיגת הארגון שממנו יצאו רוצחי רנה שנרב, באתר ynet, 18 בדצמבר 2019
רשימת המשוחררים, באתר משרד המשפטים - ^ אפרת פורשר, לירן אהרוני, המחבל מהלינץ' ברמאללה וראש הג'יאהד בג'נין | רשימת האסירים שישוחררו, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2025
- ^ פרסום לציבור בעניין שחרור אסירים ועצירים בטחוניים במסגרת מתווה לשחרור כל החטופים הישראלים, באתר משרד המשפטים, 10 באוקטובר 2025
- ^ 1 2 3 4 עינב חלבי, לירן תמרי, 1,968 פלסטינים שוחררו: חגיגות ביו"ש, ירי שמחה בעזה - ותסכול מהיעדר ה"אסים", באתר ynet, 13 באוקטובר 2025
- ^ 1 2 3 אלישע בן קימון, עינב חלבי, 100 מחבלים ישוחררו ליו"ש, צה"ל הסיר דגלי חמאס והזהיר מחגיגות, באתר ynet, 12 באוקטובר 2025
- ^ 1 2 פרסום לציבור בעניין שחרור אסירים ועצירים בטחוניים במסגרת מתווה לשחרור כל החטופים הישראלים, באתר משרד המשפטים
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 אבישי גרינצייג, אלו המחבלים עם דם על הידיים שישוחררו במסגרת העסקה, i24NEWS, 10 באוקטובר 2025
- ^ קורות החיים של סגן אלוף יהודה אדרי, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ אפרת פורשר, לירן אהרוני, המחבל מהלינץ' ברמאללה וראש הג'יאהד בג'נין | רשימת האסירים שישוחררו, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2025
- ^ אבו עלי אקספרס, ריאד אלעמור, אסיר פלסטיני שנשפט ל 11 מאסרי עולם ושוחרר במסגרת עסקת חטופים עם חמאס ב 2024 מת בבית חולים במצרים (אליה גורש) בגיל 56., באתר Telegram, 2026-04-03
- ^ 9 מאסרי עולם למשלח המחבל לאיתמר, באתר ערוץ 7, 10 במאי 2005
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 איתמר אייכנר, סער הס, מאור לייזר, אלישע בן קימון, עינב חלבי, משתתפי הלינץ' ברמאללה, רוצחים עם 13 מאסרי עולם: אלה המחבלים הבולטים שישוחררו, באתר ynet, 10 באוקטובר 2025
- ^ 1 2 3 4 5 אלפי מחבלים משתחררים לחופשי: שמות המחבלים נחשפים, באתר הקול היהודי, י"ח בתשרי ה'תשפ"ו, 10 באוקטובר 2025