Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

הפיגוע בסופרמרקט בקריית היובל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפיגוע בסופרמרקט בקריית היובל
חלק מהאינתיפאדה השנייה
קובץ:לוח זיכרון סופרמרקט שופרסל קרית יובל ירושלים.jpg
תאריך 29 במרץ 2002
מקום סניף שופרסל, קריית היובל, ירושלים, ישראל
סוג פיגוע התאבדות
הרוגים 2
פצועים 28
מבצע חמאסחמאס חמאס

הפיגוע בסופרמרקט בקריית היובל היה פיגוע התאבדות ב-29 במרץ 2002 בו פוצצה עצמה המחבלת הפלסטינית בת ה-17 איאת אל-אח'רס בפתח הסופרמרקט הראשי בשכונת קריית היובל בירושלים. בפיגוע נרצחו שני ישראלים ונפצעו 28.[1]

ארגון הטרור חמאס נטל אחריות לפיגוע.

הפיגוע עריכה

קובץ:Kiryathayovel supermarket3.jpg
מקום הפיגוע, 2009
קובץ:Haim Smadar Memorial Kiryat Hayovel supermarket.jpg
לוח זיכרון לזכרו של חיים סמדר המוצב בפתח הסופרמרקט בקריית היובל

ביום שישי, ב-29 במרץ 2002 (ט"ז ניסן תשס"ב), בשעות אחר הצהריים פנתה המחבלת המתאבדת הפלסטינית בת ה-17 איאת אל-אח'רס לסופרמרקט הראשי בשכונת קריית היובל בירושלים. הסופרמרקט היה באותה העת מלא בלקוחות שבאו לעשות קניות לקראת סוף השבוע.

חיים סמדר, המאבטח בן ה-55 שעמד בכניסה לסופרמרקט וידע לדבר בערבית, החל לחשוד באל-אח'רס לאחר שזו ביקשה בערבית משתי נשים ערביות, שבדרך כלל מכרו ירקות מחוץ לכניסה לחנות, לעזוב את המקום. אל-אח'רס פוצצה את מטען הנפץ שעל גופה בכניסה לחנות תוך שהיא נאבקת בסמדר. עוצמת הפיצוץ גרמה למותו המיידי של סמדר ולמותה של הנערה הישראלית רחל לוי. כמו כן נפצעו בפיגוע כ-30 בני אדם. סמדר הצליח להרחיק את המחבלת מהקהל, ובכך מנע אובדן גדול יותר של חיים.[2]

לאחר הפיגוע התברר שהמחבלת המתאבדת נשאה גם פצצת מרגמה, שלא התפוצצה.[3]

מבצע הפיגוע עריכה

חמאס נטל אחריות על הפיגוע וציין כי המחבלת המתאבדת הייתה איאת אל-אח'רס בת ה-17 ממחנה הפליטים דהיישה הסמוך לבית לחם.[4] דיווחים מודיעיניים מצביעים על כך שאל-אח'רס נכנסה להריון מפעיל פת"ח, למרות היותה לא נשואה, וכי ההשלכות מההריון הלא מתוכנן היו הסיבה העיקרית לכך שהחליטה לבצע את פיגוע ההתאבדות.[5] אל-אח'רס הייתה המחבלת המתאבדת השלישית באינתיפאדה השנייה.[6] אביה של אל-אח'רס עבד בחברת בנייה ישראלית. המשפחה התגוררה בבית בן שלוש קומות שבנה. אל-אח'רס התארסה והייתה אמורה להתחתן ביולי 2002. היא הצטרפה לגדודי חללי אל-אקצא והוכשרה במשך מספר שבועות בטרם נשלחה לסופרמרקט בקריית היובל.[דרוש מקור][מפני ש...]

ביולי 2002 נעצרו מחמוד סראחנה ששילח את המחבלת, ואת איברהים סראחנה שהסיע את המחבלת, שבהמשך נשפטו ל-17 מאסרי עולם ול-6 מאסר עולם בהתאמה.[7][8] ב-17 בינואר 2025 החליטה ממשלת נתניהו השישית לשחרר את איברהים סרחאנה במסגרת עסקת שחרור החטופים השנייה במלחמת חרבות ברזל.[9] ב-10 באוקטובר 2025 החליטה הממשלה לשחרר גם את מחמוד סרחאנה במסגרת עסקת שחרור החטופים השלישית במלחמת חרבות ברזל.[10]

אחרית דבר עריכה

ב-2007 הפיק ערוץ HBO את הסרט התיעודי "To Die in Jerusalem", המתמקד בסיפוריהם של המפגעת אל-אח'רס ושל רחל לוי, שנרצחה בפיגוע. הסרט מתעד את מאמצי אמה של רחל אביגיל לוי להיפגש עם אמה של אל-אח'רס.

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ יהונתן ליס, המאבטח עיכב את המחבלת לבדיקה בפתח הסופרמרקט והיא פוצצה עצמה, באתר הארץ, 31 במרץ 2002
  3. ^ אפרת וייס, שני הרוגים ו-27 פצועים בפיגוע בקריית יובל, באתר ynet, 30 במרץ 2002
  4. ^ Mideast Turmoil: Terrorism; Suicide bomber, 18, kills 2 Israelis and herself, New York Times
  5. ^ Israel Ministry of Foreign Affairs, Blackmailing Young Women into Suicide Terrorism.
  6. ^ וופא אידריס מבצעת הפיגוע ברחוב יפו (2002) וענדליב חליל פטפטה מבצעת הפיגוע בשוק מחנה יהודה (2002). דו"ח השב"כ על מעורבות נשים פלסטיניות בטרור
  7. ^ דניאל סובלמן, הניסיון כגנב רכב הועיל להסעת מתאבדים, באתר הארץ, 12 ביוני 2002
  8. ^ חנן גרינברג, 17 מאסרי עולם למשלח מתאבדים לפיגועים, באתר ynet, 17 בנובמבר 2003
  9. ^ פרסום לציבור בעניין שחרור אסירים ועצירים ביטחוניים במסגרת מתווה לשחרור חטופים, משרד המשפטים
  10. ^ פרסום לציבור בעניין שחרור אסירים ועצירים ביטחוניים במסגרת מתווה לשחרור חטופים, משרד המשפטים