Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

פיגוע ההתאבדות הכפול בבאר שבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיגוע ההתאבדות הכפול בבאר שבע
חלק מהאינתיפאדה השנייה
אנדרטה לזכר קורבנות הפיגוע
אנדרטה לזכר קורבנות הפיגוע
תאריך 31 באוגוסט 2004
מקום באר שבע, ישראל
מטרה אוטובוסים קווים 6 ו-12 של מטרודן
סוג פיגוע התאבדות
הרוגים 16
פצועים מעל 100
מבצע חמאסחמאס חמאס

פיגוע ההתאבדות הכפול בבאר שבע היה פיגוע התאבדות כפול שביצעו שני מחבלים פלסטינים ב-31 באוגוסט 2004 בנקודת מפגש של קווי האוטובוס 6 ו-12 בבאר שבע. בפיגוע נרצחו 16 אזרחים ישראלים ונפצעו מעל 100. ארגון הטרור חמאס נטל אחריות לפיגוע.

רקע עריכה

שנת 2004 בה אירע הפיגוע הייתה שנה בה נראה היה כי האינתיפאדה השנייה מגיעה אל סופה. מאבקה של ישראל בטרור הפלסטיני הסלים בחודש מרץ 2004, עם חיסולו של אחמד יאסין, מנהיג החמאס. חודש לאחר מכן, באפריל, נהרג יורשו של יאסין, עבד אל-עזיז א-רנתיסי. אחרי שני החיסולים, זכתה ישראל לארבעת החודשים השקטים ביותר מאז פרוץ המאורעות האלימים, שבאו לקיצם עם הפיגוע בבאר שבע.

הפיגוע עריכה

הפיגוע אירע בשעה 14:45. שני מחבלים מתאבדים עלו לאוטובוסים בתחנה מרכזית באר שבע. כאשר נפגשו האוטובוסים מול רחבת עיריית באר שבע, פוצצו את עצמם בהפרש של מספר דקות. מדובר בשני קווי אוטובוס עמוסים של חברת מטרודן שנסעו בשדרות רגר, שהיא דרך ראשית, בסמוך לבניין העירייה, במקום הומה אדם. עוצמת הפיגוע, בה הועפו אברי גופות והושחתו, הביאה לקושי בזיהוי ההרוגים, והדבר ארך זמן ממושך יחסית.

קובץ:Beersheba Terror Attack memorial 29.jpg
טקס האזכרה במלאת עשור לפיגוע, בסמוך לאנדרטה שהוקמה לזכר הקרבנות, באר שבע, אוגוסט 2014

העיר באר שבע לא ידעה עד אז פיגועים בסדר גודל כזה. בתחילת שנות ה-2000, שנים בהן אירעו פיגועי התאבדות רבים בישראל, נחשבה באר שבע למקום בטוח יחסית. פיגוע זה היה בעל מספר הנפגעים הרב ביותר בכל שנת 2004, והפיגוע בעל מספר הנפגעים הרב ביותר בדרום הארץ עד הטבח בפסטיבל נובה ב-7 באוקטובר 2023.

לאחר הפיגוע עריכה

גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של החמאס, קיבלה אחריות לפיגוע המשולב. בהודעת הארגון נאמר: "הפיגוע הוא תגובה לחיסולם של מנהיגי התנועה, השייח אחמד יאסין וד"ר עבד אל עזיז ראנטיסי, וכן כהזדהות עם האסירים הפלסטינים השובתים רעב".

העובדה ששני המחבלים המתאבדים הגיעו לבאר שבע מחברון ונכנסו לתחומי הקו הירוק ללא קושי, הבהירו את נחיצותה של גדר ההפרדה. לאחר הפיגוע השמיעו אנשי ציבור רבים, כולל מפכ"ל המשטרה משה קראדי בהתבטאות יוצאת דופן, את דעתם כי קיומו של מחסום הפרדה הרמטי, כולל גדר בדרום הרי חברון, הוא דבר חיוני לביטחון ישראל.

המחבלים עריכה

ב-13 באוקטובר 2004 עצר צה"ל את ראש הזרוע הצבאית של חמאס בחברון עימאד קוואסמה, בחשד שתכנן את הפיגוע.[1] בית המשפט הצבאי גזר עליו 16 מאסרי עולם.

בנובמבר 2004 נעצר סגנו של קוואסמה איאד אבו שחידם בחשד שתכנן עימו את הפיגוע ופיגוע נוסף שסוכל בבית הקפה "קפית" בירושלים. בית המשפט הצבאי בעופר גזר עליו 18 מאסרי עולם.[2]

ב-17 בינואר 2025 החליטה ממשלת נתניהו השישית לשחרר את איאד אבו שחידם במסגרת עסקת שחרור החטופים השנייה במלחמת חרבות ברזל.[3] והוא שוחרר ב-8 בפברואר.[4]

ב-10 באוקטובר 2025 החליטה ממשלת ישראל לשחרר גם את עימאד קוואסמה במסגרת עסקת החטופים השלישית לסיום מלחמת חרבות ברזל.

המחבל באסל היימוני תושב חברון ששלח וצייד את המחבלים בחגורות הנפץ, והיה אחראי ישיר לפיגוע, נעצר חודשיים לאחר הפיגוע באזור מגוריו. בשנת 2011 שוחרר במסגרת עסקת שליט וגורש לרצועת עזה. ב-5 בפברואר 2026 הוא נהרג בתקיפה של חיל האוויר בג'באליה, צפון רצועת עזה.[5][6][7]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ פליקס פריש, ‏צה"ל לכד בכיר של החמאס בחברון, החשוד בתכנון פיגועי האוטובוסים בב"ש, באתר גלובס, 13 באוקטובר 2004
  2. ^ אפרת וייס, 18 מאסרי עולם למתכנן הפיגוע בבאר-שבע, באתר ynet, 26 בנובמבר 2007
  3. ^ פרסום לציבור בעניין שחרור אסירים ועצירים בטחוניים במסגרת מתווה לשחרור חטופים, באתר משרד המשפטים
  4. ^ אורלי הררי, מתכנן פיגוע ההתאבדות הכפול ומנהיג חמאס באיו"ש: אלו המחבלים שהשתחררו היום מהכלא הישראלי, באתר ערוץ 7, 8 בפברואר 2025
  5. ^ יואב זיתון, אילנה קוריאל, 16 נרצחו: חוסל המחבל ששילח מתאבדים להתפוצץ באוטובוסים בבאר שבע, באתר ynet, 11 בפברואר 2026
  6. ^ استشهاد المحرر المبعد إلى غزة باسل الهيموني بقصف إسرائيلي, palinfo.com, ‏2026-02-05 (ב־العربية)
  7. ^ باسل هاشم عبد الفتاح الهيموني