ז'נבה
פעולות נוספות
| קובץ:Geneve 2005 001 Ork.ch.jpg | |
| מדינה | שווייץ שווייץ |
|---|---|
| קנטון | ז'נבה |
| ערים בעיר | 12 |
| שפה רשמית | צרפתית |
| תאריך ייסוד | סביבות 120 לפנה"ס |
| שטח | 15.93 קמ"ר |
| גובה | 375 מטרים |
| ‑ הנקודה הגבוהה | 512 |
| ‑ הנקודה הנמוכה | 332 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במטרופולין | 946,000 (2014) |
| ‑ צפיפות | 12,628 נפש לקמ"ר (2015) |
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב |
| אזור זמן | UTC +1 |
| www.geneve.ch | |
זֵ'נֵבָה (על פי כללי התעתיק של האקדמיה ללשון יש לכתוב: זֵ'נֵוָה ובלי ניקוד: ז'נבה;[1] בצרפתית: <phonos ipa="" lang="he" text="Genève" wikibase="no entity" file="LL-Q150 (fra)-Fhala.K-Genève.wav">Genève</phonos>Ⓘ, בגרמנית: Genf, באיטלקית: Ginevra, ברומאנש: Genevra) היא עיר הבירה של קנטון ז'נבה בדרום־מערב שווייץ. העיר שוכנת בקצה המערבי של אגם ז'נבה (Lac Léman), במקום מוצאו של נהר הרוֹן, על גבול צרפת. ז'נבה היא מרכז תיירותי, כלכלי ודיפלומטי חשוב, והיא השנייה באוכלוסייתה בשווייץ (אחרי ציריך), והעיר הגדולה באזור רומנדי, האזור דובר הצרפתית בשווייץ.
ז'נבה היא מקום מושבו השני של ארגון האומות המאוחדות, ומושבם של מספר סוכנויות נוספות של האו"ם. מלבד אלו שוכנים בה ארגונים ומוסדות בינלאומיים רבים, ביניהם הנציבות לענייני הפליטים, ארגון הבריאות העולמי, ארגון הסחר העולמי, המרכז האירופאי למחקר גרעיני – CERN וארגון הצלב האדום הבינלאומי.
ז'נבה מופיעה דרך קבע בצמרת רשימות המדרגות ערים על פי רמת איכות החיים מחד ורמת יוקר המחיה מאידך. העיר היא היעד המתויר ביותר בשווייץ, וידועה בתעשיות השעונים, התכשיטים וההייטק שלה. כמו כן מהווה העיר מרכז פיננסי חשוב, בעיקר בתחומי הבנקאות והסחר הבינלאומי.
ז'נבה דורגה חמישית לצד קלגרי (אחרי מלבורן ולפני סידני) בדירוג הערים שהכי טוב לחיות בהן על פי הסקר השנתי של אקונומיסט וחברת EIU, שפורסם ביוני 2024.[2] הדירוג מציב את ז'נבה במקום השני בשווייץ אחרי ציריך (שדורגה שלישית בעולם). הסקר מדרג 173 ערים ברחבי העולם ובוחן חמש קטגוריות: יציבות, מערכת הבריאות, תרבות וסביבה, חינוך ותשתיות.[3][4]
נכון ל-2024, ז'נבה נמצאת במקום הרביעי בדירוג הערים היקרות בעולם של חברת הייעוץ האמריקאית מרסר. ז'נבה מדורגת אחרי ציריך (שלישית) ולפני בזל (חמישית).[5]
נכון לסוף 2018 מתגוררים בעיר ז'נבה כ־200 אלף תושבים. במטרופולין שלה מתגוררים כ־946,000 תושבים, רובם בשטח שווייץ ומיעוטם בצרפת בעיירה הסמוכה ז'קס.
גאוגרפיה ואקלים עריכה
ז'נבה שוכנת סביב קצהו הדרום־מערבי של אגם ז'נבה, על שתי גדותיו של נהר הרוֹן, שיוצא מהאגם בשטח העיר. היא נמצאת בלב בקעה רחבה מוקפת הרים, שנמצאים מחוץ לגבול קנטון ז'נבה בצרפת – סלב, וארון וּוואש המהווים חלק מהרי האלפים מדרום, והרי היורה מצפונה.
העיר משתרעת על שטח של 15.86 קמ"ר ושוכנת בגובה של 373.6 מטר מעל פני הים.
חלקו של האגם הגובל בז'נבה משתרע על שטח של 38 ק"מ ומכונה "האגם הקטן" (Petit lac). הנהר המרכזי השני של ז'נבה הוא נהר ארוו, שמקורו בקרחון במוֹן בְּלָאן והוא נשפך לנהר הרון מערבה ממרכז העיר.
היסטוריה עריכה
העת העתיקה עריכה
ההתיישבות במקום החלה בשנים 123–105 לפני הספירה, אז נבנה ליד שפך האגם נמל קטן, והתושבים חיו בבתים פזורים עשויים עץ. העיר נזכרת בכתבים עתיקים כמקום בו התמקם יוליוס קיסר בשנת 58 לפני הספירה בדרכו לכבוש את גאליה. בשלב זה הפכה ז'נבה לעיר רומית קטנה של ממש, למרות שמעמדה עדיין היה קטן מזה של הערים ניון ואוונטיקום הסמוכות. העיר נבנתה מחדש, והפעם מאבן, אחרי אסון טבע באמצע המאה הראשונה לספירה, אך חרבה שוב בהתקפות גרמאניות לקראת סוף המאה השלישית לספירה. בגדה הימנית של האגם נמצאו שרידים של וילה רומית גדולה.
הנוצרים הראשונים הגיעו לעיר במהלך המאה הרביעית. במאות הבאות העיר התפתחה כמרכז העירוני והדתי של הסביבה, אך לקראת תחילת ימי הביניים שילוב של הגירה טבעית ואסונות טבע הוביל להתרכזות של העיר על גבעה מבוצרת סמוכה לשפך האגם, ולפגיעה בהתפתחותה ובחשיבותה האזורית.
ימי הביניים עריכה
במהלך המאות השמינית עד השלוש עשרה לספירה השליטה הפוליטית והדתית בעיר התאפיינה בסכסוכים והחלפות ידיים בלתי פוסקות בין אצילים, מלכים וכמרים מדרגות שונות, כמו ברוב החלק הזה של אירופה. בתחילת המאה ה-14 בחרו התושבים אנשים שייצגו את העיר וישלטו בה. בשנת 1387 אדמאר פאברי העניק לתושבי הערי חירויות שכללו בין היתר זכות לגבות ריבית על ההלוואות. במהלך השנים הקרובות ניסתה העיר, שהפכה בהמשך לרפובליקה, לשמור על עצמאותה מפני הדוכס של סבויה. הסכסוך ביניהם הגיע לשיאו בניסיון כושל של דוכס סבויה, ששלח חיילים לטפס על חומות העיר ולכבוש אותה בשנת 1602, קרב שנודע לאחר מכן בשם "האסקלד" ("הטיפוס" בצרפתית), על שום הניצחון של המגנים על המטפסים. אירוע זה השפיע עמוקות על אופי העיר ועד היום נחגג בעיר פסטיבל האסקלד לזכר הניצחון הגדול, פסטיבל של סופשבוע שלם במהלכו מתמלאת העיר העתיקה באנשים מחופשים ללוחמים מהתקופה, מצעד של מאות אנשים מחופשים חוצה את העיר העתיקה ונגמר במדורת ענק בחצות מול הקתדרלה הגדולה ובשירת שיר ניצחון והודיה בצרפתית עתיקה. הקרב הוביל לחתימה של הדוכס מסבויה על הסכם המכיר בעצמאותה של העיר.
הרפורמציה עריכה
החל משנת 1526, נחשפה העיר להשפעה עמוקה של הדוגלים ברפורמציה הפרוטסטנטית, השפעה שהובילה בשנת 1535 לאיסור על קיום מיסות קתוליות בעיר. בשנת 1536 העיר אימצה באופן רשמי את הנצרות הפרוטסטנטית, ולעיר הגיע ז'אן קלווין – אחד מגדולי ומראשוני הכמרים וההוגים הפרוטסטנטים. העיר הפכה למרכז פרוטסטנטי-קלוויניסטי חשוב.
העת החדשה עריכה
במאה השמונה עשרה עברה העיר פריחה כלכלית ותרבותית מרשימה. התעשייה המרכזית בה – 32% מהכלכלה העירונית – הייתה תעשיית השעונים. במישור הפוליטי העיר סערה – המעמד הנמוך, חסר הזכויות הפוליטיות, התקומם כנגד המיעוט הבורגני השולט. האריסטוקרטים קראו לעזרתם את מלך צרפת לואי השישה עשר והמהפכנים נוצחו, וחלקם הוגלה לפריז, שם השתתף במהפכה הצרפתית. לאחר המהפכה גברו המהפכנים על האריסטוקרטים, והעיר הפכה לרפובליקה דמוקרטית.
בשנת 1798 סופחה העיר יחד עם סביבתה לרפובליקה הצרפתית בשליטתו של נפוליאון. צירוף זה, שפגע למורת רוחם של התושבים בעצמאותה המדינית של ז'נבה, החזיק מעמד כ-15 שנים בלבד, ובסופם עזבו חילותיו של נפוליאון את העיר. מתוך הבנה שהעיר לא תשרוד בתור מדינה עצמאית, הפכה הרפובליקה של ז'נבה בשנת 1815 לקנטון בקונפדרציה ההלווטית – שווייץ.
המחצית הראשונה של המאה ה-19 מאופיינת במאבקי כוח בין הבורגנים והסוחרים לבין מעמד הפועלים ובעלי המלאכה. המאבק הגיע לשיאו בהפיכה של 1847, בה עבר השלטון לידי הפועלים, מעבר שהחליש גם את האופי הפרוטסטנטי של העיר. לקראת אמצע המאה נפתחה בעיר הבורסה הראשונה בשווייץ, והאזור כולו נכנס לתוך המהפכה התעשייתית. העיר קלטה הגירה ממדינות שונות והפכה לעיר קוסמופוליטית.
בין מלחמות העולם חוותה שוב העיר פיתוח מואץ. הוקמה בה מערכת טראם, והעיר אוחדה מוניציפלית עם עוד ארבע ערים צמודות אליה לכדי עיר אחת גדולה. לאחר מלחמת העולם הראשונה, בה נותרה שווייץ נייטרלית, הוקם בז'נבה חבר הלאומים ובה התקיימה פעילותו. לאחר מלחמת העולם השנייה הפך חבר הלאומים לארגון האומות המאוחדות, והוא קבע את מושבו במבנה שהיה מטה חבר הלאומים, וזאת למרות ששווייץ בעצמה לא התקבלה לאו"ם (התנאי להצטרפות לאו"ם עם הקמתו היה הכרזת מלחמה על גרמניה הנאצית, ושווייץ הייתה נייטרלית). יחד עם התמקמות האו"ם בשנותיו הראשונות בעיר, הפכה ז'נבה למרכזם של עוד עשרות ארגונים בינלאומיים גם לאחר שמטה עבר לניו יורק.
דמוגרפיה עריכה
בגלל אופייה הבינלאומי והסובלני למהגרים, אחוז הזרים בעיר הוא מהגבוהים בעולם – 45.6%, מתוכם 63% אירופאים, 16% אפריקאים, 11% מהאמריקות ו-9% מאסיה.
המטרופולין של ז'נבה, הנקראת agglomération franco-valdo-genevoise, נפרשת גם על פני קנטון ווֹ השווייצרי ובמחוזות אֵן וסבואה עילית הצרפתיים. במטרופולין מתגוררים כ-946,000 תושבים, שני שלישים מהם בשטח שווייץ ושליש בערי הלווין שבשטח צרפת.
גרף המציג את התפתחות האוכלוסייה בעיר מאז 1850:<timeline> Colors=
id:lightgrey value:gray(0.9) id:darkgrey value:gray(0.7) id:back value:rgb(1,1,1) id:bars value:rgb(0.6,0.7,0.8)
ImageSize = width:700 height:400 PlotArea = left:50 bottom:50 top:30 right:30 DateFormat = x.y
Period = from:0 till:200000 TimeAxis = orientation:vertical AlignBars = justify ScaleMajor = gridcolor:darkgrey increment:20000 start:0 ScaleMinor = gridcolor:lightgrey increment:5000 start:0 BackgroundColors = canvas:back
BarData=
bar:1850 text:1850 bar:1860 text:1860 bar:1870 text:1870 bar:1880 text:1880 bar:1890 text:1890 bar:1900 text:1900 bar:1910 text:1910 bar:1920 text:1920 bar:1930 text:1930 bar:1940 text:1940 bar:1950 text:1950 bar:1960 text:1960 bar:1970 text:1970 bar:1980 text:1980 bar:1990 text:1990 bar:2000 text:2000 bar:2008 text:2008 bar:2011 text:2011 bar:2015 text:2015
PlotData=
color:bars width:25 align:left
bar:1850 from:0 till:37724 bar:1860 from:0 till:54009 bar:1870 from:0 till:60004 bar:1880 from:0 till:70355 bar:1890 from:0 till:75709 bar:1900 from:0 till:97359 bar:1910 from:0 till:115243 bar:1920 from:0 till:126626 bar:1930 from:0 till:124121 bar:1940 from:0 till:124431 bar:1950 from:0 till:145473 bar:1960 from:0 till:176183 bar:1970 from:0 till:173618 bar:1980 from:0 till:156505 bar:1990 from:0 till:171042 bar:2000 from:0 till:177964 bar:2008 from:0 till:178603 bar:2011 from:0 till:191803 bar:2015 from:0 till:199245
PlotData=
bar:1850 at:37724 fontsize:S text:37724 shift:(-12,5) bar:1860 at:54009 fontsize:S text:54009 shift:(-12,5) bar:1870 at:60004 fontsize:S text:60004 shift:(-12,5) bar:1880 at:70355 fontsize:S text:70355 shift:(-12,5) bar:1890 at:75709 fontsize:S text:75709 shift:(-12,5) bar:1900 at:97359 fontsize:S text:97359 shift:(-12,5) bar:1910 at:115243 fontsize:S text:115243 shift:(-12,5) bar:1920 at:126626 fontsize:S text:126626 shift:(-12,5) bar:1930 at:124121 fontsize:S text:124121 shift:(-12,5) bar:1940 at:124431 fontsize:S text:124431 shift:(-12,5) bar:1950 at:145473 fontsize:S text:145473 shift:(-12,5) bar:1960 at:176183 fontsize:S text:176183 shift:(-12,5) bar:1970 at:173618 fontsize:S text:173618 shift:(-12,5) bar:1980 at:156505 fontsize:S text:156505 shift:(-12,5) bar:1990 at:171042 fontsize:S text:171042 shift:(-12,5) bar:2000 at:177964 fontsize:S text:177964 shift:(-12,5) bar:2008 at:178603 fontsize:S text:178603 shift:(-12,5) bar:2011 at:191803 fontsize:S text:191803 shift:(-12,5) bar:2015 at:199245 fontsize:S text:199245 shift:(-12,5)
TextData=
fontsize:S pos:(19,32) text:Évolution de la population de Genève depuis 1850
fontsize:S pos:(20,20) text:Source OFS
</timeline>
חינוך ותרבות עריכה
ז'נבה היא העיר שמקדישה את האחוז הגדול ביותר מתקציבה לתרבות בכל אירופה – מעל 20%. המוסדות המרכזיים בה הם התיאטרון העירוני הגדול, הקונסרבטוריון, אולם הקונצרטים, וכן שורה של מוזיאונים חשובים: המכלול הגדול ביותר בשווייץ של מוזיאונים להיסטוריה ואמנות עם מעל למליון פריטים, מוזיאון היסטוריה של הטבע, מוזיאון אתנולוגי, מוזיאון השענות, מוזיאון הרפורמציה וגן בוטני. מלבד מוסדות אלה תומכת העירייה בשורת מוסדות אמנות ומוזיקה אלטרנטיביים ובמרכזים שכונתיים רבים. מדי שנה מתקיימים בעיר עשרות פסטיבלים ואירועים תרבותיים, הכוללים בין השאר פסטיבל מוזיקה גדול ופסטיבל יום העצמאות של שווייץ בחודשים יולי–אוגוסט.
אוניברסיטת ז'נבה הוקמה ב-1559 על ידי ז'אן קלווין, ומדורגת באופן קבוע בין 150 האוניברסיטאות הטובות בעולם. מלבד תחומי הלימוד הנפוצים, היא כוללת כמה בתי ספר יוקרתיים המתמחים ביחסי חוץ וביחסים בינלאומיים. בעיר שוכנים כמה בתי ספר בינלאומיים דוברי אנגלית המשמשים את ילדי הדיפלומטים הרבים בעיר.
תחבורה ותשתיות עריכה
_(6488062341)_(2).jpg){kind=link}
נמל התעופה הבינלאומי של ז'נבה מרוחק כשמונה קילומטרים ממרכז העיר, והוא מהווה בסיס למספר רב של חברות תעופה בינלאומיות. הגישה ממנו אל העיר מתבצעת באוטובוס או ברכבת. תחנת הרכבת קורנבין היא התחנה המרכזית בעיר, וממנה יוצאות רכבות לכל שווייץ. קו הרכבת הצרפתית המהירה (TGV) מגיע לעיר וממשיך עד לוזאן.[6] בתוך העיר מתבצעת התנועה בטראם, סירות, טרוליבוסים, אוטובוסים, אופניים – לרוב על גבי תשתית ייעודית – ורכב פרטי.
בתחום העיר סכר הידרואלקטרי, ובסביבתה עוד שניים, והם מייצרים יחד כעשרים אחוזים מצריכת החשמל בעיר.
חגים ומסורות מקומיות עריכה
כחלק מהאופי העצמאי והמתבדל של העיר, קיימים בה חגים מקומיים, מסורות ועולם ביטויים שונה משל עצמה.
ב-12 בדצמבר חוגגת העיר את האסקלד, חג לזכר הניצחון על ניסיון הפלישה של הדוכס מסבויה לעיר, ניצחון שאירע בשנת 1602. החג מאורגן על ידי העירייה ו"עמותת 1602". החגיגות מתקיימות לאורך סוף שבוע שלם, וכוללות תצוגות נשק מהתקופה כולל ירי בתותח, מצעד מאורגן של כ-800 איש בבגדי התקופה בליווי סוסים ושירת תפילת הודיה משותפת ברחבת הקתדרלה. המאכל המסורתי של החג הוא קלחת עשויה שוקולד, לזכר אישה שעל פי הסיפור הצילה את העיר בכך ששפכה קלחת שמן על ראש הפורצים.
מלבד זאת מציינים בעיר בתחילת ספטמבר את הצום הז'נבי, ככל הנראה לציון טבח ליל ברתולומאוס הקדוש. כמו כן, 31 בדצמבר מצוין כיום חג לזכר הרסטורציה של השלטון העצמי של העיר לאחר השחרור מעול נפוליאון. פריחת עץ ערמון מסוים ברחוב לה טריי מציינת רשמית את בוא האביב לעיר.
היהודים בז'נבה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יהדות שווייץ
הקהילה היהודית בז'נבה נוסדה לראשונה בשנת 1283. בשנת 1490 גורשו יהודי העיר. משנת 1428 ואילך נאלצו יהודי ז'נבה לגור ברובע נפרד, שהותקף בשנת 1460.[7]
היהודים הראשונים בעת החדשה הגיעו לעיר בשנת 1779. עד מהרה התבססה קהילה יהודית קטנה בעיר קארוז' הסמוכה לז'נבה. בסביבות מחצית המאה התשע עשרה התרחבה הקהילה, היא הוכרה על ידי השלטונות, וב-1859 הוקם בית הכנסת בית יעקב, בית הכנסת הראשון בעיר. במשך השנים המשיכו יהודים להגיע לעיר, לרוב ממקומות מהם גורשו או בהם שררה אווירה אנטישמית: אלזס, פולין, רוסיה ולבסוף גרמניה הנאצית. החל מאמצע המאה העשרים חלה תנופה רצינית בפיתוח הקהילה: הוקמו בתי כנסת, בית אבות יהודי ומרכז קהילתי, ולאחר מכן בית ספר יהודי.
כיום גרים כ-5,000 יהודים בז'נבה, אך לחלקם קשר רופף לזהותם היהודית. מסיבות שונות מחולקים יהודי העיר בין כמה קהילות: הקהילה הרשמית, קהילת "היכל הנס", קהילה חרדית, בית חב"ד, וקהילה רפורמית. פירוד זה מקשה על ארגון יוזמות גדולות. שני בתי ספר מגילאי גן ועד חטיבה, אחד של הקהילה ואחד של חב"ד, פועלים בעיר.
בשנת 1972 נבנה בית הכנסת היכל הנס.
גלריה עריכה
-
מטה האו"ם בז'נבה
-
התיאטרון העירוני
-
חזית קתדרלת סן פייר
-
האגם והמזרקה
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg ז'נבה, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg ז'נבה, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg ז'נבה, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg ז'נבה, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png ז'נבה, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg ז'נבה, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg ז'נבה, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg ז'נבה, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg ז'נבה, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg ז'נבה, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg ז'נבה, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D ז'נבה], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg ז'נבה, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg ז'נבה, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg ז'נבה, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png ז'נבה, באתר פינטרסט
- ז'נבה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ז'נבה – אלגנטיות צרפתית בשווייץ, באתר GoTravel
- אתר הקהילה היהודית בז'נבה
- קובץ:National Library IL logo.svg ז'נבה (שווייץ), דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ כללי התעתיק, באתר האקדמיה
- ^ Tamara Hardingham-Gill, The world’s most liveable cities for 2024, CNN, 2024-06-27 (ב־English)
- ^ אתר למנויים בלבד תל אביב נפלה 20 מקומות בדירוג הערים שהכי טוב לחיות בהן, באתר הארץ, 27 ביוני 2024
- ^ Tamara Hardingham-Gill, The world’s most liveable cities for 2024, CNN, 2024-06-27 (ב־English)
- ^ אתר למנויים בלבד דיויד נאג'י, תל אביב יורדת בשמונה מקומות בדירוג הערים היקרות בעולם - ויוצאת מהעשירייה הראשונה, באתר TheMarker, 17 ביוני 2024
- ^ TRAIN OPTIONS FOR PARIS TO GENEVA, Eurail
- ^ חיים ביינארט, אטלס כרטא לתודות עם ישראל בימי הביניים, עמ' 57.
| דירוג | שם | קנטון | אוכלוסייה | דירוג | שם | קנטון | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ציריך ציריך ז'נבה ז'נבה | |||||||||
| 1 | ציריך | ציריך | 423,193 | 11 | נשאטל | נשאטל | 44,485 | בזל בזל לוזאן לוזאן | |
| 2 | ז'נבה | ז'נבה | 203,401 | 12 | בלינצונה | טיצ'ינו | 43,785 | ||
| 3 | בזל | בזל-שטאדט | 173,064 | 13 | תון | ברן | 43,630 | ||
| 4 | לוזאן | וו | 140,619 | 14 | קניץ | ברן | 42,177 | ||
| 5 | ברן | ברן | 134,290 | 15 | כור | גראובינדן | 37,875 | ||
| 6 | וינטרטור | ציריך | 115,129 | 16 | פריבור | פריבור | 37,645 | ||
| 7 | לוצרן | לוצרן | 82,922 | 17 | שפהאוזן | שפהאוזן | 37,248 | ||
| 8 | סנט גאלן | סנט גאלן | 76,328 | 18 | לה שו-דה-פון | נשאטל | 36,748 | ||
| 9 | לוגאנו | טיצ'ינו | 62,123 | 19 | אוסטר | ציריך | 35,529 | ||
| 10 | ביל/ביין | ברן | 55,140 | 20 | ורנייה | ז'נבה | 35,491 | ||
