Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מיכל רובנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
מיכל רובנר
פרסים והוקרה דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית
עיטור אביר מסדר האמנויות והספרות של צרפת
דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב
פרס ישראל פרס ישראל לאמנות פלסטית, ה'תשפ"ג, 2023

מיכל רוֹבנר (נולדה ב-7 בנובמבר 1957) היא אמנית ישראלית העוסקת בצילום, וידאו, מיצבים משולבים ועוד. נחשבת לאמנית הישראלית המצליחה ביותר בעולם. יצירתה "מקום 1" מוערכת כיצירת האמנות היקרה ביותר שנמכרה על ידי אמן ישראלי.[1] כלת פרס ישראל בתחום האמנות הפלסטית לשנת ה'תשפ"ג (2023).[2]

ביוגרפיה עריכה

רובנר נולדה ברמת חן, רמת גן. בצעירותה עסקה בריקוד אך הפסיקה עקב שירותה הצבאי. אחותו של עודד שנפל בעת שרותו הצבאי. בעלת תואר BFA מבצלאל ובוגרת אוניברסיטת תל אביב בקולנוע, טלוויזיה ופילוסופיה.

קריירה עריכה

בשנת 1978 הקימה יחד עם בעלה[3] אריה המר את קמרה אובסקורה - בית הספר לאמנות. בשנת 1988 עברה להתגורר בניו יורק, ומאז היא חולקת את זמנה בין ניו יורק לכפר שמואל אשר במועצה אזורית גזר. הייתה במערכת יחסים עם הבמאי עמית גורן.

עם זכייתה בפרס ישראל בתחום האמנות הפלסטית לשנת תשפ"ג, ציינה ועדת הפרס כי "מיכל רובנר היא מבכירות האמניות הישראליות. יצירתה האמנותית מתייחדת בשפה מקורית ופורצת דרך בתחום הצילום, הווידאו והמיצב האדריכלי. רובנר זכתה להכרה משמעותית והצלחה בארץ ובעולם על ידי המוזאונים החשובים וקהל שוחרי האמנות".

שלוש מיצורתיה של רובנר - "זמן שבור", "ברושים" ו"גמרא" - מוצבות כיום בספרייה הלאומית.[4]

בצל מלחמת חרבות ברזל, וככל שנמשך מאבק משפחות חטופים להשבתם משבי חמאס, נחנך בכיכר החטופים בתל אביב, מיצב בשם "שביל הברושים", שהוקם על ידי רובנר. במיצב, שנחנך לקראת ציון יום הזיכרון תשפ"ד, בחודש מאי 2024, הוצבו 38 ברושים לזכרם של 38 חטופים-חללים שגופותיהם עדיין מוחזקות בידי ארגון החמאס בעזה.[5]

גלריה עריכה

תערוכות ויצירות עריכה

רובנר הציגה עבודותיה בלמעלה מ-50 תערוכות שונות בעולם, בעיקר בארצות הברית ובממלכה המאוחדת, אך גם באיטליה, צרפת, ישראל וגרמניה:

בשנת 2006 מכרה את היצירה מקום 1 בסכום של 850 אלף דולר.

ספרה עריכה

  • 1989 ani mal, שבו הוצגו 20 צילומים שלה[3]

פרסים והוקרה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מיכל רובנר

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מיכל רובנר, באתר "פורבס ישראל"
  2. ^ אתר למנויים בלבד נעמה ריבה, מיכל רובנר היא כלת פרס ישראל באמנות פלסטית, באתר הארץ, 6 במרץ 2023
  3. ^ 1 2 סיור סיפור - ראיון עם מיכל רובנר, באתר www.siyur-sipur.com
  4. ^ זמן שבור | מיכל רובנר, באתר www.nli.org.il
  5. ^ יעל צ'כנובר, משפחות חטופים: "כדי להציל אותם, צריך להציל את המדינה מנתניהו", באתר ynet, 11 במאי 2024
  6. ^ דניאל ראוכוורגר, מיכל רובנר כבשה את הלובר, באתר הארץ, 20 במאי 2011
  7. ^ דניאל ראוכוורגר, תערוכתה של מיכל רובנר, "היסטוריות", תיפתח הערב במוזיאון הלובר בפאריס, באתר הארץ, 18 במאי 2011
  8. ^ נמרוד דביר, אבני המריבה: האמנית מיכל רובנר תציג במוזיאון הלובר, באתר nrg,‏ 17 במאי 2011
  9. ^ צרפת: פרס יוקרתי לאתגר קרת ורובנר, באתר ynet, 8 ביולי 2010
  10. ^ אוניברסיטת בן-גוריון בנגב תעניק תוארי ד"ר לפילוסופיה לאות כבוד לשישה אישים, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
זוכי פרס ישראל בתחומי האמנות החזותית
פיסול זאב בן-צבי (1953) • יצחק דנציגר (1968) • אריה ארוך (1971) • ראובן רובין (1973) • דני קרוון (1977) • בתיה לישנסקי, יחיאל שמי (1986) • מנשה קדישמן (1995) • יגאל תומרקין (2004) • מיכה אולמן (2008)
ציור יוסף זריצקי (1959) • מרדכי ארדון (1963) • מרסל ינקו (1967) • יוסל ברגנר, אנה טיכו, פנחס ליטבינובסקי (1980) • יחזקאל שטרייכמן (1990) • לאה ניקל (1995) • משה קופפרמן (2000) • פנחס כהן גן (2008)
ציור ופיסול זהרה שץ • (1955) בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים (1958) • מיכאל גרוס (2000)
אדריכלות דב כרמי (1957) • אריה שרון (1962) • דורה גד, אלפרד מנספלד (1966) • בנימין אידלסון (1968) • יעקב רכטר (1972) • אריה אלחנני (1973) • אברהם יסקי (1982) • דוד רזניק (1995) • ליפא יהלום, דן צור (1998) • רם כרמי (2002) • יעקב יער, עדה כרמי-מלמד (2007) • אדם מזור (אדריכלות ועיצוב; 2013)
עיצוב יונה פישר, אלישבע כהן (1977) • דן ריזינגר (1998) • דוד טרטקובר (2001) • ירום ורדימון (2007)
תולדות האמנות בצלאל נרקיס (1999) • זיוה עמישי-מייזלש (2004)
צילום דוד רובינגר (תקשורת; 1997) • מיכה בר-עם (2000) • אלכס ליבק (2005) • פטר מירום (2010)
אמנות פלסטית יעקב דורצ'ין (2011) • מיכל נאמן (2014) • שרה ברייטברג-סמל (2020) • מיכל רובנר (2023)
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=מיכל_רובנר&oldid=269055"